א סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרובה מצילתה פסולה סוכה שהיא גבוהה כו' רבי יוסי אמר לה סתם רבי אחא בשם רב ורבנן ילפין לה מפתחו של היכל ורבי יודה יליף לה מפתחו של אולם אם מפתחו של אולם דיו ארבעים אמה דתנינן תמן פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה תני רבי חייה אפילו ארבעים חמשים אמה תני בר קפרא אפילו מאה אמה אמר רבי אבין רבי יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין היך מה דאת אמר תמן את רואה את התקרה כאילו היא יורדת וסותמת כך את אמר הכא את רואה את המלתירה כאילו היא יורדת וסותמת היא דעתיה דרבי יהודה בסוכה היא דעתיה במבוי היא דעתהון דרבנן בסוכה היא דעתהון במבוי ולא דמייא יש דברים כשרים בסוכה ופסולים במבוי כשירים במבוי ופסולים בסוכה דוקרנין כשירים בסוכה ופסולין במבוי ותני כן הביא ארבעה דוקרנין וסיכך על גביהן בסוכה כשר ובמבוי פסול הדא דאת אמר בגבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי אבל אם אינן גבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי כשר בשאין בהן רוחב ארבעה אבל אם יש בהן רוחב ארבעה אפילו גבוהין כמה כשר דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי ותני כן שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח רבי חייה בשם רבי יוחנן שתים של ארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר ובמבוי עד שיהא מגופף מד' רוחותיו רחב מעשר אמות בסוכה כשר ובמבוי פסול הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גביו פסולה הדא דאת אמ' על בית סאתי' אבל יותר מבית סאתים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה במבוי כשר סוכה מקורה פסולה מבוי מקורה כשר רבי אחא בשם רבי הושעיה לא סוף דבר מקורה אלא אפילו נתן מלתרה ויש בה רוחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי אילו בית שהוא גבוה מכמה שמא אינו חייב במעקה אינו חייב במזוזה אלא בית מקורה אין סוכה מקורה מצינו סיכוך שהוא כקירוי דתנינן תמן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה אלא בית מגופף ואין סוכה מגופפת והרי אכסדרה שנפרצה במלואה לרשות הרבים רבי אילא בשם רב ורבי יוחנן תריהון אמרין מטלטלין בכולה מאי כדון רבי אבהו בשם רבי יוחנן התורה אמרה בסוכות תשבו עד עשרים אמה את יושב בצילה של סוכה מעשרים אמה ולמעלן את יושב בצילן של דפנות אמר רבי יונה הדא דאת אמ' בנתונה למעלה מעשרים אמה לדפנות אבל אם היתה נתונה למטה מעשרים אמה לדפנות כשירה אמר ליה רבי יוסה על דעתך דאת אמר בדפנות הדבר תלוי ניתני סוכה שהיא נתונה למעלה מעשרים אמה לדפנות פסולה רבי בא בשם רב בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו אבל אם היתה מחזק' יותר כשירה רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה בשאין דפנותיה עולות עמה אבל אם היו דפנותיה עולות עמה כשירה והא מתניתא פליגא אמר רבי יהודה מעשה בסוכתה של הילני המלכה בלוד שהיתה גבוהה יותר מעשרים אמה והיו חכמים נכנסין ויוצאין בה ולא אמר אדם דבר אמרו לו מפני שהיא אשה ואין אשה מצוה על המצות אמר להן אם משם ראייה והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה אית לך מימר בסוכתה של הילני בשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו אלא בשאין דפנותיה עולות עמה מסתברא מה דאמר רבי יאשיה לית היא פליגא דכן ארחיהון דעתירייא מיעבד דפנתא קלילן די ייא קרורה עליל רב הושעיה בעי הביא נסר ונתנו על גבי חולייה של עמוד פשיטא אם ימוד מן הנסר יש כאן עשרים אמה אם ימוד מן הקרקע אין כאן עשרים אמה מה את עביד ליה כאויר פסול כסכך פסול אין תעבדיניה כאויר פסול פוסל בשלשה טפחים אין תעבדיניה כסכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות רבי יוסה בי רבי בון בשם חזקיה מפני מה אמרו סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות שלא בא אלא להיתירה של סוכה אמר רבי מיישא ותמיה אנא היך רב הושעיה צריכה ליה ולמה לא יליף לה מן הדא דרבי בא בר ממל דתנינן תמן המשלשל דפנות מלמעלן למטן אם גבוהה מן הארץ שלשה טפחים פסולה ואמר רבי בא בר ממל בשאינו יושב ואוכל בצילן של דפנות אבל אם היה יושב ואוכל בצילן של דפנות כשירה אמר רבי יוסה לית הדא דרבי בא בר ממל אולפן מן מתניתן ילף לה רבי בא בר ממל דתנינן תמן כצוצטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלין הימינה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמעלן מן מלמטן ואמר רבי זעורה רב יהודה בשם רב והיא שתהא מחיצה משוקעת במים כמלואו של דלי ולא דמייא ים כרמלית היא אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים ברם הכא התורה אמרה בסוכות תשבו מקרקע סוכה את מודד עשרים אמה היתה למטה מעשרה ותולה בה עיטורין שהן ראויין לסכך בהן ממעטין בה לפסול ואם לאו ממעטין בה לכושר היתה למעלה מעשרים אמה ותולה בה עיטורין שהן ראויין לסכך בה ממעטין בה לכושר ואם לאו ממעטין בה לפסול אמ' ר' שמי כשם שאמרו למעלן כך אמרו למטן קש ותבן אין ממעטין בה עפר וצרורות ממעטין בה אמר רבי יוסה בי רבי בון עלו בו עשבים אין ממעטין בה מניין למעלה מעשרה שהיא רשות אחרת רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת וכתיב אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם מה דיבור שנאמר להלן רשות אחרת אף דיבור שנאמר כאן רשות אחרת וארון לא תשעה טפחים הוא דבית רבי ינאי אמרין וכפורת טפח רבי זעורה בעי מניין לכפורת שהיא טפח תנה רבי חנינה בן שמואל כל הכלים שהיו במקדש נתנה התורה מידה אורכן ורחבן ושיעור קומתן חוץ מן הכפורת שנתנה התורה מידת ארכה ורחבה ולא נתנה שיעור קומתה ונלמדינה מכלי קטן שבמקדש ועשית לו מסגרת טופח סביב מה כאן טפח אף כאן טפח או אינו אלא ועשית זר זהב למסגרתו סביב מה כאן כל שהוא אף כאן כל שהוא מאי כדון רב אחא בר יעקב אמר פני אין פני פחותים מטפח רבי יוסה בעי אילו מגדל שהוא עומד בתוך הבית גבוה כמה שמא אינו מותר להשתמש מתוכו לבית ומן בית לתוכו אלא בשעה שהיה מרבע להן את הרוחות אנן קיימין ניחא כמאן דאמר באמת ששה ברם כמאן דאמר באמת חמשה וארון לא שבעה טפחים ומחצה הוא רבי יעקב בר אחא אמר דבית רבי ינאי ורבי שמעון בן יוצדק חד יליף לה מן הארון וחורנה יליף לה מן העגלות ולא ידעינן מאן דיליף לה מן הארון ומאן דיליף לה מן העגלות מסתברא דבית רבי ינאי ילפין לה מן הארון דבית רבי ינאי אמרי ארון תשעה וכפורת טפח ורבי שמעון בן יוצדק יליף לה מן העגלות רבי זעורה בעי מניין לעגלות שהן גבוהות עשרה אמר רבי יוסה ואפילו תימר גבוהות עשרה לא כן תני בשם רבי נחמיה צב כמין קמרסטה היו אילו חור ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה שמא אינו אסור להשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו אלא בשעה שהיו מושיטין את הקרשים מזו לזו תרוטות היו תני רבי אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבעה דפנות רבי שמעון אומר ארבעה דפנות אף על פי שאין שם ארבע אמות רבי יהודה אומר ארבע אמות וארבע דפנות וכן היה רבי יהודה מחייב במזוזה אף על פי שאין שם ארבע אמות וארבע דפנות מסתברא דרבי יהודה יודה לאילין רבנן ואילין רבנן לא יודון לרבי יהודה שאף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות שהיא פטורה מן המזוזה ואינה טובלת במעשרות ר"ש אמר ארבע ורבנן אמרי שלש מה טעמון דרבנן סכות סכות סכות הרי שלש אחת למעלן ושתים למטן והשלשית מדבריהן מה טעמא דר' שמעון סכת סכת סוכות מלא הרי ארבע אחת למעלן ושלש למטן והרביעית מדבריהן ר' חייה בר אדא אמר תרין אמורין חד אמר טעמון דרבנן וחורנה אמ' טעמא דר' שמעון מה טעמון דרבנן וסוכה תהיה לצל יומם מחורב הרי אחת למעלן סוכות סוכות סוכות הרי שלש מה טעמא דרבי שמעון וסוכה תהיה לצל יומם מחורב הרי אחת למעלן סכת סכת סוכות מלא הרי ארבע רבנן דקיסרין שמעון טעמא דרבי שמעון וטעמון דרבנן מן הדין קרייא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב הרי אחת ולמחסה ולמסתור הרי שתים מזרם וממטר רבנן עבדין מזרם וממטר אחת רבי שמעון עבד מזרם וממטר שתים ותני כן שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח ר' חייה בשם רבי יוחנן שתים של ארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר רב הושעיה בעי אותן של טפח שנתנן באמצע מהו חזר ואמר אותן של ארבעה טפחים שנתנן באמצע מה הן רבי יעקב בר אחא כהדין עובדא אתא קומי רבי יסא ואכשר ותני כן חצר שהעמודין מקיפין אותה הרי העמודי' כדפנות והא מתנית' פליגא עשויות כהילכתן כשירות שלא כהילכתן פסולות סברין מימר באמצע אמר רבי שמואל בר רב יצחק אילו שלא כנגד אילו רב אמר אותה של טפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל טפח שמואל אמר אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא רבי בא חיננה בר שלמיה רב ירמיה בשם רב אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא רבי יעקב בר אחא אמר רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש חד כהדין וחד כהדין כהנא ואסא עלון והוון קומי רב כהדא דשמואל רבי יודה בר בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי והיא שתהא נתונה בתוך שלשה טפחים כלחיים רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוסי בן חנינא נעץ ארבע קנים בארבע זויות של כרם וקשר גמי מלמעלן מציל משם פיאה אמר רבי יוחנן כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים אמר רבי יוחנן מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגינר והראהו שדה אחת וביתרתה היתה נקרא' והיו שם פרצו' יותר מעשר והיה נוטל אעים וסותם ודוקרנים וסותם עד שמיעטן פחות מעשר אמר כזה כן מחיצת שבת אמר רבי זעורה מודה רבי שמעון בן לקיש לענין שבת שאין הפיאה מצלת יותר מעשר אמר רבי חגיי מתניתא אמרה כן מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה אם אומר את שהפיאה מצלת יותר מעש' דייו חבל אחד רבי יונה אמר רב הושעיה בעי הדא פיאה מה את אמרת מלמעלן מן הצד אין תימר מלמעלן כל שכן מן הצד אין תימר מן הצד הא מלמעלן לא אין תימר מלמעלן יאות אמר רבי חגיי אין תימר מן הצד לא אמר רבי חגיי כלום רבנן דקיסרין בשם רבי ירמיה תיפתר בעשויין כמין דקרים רבי זעורא רבי אבודמא דחיפא בשם רבי שמעון בן לקיש לגבוה אפילו עד מאה אמה אמר רבי יודן הדא דאת אמר לעניין כלאים אבל לעניין פיאה לא תהא פיאה גבוהה מן הקורה אמר ר' יוסי היא כלאים היא שבת על דעתיה דרבי יוסה מה בין פיאה מה בין קורה קורה מצלת מרוח אחת פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה ואתיא כהיא דאמר ר' זעורה בשם רב המנונא פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה אמר רבי בא בר ממל טוטרפליות שבכרכים אסור לטלטל תחתיהן מפני שהן סוף תקרה ואין סוף תקרה מציל משם פיאה אמר רבי פינחס אתא עובדא קומי רבי ירמיה בארבע עמודים ועליהם ארבעה פיסטליות והתיר לטלטל תחתיהן משם פיאה רבי בון ורבי בון בעון קומי רבי זעירא פיאה מהו שתציל בסוכה אמר לון פיאה מצלת בסוכה סוף סכך מהו שיציל בסוכה אמר לון אין סוף סכך מציל בסוכה מה בין זה לזה זה נעשה לכך וזה אינו נעשה לכך אמר רבי אבהו כל אילין מילייא לענין משא ומתן הא להורות אסור להורות מה אם סוכה קלה את אמר אסור שבת החמורה לא כל שכן רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעורה מאן תנא פיאה מצלת לא רבי יוחנן בן נורי אמר ליה אדהי תנא נמצאת אומר לעניין כלאים כל הפחות משלשה כסתום משלשה ועד ארבעה אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור מארבעה ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור יותר מעשר אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור לעניין שבת כל הפחות משלשה כסתום משלשה ועד ארבעה מארבעה ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור יותר מעשר אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ אסור רבי חנניה רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן לית כאן משלשה ועד ארבעה יש כאן פירצה שלשה אין כאן מקום ארבעה מתיב רבי מנא והתנינן מקיפין בקנים וקנה יש לו מקום אמר ליה לא תתיביני פחות משלשה שכל הפחות משלשה כסתום הוא רבי יוסי בי רבי בון בשם רב מכל מקום מכיון שהעומד רבה על הפרוץ מותר ראשי פסל היוצאין מן הסוכה נידונין כסוכה רבי חונה בשם רבנן דתמן ובלבד על פני כולה רבי יעקב בר אחא רבי יסא רבי יוחנן בשם רבי הושעיה ואפילו כנגד הדופן רבי יעקב בר אחא רבי חייא רבי יוחנן בשם רבי הושעיה ואפילו שלא כנגד הדופן על דעתיה דרבי יסא ניחא על דעתיה דרבי חייה בר בא מה היקלתה בה חמתה מרובה מצילתה וכשחמתה מרובה מצילתה פסולה הא מחצה למחצה כשירה סוכה מדובללת שצילתה מרובה מחמתה כשירה הכא את אמר כשירה והכא את אמר פסולה רבנן דקיסרין רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה שנייא היא באילן שדרכו לפסע
ב סוכה הישנה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין אי זו היא הישנה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום אבל אם עשאה לשם החג אפילו מתחילת השנה כשירה סוכה הישנה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין תני צריך לחדש בה דבר חברייא אמרי טפח רבי יוסה אומר כל שהוא מאן דאמר כל שהוא ובלבד על פני כולה אף במצה כן מצה הישנה תפלוגתא דבית שמאי ודבית הלל אמר רבי יוסה דברי הכל היא מכיון שלא עשאה לשם פסח דבר בריא שלא דיקדק בה סוכת הרועים סוכת היוצרי' כשירה סוכת הכותים עשויה כהילכתה כשירה שלא כהילכתה פסולה העושה סוכה לעצמו מהו אומר ברוך אקב"ו לעשות סוכה לאחר לעשות סוכה לשמו נכנס לישב בה אומר ברוך אקב"ו לישב בסוכה משהוא מברך עליה בלילי יום טוב הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה חנין בר בא בשם רב וזמן מכיון שחשיכה מהו שיהא צריך להזכיר זמן רב הושעיה אמר צריך להזכיר זמן רבי אילא אמר צריך להזכיר זמן רבי זבידה אמר צריך להזכיר זמן רבי חייה בר אדא עביד לה שמועה רבי זעורה רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה רבי יודה בר פזי בשם רבי חמה אבוי דרבי אושעיה מכיון שחשיכה צריך להזכיר זמן
ג העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית סוכה על גבי סוכה העליונה כשירה והתחתונה פסולה רבי יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה הלכה ב' שני סככין זה על גבי זה העליון חמתו מרובה מצילתו התחתון אין חמתו מרובה מצילתו על ידי זה ועל ידי זה צילתן מרובה מחמתן כמה יהא ביניהן ויצטרפו תרין אמורין חד אמר עשרה וחורנה אמר ארבעה מתיב מאן דאמר עשרה למאן דאמר ארבעה משם אהל מצאנו אוהל שהוא טפח רבי יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה מה דיורין ממש או אפילו ראויה לדיורין מן מה דתנא חד סב קומי רבי זעורה ואפילו התחתונה כשירה לית בר נש אמר אפילו אלא דהוא מודה על קדמייתא הדא אמרה דיורין ממש
ד פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירס על גבי הקינוף פסולה אבל פורס הוא על נקליטי המיטה הלכה ג' תני תילה בה קיטיות כשירה אמר רבי חנניה הדא דאת אמר מן הצד הא מלמעלן פסולה או תחתיה מפני הנשר אמר רבי יוסה לא אמרו אלא מפני הנשר הא שלא מפני הנשר כשירה אבל פורש הוא על ניקליטי המיטה רבי ביבי בשם רבי יוחנן שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו
ה הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבן פסולה אם היה הסיכוך הרבה מהן או שקצצן כשירה וזה הכלל דבר שהוא מקבל טומאה אם אין גידוליו מן הארץ אין מסככין בו וכל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו הלכה ד' רבי בא בשם רב והוא שידלה אותן לכך ר' יעקב בר אחא בשם ר' זעורא צריך לנענע אמר ר' יוסה תרתיהון לקולא הדלה אותן לכך אף על פי שלא נענע נענע אף על פי שלא הדלה אותן לכך רבי בא חיננא בר שלמיה רב ירמיה בשם רב סיככה בשלביות פסולה בזכרים כשירה בנקיבות פסולה סיככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשירה סיככה בחבלי' אית תניי תני כשירה ואית תניי תני פסולה מאן דמר כשירה בחבלים של סיב ומאן דמר פסולה בחבלים של פשתן הלכה ה' אמר רבי יוחנן כתיב באספך מגרנך ומיקבך מפסולת שבגורן ושביקב את עושה לך סכך רבי שמעון בן לקיש אמר ואיד יעלה מן הארץ אמר רבי תנחומה דין כדעתיה ודין כדעתיה רבי יוחנן דו אמר עננים מלמעלה היו דו יליף לה מאספך ר' שמעון בן לקיש אמר עננים מלמטן היו דו יליף לה מעננים אמר רבי אבין דין כדעתיה ודין כדעתיה רבי יוחנן דו מדמי לה כמשלח לחבירו חבית וקנקנה רבי שמעון בן לקיש דו מדמי לה כהן דאמר לחבריה שלח קופתך וסב לך חיטין
ו חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אין מסככין בהן אם התירן כשירות וכולן כשירות לדפנות הלכה ו' רבי חייה בשם רבי יוחנן מפני שהיא נראית כאוצר ר' יעקב בר אבייא רב ששת בשם רבי חייה רבה אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה חיננא בר שלמיה בשם רב קצר לסכך אין להן ידות קצר לסכך וחישב עליהן למאכל בא במחשבה קצר למאכל וחישב עליהן לסכך אחרים אומ' עד שיהא הקש רבה על האוכל ועל היד רב כהדא דאחרים מה אנן קיימין קצר לסכך והוכשרו ואמר לכשיעשו מצוותן אחזירם לגורן צריכין הכשר פעם שנייה או כבר הכשירן בידן רבי יוסא בשם רבי חמא בר חנינה וסכות על הארון את הכפורת מיכן שהדופן קרוי סכך מיכן שעושין דפנות בדבר שהוא מקבל טומאה
ז מסככין בנסרין דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים כשירה ובלבד שלא יישן תחתיו הלכה ז' רבי ירמיה בשם רב בשיש בהן רוחב ארבע נחלקו רבי יסא בשם רבי יוחנן במשופין בכלים נחלקו והא רבי ירמיה בשם רב בשיש בהן רוחב ארבע נחלקו הא במשופין לכלים דברי הכל מותר מן מה דאמ' רבי ירמיה בשם רב סיככה בשלביות פסולה ואמרין כרבי מאיר הורי הדא אמרה היא הדא היא הדא הא רבי יוסה הא רבי יוסי בשם רבי יוחנן במשופין לכלים נחלקו הא בשיש בהם רוחב ארבעה דברי הכל אסור מן מה דהורי רבי יוסא בסדרא רבא מלתרה מסככין בה ואמרין כרבי יודה הורי הדא אמרה היא הדא היא הדא שמואל אמ' הדא דאת אמ' לאורך אבל לרוחב כשר רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין בין לאורך בין לרוחב כשר רבי זריקן בשם רב המנונא כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן רבין ורבי בון בעון קומי רבי זעורה מה רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין אמר לון משם שאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות מתניתא פליגא על רב המנונא סוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו והביא נסר ויצרף ממנו שלשה טפחים אין תימר לרוחב לית יכיל דאמר ר' זריקן בשם רב המנונא כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן אלא כן אנן קיימין לאורך ואיפשר שלא יישן תחתיו
ח תקרה שאין עליה מעזיבה רבי יהודה אומר משום בית הלל או מפקפק או נוטל אחת מבנתיים ובית שמאי אומרים מפקפק ונוטל מבנתיים רבי מאיר אומר נוטל אחת מבנתיים ואינו צריך לפקפק ואם פיקפק אינו צריך ליטל אחת מבנתיים
ט המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המיטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשירה החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה הלכה ח' תני יותר מכמותן חברייא אמרין שאין טפח נכנס לתוך טפח התיב רבי בא בר ממל הרי כלי זכוכית הרי טפח נכנס לתוך טפח אמר רבי יוסה תמן נכנס ויוצא ברם הכא נכנס ואינו יוצא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני שהיא נראית כאוצר תני רבי חייה תעשה לך לא מן העשוי לך מה נפק מביניהון ויש בה על דעתיה דרבי חייה פסולה על דעתיה דרבי יוחנן כשירה
י המשלשל דפנות מלמעלן למטן אם גבוה מן הארץ שלשה טפחים פסולה מלמטן למעלן אם גבוה מן הארץ עשרה טפחים כשירה רבי יוסי אומ' כשם שמלמטן למעלן עשרה טפחים כך מלמעלן למטן עשרה טפחים הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה הלכה ט' אמר רבי יוחנן לא אמר רבי יוסה אלא לעניין סוכה אבל לעניין שבת אף רבי יוסי מודה מילתיה דרבי חנינה אמרה אף לעניין שבת דאמר רבי חנינה שלטון בא לציפורין ותילו בו קיטיות והתיר רבי ישמעאל בי רבי יוסי לטלטל תחתיהן בשיטת אביו רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק אתייא דרבי יוסי בן חנינה כרבי חנינה ותריהון פליגין על שיטתיה דרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן רבי יודה ורבי יוסה ורבי חנניה בן עקביה שלשתן אמרו דבר אחד רבי יודה דגשרים המפולשין רבי יוסי ההן דהכא רבי חנניה בן עקביה דתני שלשה דברים התיר רבי חנניה התיר עצה שבים והתיר כצוצרה והתיר הבאת לונטיות
יא י"א בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין הכותל לסיכוך ד' אמות פסולה וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרא סוכה גדולה שהקיפוה דבר שאין מסככין בו אם יש תחתיו ארבע אמות פסולה הלכה י' תני רבי חייה אויר פסול פוסל בשלשה טפחים סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות אמר רבי יוסה אף אנן תנינן תרתיהון אויר פסול פוסל בשלשה טפחים דתנינן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמו' דתנינן בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין כותל לסיכוך ד' אמות פסולה הא פחות מיכן כשירה מהו לישן תחתיו התיב רבי יצחק בן אלישיב הרי טיט הנרוק משלים במקוה ואין מטבילין בו והכא משלי' בסוכה ואסור לישן תחתיו חזקיה אמר מפני שהיא נראית כדופן עקומה תני רבי הושעיה מפני שהיא נראית כדופן עקומה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן מפני שהיא נראית כדופן עקומה רבי זעורה ר' יסה בשם כהנא מפני שהיא נראית כדופן עקומה אמר רבי יונה לרבי יוסי ולמה לי נן אמרין משום שאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות
יב י"ב העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל רבי אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין מחצלת קנים מחצלת גדולה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה ולסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה רבי אליעזר אומר אחת גדולה ואחת קטנה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה ולסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה הלכה י"א מודה ר' ליעזר לחכמים שאם היתה נתונה על ארבעה אבנים או שהיתה גבוהה מן הארץ פותח טפח שהיא כשירה תני העושה סוכתו כבית יער הלבנון כשירה למי נצרכה לרבי ליעזר אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן במחצלות אושא שנו אמר רבי ליעזר סתם מחצלות אושא טמאות עד שיעשם אוהלים סתם מחצלות טיבריא טהורות עד שיעשם לשכיבה רבי יצחק בר חקולה רבי שמעון בר' הורון כאילין על פתח החנויות שהן טהורות הורי רבי אימי ארוגה טמיאה מהו לסכך בה מחלוקת רבי ליעזר וחכמים רבי יצחק בר' לעזר הורי מדוחק להתיר ראשי מעדנים ולסכך בהן תנינן וכן המתיר ראשי מעדנים טהורה ואת אמר הכן הדרן עלך סוכה שהיא גבוהה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.