א משקין בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעיין שיוצא בתחילה בין ממעיין שאינו יוצא בתחילה אבל לא ממי גשמים ולא ממי קילון ואין עושין עוגיות לגפנים משקין בית השלחין כו' ניחא מעיין שלא יצא בתחילה מעיין שיוצא בתחילה ולא טריח הוא אלא כרבי מאיר דרבי מאיר אמר משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל אמר רבי יוסי דברי הכל כשהיה אחד ונעשה שנים או שהיו מימיו מועטין ונתברכו ותני כן מעיין שיצא בתחילה משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אין משקין ממנו אלא שדה בית השלחין שחרבה על דעתיה דרבי מאיר משקין ממנו דבר שאינו אבד ודבר שהוא טריח על דעתיה דרבנן אין משקין ממנו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טריח אבד וטרח מה אמרי בה רבנן נישמעינה מן הדא כל שהיא פסידה והולכת זו היא בית השלחין עמדה מלהכחיש זו בית הבעל מחלוקת דרבי מאיר וחכמים עד כמה תשהא ותיעשה בית השלחין עד כדי שתשהא שנים שלשה ימים קודם לרגל נישמעינה מן הדא חבריי נגב קומי מועדא תלתא יומין חזר במועדא אתא עובדה קומי רב חונה ואמר אילין דאכחשין ישתיין אילין דלא אכחשין לא ישתיין רבי יונה ור' יוסי הורון בהדא מקרת דצילייא דהוות זריעה סערין מיחצדינון במועדא דלא יפקען וייבדן ניחא מי קילון מי גשמים אמר רבי יוחנן גזרו מי גשמים מפני שהן כמי קילון רבי ביסנא בשם רבי לא לא שנו אלא במועד הא בשביעית מותר מה בין שביעית מה בין מועד שביעית על ידי שהיא מותרת במלאכה התירו בין דבר שהוא טריח בין דבר שאינו טריח מועד על ידי שהוא אסור במלאכה לא התירו לא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טרח ואית דבעי מישמעינה מן הדא שביעית על ידי שזמנו מרובה התירו מועד ע"י שזמנו קצור אסרו אותן שבעת ימים האחרונים לא מסתברא מיעבדינון כשבעת ימי הרגל ויהיו אסורין ר' ירמיה בעי מי תמציות שלא פסקו מה הן נישמעינה מן הדא אילו הן מי תמציות כל זמן שהגשמי' יורדין וההרי' בוצצין פסקו גשמי' אע"פ שההרי' בוצצין הרי הן כמי תמציו' פסקו מלהיו' בוצצין הרי הן כמי גביים עד איכן חייה בר בון בשם רבי יוחנן עד כדי שתפרח חברית ר' לעזר בי ר' יוסי בשם ר' תנחום בי ר' חייה עד כדי שייעשו כרגלי האווז ר' ירמיה בעי פרחה חברית ולא פסקו למפריעו הוא נעשה כמעיין או מיכן ולבא ליידא מילה הטביל בו מחטים וצינורות אין תימר למפריעו הוא נעשה מעיין טהרו אין תימר מיכאן ולבא לא טהרו רבי לעזר בי רבי יוסי שאל אילין אגטרגטייא מה את עביד לון כמי קילון או אינן כמי קילון בריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעין מתוכה מהו להשקות ממנה נישמעינה מן הדא אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון מה אנן קיימין אם בשעה שהגשמים יורדין והלא כמושקין לים הגדול הן אלא כי נן קיימין בשעה שפסקו גשמים אם בשעה שפסקו גשמי' לא כבריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעין מתוכה היא ואת אמר אין משקין ממנה הדא אמרה בריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעיין מתוכה אין משקין ממנה בריכה שנתמלאת מן הקילון והמשיך המעיין לתוכה מהו להשקות ממנה נישמעינה מן הדא שדה בית השלחין שניטופה לתוך שדה בית השלחין אחרת משקין ממנה אמר רבי ירמיה ועודה מנטפת וכי מחמת הניטוף היא יכולה להשקות לא מחמת עצמה שהיא מליאה ואת אמר משקין ממנה הדא אמרה בריכה שנתמלאת מן הקילון והמשיך המעין לתוכה משקין ממנה ותני שמואל כן הפוסקון והבריכה שמילאן קודם לרגל לא ישקה מהן ברגל אם היתה אמת המים עוברת ביניהן משקה מהן ואינו נמנע ואין עושין עוגיות לגפנים אילו הן עוגיות אילו הן הבדידין שבעיקרי אילנות כיי דתנינן תמן יד הבדיד ארבעה
ב רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית וחכמים אומרים עושין את האמה בתחילה בשביעית ומתקנין את המקולקלת במועד ומתקנין את קילקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צורכי הרבים ומציינין על הקברות ויוצאין אף על הכלאים הלכה ב' תמן תנינן רבי לעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע פתר לה תרין פתרין בשהיה לו דבר ממועט בתוך ביתו מערב שביעית והוא מבקש להוציאו בתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף עליו והולך משיפסקו עוברי עבירה רבי לעזר בן עזריה אוסר מה טעמא דרבי לעזר בן עזריה שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום אתיא דר' לעזר בן עזריה כר' יוסה כמה דר' יוסי אמר אין זבל מצוי כן רבי לעזר בן עזריה אמר אין זבל מצוי פתר לה פתר חורן בשהיה לו דבר ממועט בתוך ביתו בערב שביעית והוא מבקש להוציאו לתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף והולך משיפסקו עוברי עבירה ר' לעזר בן עזריה אוסר מה טעמא דרבי לעזר בן עזריה שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום ולא כבר הוא מזובל מערב שביעית ר' ירמיה ר' בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל מפני מראית העין עד שיוציא עשר משפלות כאחת ולית לרבנן מפני מראית העין אמר רבי אידי דחוטרא סלו ומגריפו מוכיחין עליו שהוא עושה אשפה רבי יוסי בי רבי בון אמר אילין שמועתא דהכא דתנינן תמן רבי לעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית אמר רבי ירמיה מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה רבי ירמיה רבי בון בר חייה בשם רבי בא בר ממל מפני מראית העין הוון בעיי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין וכא מראית העין מאן דאמר תמן מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה וכא מה אית לך לית לך אלא כהדא שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום מה נפק מן ביניהון חפר לעשות אמה של בניין הוון בעיי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין וכא מפני מראית העין מאן דאמר תמן מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה הרי אינו מכשי' את צדדיה לזריעה הכל מודין שאם היה לו שם אבנים או צרורות או סיד או גיבסס מותר ומתקנין את המקולקלת במועד דבר שהוא לצורך המועד אבל דבר שאינו לצורך המועד אסור בשל יחיד אבל בשל רבים אפי' דבר שאינו לצורך המועד מות' כהדא דבני דסכותא איתפחתת במועדא ושרא לון רבי אבהו מעבדינה במועדא בטריח וכיוונו לא סברנן מימר ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד אמרין אין לא מתעבדא כדון לא מתעבדא עוד איירא דציפורין איתפחתת במועדא חברייא סברין מימר שרי מן הדא ומתקנין את קילקולי המים אמ' רבי פינחס לא אסר רבי ירמיה אלא משם הלכת הפטיש בית עלמא דבר מקטיא איתפחת במועדא רב חונה סבר מימר שרי מן הדא ועושין כל צורכי הרבים אמר ליה רבי מנא ולא תני רבי שמואל אלא להיות שפין את סדקיהן חוטטין אותן גרפין לון כיי דתנינן תמן החוטט בצינור לקבל צרורו' ועושין כל צורכי הרבי' אילו הן צורכי הרבים דנין דיני ממונות ודיני נפשות דיני מכות ופודין את השבויין וערכים וחרמים והקדישות ומשקין את הסוטה ושורפין את הפרה ועורפין עגלה ערופה ורוצעין עבד עברי ומטהרין את המצורע ומפרקין את המנעל מעל גבי האימום אבל לא מחזירין אותו ומציינין על הקברות לא כבר ציינו מאדר תיפתר שירד שטף של גשמים ושטפו ויוצאין אף על הכלאים לא כבר יצאו באדר תיפתר שהיתה השנה אפילה ואין הצמחים ניכרין ומניין לציון רבי ברכיה רבי יעקב בר בת יעקב בשם רבי חונייה דברת חוורן רבי יוסה אמר לה רבי יעקב בר אחא בשם רבי חונייה דברת חוורן רבי חזקיה רבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן וטמא טמא יקרא כדי שתהא טומאה קוראה לו בפיה ואומרת לו פרוש רבי לא בשם רבי שמואל בר נחמן ועברו העוברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון מיכן שמציינין על העצמות אדם מיכן שמציינין על השזרה ועל הגולגולת ובנה מיכן שמציינין על גבי אבן קבועה אם אומר את על גבי אבן תלושה אף היא הולכת ומטמא במקום אחר אצלו במקום טהרה ציון מיכן לציון מצא אבן אחת מצויינת אף על פי שאין מקיימין כן המאהיל עליה טמא אני אומר מת קמצוץ והיה נתון תחתיה היו שתים המאהיל עליהן טהור וביניהן טמא אם היה חרוש בנתיים הרי הן כייחידיות ביניהן טהור סביבותיהן טמא תני אין מציינין על הבשר שמא נתאכל הבשר רבי יוסטא בר שונם בעא קומי רבי מנא ולא נמצא מטמא טהרות למפרע אמר ליה מוטב יתקלקלו בו לשעה ואל יתקלקלו בו לעולם
ג רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן אבל לא ישקה את כל השדה כולה זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה הלכה ג' רבי מנא אמר לה סתם רבי אבון בשם שמואל בסתם חלוקים מה אנן קיימין אם במרווחין דברי הכל אסור אם ברצופין דברי הכל מותר אלא כי נן קיימין בנטועין מטע עשר לבית סאה רבי ליעזר בן יעקב עבד לון כמרווחין ורבנן עבדין לון כרצופין הא רבנן אמרי במרווחין אסור להשקות מהו להמשיך נילף הדא דרבנן מן דרבי ליעזר בן יעקב כמה דרבי ליעזר בן יעקב אמר במרווחין אסור להשקות ומותר להמשיך כן רבנן אמרי במרווחין אסו' להשקות ומותר להמשיך ולא כן סברנן מימר במרווחין דברי הכל אסור והן עפר לבן לא במרווחין הוא אלא כאן בשביעית וכאן במועד מה בין שביעית ומה בין מועד שביעית על ידי שהיא מותרת במלאכה התירו בין דבר שהוא טריח בין דבר שאינו טריח מועד על ידי שהוא אסור במלאכ' לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טריח ואית דבעי מימר נישמעינה מן הדא שביעית על ידי שזמנה מרובה התירו מועד על ידי שזמנו קצור אסור אותן שבעת ימים האחרונים לא מסתברא מיעבדינון כשבעת ימי הרגל ויהיו אסורין אשכח תני מרבצין בעפר לבן בשביעית אבל לא במועד וחכמים מתירין בזה ובזה מהו בזה ובזה בין ששתו קודם לרגל בין שלא שתו קודם לרגל אלא כאן באילן כאן בזרעים
ד צדין את האישות ואת העכברים בשדה האילן ובשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית רבי יהודה אומר בשדה האילן כדרכו ובשדה לבן שלא כדרכו ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו הלכה ד' אישות זו חולדה אף על פי שאין ראייה לדבר זכר לדבר נפל אשת בל חזו שמש ניחא בשדה האילן בשדה הלבן אלא בשדה הלבן שהיא סמוכה לשדה האילן כדרכו צד במצודה שלא כדרכו תוחב בשפוד ומכה בקרדום ומרדד את האדמ' תחתי' תני מחריבין חוררי הנמלים במועד כיצד הוא עושה רבן שמעון בן גמליאל אומר נוטל מאילו ונותן בצד אילו והן מחנקין אילו את אילו והוא שתהא אמת המים עובר' ביניהן ומקרין את הפרצה במועד אבן על גבי אבן וצרור על גבי צרור ובשביעית בונה כדרכו אבן על גבי צרור וצרור על גבי אבן ובפירצה שאינה סגה את העפר אבל פירצה שהיא היתה סגה את העפר אסור לגודרה בשביעית ותני כן כל פירצה שהיא סגה את העפר אסו' לגודרה בשביעית ושאינה סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית בשאינה מכשלת את הרבים אבל אם מכשלת הרבים אף על פי שהיא סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית כהדא אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו ויסתור ולא יבנהו רבי חנניה בשם ר' יוחנן התירו סופו מפני תחילתו שאם אומר את לו שלא יבנה אף הוא אינו סותרו ונמצא בא לידי סכנה
ה רבי מאיר אומר רואין את הנגעים להקל אבל לא להחמיר וחכמים אומרים לא להקל ולא להחמיר ועוד אמר רבי מאיר מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו רבי יוסי אומר אבל הוא לו ולא יעורר על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום הלכה ה' תמן תנינן בהרת כגריס ופסת כגריס ונולד לפסיון מחיה או שער לבן והלכה לה האום רבי עקיבה מטמא וחכמים אומ' תיראה בתחילה הא ר' עקיבה מטמא ומחליט ורבנן אמרי תיראה בתחילה מחליטין ומה ביניהון רבי יוחנן אמר ערב הרגל ביניהון רבי עקיבה אומר הי קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר ורבנן אמרי חורי היא ואת פוטרו מן הראשונה והיידא היא שלא להחמיר שאין את נזקק לו לשנייה לא להקל ולא להחמיר ר' יוסה בשם רבי אחא אתיא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא אתיא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן ר' עקיבה אומר היא קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא ורבנן אמרי חורי היא ואת פוטרו מן הראשונה ותנינן הכא רבי מאיר אומר רואין את הנגעים בתחילה להקל אבל לא להחמיר ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' אחא בין דיחידיא דהכא בין דרבנן דהכא מודיי לרבנן דתמן להקל אבל לא להחמיר תמן בשהלכה לה האום ברם הכא בשהלכו להם הסימנין והאום קיימת אמ' ר' נראים דברי ר' יוסי במוסגר ודברי ר' מאיר במוחלט רבי זעורה אמר ימי הרגל ביניהון רבי עקיבה אומר היא קדמיתא והוא נכנס לעזרה ורבנן אמרי חורי היא ואינו נכנס לעזרה הא רבי עקיבה מטמא ומחליט ורבנן אמרי תיראה כתחילה מחליטין ומה ביניהון שמואל אמר פריחה ביניהון רבי עקיבה אומר היא קדמייתא בפורח מן הטמא טהור ורבנן אמרי חורי היא בפורח מן הטהור טמא ואמרון בשם שמואל פריחה ושחין המורד ביניהון רבי עקיבה אומר היא קדמייתא בפורח מן הטמא טהור ורבנן אמרי חורי היא בפורח מן הטהו' טמא בגין דהיא חורי הא אין היא היא טהור ואתייא כיי דאמר רבי שמעון בן לקיש דאיתפלגון פרחה בו בשחין המורד רבי יוחנן אמר טהור רבי שמעון בן לקיש אמר טמא ועוד אמר רבי מאיר מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו בראשונה היו קוברין אותן במהמורות נתאכל הבשר היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן ברזים אותו היום היה מתאבל ולמחר היה שמח לומר שנינוחו אבותיו מן הדין תני המעביר ארון ממקום למקום אין בו משום ליקוט עצמות אמר רבי אחא הדא דת אמר בארון של אבן אבל בארון של עץ יש בו משום ליקוט עצמות אמר ליה רבי יוסי ואפילו תימר בארון של עץ אין בו משום ליקוט עצמות אי זהו ליקוט עצמות מעבירן באפיקרסין ממקו' למקום ותני כן ליקוט עצמות מלקט עצם עצם משיתאכל הבשר רבי חגיי בשם רבי זעורה ליקוטי עצמות כשמוען תני אין שמועה לליקוטי עצמות אמר רבי חגיי והוא ששמע למחר אבל אם שמע בו ביום יש שמועה לליקוטי עצמו' ויש שיעור לליקוטי עצמות תנא ניקומכי קומי ר' זעורה אין שיעור לליקוטי עצמו' כהדא ר' מנא הורי לר' הלל דכיפרא לקרוע ולהתאבל כר' אחא שלא להיטמאות כרבי יוסי תני ליקוטי עצמות אין אומרי' עליהן קינים ונהי אין אומ' עליהן לא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים אילו הן ברכת אבלים מה שהן אומ' בשור' תני אבל אומרים עליהן דברים מהו דברים רבנן אמרי קילוסין ולא יעורר על מתו אי זהו העירור מזכירתו בין המתים ולא יספידנו אי זה הוא הספד שהוא עושה לו הספד בפני עצמו הדא דת אמר בישן אבל בחדש מותר אי זהו חדש ואי זהו ישן חדש בתוך שלשים יום ישן לאחר שלשים יום תני לא תעורר אשה ליוייתה במועד רבי נחמן בשם רבי מנא אמר לוייתה כמה דתימר העתידים עורר ליויתן תני לא ישא אדם אשה שיש לה בנים אפילו בקבר אמר רבי יוסא מפני מעשה שאירע
ו אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכין את הכוכין ועושין נברכת וארון עם המת בחצר רבי יהודה אוסר אלא אם כן יש עמו נסרים הלכה ו' אי זהו חינוך קברות רבי יוסי בר נוהראי אמר סדו בסיד רב חסדא אמר אם היה ארוך מקצרו רבי יהושע בן לוי אמר מאריך בו מצד אחד ומרחיב בו מצד אחד תני רבי חייה מאריך בו ומרחיב בו בין מצד אחד בין משני צדדין ועושין נברכת במועד זה הבקיע כל שהוא תושב נקרא בקיע וארון עם המת בחצר הדא דת אמר במת שאינו מפורסם אבל במת שהוא מפורסם עושין לו ארון אפילו בשוק כד דמך רבי חנניה חברון דרבנין עבדון ליה ארון בשוקא הכל מודין שלא יקוץ לו ארזים ודכוותה לא יחצוב לו אבנים היו חצובו' תפלוגתא דרבי יהודה ורבנן
ז ואין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין מפני ששמחה היא לו אבל מחזיר את גרושתו ועושה אשה תכשיטיה במועד ה' רבי יהודה אומר אשה לא תסוד מפני שניוול הוא לה הלכה ז' אין נושאין נשים במועד שמעון בר בא בשם רבי יוחנן מפני ביטול פרייה ורבייה בעון קומי רבי יסה העבד מהו שישא במועד אמר לון נישמעינה מן הדא מי שחציו עבד וחציו בן חורין ואמר שמעון בר בא בשם ר' יוחנן מפני ביטול פרייה ורבייה הדא אמרה שהעבד מצווה על פרייה ורבייה וכל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא במועד רבי אילא רבי לעזר בשם רבי חנניה על שם שאין מערבין שמחה בשמחה רבי לא שמע לה מן הדא כי חנוכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים רבי יעקב בר אחא שמע לה מן הדא מלא שבוע זאת ר' אבהו בשם רבי לעזר מפני הטורח תני אבל מתכוין הוא ונושא מערב הרגל לית הדא פליגא על ר' לעז' לית הדא פליגא על רבי יוחנן ואפילו על רבי חנינה לית היא פליגא אמר רבי בא עלת כלתא נפקת טרחותא אבל במחזיר הוא את גרושתו מפני שאינו שמחה היא לו הדא דת אמר מן הנישואין אבל מן האירוסין אסור ועושה אשה תכשיטיה במועד ואילו הן תכשיטי אשה גודלת וכוחלת ופוקסת ונוטלת את שערה ואת צפרניה ומעברת כלי חדש על פניה א"ר יודן אבוי דרבי מתניה בלשון נקי היא מתניתא רבי יהודה אומר לא תסוד מפני שהוא ניוול לה תרין אמורין רבי חנניה ור' מנא חד אמ' בסיד שהיא מתרתו בתוך המועד נחלקו אבל בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד דברי הכל אסור וחורנה אמר בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד נחלקו אבל בסיד שהיא מתרתו בתוך המועד דברי הכל מותר ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמר רבי חנינה רבי יסא בשם רבי יוחנן ורבי יודה כדעתיה כמה דרבי יודה אמר תמן צרת שעה צרה כן הוא אומר הכא ניוול שעה ניוול הוי דו אמר בסיד שהיא מתרתו בתוך המועד נחלקו אבל בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד דברי הכל אסור
ח ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכלב ומסרגין את המיטות רבי יוסי אומר אף ממתחין הלכה ח' דבית רבי ינאי אמרו כדרכו ממלא את המחט מכלב אחת אחת רבי יוחנן אמ' כדרכו אחת אחת מכלב מפסיע מתניתא מסייעא לרבי יוחנן הרוצענין מכלבין במועד אין תימר אחת אחת כך היא אומנותן אלא כי נן קיימין במפסיע אי זהו הדיוט ואי זהו אומן אמר רבי יוסי בן חנינה כל שהוא מזויג את האומריות זהו אומן וכל שאינו מזויג את האומריות זה הוא הדיוט אמר רבי סימון בתופר כיסין היא מתניתא ממתחין רבי יסא אמר איתפלגון חזקיה ורבי יוחנן חזקיה אמר סירוג שתי וערב מיתוח או שתי או ערב רבי יוחנן אמר סירוג או שתי או ערב מיתוח היתה רפה ממתחה אמר רבי חייה בר בא הכל מודין בסירוג שהוא שתי וערב מה פליגין במיתוח חזקיה אמר או שתי או ערב רבי יוחנן אמר אם היתה רפה ממתחה רבי יסא הורי לשמואל בר חנינ' סירוג שתי וערב ולא ידעין אי כהדא דחזקיה ואין כהדא דרבי חייה בר בא דברי הכל א"ר בון בר חייה קומי רבי זעורה מתניתא אמרה כן סירוג שתי וערב דתנינן תמן החבל מאימתי הוא חיבור למטה משיסרג בה שלשה בתים אית לך מימר שתי ולא ערב או ערב ולא שתי מהו להעריב ולסרג רב הושעיה אית ליה קמח וטחן חטין רבי זעורה אמר לרבי יונה פוק זבון לן שיחורין לדוכנה אמר ליה אית לן פילחא דמועדא ואיקפד עלוי
ט מעמידין תנור וכיריים וריחיים במועד רבי יהודה אומר אין מכבשין את הריחים בתחילה הלכה ט' תנא רבי חלפתא בר שאול ובלבד שלא יגדרנו בתחילה תני תנור וכיריים חדשים אין סכין אותן בשמן ואין טולין אותן במטלית ואין חוסמין אותן בצונין בשביל שיתחסמו ואם בשביל לשפו' עליהן את הקדירה מותר ותני כן תנור וכיריים חדשים הרי הן ככל הכלים המיטלטלין בחצר רבי יודן בי רבי ישמעאל הורי מדוחק להביא כירה חדשה מבית האומן לשפות עליה את הקדירה בתחילה ביום טוב
י ועושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן שפין את הסדקין ומגעילין אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלציים ז' הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנין אותן במועד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד כבשין שהוא יכול לוכל מהן במועד כובשין הלכה י' לגג שלשה ולמרפסת עשרה שפין את הסדקין תני רבי חייה השף שף ברגל והמעגל מעגל ביד מתניתא במעגילה קטנה ומה דתני רבי חייה במעגילה גדולה הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד כהדא רבי מנא איתבר עוקא דסולמיה שאל לרבי יונה אבוי ושרא ליה אפילו כן אמר ליה פוק חמי חד סב וסמוך עלוי נפק ואשכח רבי בון בר כהנא ושאל ליה ושרא ליה וכל כבשי' שהוא יכול לוכל מהן במועד כובשן הא כבשין שאינו יכול לוכל מהן במועד לא אמר רבי בא הדא דת אמר בשאינן אבודין אבל אם היה דבר אבד מותר תני לא יהא יוצא ומלקט עשבים ומוכרן בשוק שאין דרכו לוכל מהן במועד אמר רב הושעיה אם אומר את כן נמצאתה מתיר את האומנות במועד לא כן אמר רבי בא הדא דת אמר בשאינן אבידין אבל אם היה דבר אבד מותר מתניתא בשלקטן ברגל מה דאמר רבי בא בשלקטן מערב הרגל הדרן עלך משקין
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.