Rosh Hashanah 1 — ראש השנה א
הֲלָכָה א
מתניתין באחד בתשרי ר"ה לשנים ולשמיטין וליובלות ולנטיעה
ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי ובית הלל אומרין בט"ו בו:
שנים מניין כתוב אחד אומר (שמות כג) וחג האסיף בצאת השנה וכתוב אחד אומר (שמות לד) וחג האסיף תקופת השנה אי זהו חדש שיש בו חג ותקופה ואסיף ושנה יוצא בו אי זה זה זה תשרי אין תימר טבת אית ביה תקופה ולית ביה חג ואסיף אין תימר ניסן אית ביה תקופה וחג לית ביה אסיף אין תימר תמוז אית ביה תקופה ואסיף ולית ביה חג ואי זה זה זה תשרי. אמרין חברייא קומי ר' יונה ויהא תמוז אמר לון כתיב בחדש השביעי ואתון אמרין הכין. אמרין ליה ויהא תמוז אמר לון מיכן והילך על שמות חדשים את רבים עלי דא"ר חנינה שמות חדשים עלו בידם מבבל. בראשונה בירח האיתנים שבו נולדו אבות מתו אבות נפקדו אימהות. בראשונה (מ"א ו, לח) בירח בול שבו העלה נובל והארץ עשויה בולות בולות. שבו בוללים לבהמה מתוך הבית. בראשונה (שם) בירח זיו שבו זיוו של עולם הצמחים ניכרין והאילנות ניכרין. מיכן והילך (נחמיה ב) ויהי בחדש ניסן שנת עשרים (נחמיה א) ויהי בחדש כסליו שנת עשרים (אסתר ב) בחדש העשירי הוא חדש טבת. רשב"ל אמר אף שמות המלאכים עלו בידן מבבל. בראשונה (ישעיהו ו) ויעף אלי אחד מן השרפים (שם) שרפים עומדים ממעל לו מיכן והילך (דנייאל ט) והאיש גבריאל (דניאל י) כי אם מיכאל שרכם. לשמיטות מנין (דברים טו) מקץ שבע שנים תעשה שמטה מה שנים מתשרי אף שמיטות מתשרי. ליובלות מנין (ויקרא כה) וספרת לך שבע שבתות שנים שבע פעמים מה שנים ושמיטין משתרי אף יובלות מתשרי התיבון והכתיב (שם) והעברת שופר תרועה בחדש השביעי וגו'. ר' יונה ור' יוסה תריהון בשם רבי שמואל בר רב יצחק כדי שיהו כל חדשי השנה שוין לא יהא חדש אחד נחלק לב' שנים התיבון והתנינן באחד בשבט ר"ה לאילן כדברי ב"ש ב"ה אומרים בט"ו בו הרי אין כל חדשי השנה שוין וחדש אחד נחלק לב' שנים. כיצד לנטיעה תני הנוטע והמבריך והמרכיב ל' יום לפני ר"ה ועלתה לו שנה שלימה מותר לקיימו בשביעית פחות מל' יום לפני ר"ה ולא עלתה לו שנה שלימה אסור לקיימן בשביעית אבל אמרו פירות נטיעה זו אסורין עד ט"ו בשבט. מ"ט ר' יסא בשם ר' יוחנן (ויקרא יט) ובשנה הרביעית.
מה את ש"מ אמר רבי זעירא (ויקרא יט) שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה. אמר רבי בא בר ממל קומי ר' זעירה נראים דברים בשנטעו שלשים יום לפני ר"ה אבל אם נטעו פחות משלשים יום לפני ר"ה. איתא חמי שנה שלימה לא עלתה לו ואת אמר הכין. א"ל ואין כיני ואפילו נטעו שלשים יום לפני ר"ה יהא אסור עד ל' יום לפני ר"ה. מאי כדון א"ר מנא מכיון שהוא עומד בתוך שנתו של אילן משלים שנתו. כיצד לירקות לקט ממנו ישראל ערב ר"ה עד שלא חשיכה ועכו"ם משחשיכה מעשר מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו. ר' זעירה רבי אילא רבי לעזר בשם רבי הושעיה חד אמר כבר יצאו רוב גשמי שנה כולה וכבר רובה של תקופה מבחוץ וחרונה אמר עד כאן הן חיין ממי השנה שעברה מיכן והילך הן חיין ממי השנה הבאה ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דא"ר יסא ר' אילא רבי לעזר בשם רבי הושעיה כבר יצא רוב גשמי השנה כולה וכבר רוב התקופה מבחוץ הוי רבי זעירה דו אמר עד כאן הן חיין ממי השנה שעבר מיכן והילך הן חיין ממי השנה הבאה. מעשה בר"ע שלקט אתרוג ונתן עליו חומרי ב"ש וחומרי ב"ה. ולמה לי אתרוג אפילו שאר כל האילן. תני כחומרי רבנן גמליאל וכחומרי ר"א רבן גמליאל ור' ליעזר על דב"ה אינון הוי. א"ר יוסה בי רבי בון תיפתר שחנט קודם לט"ו בשבט של שנייה ונכנסה שלישית על דעתיה דרבן גמליאל עישורי עני על דעתיה דר' אליעזר עישורי שני.
מה עשה קרא שם על מעשר שבו ופדייו ונתנו לעני:
הֲלָכָה ב
מתניתין על ששה חדשים השלוחין יוצאין על ניסן מפני הפסח ועל אב מפני התענית ועל אלול מפני ראש השנה ועל תשרי מפני תקנת המועדות ועל כסליו מפני חנוכה ועל אדר מפני הפורים וכשב"ה קיים יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן:
ויצאו אף על העצרת עצרת חתוכה היא. אשכחת אמר פעמים חמשה פעמים ששה פעמים שבעה. שלימים ה' כסדרן ו' חסירין ז'.
לא כבר יצאו באלול אלא בגין מודעא דאיתקדש ירחא. אמר ר' יהושע בן לוי אנא עריב לאילין דאזלין לגימורין דלית חד מינהון מיית מי אזל תמן חשין לצומא רבה תרין יומין. אמר לון רב חסדא למה אתם מכניסין עצמכם למספק הזה חזקה שאין בית דין מתעצלים בו. אבוה דר' שמואל בר רב יצחק חש על גרמיה וצם תרין יומין אפסק כרוכה ודמך:
הֲלָכָה ג
מתניתין על שני חדשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי שבהן השלוחין יוצאין לסוריא ובהן היו מתקנין את המועדות וכשבית המקדש קיים מחללין אף על כולן מפני תקנת' הקרבן. בין שנראה בעליל ובין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת רבי יוסי אומר אם נראה בעליל אין מחללין עליו את השבת. מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן רבי עקיבה בלוד שלח לו רבן גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשלן לעתיד לבוא:
מהו בעליל מפורסם כמה דאת אמר (תהילים יב) כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים. מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן ר"ע בלוד מפני שהן מ' זוג אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבו שלח לו ר"ג אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשלן לעתיד לבוא. לא נמצאת מעכבת את הרבים מלעשות דבר מצוה וכל המעכב את הרבים מלעשות דבר מצוה צריך נידוי. אמר ר' יהודה הנחתום ח"ו לא נתנדה ר' עקיבה אלא ראש גדר היה. ושלח ר' גמליאל והעבירו מראשיתו:
Hebrew text: תלמוד ירושלמי, Hebrew Wikisource — CC BY-SA 4.0. Wikisource