א הישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו אמר ר' יהודה נוהגין היינו ישינים תחת המיטות בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר אמ' רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המיטה אמר רבן גמליאל לזקני' ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם יודע שעבדים פטורין מן הסוכה וישן לו תחת המיטה ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו הישן תחת המיטה כו' תמן תנינן אבל פורס הוא על גבי נקליטי המיטה וכא הוא אומר הכין אמר רבי ליעזר תמן הוא וטליתו תחת הסוכה ברם הכא הוא וטליתו תחת המיטה מחלפה שיטתיה דר' יודה תמן הוא אמר המעשה קודם לתלמוד וכא הוא אומר הכין סבר רבי יודה הישן תחת המיטה כישן תחת הסוכה כל שכן מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנינן תמן ר' יודא אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה הא אם יש דיורין בעליונה התחתונה פסולה אמר רבי יוסה תמן יש שם חלל אחר ברם הכא אין כאן חלל אחר מחלפה שיטתיה דרבן גמליאל דתני טבי עבדו של רבן גמליאל היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים וכא מיחו בידו שלא לדחוק את החכמים אם שלא לדחוק את החכמים ישב לו חוץ לסוכה רוצה היה טבי עבדו של רבן גמליאל לשמוע דברי חכמים
ב הסומך סוכתו לכרעי המיטה כשירה רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה הלכה ב' אמר רבי אימי משם שאין ממעי המיטה לסכך עשרה טפחים אמר רבי בא משם שאין מעמידין על גבי דבר טמא והא תני מעשה באנשי ירושלם שהיו משלשלין מיטותיהן לפני חלונותיהן והיו מסככין על גביהן אין תימר משם שאין מעמידין על גבי דבר טמא הרי מעמידין על גבי דבר טמא הוי לית טעמא אלא משם שאין ממעי המיטה לסכך עשרה טפחים
ג סוכה המדובללת שצילתה מרובה מחמתה כשירה המעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה כשירה הלכה ג' רב ושמואל חד אמר מדוללת וחורנה אמר מדובללת מאן דאמר מדוללת בשצילתה מרובה ומאן דאמר מדובללת בשאין צילתה מרובה הדא אמרה צריכין הכוכבים שיהו נראין מתוכה רבי לוי בשם ר' חמא בר חנינה בכוכבי חמה שנו
ד העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשירה ועולין לה ביום טוב בראש האילן או על גבי הגמל כשירה ואין עולין לה ביום טוב שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשירה ואין עולין לה ביום טוב שלש בידי אדם ואחת באילן כשירה ועולין לה ביום טוב זה הכלל כל שיינטל האילן והיא יכולה לעמוד בפני עצמה כשירה עולין לה ביום טוב הלכה ד' מה אנן קיימין אם בנתונה בארץ דברי הכל מותר אם במפרשת מחלוקת רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה אלא כן אנן קיימין בנתונה באלמין רבי שמעון בן כרסנא בשם רבי אחא רבי מאיר ורבי יוסה ורבי אלעזר בן עזריה שלשתן אמרו דבר אחד רבי מאיר דלחיים דתנינן מטמא משם גולל רבי מאיר מטהר ורבי יוסה דאהילות דרבי יוסי אומר הבית שבספינה אינו מביא את הטומאה רבי לעזר בן עזריה דתני מעשה בר' אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה שהיו באין בספינה ועשה לו רבי עקיבה סוכה בראש הספינה ובאת הרוח והפריחתה אמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבה איה סוכתך נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו למטה משלשה מותר וקשיא אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו ואם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב ראוי הוא לעבור על השבות ולוכל מעתה אפילו למעלה מעשרה רב יהודה בשם שמואל תיפתר שהיתה ככרתו ארבעה אמר רבי מנא והיא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד באומר שביתתי תחתיו תני נתנו בכלכלה ותלייו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו למטה משלשה מותר וקשיא אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו ואם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב רבי אחא בשם רבי חיננא ראוי הוא להפכה ולבטל רשות היחיד שבה אמר רבי יוסה הדא אמרה ספסל שהוא נתון ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה מכיון שהוא ראוי להפכו ולבטל רשות הרבים שבו הדא אמרה שעירובו עירוב ומותר לטלטלו תמן תנינן שתים בידי אדם ואחת באילן או שתי' באילן ואחת בידי אדם כשירה ואין עולין לה ביו' טוב הכא את אמר כשירה ואין עולין לה ביום טוב והכא את אמר עירובו עירוב ומותר לטלטלו אמר רבי ירמיה כאן מלמעלן כאן מלמטן הדא ילפה מן ההיא וההיא ילפה מן הדא הדא ילפה מן ההיא שאם היה נתון בצידו של אילן שעירובו עירוב ומותר לטלטלו וההיא ילפה מן הדא שאם היו שתי יתידות יוצאות וסיכך על גביהן שהיא כשירה ועולין לה ביום טוב אמר רבי יוסה בין הכא בין תמן מן הצד היא מאי כדון כההיא דאמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעורה דרבי שמעון בן אלעזר היא דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר מותר להשתמש על צידדי בהמה בשבת היא צידדי בהמה היא צידדי אילן
ה העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות כשירה שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה הלכה ה' רב חונה אזל לעייני טב לסימנה מי אתי צהא גו איסרטא ולא קביל עלוי מיטעום כלום עד דעל ליה למטללתיה דר' יוחנן ספרה דגופתא אמר רבי מנא לא סוף דבר חולין של סכנה אלא אפילו חולין שאינן של סכנה תני אמ' רבן שמעון בן גמליאל מעשה שהייתי חושש עיניי בקיסרין והתיר לי רבי יוסי ברבי לי ולכל משמשי לישן חוץ לסוכה רבי בא בר זבדא אמר שושבינין וכל בני חופה פטורין מן הסוכה תני שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה שומרי העיר בלילה פטורים מן הסוכה בלילה וחייבין ביום שומרי העיר ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה הדא דאת אמר בשומרי גייסות אבל בשומרי ממון עשו אותן כשומרי גנות ופרדיסין אבודמא מלתא הוה דמך קומי חנותיה עבר רבי חייה בר בא אמר ליה איזיל דמוך גו מטללתך רבי מנא הוה שושביניה דרבי יעקב בר יפליטי אתא שאיל לרבי יוסי אמר ליה איזיל דמוך גו מטללתך רבי יצחק בר מריון הוה שושביניה דחד בר נש שאיל לרבי לעזר אמר ליה איזיל דמוך גו מטללתך מעשה שהלך רבי אילעאי אצל רבי אליעזר בלוד אמר ליה אף את משובתי הרגל והלא אמרו שאין שבחו של תלמיד חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו כהדא רבי זעורה סליק לגזורה דרבי אילא ולא קביל עלוי מיטעום כלום אין משום דלא הוה עיסקיה טעם כלום עד יפני מוסף ולא ידעין אין משם שאין שבחו של תלמיד חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו בהדין לא ידעין אמר רבי לעזר אכילה עראי אין שינה עראי חברייא אמרין שכן אדם משתקע בתוך שנתו אמר רבי אילא שכן אדם ישן קימאה ודייו מה נפק מן ביניהון מסר שנתו לאחר על דעתהון דחבריא מותר על דעתיה דרבי אילא אסור
ו מעשה שהביאו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה ונטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו הלכה ו' הוינן סברין מימר שלא בירך אחריו שלש ברכות הא ברכה אחת בירך אשכח תני לא ברכה אחת ולא שלש ברכות תני כל שאומרין עליו שלש ברכו' אומרי' לפניו המוציא לחם מן הארץ כל שאין אומ' אחריו שלש ברכו' אין אומ' לפניו המוציא לחם מן הארץ התיבון הרי פחות מכזית אין אומ' עליו שלש ברכות מעתה לא יאמרו לפניו המוצי' לחם מן האר' ר' יעקב בר אחא אמר לשאר המינין נצרכה
ז רבי אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לוכל בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכמים אומרין אין לדבר קיצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד ועוד אמר רבי אליעזר מי שלא אכל בלילי יום טוב הראשון משלים בלילי יום טוב האחרון וחכמים אומרי' אין לדבר תשלומין ועל זה נאמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות הלכה ז' מה טעמא דרבי ליעזר נאמר כאן תשבו ונאמר להלן ופתח אוהל מועד ישבו יומם ולילה מה ישיבה שנאמר להלן עשה בה את הלילות כימים אף ישיבה שנאמר כאן נעשה בה את הלילות כימים רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל נאמר חמשה עשר בפסח ונאמר חמשה עשר בחג מה חמשה עשר שנאמר בפסח לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות אף חמשה עשר שנאמר בחג לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות חברייא בעיי אומרי' מה להלן עד שיכנסו למצה בתאוה וכא עד שייכנסו לסוכה בתאוה רבי זעורה בעי אי מה להלן עד שיאכל כזית מצה וכא עד שיאכל כזית דגן בסוכה רבי הושעיה אמר כל שבעה חובה ר' ברכיה אמר פליגין רב אבונא אמר לא פליגין מה דאמר רבי יוחנן בשנתן דעתו מה דאמר רבי הושעיה בשלא נתן דעתו תני בשם רבי ליעזר מי שלא עשה סוכתו בערב הרגל אל יעשנה ברגל והתני בר קפרא נפלה סוכתו ברגל יקימנה ברגל רבי אחא בשם רבי חיננא קנס קנסו רבי ליעזר שלא עשה סוכתו מערב הרגל מחלפה שיטתיה דרבי ליעזר תמן הוא אמר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לוכל בסוכה וכא אמר הכין אמר רבי אחא למצוה הושווה
ח מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין אמרו בית הלל לבית שמאי מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני ב"ה לבקר את יוחנן בן החורוני ומצאוהו ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית אמרו להן בית שמאי משם ראייה אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג לא קיימת מצוה סוכה מימיך הלכה ח' לא סוף דבר שולחנו אלא אפילו כדי שולחנו כמה הוא כדי שולחנו טפח רבי יודה בר פזי ורבי אייבו בר נגרי הוון יתיבין אמרין תנינן אחר שהודו מי הודה למי בית שמאי לבית הלל או בית הלל לבית שמאי אמרי' נצא לחוץ ונלמוד ונפקין ושמעון ר' חזקיה רבי אחא בשם רבי יודה בן לוי לא מצאנו שהודו בית שמאי לבית הלל אלא בדבר זה בלבד רבי חונה בשם רב אבייא מתניתא אמרה כן המערה מכלי לכלי ונגע טבול יום בקילוח אם יש בו יעלה באחד ומאה אין תימר בית הלל הודו לבי' שמאי שלא תעלה מאן תנא הכא תעלה לא בית הלל ולא בית שמאי אמר רבי אידי נאמר בית הלל שנו אותה עד שלא הודו להם בית שמאי אמר רבי יוסה מתניתא אמרה כן אחר שהודו רבי ליעזר אומר תירום ותישרף ורבי אליעזר לא שמותי הוא אמר ר' חיננה מתניתא אמרה כן אחר שהודו אילו לאילו תעלה בית שמאי מסלקין לון ואינון מודיי לון אמ' רבי אבון תשובה אחרת יש כאן כהדא דתני רבי הושעיה מה אם טהורה שהיא בעון מיתה אצל זרי' הרי היא עולה טמאה שהיא בעשה אצל כהנים לא כל שכן מה זכו בית הלל שתיקבע הלכה כדבריהן אמר רבי יודה בר פזי שהיו מקדימין דברי בית שמאי לדבריהן ולא עוד אלא שהיו רואין דברי בית שמאי וחוזרין בהן התיב רבי סימון בר זבד קומי רבי אילא או נאמר תנייה חמתון סבין מינון ואקדמון והא תני מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את יוחנן בן החורוני נאמר זקינינו וזקניכם אמר רבי זעורה רב חונה בשם רב הלכה כבית שמאי רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב ממה שסילקו בית שמאי לבית הלל הדא אמרה הלכה כדבריהן
ט נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה כל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה מעשה שילדה כלתו של שמי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי המיטה בשביל הקטן הלכה ט' אי זהו קטן דבית רבי ינאי אמרי כל שהוא צריך לאמו שתקנחנו ר' יוחנן אמר כל שהוא ניעור משנתו וקורא אימא תני רבי הושעיה קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה ויוצא בעירובה של אמו
י כל שבעת ימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה מושלין אותו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לקונו ושפך הקיתון על פניו הלכה י' כתיב בסוכו' תשבו ואין תשבו אלא תדורו כמה דאת אמר וירשתם אותה וישבתם בה שיהא אוכל בסוכה ומטייל בסוכה ומעלה כליו לסוכה ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות וכו' לא סוף דבר שתסרח אלא אפי' כדי שתסרח לא סוף דבר מקפת גריסין אלא אפילו מקפה של כל דבר תני כשם שמפנין מפני הגשמים כך מפנין מפני השרב ומפני היתושין רבן גמליאל נכנס ויוצא כל הלילה רבי ליעזר נכנס ויוצא כל הלילה חד תלמיד מן דרבי מנא הורי לחד מן קריבוי דנשייא יצא אין מטריחין עליו שיחזור ולא שמיע רבן גמליאל נכנס ויוצא כל הלילה רבי ליעזר נכנס ויוצא כל הלילה הדרן עלך הישן תחת המיטה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.