א הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון אפילו הוא שוגג והיא מזידה הוא מזיד והיא שוגגת הוא אנוס והיא לא אנוסה היא אנוסה והוא לא אנוס אחד המערה ואחד הגומר קנה ולא חלק בין ביאה לביאה הבא על יבמתו כו' אנן תנינן אפילו הוא שוגג והיא מזידה הוא מזיד והיא שוגגת תני רבי חייא אפילו שניהן שוגגין אפילו שניהן מזידין הוון בעיי מימר בפיקח שיש בו דעת שהוא קונה בין לדעת בין שלא לדעת וחרש שאין בו דעת לא יקנה אלא לדעת אשכח תני רבי חייה אחד החרש ואחד השוטה שבעלו קנו ופטרו את הצרות יבמה יבוא עליה לדעתו ולקח' לו לאשה שלא לדעתו ויבמה אפי' על כורחו יבמה יבא עליה לדעתה ולקח' לו לאשה שלא לדעתה ויבמה אפילו על כרחה יבמה יבא עליה כדרכה ולקחה לו לאשה שלא כדרכה ויבמה אפילו מן הצד יבמה יבא עליה ביאה גמורה ולקחה לו לאשה ביאה שאינה גמורה ויבמה אפילו בהערייה אי זו היא הערייה רב יהודה בשם רבי שמואל עד כדי שתהא אצבע נראית בין השפיות רבי יוחנן אמר עד שתיכנס העטרה רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן נכנסה העטרה זו היא גמר ביאה מה אנן קיימין אם בשאר כל העריות עשה בהן את המערה כגומר אם בשפחה חרופה עד שיפלוט ואמר רבי ירמיה רבי בא בר ממל בשם רב שכבת זרע עד שיפלוט אלא כן אנן קיימין באלמנה לכהן גדול ואמר רבי בא בר ממל הערה בה חייב משום חללה נכנסה עטרה חייב משום ביאה גמר את הביאה חייב משום ולא יחלל זרעו בעמיו תמן תנינן כל הנשים מטמות בבית החיצון אי זה בית החיצון רבי יוחנן אמר עד מקום שהתינוקות יושבות למים ונראות אמר ליה רבי שמעון בן לקיש והלא כל הטמאות שהיא מטמא אינה מטמאה אלא עד בית השיניים תני רבי זכיי עד בית השיניים ומבין השיניים ולפנים רבי יוסי בר רבי בון בשם שמואל כל בית הבושת קרוי בית החיצון קנה ולא חלץ בין ביאה לביאה מה קנה שמואל אמר לא קנה אלא בדברים האמורים בפרשה לירש ניכסי המת ולארסה לאחיו ולהתיר צרתה לשוק רבי יוחנן אמר קנה כל הדברים אמר רבי יצחק בר אלעזר מה פליגין בשהערה בה אבל אם גמר את הביאה כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים אמר ר' מתנייא מה פליגין בבא עליה עוד' בבית אביה אבל אם בא עליה עודה בבית בעלה כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים אמ ר' יוסי מתניתא אמרה כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר מהו שתאכל בתרומה רבי בא בשם שמואל נראין הדברים אם היתה אוכלת בתרומה בחיי בעלה אוכלת ואם לאו אינה אוכלת ר' יוחנן אמר אפילו לא אכלה אוכלת רבי יוסי אומר אפילו נראית לאכול מתניתא מסייעא לדין מתני' מסייעא לדין מתניתא מסייעא לשמואל בת ישראל פיקחת שנישאת לכהן חרש אינה אוכלת בתרומה מת ונפלה לפני היבם אם היתה פיקחת אוכלת חרשת אינה אוכלת מתניתא מסייעא לרבי יוחנן בת ישראל פיקחת שנתארסה לכהן פיקח לא הספיק לכונסה לחופה של נישואין עד שיחרש הוא או עד שנתחרשה היא אינה אוכלת בתרומ' מת ונפלה לפני היבם אפילו חרש אוכלת בזה יפה כח היבם מכח הבעל שהיבם חרש מאכיל והבעל חרש אינו מאכיל
ב וכן הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה או פסולות אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לממזר ולנתין פסל ולא חלק בין ביאה לביאה הלכה ב' וכן הבא על אחת מכל העריות כו' אלמנה לא יקח יכול אפילו אנס תלמוד לומר לא יחלל זרעו בעמיו יכול אפילו הערה תלמוד לומר לא יחול ולא יחלל אפילו באונסין לא יחול ולא יחלל אפילו בהערייה עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל תני רבי ישמעאל נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה בשאר כל העריות מה לקיחה שנאמר בשאר כל העריות עשה בהן את המערה כגומר אף לקיחה שנאמר כאן נעשה בה את המערה כגומר רבי חגיי בעי אי מה לקיחה שנאמר בשאר כל העריו' עשה בהן את המער' כגומר והוולד ממזר אף לקיחה שנאמר כאן נעשה בה את המערה כגומר והוולד יהא ממזר אמר רבי יוסה ליידא מילה איתמר חלל לא דממזר רוב מן החלל אתא רבי בון בר ביסנא בשם רבי בא בר ממל נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה בשומרת יבם מה לקיחה שנא' בשומרת יבם עשה בה את המערה כגומר והוולד כשר אף לקיח' שנ' כאן נעש' את המער' כגומר והוולד כשר דא"ר בא בר ממל הער' בה חייב משו' חללה נכנס' העטר' חיי' משו' ביאה גמר את הביאה חיי' משום מחלל
ג אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין נתאלמנו או נתגרשו מן הנישואין פסולות ומן האירוסין כשירות הלכה ג' אלמנ' לכהן גדול כו' מה טעמון דרבנין נאמ' כאן הוייה וכ' להלן הוייה כי יהיה נערה מאורס' לאיש מה הוייה שנ' להלן אירוסין אף כאן אירוסין מה טעמון דר' לעזר ור' שמעון נאמר כאן הוייה ונאמר להלן ובת כהן כי תהיה לאיש זר מה הוייה שנ' להלן נישואין אף כאן נישואין אמר רבי יוסה מנא לרבי לעזר ולרבי שמעון בת כהן שנתארסה לישר' שאינה אוכלת בתרומה לא מן הדין קרייא ובת כהן כי תהיה לאיש זר הכא אינון עבדין ליה אירוסין והכ' אינון עבדין ליה נישואי' מה טעמון דרבנן לאיש לאיש המאכיל והלא דין הו' מה אם ביש' שאין ביאתו פוסלת מן הכהונ' ביאתו פוסלתה מן התרומ' כהן גדול שביאתו פוסלתה מן הכהונה אינו דין שתהא ביאתו פוסלתה מן התרומה לא אם אמרת בישר' שאינו מאכיל את אחרו' תאמ' בכהן גדול שהוא מאכיל את אחרות הואיל והוא מאכיל את אחרות לא תהא ביאתו פוסלתה מן התרומה נשבר קל וחומ' וחזרת לך למקרא לפום כן צריך מימר לאיש לאיש המאכיל מה טעמ' לא אמר רבי לעזר ורבי שמעון נישואין פוסלין אותה מלוכל בתרומה מה עבד לה רבי לעזר ורבי שמעון משום שהוא ראוי לוכל או משום שאינו ראוי לוכל נישמעינה מן הדא אם לא ידעה משום מה נעשה פצוע דכא וכרות שפכה הרי יאכלו אמר רבי לעזר דרבי לעזר ורבי שמעון היא אית לך מימר הדא משום שהוא ראוי לאכל והכא משום שהוא ראוי להאכיל אמר רבי יוסי בי רבי בון לא סוף דבר מן הנישואין נבעלו בין מן האירוסין בין מן הנישואין פסולות לא נבעלו בין מן האירוסין בין מן הנישואין כשירות
ד כהן גדול לא ישא את האלמנה בין אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנישואין לא ישא את הבוגרת רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת לא ישא את מוכת עץ ארס את האלמנ' ונתמנה להיו' כהן גדול יכנוס מעשה ביהושע בן גמלא שקידש את מרתא בת בייתוס ומינהו המלך להיות כהן גדול וכנסה שומרת יבם לכהן הדיוט ונתמנה להיות כהן גדול אף על פי שעשה בה מאמר לא יכנוס כהן גדול שמת אחיו חולץ ולא מייבם הלכה ד' כהן גדול לא ישא את האלמנ' כו' אלמנ' לא יקח בין מן האירוסין בין מן הנישואין גרושה לא יקח בין מן האירוסין בין מן הנישואין לא ישא את הבוגרת רבי לעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת שוין שלא יקח את מוכת עץ מה בין בוגרת מה בין מוכת עץ בוגרת כלו בתוליה במעיה מוכת עץ יצאו בתוליה לחוץ ואית דמחלפין לא ישא את מוכת עץ רבי לעזר ורבי שמעון מכשירין במוכת עץ ושוין שלא ישא את הבוגרת מה בין בוגרת מה בין מוכת עץ בוגרת עברו ימי הנעורים מוכת עץ לא עברו ימי הנעורים אחות מוכת עץ רבי מאיר ור' שמעון אומ' לא יטמא לה וחכמים אומרים יטמא לה יאות רבי מאיר ורבי שמעון על דעתין דאילין תני מחלפתה שיטתין דרבנן תמן אינון אמרין נערה לא בוגרת בתולה לא מוכת עץ והכא אינון אמרין הכין אמ' רבי הילא כל מדרש בעניינו תמן ולאחותו הבתולה פרט לאנוסה ולמפותה או יכול שאינו מוציא את מוכת עץ תלמוד לומר אשר לא היתה לאיש את שהיתה בידי איש לא שהיתה על ידי אחר הקרובה לרבות את הארוסה אליו לרבות את הבוגרת מחלפה שיטתין דרבנין תמן אינון אמרין נערה ולא בוגרת בתולה ולא מוכת עץ קרוב לא ארוסה אליו לא גרושה והכא אינון אמרין הכין א"ר הילא כל מדרש בעניינו אחותו לעולם היא בפני' עד שתצא לחוץ ארוסתו לעולם היא בחוץ עד שתכנס לפני' אנוסתו ומפותתו לא יכניס ואם כנס אין מוציאין מידו אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא יכנוס ואם כנס מוציאין מידו לא ישא את הקטנה אבל נושא את הממאנת וממאנת לא בקטנה היא ממתינין לה עד שתגדיל אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול יכניס ודכוותא אירס את הקטנה ונתמנה להיות כהן גדול יכניס קורא אני עליה אשה לא קטנה הערמה עשה שאל פיריו מהו ייתב לאמה בגויה שמעת וקיבלת עליה ותני' יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת אף בית שמאי מודה בה ואף רבי שמעון מודה בה ולא כרבי לעזר בן ערך דרבי לעזר בן ערך אומר המאמר קונה קניין גמור ביבמה כהן גדול שמת אחיו חולץ ולא מייבם הדא מסייעא למאן דאמ' חליצה פטור ברם כמאן דמר חליצה קניין אומר לו עבור על דברי תורה
ה כהן הדיוט לא ישא את איילונית אלא א"כ יש לו אשה ובני' ר' יהודה אומ' אף מי שיש לו אשה ובני' לא ישא את איילונית שהיא זונה האמור' בתורה וחכמי' אומרי' אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות הלכה ה' כהן הדיוט לא ישא את איילונית כו' הא ישראל שאין לו אשה ובנים מותר בה עוד הוא אסור בה אלא בגין דתנינן תמן אין זונה האמורה בתורה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות וכולהון לכהן לפום כן לא תנינה אמר רבי יודה בן פזי כתיב בין שורותם יצהירו ולא יפנה דרך כרמי' שלא היתה בעילתן לשום בנים אמר רבי סימון כתי' אכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרוצו שלא היתה בעילתן לשם בנים כתיב ויקח לו למך שתי נשים עדה שהיה מתעדן בגופה צילה שהיה יושב בצילה של בנים מתיבין לרבי יודה הגע עצמך שהיתה עקרה ואין סופה לילד הגע עצמך שהיתה זקינה תני רבי לעזר אומר אף הפנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות הרי זו בעילת זנות אמ' ר' בא בר ממל הדא אמר כהן גדול שקידש אשה בבעילה אינו כבא על הבעולה
ו לא יבטל אדם מפירייה ורבייה אלא אם כן יש לו בנים בית שמאי אומרי' שני זכרים ובית הלל אומרים זכר ונקיבה שנאמר זכר ונקיבה בראם נשא אשה ושהת' עמו עשרה שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל גירשה מותרת לינשא לאחר רשאי השני לשהות עמה עשר שנים ואם הפילה מונה משעה שהפילה האיש מצווה על פרייה ורבייה אבל לא האשה רבי יוחנן בן ברוקה אומ' על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו וגו' הלכה ו' לא יבטל אדם מפירייה ורבייה כו' בית שמאי אומרים שני זכרים שנאמר במשה גרשום ואליעזר בית הלל אומרים זכר ונקיבה מברייתו של עולם שנאמר זכר ונקבה בראם אמר רבי בון לכן צריכה אפילו זכר ונקבה דלכן היא מתניתא מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל בני בנים כבנים בני בנות אינן כבנים בן בן ובת בת עולין בת בן ובן בת אינן עולין איילונית והסריס ושאינן ראויין לוולד אינן עולין ר' אמי בשם רבי שמעון בן לקיש טעמא דהן תנייא מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען צא שנים שעשה בחוצה לארץ ותני כן חלתה היא או שחלה הוא או שהלך לו למדינת הים אינן עולין נישאת לראשון ולא ילדה יש לה כתובה לשני יש לה כתובה לשלישי יש לה כתובה לרביעי ולחמישי אין לה כתובה רבי חנינה בר עגול בשם רבי חזקיה לשלישי עצמו אין לה כתובה נישאת לרביעי ולחמישי ולא ילדה מה דיחזרון קדמאי עליה יכלה היא מימר כדון איתעקרת ההיא איתתא נישאת לחמישי וילדה מהו תחזיר על רביעייא אומרי' לה שתיקותיך יפה מדיבוריך נבעלת ורואה דם נבעלת ורואה דם אית תניי תני שנייה תיבעל שלישית לא תיבעל ואית תניי תני שלישי' תבעל רביעי' לא תבעל הוון בעיין מימר מה דמר שנייה תיבעל ושלישי' לא תיבעל כמאן דמר שלישית אין לה כתובה ברם כמאן דמר שלישית תיבעל רביעית לא תיבעל כמאן דמר שלישית יש לה כתובה היתה יולדת זכרים והיו נימולים ומתים אית תניי תני שני ימול שלישי לא ימול אית תניי תני שלישי ימול רביעי לא ימול הוון בעיין מימר מאן דמר שני ימול שלישי לא ימול כמאן דמר השלישית אין לה כתובה מאן דמר השלישי ימול הרביעי לא ימול כמאן דמר השלישית יש לה כתובה אפילו כמאן דמר השלישית יש לה כתובה מודי הוא הכא שלא ימול מפני סכנה תני אמר רבי נתן מעשה שהלכתי לקיסרין של קפוטקייא והיתה שם אשה אחת והיתה יולדת זכרים והיו נימולים ומתים ומלה הראשון ומת שני ומת שלישי ומת רביעי הביאתו לפני נסתכלתי בו ולא ראיתי בו דם ברית אמרתי להם הניחוהו לאחר זמן והניחוהו ומלוהו ונמצא בן קיימא והיו קורין אותו נתן בשמי היו לה בנים ומתו מונה משעת מיתה יכולה היא מימר רוחא חנקת בניה דההיא איתתא ועקרתא רבי לעזר בשם רבי יוסי בר זימרה טעמ' דהן תנייא פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה וכבשה כתי' מי דרכו לכבוש האיש לא האשה רבי ירמיה רבי אבהו רבי יצחק בר מריון בשם רבי חנינה הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה רבי יעקב בר אחא ורבי יעקב בר אידי רבי יצחק בר חקולה בשם רבי יודן נשייא אם תובעת להינשא הדין עמה רבי לעזר בשם רבי חנינה הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה אמר ליה רבי בא בר זבדא עמך הייתי לא את אמרת אלא אם היתה תובעת להינשא הדין עמה הדא הוא דתנינן תמן שבת שחלה תשעה באב להיות בתוכה אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת רבי בא בר זבדא בשם רבי חנינה ביקש רבי לעקור תשעה באב ולא הניחו לו אמר לו רבי לעזר עמך הייתי ולא איתאמרת אלא ביקש רבי לעקור תשעה באב שחל להיות בשבת ולא הניחו לו אמר הואיל ונדחה ידחה אמרו לו ידחה למחר וקרא עליהם טובים השנים מן האחד הדרן עלך הבא על יבמתו
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.