א הקורא את המגילה למפרע לא יצא קראה על פה קרא תרגום בכל לשון לא יצא אבל קורין אותה ללעוזות בלעז והלעוז ששמע אשורית יצא הקורא את המגילה למפרע לא יצא דכתיב ככתבם קראה על פה לא יצא דכתיב ככתבם קראה תרגום לא יצא דכתיב ככתבם בכל לשון לא יצא דכתיב ככתבם וכלשונם רבי יונה אמר תנה נחמן בר אדא רבי יוסה אמר תנה נחמן סבא והיו כדרך הוייתן יהיו תני אף בהלל ובקרית שמע המגילה כן ניחא בקריאת המגילה דכתיב ככתבם ברם בהלילא בגין דכתיב ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם יי' מהולל שם יי' ממזרח שמש ועד מבואו מה את שמע מינה אמר רבי אבון עוד היא אמורה על סדר בצאת ישראל ממצרי' לשעבר לא לנו יי' לא לנו לדורות הלילו אהבתי כי ישמע יי' לימות המשיח אסרו חג בעבותים לימות גוג ומגוג אלי אתה ואודך לעתיד לבוא ר' יוסה בשם רבי אחא רבי זעורה בשם רבי לעזר והיא שתהא כתובה בלעז מה אנן קיימין אם בשהיתה כתובה אשורית ותירגמה בלעז הדא דתנינן בכל לשון אם בשהיתה כתובה בלעז ותירגמה אשורית הדא היא דתני מה בין ספרים למגילת אסתר אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ומגילת אסתר אינה נכתבת אלא אשורית אמר רבי שמואל בר סוסרטי תיפתר שהיתה כתובה גיגנטון תני שמואל טעה והשמיט פסוק אחד ותירגמו המתרגם יצא אנן אמרין בכל לשון לא יצא ואת אמר הכין שמואל כדעתיה ר' שמואל אמ' היתה כתובה כהילכתה הלעוז יוצא בה בלעז רבי אבהו בשם רבי לעזר יודע אשורית ויודע לעז יוצא בה בלעז ואשורית בלעז יוצא בה בלעז יודע אשורית ויודע לעז מהו שיוציא ידי אחרים בלעז ייבא כהדא כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן
ב קראה סירוגין נתמנם יצא היה כותבה דורשה ומגיהה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתוס על הנייר ועל הדיפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר בדיו הלכה ב' תני סירוגים יצא סירוסים לא יצא סירוגין קיטועין סירוסים חד פרה חד אמר רבי חגי סירוגים וחלוגלוגות ומי גדול בחכמה או בשני' איצרכת לחברייא אמרון ניסוק נישאול לבית ר' סלקון מישאול ואמרון יצאת שפחה משל בית רבי אמרת להם היכנסו לשנים אמרון ייעול פלן קמי ייעול פלן קמי שרון עלין קטעין קטעין אמרה להם למה אתם נכנסין סירוגין סירוגין חד רבי הוה טעין פרחינין ונפלון מיניה אמרה ליה רבי נתפזרו חלגלוגיך אמרה לה אתייא מטאטא ואייתת אלבינה רבי מנא אמר בשם ר' יודה שאמר משם רבי יוסה הגלילי הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו רבי בא רב ירמיה בשם רב הלכה כרבי מנא שאמר משם רבי יהודה שאמר משם רבי יוסי הגלילי הפסיק בה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק אף בהלל ובמגילה כן אבא בר חונא ורב חסדא הוון יתבין אמרין אף בתקיעות כן סלקון לבית רבי ושמעון רב חונה בשם רב אפילו שמען עד תשע שעות יצא אמר רבי זעורה עד דאנא תמן איצרכת לי סלקית להכא שמעית דאמר רבי יסא בשם רבי יוחנן אפילו שמען כל היום יצא והוא ששמען על סדר רבי יוסה בעי היה זה צריך לפשוטה ראשונה וזה צריך לפשוטה אחרונה תקיעה אחת מוציאה ידי שניהן רבי בון בר חייה בעי כגון קרית שמע וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה ובקורא משערים ובכל אדם משערים אמר רבי מתניה לא מסתברא בקורא מנשה הוה יתיב קומי רבי זעורה ואינמנם אמר ליה חזור לך דלא כוונית היה כותבה הדא אמרה שהוא מותר בעשיית מלאכה נאמר בארבעה עשר בכרכים ודורשה ובלבד שלא יפליג עצמו לעניינות אחרים ומגיהה תני אין מדקדקין בטעיותיה רבי יצחק בר אבא בר מחסיה ורב חננאל הוון יתיבין קומי רב חד אמר יהודים וחד אמר יהודיים ולא חזר חד מינהון רבי יוחנן הוה קרי כולה יהודים ר' חלבו רב ירמיה בשם רב כתוב אחד אומר ספר וכתוב אחר אומר איגרת הא כיצד קל היקילו בתפירתה שאם תפר בה שני' או שלשה תכים שהיא כשירה
ג בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהם הלכה ג' ניחא בן כרך שהלך לעיר שזמנו מאוחר בן עיר שהלך לכרך ואין זמנו מוקדם אמר רבי יודן לית כאן בן עיר שהלך לכרך ותניי דבית רבי כן בן כרך שהלך לעיר אמר רבי יוסי אוף כאן בעתיד להשתקע עמהן אמר רבי יוסה והוא שיצא קודם לשהאיר מזרח אבל אם יצא לאחר שהאיר המזרח כבר נפטר רב נחמן בר יעקב בעי מעתה גר שמל לאחר שהאיר המזרח כבר נפטר ר' בון בר חייה בעי בן עיר שעקר דירתו לילי חמשה עשר נתחייב כאן ובן כרך שעקר דירתו בליל ארבע עשר נפטר מיכן ומיכן בן עיר מהו שיוציא בן כרך ידי חובתו ייבא כהדא כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן בן כרך מהו שיוציא את בן עיר ידי חובתו ייבא כהדא כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן או ייבא כהיא דאמר רבי חלבו רב חונה בשם רבי חייה רבה הכל יוצאין בארבעה עשר שהוא זמן קריאתה רבי יודן בעי בן עיר שנתן דעתו לעקור דירתו לילי חמשה עשר לא מתניתא היא בן עיר שהלך לכרך מתניתה כשהיה בכרך מה צריכה ליה כשהיה בעיר אבל מפרשי ימים והולכי מדברות קוראין כדרכן בארבעה עשר אמר רבי מנא בעתיד לחזור למקומו אמר רבי פינחס על כן היהודים הפרזים פרוז היה באותה שעה
ד מאיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו ר' מאיר אומר כולה רבי יהודה אומר מאיש יהודי ורבי יוסי אומר מאחר הדברים האלה מאיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו ר' מאיר אומר את כולה ר' יהודה אומר מאיש יהודי ר' יוסה אומר מאחר הדברי' האלה ר' אבהו בשם ר' לעזר מ"ד כולה על כן על כל דברי האיגרת הזאת מ"ד מאיש יהודי ומה ראו על ככה מאן דאמ' מאחר הדברי' האלה ומה הגיע אליהם רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מאן דאמר כולה וכל מעשה תוקפו וגבורתו מ"ד מאיש יהודי ופרשת גדולת מרדכי ומ"ד מאחר הדברים האלה אשר גדלו המלך ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' יהושע בן לוי תוקף כל תוקף את כל תוקף תוקף זה תוקפו של המן כל תוקף זה תוקפו של מרדכי את כל תוקף זה תוקפו של אחשורוש תני רבי שמעון בן יוחי אומר מבלילה ההוא ממקום שהיתה מפלתו של המן משם היתה גדולתו של מרדכי רבי בא רב ירמיה בשם רב הלכה כרבי מאיר דהוא אמר כולה רבי זעורה בשם רבי יוחנן בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר רבי חלבו רב מתנה יוסי בר מנישא בשם רב בין כמאן דאמר כולה בין כמאן דאמ' מאיש יהודי בין כמאן דאמ' מאחר הדברים האלה ובלבד מספר שלם רבי חלבו רב מתנה יוסי בר מניישא בשם רב אם היתה כתובה חומשין אין קוראין בה ברבים אמ' רבי תנחומא מפני ההדיוטות עולא בירייה רבי לעזר בשם רבי חנינה רגיל צריך לקרותה בלילה ולשנות' ביו' הוינן סברין מימר לשנות משנתה אמר רבי אבא מרי בבלייה לשנות קרייתה רבי ברכיה ר' חלבו עולא בירייה ר' לעזר בשם ר' חנינה עתיד הקב"ה להיעשות ראש חולה לצדיקים לעתיד לבוא מה טעמא שיתו ליבכם לחילה לחולה כתיב והצדיקים מראין אותו באצבע ואומרי' כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות עלמות בעלימות בזריזות עלמות כאילין עלמות תירגם עקילס אתא נסייא עולם שאין בו מות והצדיקי' מראין אותו באצבע ואומרי' כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות הוא ינהגנו בעולם הזה הוא ינהגנו לעתיד לבוא ר' חלבו רב חמא בר גוריא בשם רב חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי בן חנינה משפחה ומשפחה מיכן למשמרות כהונה ולויה שיהו בטילין אמר רבי חלבו מיכן לבית הוועד שיהא בטל שמעון בר בא בשם ר' יוחנן וזכרם לא יסוף מזרעם מיכן שקבעו לה חכמים מסכת
ה הכל כשירין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן רבי יהודה מכשיר בקטן אין קורין את המגילה לא מולין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר הלכה ד' הכל כשירין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן אמר רב מתנה דר' יוסי היא א"ר יוסה הוינן סברין מימר מה פליגין ר' יוסה ורבנן בשמע דכתיב בה שמע הא שאר כל המצות לא מן מה דרב מתנה אמר דרבי יוסי היא הדא אמרה היא שמע היא שאר כל המצות ומה טעמא דר' יוסה והאזנת למצותיו שמע אזניך מה שפיך מדבר רב חסדא אמר לית כאן חרש באשגרת לשון היא מתנית' א"ר יוסה מסתברא יודה רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי אתא ר' חנניה בשם רב חסדא דרבי יוסה היא א"ר יוסה בי ר' בון על כורחך את אמר דהיא דר' יוסה דתנינן חמשתי קדמייתא ולא תנינת' עמהון אם משם שאין תרומתו תרומ' דתנינן חמשתי אחרייתא ולא תנינתה עמהון הוי סופך מימר דר' יוסה היא רבי יהודה מכשיר בקטן א"ר יהודה קטן הייתי וקריתיה לפני ר' טרפון בלוד אמרו לו קטן הייתה ואין עידות לקטן א"ר מעשה שקריתיה לפני ר' יהוד' באושה אמרו לו אין זו ראייה הוא שהוא מתיר מיכן והילך נהגו הרבים לקרותה בבית הכנסת בר קפרא אמ' צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטני' שאף אותם היו בספק ר' יהושע בן לוי עבד כן מכנש בנוי ובני בייתיה וקרי לה קומיהון אין קורין את המגילה עד שתנץ החמה דכתיב ביום אשר סיברו אויבי היהודים לשלוט בהם ולא מולי' דכתיב וביום השמיני ימול בשר ערלתו ולא טובלין דכתיב והזה וטבל מה הזייה ביום אף טבילה ביו' מניין שההזיה ביו' דכתיב והזה הטהור על הטמא ביום השלישי כל מחוייבי טבילו' טובלין כדרכן ביו' חוץ מן הניד' ויולדת שאינן טובלו' אלא בלילה נידה שעיבר זמנה טובלת בין ביום ובין בלילה דרשה ר' חייא בר בא לצורייא נידה שעיבר זמנה טובלת בין ביום בין בלילה תמן אמרין אפי' עיבר זמנה לא מפני חמותה מפני כלתה אשה אחת משל בית רבותינו ראו אותה טובלת כדרכה ביום נאמר מעוברת זמן הוות נידה שנאנסה וטבלה רבי שמי בשם רב טהורה לביתה וטמאה לטהרות רבי לעזר בשם רבי חנינה טמאה בין לביתה בין לטהרות מה טעמא וכובס שנית וטהר מה הראשונה לדעת אף השנייה לדעת מניין שהראשונה לדעת וצוה הכהן וכבסו לדעת ואנן חמיי רבנן מקדמין לעיבורה רבי נחמן בשם ר' מנא מצוה להקדים כדי לזרז במצות
ו כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפילת המוספין ולמוספי' לוידוי פרים ולוידוי מעשר ולוידוי יום הכיפורים ו' לסמיכה לשחיטה לתנופה ולהגשה לקמיצה להקטרה למליקה לקבלה להזייה ולהשקיית סוטה ולעריפת העגלה ולטהרת מצורע הלכה ה' כל היום כשר לקריאת המגילה דכתיב ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם לקריאת ההלל דכתיב זה היום עשה יי' נגילה ונשמחה בו לתקיעת שופר דכתיב יום תרועה יהיה לכם לנטילת לולב דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון לתפילת המוספין ולמוספין דכתיב ביום צותו את בני ישראל וגו' הלכה ו' לסמיכה לשחיטה לתנופה להגשה לקמיצה להקטרה למליקה לקבלה להזייה דכתיב ביום צותו את בני ישראל
ז כל הלילה כשר לקצירת העומר להקטר חלבים ואיברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום ושמצוותו בלילה כשר כל הלילה הלכה ז' כל הלילה כשר לספירת העומר א"ר יוחנן דרבי אלעזר בר' שמעון היא דרבי לעזר בי ר' שמעון אמר מהחל לקצור תחל לספור מעתה יצא לו חוץ לתחום כיון שחשיכה יתחיל לקצור איפשר לו לכווין לפיכך כל הלילה כשר היה מקריב מנחת העומר וניטמאת בידו או' ומביאין לו אחרת ואם לאו אומר לו הוי פיקח ושתוק דברי רבי רבי לעזר בי ר' שמעון או' לעולם אומרי' לו הוי פיקח ושתוק שאין עומר שנקצר שלא למצותו כשר סבר ר' לעזר בי רבי שמעון שאין העומר בא מן העלייה אמר ר' יוחנן אתיא דרבי לעזר בר' שמעון בשיטת רבי עקיבה רבו של אביו דתנינן תמן כלל א"ר עקיבה כל מלאכה שאיפשר לה לעשות מערב שבת אינה דוחה את השב' וכל מלאכה שאי איפשר לה להיעשות מערב שבת דוחה את השבת והא תנינן מעשה שעברו יותר ממ' זוג ועיכבן רבי עקיבה בלוד מפני שהיו מ' זוג אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבו קצירת היום מה את עבד לה כקצירת הלילה או כבא מן העלייה אין תימר כקצירת הלילה אשכחת אמר הדא פלגו בין ר' לעזר בי ר"ש ובין רבנן דרבנן אמרין קצירת היום כקצירת הלילה ורבי לעזר בי ר"ש או' אין קציר' היום כקצירת הלילה אין תימ' כבא מן העלייה אשכחת אמ' תרתין פלגוון בין ר' אלעז' בי ר"ש ורבנן דרבנן אמרי קצירת היום כקצירת הלילה ור' לעזר בי ר"ש או' אין קצירת היום כקצירת הלילה ורבנן אמרי הבא מן העלייה כשר ור' לעזר בי ר"ש או' הבא מן העלייה פסול רשב"ל בעי קצירת העומר מהו שידחה את השבת ביום התיב ר' אביי והתנינן מצותו לקצור בלילה נקצר ביום כשר ודוחה את השבת ולא קבליה א"ר אחא חזר ביה רשב"ל מן הדא כיון שחשיכה אמר להן בא השמש אומר הין בא השמש אומ' הין מה אנן קיימין אם ללילה כבר הוא אמו' אלא אם אינו עניין ללילה תניהו ליו' דבר שהו' דוח' את השב' ביו' מכשיריו מהו שידחו את השבת בלילה והא תנינן העמידו עושי חביתין לעשות חביתן תיפתר בחול תנה ר' חייה בר אדא זהו סדר תמיד לעבודת בית אלהינו בין בחול בין בשבת והא תנינן קצרוהו ונתנוהו בקופות והביאוהו בעזרה והיו מהבהבין אותו באור כדי לקיים בו מצו' קלי א"ר יוסה מכיון שהתחיל במצוה או' לו מרוק התיב ר' יודן קפודקייא קומי ר' יוסי הגע עצמך שבא מן העלייה כיון שלא התחיל במצוה אין אומרי' לו מרק התיב רבי יעקב בר סוסי קומי ר' יוסה והא תנינן שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש אמ' ליה מכיון שהיום צריך ללילה והלילה צריך ליום כמי שכולו יום אמר רבי יוסה בי רבי בון ולא למפריעו הוא קדש מכיון שהוא קדש למפריעו הוא יום הוא לילה הדרן עלך הקורא את המגילה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.