א אלמנה ניזונת מניכסי יתומין ומעשה ידיה שלהן ואינן חייבין בקבורתה יורשיה היורשים כתובתה חייבין בקבורתה אלמנה ניזונת מניכסי יתומין כו' רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם ר' יוחנן מציאת' שלה הותירה מזונות אשת איש שמציאתה שלו הותירה מזונות שלו אלמנה שמציאתה שלה הותירה מזונות שלה הותירה בליות שלה מה אם אשת איש שהותירה מזונות שלו הותירה בליות שלה אלמנה שהותירה מזונות שלה הותירה בליות לא כל שכן תמן צריכה לון לנידתה אף הכא צריכא לון לנידתה רבי אימי בשם רבי יוסי בן חנינה אף היא אינה עושה אותן דברים של ייחוד מה הן דברים של ייחוד סכה להון את גופן ומרחצת להון את פניהן ומזוגת להון את הכוס ומוסיפין לה על מזונותיה אשת איש אין לה יין אלמנה יש לה יין אשת איש שאמרה יצאו מעשה ידי למזונותיי אין שומעין לה אלמנה שאמרה יצאו מעשה ידי למזונתיי שומעין לה רב אמר המת אמר אל תקברוני נקבר בצדקה ר' אימי בעא וכי עלת על דעתך שיהו אחרים מתפרנסי' משלו והוא נקבר בצדקה מתניתא פליגא על רב יורשיה היורשין כתובתה חייבין בקבורתה פתר לה בשירשו קרקע כהדא דתני הניח עבדים ושפחות ושטרות ומטלטלין כל הקודם בהן זכה והלה נקבר בצדקה מפני שקדם ותפס הא אם לא קדם ותפס מוציאין מידו פתר ליה באומר קברוני כהדא דאמר ר' יוסי בשם רבנין נקבר המת ולא אמר קברוני אע"פ שקדמו אחרים ותפשו מוציאין מידן בשתפסו קרקע והא דאת אמ' מוציאי' מידן בשתפס קרקע אבל בשתפסו מטלטלין אין מוציאין מידן במלוה בעדים אבל במלוה בשטר בין שתפשו קרקע בין שתפשו מטלטלין אין מוציאין מידן דאמר רבי אבא בר רב הונא עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן והוא שמת באותו החולי הא הבריא לא ובמסיים ואומר תנו שדה פלוני לפלוני אמ' תנו שדה פלוני לפלוני כמי שסיים או עד שיאמר חצייה בצפון וחציה בדרום רבי יודן בעי אמ' שרפוני ועבדו בי עבודה ותנו חצי שדה פלוני לפלוני אם אין שורפין אין נותנין רבי חגיי בעא שכיב מרע שאמר יזונו בנותיי בלא כך אין בנותיו ניזונות לא צורכא דלא מהו שיזונו מן המשועבדין ומהו שיזונו מן המטלטלין רבי יודן ברח לנוי אתא עובדא קומי ר' יוסי שכיב מרע שאמר יינתנו אותיותיו לפלוני אמ' ליה אין שכיב מרע מזכה אלא בדברים שהן נקנין או בשטר או במשיכה ואלו נקנין במשיכה ובשטר כהדא דתני ספינה נקנית במשיכה דברי הכל רבי נתן אומר ספינה ואותיות נקנין במשיכה ובשטר כתב ולא משך משך ולא כתב לא עשה כלום עד שיכתוב וימשוך
ב אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין מוכרת שלא בבית דין ר"ש או' מן הנישואין מוכרת שלא בבית דין מן האירוסין לא תמכור אלא בבית דין מפני שאין לה מזונות וכל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בבית דין הלכה ב' אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין כו' מיסבר סבר ר' שמעון במזונות הדבר תלוי פסק לזון מן האירוסין מוכרת שלא בב"ד פסק לזון מן הנישואין לא תמכור אלא בב"ד דברי חכמים רבי אחא ר' חיננא בשם רבי יוחנן חס הוא אדם על כבוד אלמנתו בין מן האירוסין בין מן הנישואין רב יהודה בשם שמואל המוחלת כתובתה ליתומים ניזונת משלהן וקשיא אילו אשה שאין לה כתובה שמא אין לה מזונות אשה שאין לה כתובה יש לה מזונות ברם הכא לא דייך שמחלה ליתומין כתובתה אלא שאתה מבקש להבריחה ממזונותיה רב יהודה בשם רב התובעת כתובתה בבית דין איבדה מזונותיה אמר רבי יוסי ובלבד מן השופי הא מאונס לא כהדא ארמלתא דרבי אבדימס דמוזבה אמר ליה רבי בא בר כהן בעי ליך תבעת פרנה אובדת מזונותיה מן דאית ידעין מילייא אעלון עובדא קומי רבי יוסי וחזרה למזונה ר' אלעזר בשם רבי יוסי בן זימרא אלמנה שעשת שנים שלשה חדשים שלא לתבוע מזונותיה אבדה מזונותיה דאינון תלתי ירחייא בשלא ללות אבל אם לותה גובה בשאין בידיה משכון אבל אם יש בידיה משכון אפילו לא לוותה גובה ר' יסא בשם ר' יוחנן זו היא שאמרו בתחילה מוכרין מזון שנים עשר חדש ונותנין לה מזון שלשים יום בסוף שלשים יום הן אומרי' נתנו והיא אומרת לא נטלתי ייבא כהדא דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן לווה ממנה י"ב אלף לשנה להיות מעלה לה מדינר זהב לחדש פשיטא חדש הראשון נתן וחדש האחרון לא נתן ימים שבנתיים זו היא שאמרו הא בתחילה לא אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן בתחילה מוכרין מזון י"ב חדש ונותנין לה מזון שלשים יום וימכרו מזון י"ב חדש שלא להורע כחה של אשה ויתנו לה מזון שלשים יום אם אומר את כן נמצאתה חב ליתומים כהדא דתני אלמנה שתפסה אפילו אלף זוז למזונותיה אין מוציאין מידה מהו מימר לה הוי מה בידיך תלמידוי דר' מנא אמרין לה הוי מה בידיך אמר לון ר' יוסי בי ר' בון מכיון שהיא עתידה להישבע בסוף אפילו מה בידיך אמרין לה תהי
ג מכרה כתובתה או מקצתה מישכנתה או מקצתה נתנתה לאחר או מקצתה לא תמכור את השאר אלא בבית דין וחכמים אומרי' מוכרת היא אפי' ארבעה או חמשה פעמי' ומוכרת למזונותיה שלא בבית דין וכותבת למזונותיי מכרתי וגרושה לא תמכור אלא בבית דין הלכה ג' מכרה כתובתה או מקצתה כו' תני מוכרת וכותבת אילו לכתובתה ואילו למזונות דר' יהודה ר' יוסי או' מוכרת וכותבת סתם ובזו כחה מיופה באת מלוה בעדים אומרת למזונות מכרתי באת מלוה בשטר אומרת לכתובה מכרתי ואפילו באת מלוה בעדים מוכרת למזונות וחוזרת וטורפת לשם כתובה ולא אמרין לה הוי זבניך תיפתר שהוקיר המקח רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר כשם שאדם חס על כבוד אלמנתו כך חס על כבוד גרושתו דאמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר מבשרך לא תתעלם זו גרושתו איתתיה דרבי יוסי הגלילי הוות מעיקה ליה סגין סליק רבי לעזר בן עזריה לגביה א"ל ר' שיבקה דלית היא דאיקרך א"ל פורנה רב עלי א"ל אנא יהיב לך פורנה ושבקה יהב ליה פרנה ושבקה אזלת ונסיבה לטסורא דקרתא איתנחת מן ניכסוי ואיתעביד כסגיא נהורא והוות מחזרא ליה על כל קרתא ומדברא ליה חד זמן חזרתיה על כל קרתא ולא איתתיהב ליה כלום אמר לה לית הכא שכונה חורין אמרה ליה אית הכא שכונה דמשבקי ולית בחיילי עייל לה לתמן שרי חביט לה עבר רבי יוסי הגלילי ושמע קלון מתבזיי בשוקא נסבון ויהבון בגו חד ביתא מן דידיה והוה מסיק לון מזונין כל יומין דהוון בחיין על שם ומבשרך לא תתעלם זו גרושתו אפילו כן אציתון קלוי בליליא ושמעין קלה אמרה לא הוה טב דייה צערה לבר מן גופה ולא לגו גופה
ד אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה היתה כתובתה מנה ומכרה שוה דינר במנה מכרה בטל ואפילו היא אומרת אני אחזיר את הדינר ליורשין מכרה בטל הלכה ד' אלמנה שהיתה כתובתה מאתים כו' ניחא שוה מנה במאתי' או שוה מאתים במנה מכל מקו' הרי מפסידה את היתומין במנה בשוה מנה במאתי' אין סופו לחזור משם מקח טעות תיפתר שהוקיר המקח א"ר אבין הדא מסייעא לרב שמעון בן לקיש דר"ש בן לקיש אמ' אין למקח הונייה לעולם אמר ר' יוחנן אם היה המקח מופלג יש לו הונייה מתניתא פליגא על רבי יוחנן אילו דברים שאין להן הונייה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדישות פתר לה ובלבד דבר שאינו מופלג פדה שוה מנה במאתים רבי יוחנן אמר אינו פדוי ורבי שמעון בן לקיש אמר פדוי מתניתא פליגא על רבי יוחנן אמר טלית זה תחת חמור זה יצא לחולין וסיפא פליגא על רבי שמעון בן לקיש צריך להיעשות דמים אמר רבי יוסה כל גרמה אמרה שהוא צריך להיעשות דמים מה פליגין להביא מעילה רבי יוחנן אמר מביא קרבן מעילה ר' שמעון בן לקיש אמ' אינו מביא קרבן מעילה
ה רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם מכרה קיים עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בית תשעת קבין ובגינה כבית חצי קב וכדברי רבי עקיבה בית רובע היתה כתובתה ארבע מאות זוז מכרה לזה במנה ולזה במנה ולזה במנה ולאחרים יפה מנה ודינר במנה של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים הלכה ה' רבן שמעון בן גמליאל אומ' לעולם מכרה קיים כו' עד כדון בשמכרוה להן בארבע שטרות מכרה להם בשטר אחד תפלוגתא דר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש דאיתפלגון כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת והיו העדים כשירין לזה ופסולין לזה ר' הילא בשם רבי יסא איתפלגון ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש חד אמר מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה וחרנה אמר כשירין לזה ופסולין לזה רבי מנא לא מפרש רבי אבין מפרש רבי יוחנן אמר מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה ורבי שמעון בן לקיש אמר כשרין לזה ופסולין לזה אמר רבי לעזר מתנית' מסייעא לרבי יוחנן מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עידותן בטילה אף השלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה מניין אפילו מאה תלמוד לומר עידים רבי יעקב בר אחא אמר איתפלגון רבי חנניה חברין דרבנין ורבנין חד אמר יאות אמר ר' לעזר וחרנה אמר לא אמ' רבי לעזר יאות מאן דמר יאות אמר רבי לעזר נעשית עדות אחד מאיש אחד ומאן דאמר לא א"ר אלעזר יאות נעשית כשתי כיתי עדות כשירין לזה ופסולין לזה
ו שום הדיינין שפחת שתות או הותיר שתות מכרן בטל רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים אם כן מה כח בית דין יפה אבל אם עשו איגרת ביקורת אפילו מכרו שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה מכרן קיים הלכה ו' שום הדיינין שפחת שתות או הוסיף שתות כו' כמה דאת אמר בהדיוט בקרקע עד שליש במטלטלין עד שתות ודכוותא בהקדש בקרקע עד שתות ובמטלטלין עד י"ב תמן תנינן שום היתומים שלשים יום שום הקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב ולמה שלשים כדי לייפות כחן של יתומין ויכריזו יותר עד שלשים את מייפה כחן מיכן ואילך את מריע כחן ואמור אף בהקדש כן שנייא היא הקדש שאת תופס ראשון ראשון ויכריזו לעולם דייו להקדש שיהא כפליים בהדיוט אמר רבי יודן מן מה דאת אמר שנייא היא הקדש שאת תופס ראשון ראשון הדא אמרה שאם ימצאו שומן שאין מחזירין ומחליטין ומכריזין בבקר ובערב ביציאת פועלים ובהכנסת פועלים ואומר שדה וסימניה אמ' רבי יוסי בשלא מצאו שומן מחליטין דו מתניתא שום הדיינים שפחת שתות או הותיר שתות מכרן בטל מפני שפחתו או הותירו אבל מצאו שומן מחליטין אמר רבי חנניה קומי רבי מנא מה חמית מימר בשלא הוכרזו אנן קיימין מן דבתרה אלא אם כן עשו איגרת ביקורת מהו איגרת בקורת רבי יהודה בר פזי אמר אכרזה עולא בר ישמעאל אמר עבדים שלא יברחו ושטרות ומטלטלין שלא יגנבו רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי לית הדא אמרה שהעבד נפדה בשלשה אמר ליה אין אמר ליה והתנינן ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן אמר ליה אדם שכן בן חורין הוא חנניה בר שילמיה בשם רב אתא עובדא קומי ר' בעא מיעבד כרבנן אמר לו רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי אלעזר בן פרטא לא כן לימדתנו בשם זקינך אלא אם כן עשו איגרת בקורת וקיבלה וחזר ביה ועבד כרבן שמעון בן גמליאל
ז היתומה והשנייה והאיילונית אין להן לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בליות אם מתחילה נשאה לשום אילונית יש לה כתובה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישר' בת ישראל לממזר ולנתין יש להן כתובה הלכה ז' היתומה והשנייה והאיילונית כו' ניחא שנייה איילונית יתומה ויתומה אין לה כתובה ר' חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן תיפתר ביתומה שמיאינה רבי אייבו בר נגרי רבי אימי כשם שקנסו בה כך קנסו בו ליידא מילה שאם קידשה בליטרא של זהב שהוא מאבד את הכל ולא פירות אמר ר' ירמיה שאין לו עליה אלא אכילת פירות בלבד תני רבי יוסי צידונייא קומי ר' ירמיה ופליג על ר' ירמיה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה מהו לא פירות שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל אמר רבי יוסי בכל שעה הוה רבי הילא רבי אמר לי תני מתניתא יורשה ומיטמא לה ותני רבי חייה כן מטמא הוא אדם לאשתו כשירה ואינו מיטמא לאשתו פסולה ר' ראובן בעא קומי ר' מנא עבדי שנייות מהו שיאכלו בתרומה א"ל שתוק ויפה לך היא אוכלת ועבדיה אינן אוכלין תמן תנינן גט המעושה בישראל כשר ובגוים פסול שמואל אמר פסול ופוסל בכהונה שמואל אמר אין מעשין אלא כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט והא תנינן שניות לא בגין דא אמר שמואל והא תנינן המדיר את אשתו מילהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יותר מיכן יוציא ויתן כתובה שמענו שהוא מוציא שמענו שכופין מה בין אילו לאילו אילו על ידי שהן דברי תורה צריכין חיזוק לפיכך יש לה כתובה ואילו על ידי שהן דברי סופרין ודברי סופרין צריכין חיזוק לפיכך אין לה כתובה אית דבעי מימר אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד ולא קנסו בהן דבר אחר לפיכך יש לה כתובה ואילו על ידי שאין קנסן בידן וביד הוולד וקנסו בהן דבר אחר לפיכך אין לה כתובה מה נפיק מן ביניהון המחזיר גרושתו משניסית מאן דמר אילו על ידי שהן דברי תורה וזו הואיל והוא דבר תורה לפיכך יש לה כתובה ומאן דמר אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד וזו הואיל ואין קנסה בידה וביד הוולד לפיכך אין לה כתובה רבי יעקב בר אחא אמר רבי זעירא ורבי הילא תריהון אמרין במזונות פליגין רבי יוחנן אמר יש לה מזונות אמר ליה רבי אליעזר אומר אומר לו הוציא ואת אמר אכן הוא בעי מימר מאן דמר בתנאי כתובה פליגין ר' יוחנן אמר יש לה תנאי כתובה אמר ליה רבי אלעזר כל עמא מודיי שאין לה מזונות ביורשיה קנסו כל שכן בה מאן דמר פליגין במזונו' הא בתנאי כתובה לא בה קנסו לא קנסו ביורשיה הדרן עלך אלמנה ניזונת
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.