א ערב פסחי' סמוך למנח' לא יאכל אדם עד שתחשך ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי ערב פסחי' סמוך למנחה כו' מתניתא דר' יודה דתני ערב שבת מן המנחה ולמעלן לא יטעום אדם כלום עד שתחשך כדי שיכנס לשבת בתאוה דברי רבי יודה רבי יוסה אומר אוכל והולך עד שעה שהוא משלים מפסיקין לשבת דברי רבי יודה רבי יוסה אומר אין מפסיקין מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ור' יוסי בן חלפתא שהיו מסובין בערב שבת בעכו וקדשה עליהן השבת אמר לו רבן שמעון בן גמליאל לרבי יוסה בן חלפתא רצונך שנפסוק לשבת אמר לו כל יום היית מחבב דברי לפני רבי יהודה ועכשיו את מחבב דברי ר' יהודה בפני הגם לכבוש את המלכה עמי בבית אמר לו אם כן לא נפסיק שלא תיקבע הלכה בישראל כרבי יהודה לא זזו משם עד שקבעו הלכ' כר' יוסי רבי יהוד' בשם שמואל זו דברי רבי יהוד' ור' יוסה אבל דברי חכמי' פורש מפה ומקדש מהו לוכל מיני כיסני' מהו לוכל מיני תרוגימא רבי יודן נשייא סחה וצהא שאל לרבי מנא בגין דאתא צהי מהו נישתי אמ' ליה תני רבי חייה אסור לאדם לטעום כלום עד שתחשך אמר רבי לוי האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה תני ר' יודה בן בתירה אומ' בין חמץ בין מצה אסור ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי רבי לא היה אוכל לא חמץ ולא מצה לא מצה מן הדא דרבי לוי ולא חמץ מן הדא דר' יודה בן בתירה ור' תלמידיה דרבי יודה בן בתירה הוה לא תלמידיה דרבי יעקב בן קודשיי הוה אלא בגין דהוה בכור אמר רבי מנא רבי יונה אבא הוה בכור והוה אכיל אמ' רבי תנחומא לא מן הדא אלא מן הדא רבי איסתניס הוה כד הוה אכיל ביממא לא הוה אכיל ברמשא ולמה לא הוה אכיל הכא ביממ' כדי שייכנס לשבת בתאוה אמר רבי לוי ולפי שדרך עבדים להיות אוכלין מעומד וכאן להיות אוכלין מסובין להודיע שיצאו מעבדות לחירות ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי אותו כזית שאדם יוצא בו בפסח צריך לאוכלו מיסב רבי יוסי בעא קומי רבי סימון אפי' עבד לפני רבו אפילו אשה לפני בעלה אמר ליה כרבי עד כאן שמעתי אמר רבי חייה בר אדא לפי שאין ערב לאדם לוכל מן הקופה וכאן אפילו מן התמחוי תני צריך הוא אדם לשמח את אשתו ואת בניו ברגל במה משמחן ביין רבי יודה אומר נשים בראוי להן וקטנים בראוי להם נשים בראוי להן כגון מסנים וצוצלין וקטנים בראוי להן כגון אגוזין ולוזין אמרין הוה רבי טרפון עביד כן מניין לארבעה כוסות רבי יוחנן בשם רבי בנייה כנגד ארבע גאולות לכן אמור לבני ישראל אני יי' והוצאתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגו' והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ארבע כוסות של פרעה וכוס פרעה בידי ואשחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על יד פרעה ונתת כוס פרעה בידו וגו' רבי לוי אמ' כנגד ארבע מלכיות ורבנן אמרי כנגד ארבעה כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם כי כה אמר יי' אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החימה וגו' כוס זהב בבל ביד יי' כי כוס ביד יי' ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם מהו מנת כוסם רבי אבון אמר דיפלי פוטירין כדיפלי פוטירין אחר המרחץ וכנגדן עתיד הקב"ה להשקות את ישר' ארבע כוסות של נחמות יי' מנת חלקי וכוסי דשנת בשמן ראשי כוסי רוייה והדין כוס ישועות אשא תריין תמן תנינן המוציא יין כדי מזיגת הכוס רבי זעורה שאל לר' יושיה כמה הוא שיעורן של כוסו' אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש דתני רבי חייה ארבעה כוסות שאמרו ישנן רביעית יין באיטלקי תמן תנינן מפנין אפילו ארבע וחמש קופות רבי זעורה שאל לר' יושיה כמה היא שיעורה של קופה אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש דתנינן תמן בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלישכה רבי יוסי בי ר' בון בשם רבי יוחנן דרבי יודא היא דתני מים כדי גמייה רבי יודה אומר כדי מזיגת המוזג מזוג בכמה נישמעינה מן הדא מים כדי גמייה רבי יודה אומר כדי מזיגת הכוס יין כדי גמייה רבי יודה אומר כדי מזיגת הכוס כמה הוא שיעורן של כוסות רבי מנא אמר טיטרטון ורביע מהו לשתותן בכרך אחד מן מה דאמר רבי יוחנן הלל אם שמען בבית הכנסת יצא הדא אמרה אפילו שתיין בכרך אחד יצא מהו לשתותן מפוסקין כלום אמרו שישתה לא שישתכר אם שותה הוא מפוסקין אינו משתכר מהו לצאת ביין של שביעית תני רבי הושעיה יוצאין ביין של שביעית מהו לצאת בקונדיטון מן מה דתני בר קפרא קונדיטון כיין הדא אמרה יוצאין בקונדיטון מהו לצאת בהן מזוגין מן מה דתני ר' חייה ארבעה כוסות שאמרו יוצאין בהן בין חיין בין מזוגין והוא שיהא בהן טעם ומראה יין אמר ר' ירמיה מצוה לצאת ביין אדום שנ' אל תרא יין כי יתאדם תני מבושל כדי תבל מהו לצאת ביין מבושל ר' יונה אמ' יוצאין ביין מבושל רבי יונה כדעתיה דרבי יונה שתי ארבעתי כסוי דלילי פסחא וחזיק רישיה עד עצרתא ר' יודה בי ר' אלעי שתי ארבעתי כסוי דלילי פיסחא וחזיק רישיה עד חגא חמתיה הדא מטרונה אפוי נהירין אמר ליה סבא סבא חדא מן תלת מילין אית בך או שתיי חמר את או מלוה בריבית את או מגדל חזירים את אמר לה תיפח רוחה דהיא איתתא חדא מן אילין תלתי מילייא לית בי אלא אולפני שכיח לי דכתי' חכמת אדם תאיר פניו ר' אבהו אתא לטבריא חמוניה תלמידוי דר' יוחנן אפוי נהירין אמרון קומי ר' יוחנן אשכח ר' אבהו סימא אמר לון למה אמ' ליה אפוי נהירין אמ' לון דילמא אורייתא חדתא שמע סלק לגביה אמר ליה מה אורייא חדתא שמעת אמ' ליה תוספתא עתיקתא וקרא עלוי חכמת אדם תאיר פניו אמ' רבי חנינה לוגא דאורייתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפורין אמר רבי יונה חכים אנא לה דבית רבי ינאי מכילין בה דבש תני חצי שמינית טיברנית ישנה אמר ר' יוחנן הדא דידן הוות ולמה לא אמ' עתיקתא בגין דהוות ביומי ואית דאמרין דהוות זעירא ורבת וזעירת ולא זערת כמה דהוות כמה הוא שיעורו של כוס רבי יוסה בשם רבי יודה בר פזי ר' יוסי בי ר' בון בשם שמואל אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע תני יבש כזית דברי ר' נתן רבנן דקיסרין רבי יוסי בי ר' בון בשם רבי יוחנן אתיא דרבי נתן כר' שמעון כמה דר' שמעון אמ' ברביעית כן ר' נתן אמ' לכשיקרש יהא בו כזית
ב מזגו לו כוס ראשון בית שמאי אומרי' מברך על היום ואחר כך מברך על היין ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום הלכה ב' מה טעמ' דבית שמי שקדושת היום גרמ' ליין שיבא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין מה טע' דבית הילל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר ד"א היין תדיר וקדושה אינה תדירה אמר ר' יוסי מדברי שניהן יין ואבדלה היין קודם כלום טעמא דבית שמי לא שקדושת היום גרמה ליין וכאן הואיל ואבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם כלום טעמא דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה וכאן הואיל והיין תדירה ואבדלה אינה תדירה היין קוד' א"ר מנא מדברי שניהן יין ואבדלה אבדלה קוד' כלום טעמ' דב"ש אלא שכבר נתחייב בקדושת היו' עד שלא בא היין וכאן הואיל ונתחייב באבדלה עד שלא בא היין אבדלה קודמת כלום טעמ' דב"ה אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמ' וכאן הואיל והיין גור' לאבדלה שתיאמ' אבדלה קודמת א"ר זעור' מדברי שניהן מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין היא דעתי' דר' זעורה דר' זעורה אמר מבדילין על שכר ואזלין מן אתר לאתר למישמע קידושא אמר רבי יוסי בי ר' בון נהגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור יורד לפני התיבה ואומ' ברכה אחת מעין שבע וחותם מקדש ישר' ויום השבת
ג הביאו לפניו ירקות וחזרת מטבל בחזרת עד שהוא מגיע לפרפרת הפת הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה רבי לעזר בי רבי צדוק אומר מצוה ובמקדש מביאין לפניו גופו של פסח הלכה ג' חבריא בשם רבי יוחנן צריך לטבל בחזרת שני פעמים רבי זעורה בשם ר' יוחנן אינו צריך לטבל בחזרת שני פעמים רבי שמעון בן לקיש אמר אם לא טבל פעם ראשונה צריך לטבל פעם שנייה מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש שבכל הלילות אנו מטבלי' פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים סבר רבי שמעון בן לקיש על הדא דבר קפרא מתנית' פליגא על בר קפרא שבכל הלילות אנו מטבילין אותו עם הפת וכאן אנו מטבילין אותו בפני עצמו מתניתא פליגא על רבי יוחנן יוצאין במצה בין שכיוון בין שלא כיוון והכא מכיון שהיסב חזקה כיוון מתיב רבי ירמיה קומי רבי זעורה מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה חזרת מצוה אמר ליה שכן רב מטבל בתורדין תגרי ירושלם היו אומרים בואו וטלו לכם תבלי מצוה בני בייתיה דאיסי בשם איסי ולמה נקרא שמה רובה שהיא רבה עמו רבי יהושע בן לוי אמר צריכה שתהא עבה מילתיה אמר זכר לטיט אית תניי תני צבריה שתהא רבה מילתיה אמר זכר לדם תני ובגבולין צריכין שני תבשילין אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה
ד מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אם אין דעת בבן לשאול אביו מלמדו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו מטבלין פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה והלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל והלילה הזה כולו צלי ולפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שהוא גומר כל הפרשה ה' רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אילו בפסח לא יצא ידי חובתו פסח מצה ומרורי' פסח על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים מצה על שם שנגאלו אבותינו במצרים מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמ' בעבו' זה עשה יי' לי בצאתי ממצרים לפיכך אנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם לנצח לגדל למי שעשה לנו את כל הניסים האילו והוציאנו מעבדות לחרות ונאמר לפניו הללויה הלכה ד' תני ר' חייה כנגד ארבע' בני' דיברה תור' בן חכם בן רשע בן טיפש בן שאינו יודע לשאל בן חכם מהו אומ' מה העדות והחקים והמשפטי' אשר צוה יי' אלהינו אותנו אף אתה אמור לו בחוזק יד הוציאנו יי' ממצרים מבית עבדים בן רשע מהו אומר מה העבודה הזאת לכם מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל אף אתה אמור לו בעבור זה עשה יי' לי לי עשה לאותו האיש לא עשה אילו היה אותו האיש במצרים לא היה ראוי להיגאל משם לעולם טיפש מהו אומר מה זאת אף את למדו הילכות הפסח שאין מפטירין אחר הפסח אפיקימון שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת בן שאינו יודע לשאל את פתח לו תחילה אמר ר' יוסה מתניתא אמר' כן אם אין דעת בבן אביו מלמדו
ה עד איכן הוא אומר בית שמאי אומרים עד אם הבנים שמיחה ובית הלל אומרים עד חלמיש למעיינו מים וחותם בגאולה ז' ר' טרפון אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו הלילה הזה ואינו חותם רבי עקיבה אומר כן ה' אלהינו יגיעינו לרגלים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבניין עירך ששים בעבודתך ובחידוש בית מקדשך ושם נאכל מן הפסחים ומן הזבחים אשר הגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ונודה לך על גאולתינו ברוך אתה יי' גאל ישראל הלכה ה' רב אמר מתחילה צריך להתחיל בעבר הנהר ישבו אבותיכם וגו' ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וגו' וארבה אמר רבי אחא וארב כתי' כמה ריבים עשיתי עמו עד שלא נתתי לו את יצחק דבר אחר נעשיתי לו אורב אין חטא מיתן ליה ואין זכה מיתן ליה הלכה ו' אמרו להן בית שמאי וכי יצאו ישראל ממצרים שהוא מזכיר יציאת מצרים אמרו להן בית הלל אילו ממתין עד קרות הגבר אדיין לא הגיעו לחצי גאולה היאך מזכירין גאולה ואדיין לא נגאלו והלא לא יצאו אלא בחצי היום שנאמר ויהי בעצם היום הזה הוציא יי' את בני ישראל וגו' אלא מכיון שהתחיל במצוה אומר לו מרק התיב רבי אבונ' בר סחורא לא כבר הזכיר על הכוס תני אין אומרי' זמן אלא בשלש רגלים בלבד אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות תני כל שכתב בו מקרא קודש צריך להזכיר בו זמן אמר רבי תנחומא ויאות מי שראה תאינה בכורת שמא אינו צריך להזכיר זמן הרי ראש השנה ויום הכיפורים ביהודה נהגו כרבי עקיבה ובגליל נהגו כרבי יוחנן בן נורי עבר ועשה ביהודה כגליל ובגליל כיהודה יצא הרי פורים אילו קוראים בארבעה עשר ואילו קוראין בחמשה עשר שנייא היא דכתיב משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר
ו מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישת' אין מפטירי' אחר הפסח אפיקימון הלכה ז' כתיב בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יי' התנדבו ראשי עם כשהקדוש ברוך הוא עושה לכם ניסים תהו אומרין שירה התיבון הרי גאולת מצרים שנייא היא שהיא תחילת גאולתן הרי מרדכי ואסתר שנייא היא שהיו בחוץ לארץ ואית דבעי מימר מרדכי ואסתר משונאיהם נגאלו לא נגאלו מן המלכו' הלכה ח' למה בשביל שלא ישתכר כבר משוכר הוא מה בין יין שבתוך המזון מה בין יין של אחר המזון יין של אחר המזון משכר שבתוך המזון אינו משכר רבי סימון בשם רבי אינייני בר רבי סיסיי מיני זמר רבי יוחנן אמר מיני מתיקה שמואל אמר כגון ערדילי וגוזליא דחנניא בר שילת
ז ישנו מקצתן יאכלו כולם לא יאכלו רבי יוסי אומר אם נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו ט' הפסח אחר חצות מטמא את הידים הפיגול והנותר מטמאין את הידים בירך ברכת הפסח פטר את של זבח את של זבח לא פטר את של פסח דברי רבי ישמעאל רבי עקיבה אומר לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו הלכה ט' למה מפני הסיע דעת או משם שעבר עליו חצות הגע עצמך שיש שם חבורה אחרת הרי לא עבר חצות הוי לית טעמא דא אלא מפני הסיע דעת רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי הפיגול והנותר מצטרפין לטמא את הידים כדי עונשן בכזית מהו שיפסול את התרומה קל וחומר אם מטמין את הידים לפסול את התרומה הן עצמן לא כל שכן ההן יוצא מה את עבד ליה מטמא את הידים או אינו מטמא את הידים אין תימר ההן יוצא מטמא את הידים הפיגול והנותר אינן פוסלין את התרומה וההן יוצא לא גזרו עליו כלום דל כן יטמא צד החיצון וצד הפנימי אמר רבי אבין מאן אית ליה דבר טמא מחמת מגע עצמו לא רבי מאיר ולא כן אמר רבי יוחנן כל הדברים טהורים ברובן כיון שחיתך רובן לא כפרוש הוא ויעשה כמגיע בו ויהא פסול אמר רבי חנניא במחתך כל שהוא כל שהו' ומשליך אית לך מימ' שעבר חצו' לא מפני הסיע דעת הויי לית טעמ' אלא מפני הסיע דעת אמ' רבי זעורה דלא ברך ברכת הפסח לא פטר של זבח ושל זבח פטר של פסח שהפס' בכלל הזבח א"ר מנא הפסח עיק' והזבח טפילה הדרן עלך ערב פסחים וכולא מסכתא דפסחים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.