א בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיה בית הכנסת בית הכנסת לוקחין תיבה תיבה לוקחין מטפחות מטפחות לוקחין ספרים ספרים לוקחין תורה אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים לא יקחו מטפחות מטפחות לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בית הכנסת בית הכנסת לא יקחו את הרחוב וכן במותריהן בני העיר שמכרו רחובה של עיר כו' א"ר יוחנן דרבי מנחם בי ר' יוסה היא דרבי מנחם בי רבי יוסה אמר רחובה של עיר יש לה קדושה שכן מוציאין ספר תורה וקורין בו ברבים ברם כרבנן עשו אותו כהרחק ארבע אמות רבי ירמיה רבי שמואל בר חלף בשם רב אדא בר אחוה המתפלל לא ירוק עד שיהלך ארבע אמות א"ר יוסה בי רבי בון וכן הרוקין אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות תני המתפלל לא יטיל מים עד שיהלך ארבע אמות וכן המיטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות א"ר יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות אלא אפילו שהא כדי הילוך ארבע אמות אם אומר את עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור אף אני אומר אחר בא והיטיל שם ביישנאי שאלון לרבי אימי מהו ליקח אבנים מבית הכנסת זו ולבנות בבית הכנסת אחרת אמר לון אסור א"ר חלבו לא אסר ר' אימי אלא מפני עגמת נפש רבי גוריון אמר מוגדלאיי שאלון לרבי שמעון בן לקיש מהו ליקח אבנים מעיר זו ולבנות בעיר אחרת אמר לון אסיר הורי ר' אימי אפילו ממזרחה למערבה אסור מפני חורבן אותו המקום מהו למכור בית הכנסת וליקח בית המדרש מילתיה דרבי יהושע בן לוי אמרה שרי דאמר ר' יהושע בן לוי וישרף את בית יי' זה בית המקדש ואת בית המלך זה פלטין של צדקיהו ואת כל בתי ירושלם אילו ארבע מאות ושמונים בתי כניסיות שהיו בירושלם דא"ר פינחס בשם רבי הושעיה ארבע מאות ושמונים בתי כניסיות היו בירושלם וכל אחת ואחת היה לה בית ספר ובית תלמוד בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה וכולהם עלה אספסיינוס ואת כל בית הגדול שרף באש זה מדרשו של רבן יוחנן בן זכיי ששם היו מתנין גדולותיו של הקב"ה כגון ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן הדא דאת אמר בבית הכנסת של יחיד אבל בבית הכנסת של רבים אסור אני או' אחד מסוף העולם קנוי בו והא תני מעשה בר' אלעזר בי רבי צדוק שלקח בית הכנסת של אכסנדריים ועשה בה צרכיו אלכסנדריים עשו אותה משל עצמן עד כדון בשבנייה לשם בית הכנסת בנייה לשם חצר והקדישה מהו נישמעינה מן הדא קונם לבית הזה שאיני נכנס ונעשה בית הכנסת הדא אמרה בנייה לשם חצר והקדישה קדשה אימתי קדשה מיד או בשעת התשמיש נישמעינה מן הדא העושה תיבה לשם ספר ומטפחו' לשם ספר עד שלא נשתמש בהן הספר מותר להשתמש בהן הדיוט משנשתמש בהן הספר אסור להשתמש בהן הדיוט ומה אם אילו שנעשו לשם ספר אינן קדישו' אלא בשעת התשמיש זו שבניי' לשם חצר לא כ"ש אילו שעשאן לשם חולין והקדישן מה הן כמה דאת אמ' תמן בנייה לשם חצר והקדיש' קדש' והכ' עשאם לשם חולין והקדישן קדש כלי שרת מאימתי הם קדישין מיד או בשעת התשמיש אין תימר מיד ניחא אין תימ' בשעת התשמיש כאח' הם קדישי' ומתקדשין ניחא של משה שנתקדשו בשמן המשחה ובדם ושל שלמה כאחת הם קדישי' ומתקדשין בכניסתן לארץ היו מפנין מתוך של משה לתוך של שלמה לא היה שם של משה כאחת הם קדישים ומתקדשין בעלייתן מן הגולה היו מפנין מתוך של שלמה לתוך שלהן לא היה שם של שלמה כאח' הם קדישי' ומתקדשי' אבני' שחצבן לשם מת אסורו' בהנייה לשם חי ולשם מת מותרו' בהנייה הזורק כלי לפני מיטתו של מת לתוך ד' אמות שלו אסור בהנייה חוץ לד' אמו' מותר בהנייה כל כלי בית הכנסת כבית הכנסת ספסלה וקלטירה כבית הכנסת כילה דעל ארונא כארונא ר' אבהו יהב גולתא תחתוי ההן כילן רב יהוד' בשם שמואל בימה ולווחין אין בהן משו' קדושת ארון ויש בהן משו' קדוש' בית הכנסת אינגלין אין בו משו' קדושת ארון יש בו משום קדוש' בית הכנסת ר' ירמיה אזל לגוולנה חמתון יהבין מכושא בגו ארונה אתא שאל לר' אימי א"ל אני אומר לכך התנו עליו מכתחילה ר' יונה עבד ליה מגדל ואתני עלוי עיליי' דסיפרין ארעייא דמאנין מטפחו' לוקחין ספרי' אפי' מטפחות תורה וחומשין לוקח בהן ונביאים וכתובי' ספרים לא יקחו מטפחות אפי' נביאים וכתובים אינו לוקח בהן מטפחות תורה וחומשים כורכים תורה במטפחו' תורה חומשי' במטפחות חומשי' נביאי' במטפחות נביאי' תורה וחומשי' במטפחו' נביאי' וכתובי' אבל לא נביאי' וכתובי' במטפחות תורה וחומשים נותנין תורה ע"ג תור' וחומשים על גבי חומשים תורה וחומשין על גבי נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים על גבי תורה וחומשין ר' ירמיה בשם ר' זעורה תורה וחומשין ערק תנייה מינה כותבין תורה נביאים כאחת דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אין כותבין תורה ונביאים כאחת אבל כותבין נביאים וכתובים כאחת ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק תור' וחומשי' קדוש' אחת הן אין עושין תור' חומשי' אבל עושין חומשין תורה א"ר יוסה הדא אמרה תורה שעשאה חומשין בקדושת' היא ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן תורה חסירה אין קוראין בה ברבים והא תני בבראשית עד המבול בויקרא עד ויהי ביום השמיני בוידבר עד ויהי בנסוע הארון מותר לקרות בו ברבים הדא ארסקינס אוקיד אוריתא דצנבראי אתון שאלון לר' יונה ולר' יוסה מהו לקרות בספר ברבים אמר לון אסיר לא דאסיר אלא מן גו דנפשהון עגימה אינון זבנין להון אחורי וכן במותריהם ממה שגבו גבאי צדקה והותירו כהדא ר' חייה בר בא אזל לחמץ ויהבו ליה פריטין למפלגה ליתמייא ולארמלאתא נפק ופלגון לרבנן מהו שיהא צריך להפריש תחתיהן ר' בא בר ממל אמ' צריך להפריש תחתיהן ר' זעור' אמ' צריך להפריש תחתיהן ר' אילא אמ' אינו צריך להפריש תחתיהן ר' יסא בשם ר' לעזר או' אינו צרי' להפריש תחתיהן ר' יעקב בר אחא ר' יסא ר' לעזר בשם ר' חנינ' כל המצות עד שלא יינתנו לגיזברין את רשאי לשנותם משניתנו לגיזברין אין את רשאי לשנותן
ב אין מוכרין את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי רבי מאיר אמרו לו אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה הלכה ב' ג' מבית הכנסת כבית הכנסת ושבע' מבני העיר כעיר מה אנן קיימין אם בשקיבלו עליהן אפי' אחד אם בשלא קיבלו עליהן אפילו כמה אלא כן אנן קיימין בסתם בן עיר שפסק בעיר אחרת נותן עמהן בני העיר שפסקו בעיר אחרת נותנין במקומן רבי חייה בשם ר' יוחנן כגון ההן סיפסלא דמעוניא כהדא ר' חלבו הוה דרש בציפורין פסק תמן אתא בעי למיתן הכא א"ל ר' אימי יחידיי את העושה נר ומנורה לבית הכנסת עד שלא נשתכח שם הבעלים מהן אין את רשאי לשנותן למקום אחר אם משנשתכח שם הבעלים מהן את רשאי לשנותן למקו' אח' ר' חייה בשם ר' יוחנן אם היה שם הבעלי' חקוק עליהן כמי שלא נשתכח שם הבעלי' מהן כהדא אנטונינוס עשה מנורה לבית הכנסת שמע ר' ואמ' ברוך אלהים אשר נתן בלבו לעשות מנורה לבית הכנסת ר' שמואל בר רב יצחק בעי מה א"ר ברוך אלהי' ברוך אלהינו אין אמ' ברוך אלהי' הדא אמרה דלא איתגייר אנטונינוס אין אמר ברוך אלהינו הדא אמרה דאתגייר אנטולינוס אית מילין דאתגיי' אנטונינוס ואית מילין אמרין דלא אתגיי' אנטונינוס ראו אותו יוצ' במנעל פחות בי"ה מה את ש"מ שכן אפילו יריאי שמים יוצאין בכך אנטונינוס אמ' לרבי מייכלתי את מן ליויתן בעלמא דאתי א"ל אין א"ל מן אימר פיסחא לא אוכלתני ומן ליויתן את מייכיל לי א"ל ומה נעביד לך וכתיב ביה כל ערל לא יאכל בו כיון דשמע מיניה כן אזל וגזר אתא לגביה א"ל ר' חמי גזורתי אמ' ליה בדידי לא איסתכלי' מימיי אלא בדידך ולמה נקרא שמו רבינו הקדוש שלא הביט במילתו מימיו ולמה נקרא שמו נחום איש קדש הקדשי שלא הביט בצורת מטבע מימיו הדא אמרה דאיתגייר אנטונינוס מיליהון דרבנן אמרין דאתגייר אנטונינוס דאמר רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי לעזר אם באין הן גירי צדק לעתיד לבוא אנטונינוס בא בראשם מהו מיכתוב תריי תלת מילין מן פסוקא מר עוקבה מישלח כתב לריש גלותא דהוה דמיך וקאים בזימרין ישראל אל תשמח כעמים אל גיל ר' אחא כתב זכר צדיק לברכה רבי זעורה כתב ולא זכר יואש המלך רבי ירמיה משלח כתב לר' יודן נשייא לשנוא את אוהביך ולאהבה את שונאיך רבי חייה ר' יסי ר' אימי דנון לתמר אזלת וקרבת עליהון לאנטיפוטה דקיסרין שלחון וכתבון לר' אבהו שלח ר' אבהו וכתב להון כבר פיסנו לשלשה ליטורין לטוב ילד טוב למד ותרשיש אבדוקים אבמסים תלתסים אבל תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת וביקשנו למתקה ולשוא צרף צרוף ר' מנא משלח כתב לרבי הושעיה בי ר' שמי ראשיתך מצער מאד תסגא אחריתך הלכה ג' אמר רבי יוחנן לית כן מה אנן קיימין אם כר"מ אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי אם כרבנן מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מד' דברים ר' חייה בשם רבי יוחנן תיפתר בספר תורה
ג אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי אימתי שירצו יחזירוהו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מארבעה דברי' למרחץ ולבורסקי ולטבילה ולבית המים רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה ד' ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין לתוכו ואין מפשילין לתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא שנאמר והשמותי את מקדשיכם קדושתן אף כשהן שומימין עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש הלכה ד' הדא דאת אמר בבי' הכנסת של יחיד אבל בבית הכנסת של רבים אפילו בנוי אסור א"ר חייה בר בא ר' יוחנן מיקל לנשייא דשטחן בגדיהון על אוירא דבי מדרשא שמואל אמר נכנס שלא לעשותו קפנדריא מותר לעשותו כקפונדריא תני בתי כניסיות ובתי מדרשו' אין נוהגין בהן קלות ראש לא אוכלין ולא שותין בהן ולא מטיילין בהן ולא ישיני' בהן ולא נכנסין בהן לא בחמה בימות החמה ולא בגשמים בימות הגשמי' אבל שונין ודורשין בהן ר' יהושע בן לוי אמר בתי כניסיות ובתי מדרשו' לחכמי' ולתלמידיה' ר' חייה ר' יסא מיקבלין בגו כנישתא רבי אימי מפקד לספרייא אין אתא בר נש גבכון מלכלך באוריתא לגבכון תהוון מקבלין ליה ולחמריה ולמנוי ר' ברכי' אזל לכנישתא דבית שאן חמא חד בר נש משזיג ידוי ורגלוי מן גורנה א"ל אסיר לך למחר חמתי ההוא גוברא משזיג ידוי וריגלוי מן גורנה א"ל ר' לך שרי ולי אסיר א"ל אין א"ל למה אמר ליה כן אמר רבי יהושע בן לוי בתי כניסיות ובתי מדרשות לחכמים ולתלמידיהם ההן פרוורה מהו מיעבור בגוה ר' אבהו עבר בפרוורה מה דשרי אמר רבי זכריה חתניה דר' לוי ספרא הוה אימתן ואין לא הוה ר' אבהו עבר לא הוה מפני טלייה
ד ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת הלכה ה' ר' לוי בשם רשב"ל צפה הקב"ה שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישר' אמר מוטב שיקדום כספן של בני לכספו של אותו הרשע לפיכך מקדימין וקורין בפרשת שקלים חל להיות בערב שבת במה קורין ר' זעורה אמ' קורין לשעבר ר' אילא ר' אבהו בשם רבי יוחנן קורין לבא והוה ר' זעורה מסתכל ביה א"ל מה את מסתכל בי אנא אמר מן שמועה ואת אמר מן דיעה ואת מסתכל בי מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין מתניתא מסייעה לר' זעורה אי זו היא שבת הראשונה כל שחל ראש חדש של אדר להיות בתוכה אפי' בערב שבת תני שמואל מסייעא לרבי אילא אי זו היא שבת השנייה כל שחל הפורים להיות בתוכה ואפי' ערב שבת רב נחמן בר יעקב בעי הגע עצמך שחל חמשה עשר להיות בשבת לקרות במגילת אסתר אין את יכול שאין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלן ויקראו זכור א"ל כן אמר רב והימים האלה נזכרים ונעשים שתהא אזכרתן קודם לעשייתן ר' אבא בריה דר' פפי בעי הגע עצמך שחל ארב' עשר להיות בשבת הרי שקדמה אזכרתן לעשייתן א"ל ולא כבר איתתבת דלית איפשר ואם איפשר איחור הוא לעיירות
ה בשנייה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החדש הזה לכם בחמישית חוזרין לכסדרן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים הלכה ו' ר' בא בשם ר' חייה בר אשי אין מפסיקין בין פורים לפרה ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינה אין מפסיקין בין פרה להחודש א"ר לוי סימניהון דאילין פרשתא בין הכוסות הללו אם רצה לשתו' ישתה בין השלישי לרביעי לא ישתה רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה בדין הוא שתקדום החודש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה ולמה פרה קודמת שהיא טהרתן של כל ישראל ירמיה ספרא שאל לרב ירמיה ראש חדש שחל להיות בשבת במה קורין אמר ליה קורין בראש חדש א"ר חלבו קומי רבי אימי מתניתא אמרה כן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים יצחק סחורה שאל לרבי יצחק ראש חדש שחל להיות בחנוכה במה קורין אמר ליה קורין שלשה בראש חדש ואחד בחנוכה ר' פינחס ר' סימון ורבי אבא בר זמינא מטי בה בשם ר' אבודמא דחיפה קורין שלשה בחנוכ' ואחד בראש חדש להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חדש בר שילמיא ספרא שאל לרבי מנא הגע עצמך שחל ראש חדש של חנוכה להיות בשבת ולא שבעה קרויין אינון אית לך מימר שלא בא הרביעי אלא מחמת ראש חדש אמ' ליה והדא שאילתיה דספר
ו בפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים בעצרת שבעה שבועות בראש השנה בחודש השביעי ביום הכיפורים אחרי מות ביום טוב ראשון של חג קורין בפרשת מועדו' שבתורת כהנים ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג הלכה ז' ובעצרת שבעה שבועות אית תניי תני בחדש השלישי ובראש השנה ובחדש השביעי אית תניי תני ויי' פקד את שרה ביום הכיפורים אחרי מות וביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא ללמדך שאין העולם עומד אלא על הקרבנות תמן תנינן שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה הוא היה אומ' על שלשה דברי' העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים ושלשתן בפסוק אחד ואשים דברי בפיך זה תלמוד תורה ובצל ידי כיסיתך זו גמילות חסדים ללמדך שכל מי שהוא עוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לישב בצילו של הקב"ה הדא היא דכתיב מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון לנטוע שמים וליסוד ארץ אילו הקרבנו' ולאמר לציון עמי אתה א"ר חיננא בר פפא חיזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שנקראו ישראל ציון אלא זה ולאמר לציון עמי אתה תמן תנינן רבן שמעון בן גמליאל אומר על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמ' ועל השלום ושלשתן דבר אחד הן נעשה הדין נעשה אמת נעשה אמת נעשה השלום אמר ר' מנא ושלשתן בפסוק אחד אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכ'
ז בחנוכה בנשיאים בפורים ויבא עמלק בראשי חדשים ובראשי חדשיכם במעמדות במעשה בראשית בתעניות ברכות וקללות אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן ואינו עולה להן מן החשבון שנאמר וידבר משה את מועדי יי' אל בני ישראל מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו הלכה ח' אין מפסיקין בקללות אמר רבי חייה בר גמדא אל תקוץ בתוכחתו אל תעשה קוצים קוצים אמר רבי לוי אמר הקב"ה אינו בדין שיהו בני מתקללים ואני מתברך אמר רבי יוסה בי רבי בון לא מטעם הזה אלא זה שהוא עומד לקרות בתורה צריך שיהא פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב לוי בר פאטי שאל לרב חונה אילין ארורייה מהו דיקרינון חד ויברך לפניהן ולאחריהן אמר ליה אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא קללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תור' ר' יונתן ספרא דגופתה נחת להכא חמא לבר אבונא ספרא קרי שירת הבאר ומברך לפניה ולאחריה אמר ליה ועבדין כן אמר ליה ואדיין את לזו כל השירות טעונות ברכה לפניהן ולאחריהן אישתאלת לר' סימון אמר לון רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדיברות וקללות שבתורת כהנים וקללו' שבמשנה תור' א"ר אבהו אני לא שמעתי נראין דברי' בעשרת הדיברות רבי יוסה בי רבי בון תומנתי פסוקיא אחרייא דמשנה תורה טעונין ברכה לפניהן ולאחריהן בלא כך אין הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה לכן צריכה ראש חודש שחל להיות בשבת א"ר יוסי בי ר' בון שירת הלוים לא יפחתו לה מששה קריאיות סימנה הזי"ו ל"ך רבי זעורה רבי ירמיה בשם רב שירת הים ושירת דבורה נכתבים אריח ע"ג לבינה ולבינה ע"ג אריח עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבין אריח ע"ג אריח ולבינ' ע"ג לבינה דכל ביניין דכן לא קאים מאי כדון למצוה או לעיכוב א"ר לר' חנניה בר אחוי דרב הושעיה נהיר את כד דהוינן קיימין קדם חנותה דרב הושעיה חביבך עבר ר' בא בר זבדא ושאלנן ליה ואומר בשם רב לעיכוב רבי חייה בריה דרבי אדא דיפו רבי ירמיה בשם רבי זעורה צריך לאומרן בנפיחה אחת ועשרת בני המן עמהן א"ר יוסי בי רבי בון צריך שיהא איש בראש דפא ואת בסופה שכן הוא שניץ ונחת כהדין קונטרה רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו אמ' ר' פינחס צריך לומר חרבונא זכור לטוב רבי ברכיה רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן רבי יונתן כד דהוה מטי לההוא פסוקא אשר הגלה נבוכדנצר הוה אמר נבוכדנצר שחיק עצמות שכל נבוכדצר דכתיב בירמיה חי היה ברם הכא מת היה ואינו עולה להם מן החשבון אית תניי תני עולה להם מן החשבון רבי זעורה אבא בר ירמיה רב מתנה בשם שמואל הלכה כמי שהוא או' אינו עולה להם מן החשבון כמתניתן אית תניי תני פותח ורואה גולל ומברך אית תניי תני פותח ורואה ומברך רבי זעורא אבא בר ירמיה רב מתנה בשם שמואל הלכה כמי שהו' אומר פותח ורואה ומברך ומה טעמא וכפתחו עמדו כל העם ומה כתיב בתריה ויברך עזרא את יי' האלהים הגדול במה גידלו רבי גידול אמר בשם המפורש רב מתנה אמר בברכה גידלו רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי למה נקראו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו את הגדולה ליושנה א"ר פינחס משה התקין מטביעה של תפילה האל הגדול הגיבור והנורא ירמיה אמר האל הגדול הגיבור ולא אמר נורא ולמה הוא גיבור לזה נאה להיקרות גיבור שהוא רואה חורבן ביתו ושותק ולמה לא אמר נורא אין נורא אלא בית המקדש דכתיב נורא אלהי' ממקדשיך דניאל אמר האל הגדול והנורא ולמה לא אמר גיבור בניו מסורין בקולרין איכן היא גבורתו ולמה הוא אמ' נורא לזה נאה להיקרות נורא כנוראות שעשה עמנו בכבשן האש וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה החזירו את הגדולה ליושנה ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך וגו' ובשר ודם יש בו כח ליתן קצבה בדברים הללו א"ר יצחק בר לעזר יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי ואינן מחניפין לו הדרן עלך בני העיר
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.