א יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקד' היו תוקעין אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי התקין שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין אמר רבי אלעזר לא התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין אלא ביבנה בלבד אמרו לו אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין יום טוב של ראש השנה כו' רבי אבא בר פפא א"ר יוחנן ורשב"ל הוון יתיבין מקשיי אמרין תנינן יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה אין דבר תורה הוא אף בגבולין ידחה אין לית הוא דבר תורה אף במקדש לא ידחה עבר כהנא אמרין הא גברא רבה דנישאול ליה אתון שאלון ליה אמר לון כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחר אומר זכרון תרועה הא כיצד בשעה שהוא חל בחול יום תרועה בשעה שהו' חל בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין ר' זעורה מפקד לחברייא עולון ושמעון קליה דרבי לוי דרש דלית איפשר דהוא מפיק פרשתיה דלא אולפן ועל ואמר קומיהון כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחר אומר זכרון תרועה הא כיצד בשעה שהוא חל בחול יום תרועה בשעה שהוא חל בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין מעתה אף במקדש לא ידחה תנא באחד לחדש מעתה אפילו במקום שהן יודעין שהוא באחד לחדש ידחה תני ר"ש בן יוחי והקרבתם במקום שהקרבנות קריבין אמרין חברייא קומי רבי יונה והכתיב והעברת שופר תרועה בחדש השביעי וגו' אמר לון זו את מעביר בארצכם הא אחרת לא אמרין ליה או נאמר זו אתם מעבירין בארצכם הא אחרת בין בארץ בין בחוצה לארץ אמר ר' יונה אילו הוה כתיב תעבירו שופר בארצכם הייתי אומ' כאן מיעט ובמקו' אחר ריבה אלא בכל ארצכם כאן ריבה ובמקום אח' מיעט
ב ועוד זאת היתה ירושלם יתירה על יבנה שכל עיר שהיא רואה ושומע וקרובה ויכולה לבוא תוקעין בה וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד הלכה ב' והן שיהו כל הדרכים האילו בה רואה ואינ' שומע' כגון ירושלם מלמעלן ועיר מלמטן ושומעת ואינה רואה ההר מפסיק רואה ושומעת ואינה יכולה לבוא חוץ לתחום רואה ושומעת וקרובה ואינה יכולה לבוא הנחל מפסיק ר' יונה בעי היתה יכולה לבוא בעירובין היך מה דאת אמר בירושלם שכל עיר שהיא רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא תוקעין בה ואמר אף ביבנה כן ירושלם דבר תורה והעיירות הסמוכות לה דבר תורה ורבן יוחנן בן זכיי מתקין על דבר תורה ויבנה מדבריהן והעיירות הסמוכות לה מדבריהן ורבן יוחנן בן זכיי מתקין על דבריהן ויש תקנה אחר התקנה ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי יצאו ב"ד ממקו' למקום ולא היו תוקעין ר' יוסה בעא קומי ר' סימון אפילו מבית לבית אפי' מטריקלין לקיטון א"ל בי ר' עד כאן שמעתי
ג בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש ושיהא יום הנף כולו אסור הלכה ג' כתיב ושמחתם לפני יי' אלהיכם שבעת ימים אית תניי תני בשמחת שלמים הכתוב מדבר אית תניי תני בשמחת הלולב הכתוב מדבר מאן דאמר בשמחת שלמים הכתוב מדבר ביום הראשון דבר תורה ושאר כל הימים דבר תורה ורבן יוחנן בן זכיי מתקין על דבר תורה מאן דאמר בשמחת הלולב הכתוב מדבר ביום הראשון דבר תורה ושאר כל הימים מדבריהן ורבנן יוחנן בן זכיי מתקין על דבריהן ויש תקנה אחר תקנה חברייא בעון קומי ר' יונה כמה דאת אמר תמן והקרבתם אשה ליי' שבעת ימים אין שבעה בלא שבת ודכוותה ושמחתם לפני יי' אלהיכם שבעת ימים אין שבעה בלא שבת אמר לון שניא היא דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון חלק הראשון מהם מעתה במקדש ידחה ובגבולין לא ידחה אמר רבי יונה אילו הוה כתיב ולקחתם לפני יי' אלהיכם הייתי או' כאן ריבה ובמקום אחר מיעט אלא ולקחתם לכם מכל מקום ושמחתם לפני יי' אלהיכ' שבעת ימים בירושלם
ד בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום פעם אחת נשתהו העדי' מלבוא וקילקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה באו מן המנחה ולמעלן נוהגין אותו היו' קודש ולמחר קודש משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום הלכה ד' א"ר שמואל בר נחמן מפני מעשה שאירע פעם אחת נפלה הברה בעיר ובאו סרקיים ונטלום ונתקלקלו הלוים בשיר א"ר אחא בר פפא קומי רבי זעורה חברייא בעון קומי ר' שמואל בר נחמן בשם מן ר' אמר לה אמר לון דכוותכון דאית לכון רברבין סגין בשם ר' יהושע בן לוי א"ל ור' לא מייתי לה טעם דהלכה דתני שירו של חמישי היו אומרי' הרנינו לאלהי עוזינו ובראש השנה היו אומרי' הסירותי מסבל שכמו חל יום טוב להיות בחמישי בשחרית היו אומרי' הרנינו לאלהים עוזינו ובמנחה היו אומרי' הסירותי מסבל שכמו אם באו מן המנחה ולמטן או' הריננו לאלהים עוזינו לא נמצאו אומ' שיר וכופלין אותו רבי אדא דקיסרין בשם רבי יוחנן כבר עבר רובו של יום בקדושה א"ר חייה בר בא ר' יוחנן מפקד לאילי' דכנישא דכיפרא סבין מטול ומיעול עד דו איממא ואתון מדכרין זמנו ועיבורו
ה אמר רבי יהושע בן קרחה ועוד זו התקין רבן יוחנן בן זכאי שאפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד הלכה ה' כיני מתניתא למקום הוועד של חודש
ו סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמם ואינו תוקע קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודייה וברכת כהנים דברי ר' יוחנן בן נורי הלכה ו' ביהודה נהגו כר' עקיבה ובגליל כר' יוחנן בן נורי עבר ועשה ביהודה כגליל ובגליל כיהודה יצא וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי ר' יוחנן בן נורי אמר רשב"ג לא היינו נוהגין כן ביבנה ביום השני עבר רבי חנניה בנו של ר' יוסי הגלילי ואמ' כדברי ר' עקיבה אמ' רשב"ג כך היינו נוהגין ביבנה ר' אבהו בשם רבי לעזר בכל מקום עבר והזכיר אדיר המלוכה לא יצא חוץ מן האל הקדוש של ראש השנה ובלבד במוסף ואתייא כר' יוחנן בן נורי רשב"ג אומ' או' קדושת היום עם זכרונות ואתייא כרבי עקיבה אמר רשב"ג מה מצאנו בכל מקום אומרה אמצעית אף כאן אומרה אמצעית ר' או' מה מצאנו מכל מקום אומרה רביעית אף כאן אומרה רביעית רבי יעקב בר אחא רבי זעורה חנין בר בא בשם רב צריך לומר האל הקדוש ר' בא בשם אבא בר רב חונה צריך לומר האל הקדוש ומרבה לסלוח רבי בא בשם אבא בר ירמיה בתפילה הוא אומ' אלהי דוד ובונה ירושלם בנביא הוא אומר אלהי דוד מצמיח ישועה יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת אית תניי תני פותח ביום טוב וחותם בשבת ואית תניי תני פותח בשבת וחותם ביום טוב רבי אומר פותח בשבת וחותם בשבת ויום טוב בנתיים רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי
ז אמר לו רבי עקיבה אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא או' אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודייה וברכת כהנים ח' אין פוחתין מעשר מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות ר' יוחנן בן נורי אומר אם אמרן שלש שלש יצא אין מזכירין מלכות זכרון שופר של פורענות מתחיל בתורה ומשלים בנביא ר' יוסי אומר אם השלים בתורה יצא הלכה ז' אין פוחתין מעשרה מלכיות כנגד עשרה קילוסין שאמר דוד הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו כו' ע"ד כל הנשמה תהלל יה הללו יה מעשרה זכרונות כנגד עשרה וידויים שאמר ישעיה רחצו הזכו הסירו וגו' למדו היטב דרשו משפט וגו' מה כתיב בתריה לכו נא ונוכחה יאמר יי' וגו' מעשרה שופרו' כנגד שבעה כבשים פר ואיל ושעיר אלוהות עולין לו לשם מלכיות דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר אינן עולין לו אלוהות ומלכיות עולין לו משם שנים דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינן עולין זמרו אלהים זמרו זמרו למלכינו זמרו עולין לו משם שנים דברי רבי יהודה רבי יוסה אומר אינן עולין רבי זעורה בעי ביה ובדבתריה פליגין או ביה לגרמיה פליגין מן מה דתני הכל מודין במלך אלהים על גוים שהוא אחד הדא אמרה ביה ובדבתריה פליגין שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם וגו' ושאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם הראשון משם אחד והשני משם שנים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר הראשון משם שנים והשני משם שלשה רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמרן שלש יצא הוינן סברין מימר שלש מכל אחד ואחד אשכחת תני אפילו שלש מכולן יצא אין מזכירין זכרון ומלכות ושופר של פורענות זכרון דכתיב אותם זכר יי' וגו' מלכות דכתיב חי אני נאם יי' אלהים אם לא ביד חזקה וגו' שופר דכתיב כי קול שופר שומעת נפשי תרועת מלחמה מתחיל בתור' ומשלים בנביא מה לשעבר הא בתחילה לא אמר רבי יוחנן כיני מתניתא ר' יוסה אומר צריך להשלים בתורה
ח העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל הלכה ח' רבי יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן מפני מעשה שאירע פעם אחת תקעו בראשונה והיו השונאים סבורין שמא עליהן הם הולכין ועמדו עליהן והרגום מיגו דאינון חמי לון קראיי שמע ומצליין וקוראין באוריתא ומצליי ותקעין אינון אמרין בנימוסון אינון עסיקין ואמר אף בהלל כן לית כל עמא תמן ואמר אף בתקיעה כן לית כל עמא תמן א"ר יונה כתיב ואותי יום יום ידרושון זו תקיעה וערבה רבי יהושע בן לוי בשם רבי אלכסנדרי שמע לה מן הדא שמעה יי' צדק זו קרית שמע הקשיבה רינתי זו רינון תורה האזינה תפילתי זו תפילה בלא שפתי מרמה זו מוסף מה כתיב בתריה מלפניך משפטי יצא א"ר אחא בר פפא קומי ר' זעורה שנייא היא שמצות היום במוסף אמר רבי תחליפא קיסרייא קרייא אמר כן יום תרועה ועשיתם ר' לעזר בי ר' יוסה בשם ר' יוסי בר קצרתא בכל הקרבנות כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אמר להן הקב"ה מכיון שנכנסתם לדין לפני בראש השנה ויצאתם בשלום מעלה אני עליכם כאילו נבראתם ברייה חדשה רבי משרשיא בשם רבי אידי בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא אמר להן הקב"ה מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם
ט שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל ולא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המי' ואין חותכין אותו לא בדבר שהוא משום שבות ולא בדבר שהוא משום לא תעשה אבל אם רצה ליתן לתוכו יין או מים יתן אין מעכבין את התינוקו' מלתקוע אבל מתעסקין בהם עד שילמודו והמתעסק לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא הלכה ט' כיני מתניתא אסור משום שבות ובלא תעשה אמר רבי לעזר מתניתא בגדול ביום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת ותני כן מתלמדין מלתקוע בשבת אין מעכבין את התינוקות מלתקוע ביום טוב
י י"א סדר תקיעות שלש של שלש שלש שיעור תקיעה כדי שלש תרועות שיעור תרועה כדי שלש יבבות תקע בראשונ' ומשך בשנייה כשתי' אין בידו אלא אחת מי שבירך ואח"כ נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע תוקע ומריע ותוקע שלשה פעמים כשם ששליח ציבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן הלכה י' אמרן בנפיחה אחת אשכחת תני אמרן בנפיחה אחת יצא והא תנינן סדר תקיעות שלש של שלש שלא יפחות רבי זעורה רבי אבא בר עילאי בשם רב צריך להריע מתוך פשוטה רבי בא בשם אבא בר רב חונא אינו צריך להריע מתוך פשוטה אי זו היא הרעה רבי חנניה ור' מנא חד אמ' אהן טרימוטה וחורנה אמר תלת דקיקן רבי חנניה חשש להדא דרבי מנא ולהדא דידן והיידא אמרה דא תקע בראשונה ומשך בשנייה כשתיים אין בידו אלא אחת רבי אבא בר זמינא בשם רבי זעורה אפילו אחת אין בידו למה ראשה גבי סופה מצטרף וסופה גבי ראשה מצטרף לא ראשה אית לה סוף ולא סופא אית לה ראש במקום אחד תוקעין ובמקום אחד מברכין אית תניי תני הולך לו אצל התוקע אית תניי תני אצל המברך מ"ד הולך לו אצל התוקע בשאין ביום כדי לתקוע מ"ד הולך לו אצל המברך בשיש ביום כדי לתקוע נישמעינה מן הדא דא"ר יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי במקום אחד תוקעין ובמקום אחד מברכין הולך לו אצל תוקע ואינו הולך לו אצל מברך והיידא אמרה דא יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקום אחד תוקעין ובמקום אחד מברכין הולך לו אצל מברך ואינו הולך לו אצל תוקע למה שהכל יודעין לתקוע ואין הכל יודעין לברך דבר אחר אדם מוציא ידי חבירו בתקיעה ואין אדם מוציא ידי חבירו בברכה יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת לא כמי שאין ביום כדי לתקוע ואת אמר הולך לו אצל מברך הדא אמרה פליגין רבן גמליאל אומר שלוח הציבור מוציא את הרבים ידי חובתן רבי חונה רבה דציפורין בשם ר' יוחנן הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתה רבי זעורה ורב חסדא הוון יתיבין תמן בתקיעתא מן דצלון את צלותא קם רב חסדא בעי מצלייה א"ל ר' זעירא לא כבר צלינן א"ל מצלינא וחזר ומצלי דנחתון מערבייא ואמרון תמן בשם ר' יוחנן הלכ' כר"ג באילין תקיעתא ואנא דלא כוונית אילו כוונית נפק ידי חובתי אמר ר' זעור' ויאות כל תנייא תניי לה בשם ר"ג ורבי הושעיה תני לה בשם חכמי' ר' אדא דקיסרין בשם ר' יוחנן והו' שיהא שם מראש התפילה אמר רבי תנחום בר' ירמיה מתניתא אמרה כן סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם הדרן עלך יום טוב של ראש השנה וכולא מסכתא דראש השנה ברחמי דשמייא
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.