Rosh Hashanah 3 — תלמוד ירושלמי ראש השנה ג

א ראוהו בית דין וכל ישר' נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר ראוהו בית דין בלבד יעמדנו שנים ויעידו לפניהם ויאמרו מקודש מקודש ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד ויעידו בפניהן ויאמרו מקודש מקודש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו ראוהו בית דין וכל ישראל כו' כיני מתניתא או בית דין או כל ישר' ר' זעורה רבי אמי בשם רבי יהושע בן לוי מעמעמין על הנראה לעברו אין מעמעמין על שלא נראה לקדשו רבי בא ורבי חייה בשם רבי יהושע בן לוי מעמעמין על שלא נראה לקדשו ואין מעמעמין על הנראה לעברו מתניתא פליגא על ר' זעורה ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מקודש מפני שחשיכה הא אם לא חשיכה לא הדא אמרה אין מעמעמין על הנראה לעברו מתניתא פליגא על רבי בא יכול אם היה צריך שני ימים נותנין לו שני ימים תלמוד לומר אותו אין לו אלא יום אחד בלבד הדא אמרה אין מעמעמין על שלא נראה לקדשו מתניתא פליגא על רבי בא יכול כשם שמעברין את השנה מפני הצורך כך יקדשו את החדש מפני הצורך תלמוד לומר החדש אחר החדש הן הולכין הדא אמרה אין מעמעמין על שלא נראה לקדשו מתני' פליגא על רבי בא יכול אם לא נראתה הלבנה לשני ימים כך יקדשו את החדש לשני ימים תלמוד לומר אותם אלה הם אין אלה מועדיי מפני שלא נראתה הא אם נראתה לא הדא אמרה אין מעמעמין על שלא נראה לקדשו הוון בעיי מימר ולא פליגין מה דאמר רבי זעורה בשאר כל החדשים מה דאמר רבי בא על ניסן ועל תשרי רבי אומר ניסן לא נתעבר מימיו והא תנינן אם בא חדש בזמנו אם בא לא בא רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו והא תנינן אם היה החדש מעובר אם היה לא היה וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר כדברי רבי יוחנן בן נורי אמר רשב"ג לא היינו נוהגין כן ביבנה ביום השיני עבר רבי חנינה בנו של רבי יוסי הגלילי ואמר כדברי רבי עקיבה אמר רשב"ג כן היינו נוהגין ביבנה והא תני קידשוהו בראשון ובשיני ר' זעורה בשם רב חסדא אותה השנה נתקלקלה מהו בראשון מהו בשני רבי בא בשם רב שנה ראשונ' ושנ' השניי' והא תני ביום הראשון וביום השני קידשוהו קודם לזמנו או לאחר עיבורו יום אחד יכול יהא מקודש ת"ל אותם אותם אלה הם מועדיי אין אלה מועדיי לפני זמנו עשרי' ותשעה יום לאחר עיבורו שלשי' ושני' יום ומניין שמעברין את השנה על הגליות שעלו ואדיין לא הגיעו ת"ל בני ישראל מועדיי עשה את המועדות שיעשו אותן כל ישראל א"ר שמואל בר נחמן והן שהגיעו לנהר פרת ר' יעקב בר אחא ר' אימי בשם ר' יהודה בר פזי קידשוהו ואח"כ נמצאו העדים זוממין הרי זה מקודש קם ר' יוסה עם ר' יהודה בר פזי א"ל אתה שמעתה מן אבוך הדא מילתא א"ל כן אמ' אבא בשם ר' יוחנן אין מדקדקי' בעדות החדש בית דין שראו את ההורג אמרו אם רואין אנו אותו אין אנו מכירין אותו לא היו עורפין דכתיב ועינינו לא ראו מכל מקום והרי ראו ובית דין שראו את ההורג אית תניי תני יעמדו שנים ויעידו לפניהן אית תניי תני יעמדו כולן ויעידו במקום אחר ר' יודה בר פזי בשם ר' זעורה כשם שהן חלוקים כאן כך חלוקין בעידות החדש ויקום חד ויתיב חד ויקו' חד ויתיב חד שנייא היא שאין העד נעשה דיין כהדא רב חונה הוה ידע שהדו לחד בר נש אזל בעי מידון קומוי וכפר ביה א"ל רבי שמואל בר רב יצחק בגין דאת ידע דרב חונה בר נשא רבה את כפר ביה מה אילו ייזיל וישהד עלך קומי בית דין חורן אמר ליה רב חונה ועבדין כן אמר ליה אין ושרא רב חונה גרמיה מן ההוא דינא ואזל ואשהד עלוי קומי בית דין חורן אמר ליה רב חונה ועבדין כן אמר ליה אין ושרא רב חונה גרמיה מן ההוא דינא ואזל ואשהד עלוי קומי בית דין חורן קרא ערר על חתימת ידי העדים על חתימת ידי הדיינין רבי בא בשם רב יהודה רצה לקיים בכתב ידי העדים מקיים בכתב ידי הדיינים מקיים ואני אומר אפילו בעד אחד אפילו בדיין אחד מקיים ביומוי דרבי אבהו אתון בעיי מימר גואלינו ואמרון גאולתינו וקבלון ביומוי דרבי ברכיה אישתתקון אמר לון שמעתון דאיתקדש ירחא וארכינון בראשיהון וקבלון

ב כל השופרות כשירין חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמ' רבי יוסי והלא כל השופרו' נקראו קרן שנאמ' והיה במשוך בקרן היובל כשמעכם את קול השופר הלכה ב' הוון בעיי מימר ולא פליגין אשכחת תני רבי יוסה מכשיר בשל פרה וחכמים פוסלין מה טעמיה דרבי יוסי והיה במשוך בקרן היובל מה טעמא דרבנן ותיטב ליי' משור פר מקרין מפריס מקרן כתיב ורבנן כל השופרות נקראו קרן ונקראו שופר חוץ משל פרה שנקרא קרן ולא נקרא שופר התיבון הרי של יעל הרי אינו קרוי לא קרן ולא שופר מאי כדון כהיא דאמר רבי לוי שנייא היא שאין קטיגור נעשה סניגור

ג שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדין שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר הלכה ג' אמר רבי יונה כדי שיפשטו לבם בתשובה פיו מצופה זהב ציפהו זהב מבפנים פסול מבחוץ כשר ציפהו מקום הנחת פיו או שהיה קולו עבה מחמת הציפוי פסול אמר רבי יוסה הדא אמרה פשוטה ששמע מקצת' מן המתעסק לא יצא והיי דא אמרה תקע בראשונה ומשך בשנייה כשתים אין בידו אלא אחת רבי אבא בר זמינא בשם רבי זעורה אפי' אחת אין בידו למה ראשה גבי סופה מצטרף וסופה גבי ראשה מצטרף לא ראשה אית לה סוף ולא סופה אית לה ראש

ד ובתעניות של זכרים כפופין ופיו מצופה כסף ושתי חצוצרות באמצע שופר מקצר וחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות הלכה ד' אמר רבי יונה כדי שיכופו את לבם בתפילה קומי ר' יהושע בן לוי תקעין בתעניתא רבי יוסה בעי ויתקעון קומוי בחצוצרתא ולא שמיע דתני חצוצרות במקדש אין חצוצרות בגבולין ויתפללו לפניו עשרין וארבע כהדא רבי יוחנן מתפלל בתשע' באב עשרי' וארבע ומפקד לתלמידוי לא תילפון מיני הדין עובדה דצריכה ליה אבל הוא תענית ציבור הוא רבי יוסה בשם רבי יהושע בן לוי אינו תענית ציבור ר' יונה ר' יצחק בר נחמן בשם ר' יהושע בן לוי אבל הוא אינו תענית ציבור אמר רבי זעורה מילתיה דרבי יוחנן אמר' יחיד בתשעה באב מתפלל ארבע לא אמר אלא ארבע הא עשרים וארבע לא

ה שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות רבי יהודה אומר בראש השנה תוקעין בשל זכרים וביובל בשל יעילים הלכה ה' אני יי' אלהיכם אילו המלכיות זכרון תרועה אילו הזכרונות שופר תרועה אילו השופרות עד כדון ראש השנה יובל והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכיפורים שאין תלמוד לומר בחדש השביעי מה תלמוד לומר בחדש השביעי אלא כל מה שאת עושה בראש השנה הוי עושה בעשור לחדש מה כאן מלכיות זכרונות ושופרות אף כאן מלכיות זכרונות ושופרות מניין שהיא פשוטה לפניה תלמוד לומר והעברת שופר ומניין שהיא פשוטה לאחריה תלמוד לו' תעבירו שופר עד כדון יובל ראש השנה והעברת שופר תרועה בעשור לחדש ביום הכיפורים שאין תלמוד לומר בחדש השביעי מה תלמוד לומ' בחדש השביעי אלא מה שאת עושה בחדש השביעי כבעשור לחדש מה כאן תוקע ומריע ותוקע אף כאן תוקע ומריע ותוקע מניין שהן שלש של שלש שלש תלמוד לומר יום תרועה זכרון תרועה שופר תרועה עד כדון כר' עקיבה כרבי ישמעאל תני רבי ישמעאל ותקעתם תרועה ותקעתם תרועה שנית תרועה יתקעו למסעיהם אין תימר היא תקיעה היא תרועה והכתיב ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו יובל היא אף על פי שלא השמיטו אף על פי שלא תקעו בשופר או יכול אף על פי שלא שילחו עבדים תלמוד לומר היא דברי רבי יודה רבי יוסה אומר יובל אף על פי שלא השמיטו אף על פי שלא שילחו עבדים או יכול אף על פי שלא תקעו בשופר תלמוד לומר היא אמר רבי יוסה מאחר שהכתוב תולה אותה לעניין תקיעת שופר וכתוב אחר תולה אותה לענין שילוח עבדים מפני מה אני אומר יובל שלא בשילוח עבדים שאיפשר ליובל בלא שילוח עבדי' אבל אי איפשר ליובל שלא בתקיעת שופר ד"א תקיעת שופר תלויה בב"ד ושילוח עבדי' תלוי בכל אדם ואתייא כהיא דא"ר שמואל בר רב יצחק וידבר יי' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל על מה ציום על פרש' שילוח עבדי' ואתיא כהיא דא"ר הילא לא נענשו ישראל אלא על פרשת שילוח עבדים הדא הוא דכתיב מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי וגו' תני בשם ר' נחמיה הית' כאניו' סוחר ממרחק תביא לחמה דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר א"ר יוחנן זו דברי ר' יודה ור' יוסא אבל דברי חכמים קידוש ב"ד ותקיעת שופר והשמט כספים משמיטין ניחא קידוש ב"ד ותקיעת שופר השמט כספים לא בסוף הן משמיטין ר' זעורה שמע לה מן הדא ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך כבר נשמעו דבריך אמר רבי יוחנן טעמיה דרבי יהודה כדי ליתן את המצוי על המצוי ואת שאינו מצוי על שאינו מצוי

ו שופר שנסדק ודיבקו פסול דיבק שיברי שופרות פסול ניקב וסתמו אם עיכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר הלכה ו' שופר שנסדק ודיבקו פסול למי נצרכה לרבי נתן דיבק שיברי שופרות פסול עוד היא דרבי נתן ניקב וסתמו רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי נתן היא דתני ניקב וסתמו בין במינו בין שלא במינו אם היה מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר רבי נתן אומר במינו כשר שלא במינו פסול רבי חייה בשם רבי יוחנן כיני מתניתא אם היה מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר רבי אבא בר זמינא בשם רבי זעורה והוא שסתמו אבל אם לא סתמו כשר שכל הקולות כשירין בשופר רבי יעקב בר אחא אמר אבא בר בא שאל לרבי שופר קדוח מהו אמר ליה כזה תוקעין ביבנה רבי בא בעי קומי רב שופר קדוח מהו אמר ליה כזה תוקעין בעייניטב

ז התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס אם קול שופר שמע יצא אם קול הברה שמע לא יצא וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה אם כוין לבו יצא ואם לאו לא יצא אף על פי שזה שמע וזה לא שמע זה כוין לבו וזה לא כוין לבו הלכה ז' אמר רבי יוסי בן חנינה לא אמר אלא וכן מי שהיה עובר הא אם עמד חזקה כוין נתן שופר בתוך שופר ותקע אם קול הפנימי שמע יצא אם קול חיצון שמע לא יצא רבי אבינא בעי הפכו מהו נישמעינה מן הדא גרדו מבפנים פסול מבחוץ כשר לא אמר אלא גרדו הא אם הפכו פסול מה בין זה לזה זה ביטל חללו וזה לא ביטל חללו

ח והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי למעלן ומכוונין ליבן לאביהן שבשמים הן מתגברין ואם לאו היו נופלין הלכה ח' רבי יהושע בן לוי אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גיניסיא שלו לומ' לא במהרה אדם נופל ביום גיניסיא שלו מה עשה משה עירבב את המזלות הדא הוא דכתיב שמש ירח עמד זבולה וגו' וכתיב נתן תהום קולו רום ידיהו נשא מרום ידיהו נשא נתן תהום קולו שמואל אמר וצבא תינתן על התמיד בפשע בפשעה של תורה ותשלך אמת ארצה אימתי שישראל משליכין דברי תורה לארץ המלכות הרשעה הזאת גוזרת ומצלחת מה טעמא ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה ואין אמת אלא תורה היך מה דאת אמר אמת קנה ואל תמכור חכמה ומוסר ובינה אמר רבי יודה בר פזי זנח ישראל טוב אויב ירדפו ואין טוב אלא תורה היך מה דאת אמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו

ט כיוצא בו ויאמר יי' אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס וגו' וכי נחש ממית ומחייה אלא כל זמן שישראל מסתכלין כלפי למעלן ומשעבדין את ליבן לאביהן שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נימוקין הלכה ט' אמר רבי יסא בארבעה מקומות נאמר עשה לך בשלשה פירש ואחד לא פירש עשה לך תיבת עצי גופר עשה לך שתי חצוצרות כסף עשה לך חרבות צורי' עשה לך שרף לא פירש אמר משה עיקרה לא נחש הוא לפיכך ויעש משה נחש נחושת מיכן היה רבי מאיר דורש שמות חד בר נש הוה שמיה כידור אמר לון רבי מאיר הובא לכון מיניה בר נש ביש הוא כי דור תהפוכות המה רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה והיה הנשוך אין כתיב כאן אלא כל הנשוך אפילו נשיכת כלב אפילו נשיכת נחש ולא דמיא נשיכת כלב וראה נשיכת נחש והביט רבי יוד' גוזריא בשם רבי אחא נשיכת כלב שאינו ממינו וראה נשיכת נחש שהוא ממינו והביט ורבנן אמרי נשיכת כלב שאינו מחלחל וראה נשיכת נחש שהוא מחלחל והביט

י חרש שוטה וקטן אינו מוציא את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל שאינו חייב בדב' אינו מוציא את הרבים ידי חובתן הלכה י' תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה עבד לרבו קטן לאביו ניחא אשה מברכת לבעלה עבד לרבו קטן לאביו לא כן אמר רבי אחא בשם ר' יוסה בר' נוהריי כל שאמרו בקטן כדי לחנכו תיפתר בעונה אחריהן כהיא דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרים אותו ועונה אחריהם מה שהם אומרים ותהא לו מאירה תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר הדרן עלך ראוהו בית דין