א אם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל האדם משקילקלו המיני' התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין בראשונה היו משיאין משואות משקילקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין אם אינן מכירין אותו כו' אמר רבי יונה הכין צורכה מיתני בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם אם אינן מכירין אותו היו משלחין עמו אחר להעידו אמ' רבי יוסה אפילו כמתניתן אתיא היא אם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו למה שבראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם ועד אחד נאמן משלך נתנו לך בדין היה שלא יהו צריכין עדים והן אמרו שיהו צריכין עדים והן אמרו עד אחד נאמן עד אחד מהו שיהא נאמן כשנים היך עבידה היו שנים אחד הכל מכירין אותו ואחד אין אדם מכירו חבירו מכירו חבירו מהו שיצטרף עם אחד מן השוק להעיד עליו רבי זעורה רב חונה בשם רב אין הוא ואחד מצטרפין על חתימת העד השני לא צורכה די לא היו שנים אחד הכל מכירין כתב ידו ואחד אין אדם מכירו חבירו מכירו חבירו מהו שייעשה כאחד מן השוק להעיד עליו אם כן נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד אמר רבי יודן ויאות אילו שנים שיצאו מעיר אחת שרובה גוים כגון הדא סוסיתה אחד הכל מכירין אותו שהוא ישראל ואחד אין אדם מכירו חבירו מכירו חבירו מהו שייעשה כאחד מן השוק להעיד עליו אם אומ' את כן לא נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד והכא נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד תמן תנינן אמר להן הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה אם הגיע הרואה או' בורקי מהו בורקי ברקת תמן אמרי ברק ברקא אנהר מנהרא ועד אחד נאמן שנייא היא הכא שאין את יכול לעמוד עליו וחש לומר עד דהוא עליל ונפק היא מנהרא חכימא היא מילתא אמר עד אחד נולד איש פלוני בשבת מלין אותו על פיו חשיכה מוצאי שבת מטלטלין אותו על פיו רבי אמי מטלטל על פומה דמלויתה רבי מתנייה מטלטל על איביריתה דזהרא רבי אימי מל על פי נשים דאמרן שמשא הוות על סוסיתה מכירו מכיריו מהו לחלל עליהן את השבת נישמעינה מן הדא אמר ר' נהוראי כאן שנייה מעשה שירדתי להעיד על עד אחד באושא ולא היו צריכין לי אלא עילה ביקשתי להקביל פני חביריי ומה קילקול הוה תמן שהיו אומרים עצרת לאחר השבת והיו יוצאין עליו מבערב בחזקת שנתקדש מעתה על ניסן לא יקבלינון על שאר ירחיא יקבלינון אמר רבי יוסי בי רבי בון עיקר קלקלתהון מן אדר הוות מעתה כד היא דכוותהון יקבלינון אין לית הוא דכוותהון לא יקבלינון זו מפני זו מעשה ששכרו בייתוסין שני עידי שקר להעיד על החדש שנתקדש ובא אחד והעיד עדותו והלך לו ובא אחר ואמר עולה הייתי במעלה אדומים וראיתיו רבוץ בין שני סלעי' ראשו דומה לעגל אזניו דומות לגדי וראיתיו ונבהלתי ונרתעתי לאחוריי והרי מאתים זוז קשורים באפונדתי אמרו לו הרי מאתים זוז נתונין לך במתנה ושלוחיך יבאו וילקו אתה למה הכנסתה עצמך למספק אמ' להן ראיתי אותם מבקשין להטעות את חכמים אמרתי מוטב שאלך אני ונודיע לחכמים ומה קילקול הוה תמן דהוון אילין מסבין יום דין ואילין מסבין למחר והיו סבורין שנמלכו בית דין לעברו והן מתקלקלין מי ביטל את המשואות רבי ביטל את המשואות והתיר רוצח והתיר עד מפי עד והתיר שיהו יוצאין עליו מבערב בחזקת שנתקדש אמר רבי אבהו אף על גב דאמר את בטלו את המשואות לא בטלו מים טיבריה רבי זעורא בעא קומי ר' אבהו אילין דחמיין צפת מהו דיסבון אמר ליה רבי ביטל את המשואות צפת למה מסבה אלא בגין מודעא דאינון ידעין אין משיאין לילי זמנו אלא לילי עיבורו לילי זמנו אין משיאין מפני יום טוב אבל משיאין לילי עיבורו אין משיאין אלא על החדשים המיושבין בזמנן מפני יום טוב שחל להיות בערב שבת לילי זמנו אין משיאין מפני יום טוב לילי עיבורו אין משיאין מפני כבוד שבת שאם אומ' את משיאין בין על החדשים המיושבין בזמנן בין על החדשים המעוברין שאינן מיושבין בזמנן אם אומר את כן אף הן סבורין שמא נמלכו בית דין לעברו והן מתקלקלין
ב כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות של ארז ארוכין וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור ומוליך ומביא מעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי ג' ומניין היו משיאין משואו' מהר המשחה לסרטב' ומסרטבא לגריפינ' ומגריפינ' לחוורן ומחוורן לבית בלתין ומבית בלתין לא זזו אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד עד שהוא רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש הלכה ב' מהו עצי שמן דדנין אמר רבי יונה כהדין מקזנה אמר רבי זעורה דלא יהוון סברין דהוא כוכב א"ר יוסה חמינן כוכב סלק ונחית חמינן כוכב אזיל ואתי תני בהרי מכוור וגדור אמר רב חונה כד סלקינן להכא סלקינן לראש בית כלתין והוינן חמיין דקלייא דבבל כאילין חגייא
ג חצר גדולה היתה בירושלם ובית יעזק היתה נקראת ולשם כל העדים מתכנסין ובית דין בודקין אותן שם וסעודות גדולות היו עושין להן בשביל שיהו רגילין לבוא ה' בראשונה לא היו זזין משם כל היום התקין רבן גמליאל הזקן שיהו מהלכין אלפיים אמה לכל רוח ולא אילו בלבד אלא אף חכמה הבאה ליילד והב' להציל מיד הדליק' מיד הגייס מיד הנהר מיד המפולת הרי אילו כאנשי העיר ויש להן אלפיים אמה לכל רוח הלכה ג' חצר גדולה היתה בירושלם בית יעזק היתה נקראת מהו בית יעזק ששם היו עוזקין את ההלכה כמה דאת אמר ויעזקהו ויסקלהו וגו' הלכה ד' בראשונה לא היו זזין משם כל היום חזרו ועשו אותם ככלי שבא חוץ לתחום משחשיכה שמותר לטלטלו בתוך ארבע אמות חזרו ועשו אותם ככלי' ששבתו בחצר שמותר לטלטלן בחצר עד שבא רבן גמליאל הזקן והתקין שיהו מהלכין אלפיים אמה לכל רוח תני אף בא למול את הקטן כן מתניתא דרבי ליעזר דתנינן תמן ועוד א"ר אליעזר כורתין עצים לעשות פיחמין ברזל
ד כיצד בודקין את העדים זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון ומכניסין את הגדול שבהן ואומר לו אמור כיצד ראיתה את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה לצפונה או לדרומה כמה היה גבוה ולאיין היה נוטה וכמה היתה רחבה אם אמר לפני החמה לא אמר כלום ז' היו מכניסין את השני ובודקין אותו נמצאו דבריהן מכוונין עדותן קיימת ושאר כל הזוגות שואלין אותן ראשי דברים לא שהן צריכין להן אלא שלא יצאו בפחי נפש בשביל שיהו רגילין לבוא הלכה ה' א"ר יוחנן אפילו טועה שבטועין אינו טועה בדבר הזה לפני החמה לאחר החמה לא צורכא די לא פיגמתה לפני החמה פיגמתה לאחר החמה תני בר קפרא תרתיי לפני החמה לאחר החמה פיגמתה לפני החמה פיגמתה לאחר החמה א"ר יוחנן כתיב המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו מימיה של חמה לא ראתה פגימתה של לבנה תני ר"ש בן יוחי לפי שהרקיע של מים והכוכבים של אש והן דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה לפיכך עושה שלום במרומיו אמר רבי אבון המלאך עצמו חציו מים וחציו אש ואית ביה חמש גפין וגוייתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וגו' אמ' ר' לוי לעולם לית מזל חמי מה דקומוי אלא כולהון סלקין כאילין דסלקין בסולמא הפיך שלש מאות וששים וחמש חלונות ברא הקב"ה שישתמש בהן העולם מאה ושמונים ושתים במזרח ומאה ושמונים ושתים במערב ואחת באמצעו של רקיע שממנו יצא מתחילת מעשה בראשית מה שחמה מהלכת לשלשים יום הלבנה מהלכת לשני ימים ומחצה מה שחמה מהלכת בשני חדשים הלבנה מהלכת לחמשה ימים מה שחמה מהלכת לשלשה חדשים הלבנה מהלכת לשבעה ימים ומחצה מה שחמה מהלכת לששה חדשים הלבנה מהלכת לחמשה עשר יום מה שחמה הולכת לשנים עשר חדש הלבנה מהלכת לשלשים יום אמר ר' יונה לית כאן שיעורא אלא אפילו פרא מיכן תני נראה באשש ובמים אין מעידין עליו אמר רבי חייא בר בא ראו אותו יוצא מענן זה ונכנס לתוך ענן אחר מעידין עליו כהדא רבי חנינה אזל לעין טב למימנא והוה אוירא מעונן אמר כדון אמרין מה נטיל אוירא דהן סבא והקדיח לו הקב"ה ככברה ונראה מתוכה רבי חייה רבה הילך לאורו של ישן ארבעת מיל רבי אבון משדי עלוי צררין ואמר לה לא תבהית בני מריך ברמשא אנן בעיין תיתחמי מיכא ואת מיתחמי מיכא מיד איתבלע מן קומוי לצפונה לדרומה אית תניי תני לצפונה דבריו קיימין אית תניי תני לדרומה דבריו קיימין מאן דאמר לצפונה דבריו קיימין מן טבת ועד תמוז מאן דאמר לדרומה דבריו קיימין מן תמוז ועד טבת כמה היה גבוה זה אומ' מלא מרדע אחד וזה אומר מלא שני מרדעים אית תניי תני דבריהן קיימין ואית תניי תני אין דבריהן קיימין מאן דאמר דבריהן קיימין בהינון דהוון קיימין חד מלעיל וחד מלרע מאן דאמר אין דבריהן קיימין בהינון דהוון קיימין שווי כמה היה רחב כשעורה ויותר מכשעורה ואם אמר לפני החמה לא אמר כלום
ה ראש בית דין אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו מקדשין אותו רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים הלכה ו' תני רבי שמעון בן יוחי או' וקדשתם את שנת החמשים שנה שנים מקדשין ואין מקדשין חדשים והא תנינן ראש בית דין אומ' מקודש מהו מקודש מקויים תני לקידוש החדש מתחילין מן הגדול אמר רבי חייה בר אדא מתניתא אמרה כן ראש בית דין אומר מקודש תני לעיבור השנה מתחילין מן הצד אמר רבי זבידא והן בייתא דלרע לא נהגין כן ולא שמיע דאמר רבי חייה בר מדייא רבי יונה ר' בא ר' חייה בשם רבי חייה בשם ר' יוחנן לקידוש החדש מתחילין מן הגדול לעיבור השנה מתחילין מן הצד וכבר נכנס ר' יוחנן והוא היה הקטן שבהן אמרו לו אמור הרי השנה מקודשת בעיבורה אמר הרי השנה מקדושת בעיבורה אמר רבי יונתן ראה לשון שלימדנו בן הנפח אילו אמר בעיבורה הייתי או' אילו אחד עשר יום שהחמה עודפת על הלבנה בכל שנה אלא בעיבור שהוסיפו לה חכמים שלשי' יום ועיברוה רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן לעיבור הולכין אחר המינוי לבית הוועד הולכין אחר הרגיל והוא שיהא כל אחד ואחד מדבר במקומו כגון רבי חנינא פתח רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש חתמין רבי בא בר זבדא פתח רבי חייא ורבי יסא ורבי אימי חתמין רבי חגיי פתח ר' יונה ור' יוסי חתמין כהנא איתמני קדמיי מן רבי יעקב בר אחא עאל רבי יעקב בר אחא קדמיי מיניה לעיבורא אמר הכין מרה דשמועתא לא מקיים לה רבי חייה בר בא הוה קאים מצלי עאל רבי כהנא וקם ליה מצלי מן אחורויי מן דחסל רבי חייה בר בא מן צלותיה יתיב ליה דלא מיעבור קומוי רב כהנא מאריך בצלותיה מן דחסל רבי כהנא אמר ליה הכין אתון נהיגין גביכון מצערין רברביכון א"ל ר' אנא מדבית עלי וכתי' על דבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם בזבח ובמנחה אין מתכפר לו אבל מתכפר לו בתפילה וצלי עלוי וזכה למיסב עד דאיתעבדון טפרוי סומוקן כהדא דקקה ר' שמעון בן לקיש אקדמון ליה חד סב לעיבור' ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהל אמר כן יהא בשכרן ולא שמיע דאמר רבי קריספא בשם ר' יוחנן מעשה שעיברו השנה שלשה רועי בקר חד מינון אמר בכיר לקיש באדר מינץ וחורנה אמר קדום באדר פוח לוחיך ופוק לקובליה וחורנה אמר תור באדר בעדרייה ימות ובטל תינתה משכיה ישלח ואנן חמין שתא דלית חד מינהון ועיברו את השנה על פיהם אמר רבי חלבו והסכים בית דין עמהן לא כן אמר רבי זעורה והן שיהו כולם מורין מטעם אחד מכיון דאילין מודיי לאילין ואילין מודיי לאילין כמי שכולן מורין מטעם אחד ור"ש בן לקיש מקפד על הדא מילתא חשש להיא דא"ר לעזר דא"ר לעזר והיתה ידי על הנביאים החוזים שוא והקוסמים כזב בסוד עמי לא יהיו זה סוד העיבור ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה המינוי ואל אדמת ישראל לא יבואו זו ארץ ישראל וא"ר לעזר כד סלקית להכא אמרית הא גבי חדא כד מנוני אמרית הא גבי תרתיי כד עלית לעיבורא אמרית הא תלתיהון גבי רבי בא בר זבדא בשם רב טעמא דרבי לעזר בי רבי צדוק כיון שבית דין של מעלן רואין שאין בית דין שלמטן מקדשין אותו הן מקדשין אותו
ו דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלה ובכותל שבהן מראה את ההדיוטות ואומר כזה ראית או כזה ראית מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב אמר רבי יוחנן עידי שקר הן וכשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל י' ועוד באו שנים ואמרו ראינו בזמנו ובלילה בעיבורו לא נראה וקיבלן ר"ג אמר רבי דוסא בן ארכינס עידי שקל הן היאך מעידין על האשה שילדה והרי כריסה בין שיניה אמר לו רבי יהושע רואה אני את דבריך הלכה ז' א"ר שמלאי טעמיה דר' יוחנן בן נורי כל חדש שנולד קודם לשש שעות אין כח בעין לראות את הישן ותני כן נראה ישן בשחרית לא נראה חדש בין הערבים נראה חדש בין הערבים לא נראה ישן בשחרית א"ר חייה בר בא ולמה קיבלן רבן גמליאל שכן מסורת בידיו מאבותיו פעמים מהלך בקצרה פעמים מהלך בארוכה
ז י"א שלח לו רבן גמליאל גוזר אני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונך הלך ומצאו רבי עקיבה מיצר אמר לו ויש לי ללמד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי שנאמר אלה מועדי יי' מקראי קודש אשר תקראו אותם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אילו הלכה ח' אצל מי שלח מן מה דתני א"ר יהושע נוח היה לי מוטל על המיטה ולא שלח רבן גמליאל הדבר הזה הדא אמרה אצל ר' יהושע שילח ביד מי שילח מן מה דתני כלשון זה אמ' לו ניחמתני עקיבה הדא אמרה ביד ר' עקיבה שילח מה היה לו ללמד א"ר יוסה יודעין היינו שאם קידשוהו שלא בעדי' שהו' מקוד' ומה בא להעיד שאם קידשוהו ואח"כ נמצאו העדי' זוממין הרי זה מקודש והא תנינן מעש' שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן ר' עקיבה בלוד על ידי שהיו ארבעי' זוג אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבו
ח י"ב בא לו אצל רבי דוסא בן ארכינס אמר לו אם באים אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו שנאמר ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ולמה לא נתפרשו שמותן של זקיני' אלא ללמדך שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הן כבית דינו של משה נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו ואמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי בחכמה ותלמידי שקיבלת עליך את דבריי הלכה ט' כתיב יי' אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה וגו' וישלח יי' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ירובעל גדעון בדן שמשון יפתח זה יפתח הגלעדי הקיש שלשה קלי עולם לשלשה אבירי עולם ללמדך שבית דינו של גדעון ושל יפתח ושל שמשון שקולין כנגד משה ואהרן ושמואל ולא עוד אלא שסמך הגדולים מיכן ומיכן והקטנים באמצע עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו ואמר לו בוא בשלום ר' ותלמידי ר' בחכמה ותלמידי ביראת חט ר' בחכמה ותלמידי שכל מה שאני גוזר עליו הוא מקיים כתיב אלופינו מסובלים וגו' ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר אלופים מסובלים אין כתיב כאן אלא אלופינו מסובלים בשעה שהגדולים סובלין את הקטנים אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו רשב"ל מסרס הדין קרייא אלופים מסובלים אין כתיב כאן אלא אלופינו מסובלים בשעה שהקטנים סובלין את הגדולי' אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו רבי שילה דכפר תמרתה בשם רבי יוחנן עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו משמש ידע מבואו עשה ירח למועדים אמ' רבי ברכיה כתיב ויסעו מרעמסס בחדש הראשון וגו' כד יטמע בלילי מועדא ארבע עשרה מטמיעין אית בה הוי משקיעת החמה את מונה ללבנה א"ר סימון והיו על ידי זה ועל ידי זה אמר רבי יוחנן ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ר' שמעון בן לקיש אמר החדש עד שיהא כולו מן החדש אשכחת אמר מה דאמר רבי יוחנן צריכה לרבי שמעון בן לקיש ומה דאמר ר' שמעון בן לקיש צריכה לרבי יוחנן אילו אמר רבי יוחנן ולא אמר רבי שמעון בן לקיש הוינן אמרין לא אמר אלא אפילו כולו מן החדש הוי צורכה להיא דאמר רבי שמעון בן לקיש או אילו אמר רבי שמעון בן לקיש ולא אמר רבי יוחנן הוינן אמרין לא אמ' אלא יום הא לילה לא הוי צורכה להיא דאמר רבי יוחנן וצורכה להיא דאמר רשב"ל הדרן עלך אם אינן מכירין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.