א אילו נדרים שהוא מיפר נדרים שיש בהן עינוי נפש אם ארחץ ואם לא ארחץ אם אתקשט ואם לא אתקשט אמר רבי יוסה אין אילו נדרי עינוי נפש אילו נדרים שהוא מיפר כו' כתיב כל נדר וכל שבוע' אסר לענו' נפש אין לי אלא נדרים שיש בהן עינוי נפש נדרים שבינו לבינה מניין בין איש לאשתו עד כדון בבעל באב מניין מה הבעל אינו מיפר אלא נדרים שיש בהן עינוי נפש ונדרים שבינו לבינה אף האב אינו מיפר אלא נדרים שיש בהן עינוי נפש ונדרים שבינו לבינה ר' יעקב בר אחא אמ' איתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמ' בין לנדרים בין לשבועות הבעל מיפר רשב"ל אמר לנדרי' מיפ' ולא לשבועו' א"ר יוסי בי ר' בון אף בנדרי הזקן פליגי' ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמ' בין לנדרים בין לשבועות הזקן מתי' ורשב"ל אמר לנדרים הזקן מתיר ולשבועו' אין הזקן מתיר ואתיי' דרשב"ל כהד' דאיסי חד בר נש אתא מישרי נדרא קומי ר' יוסי מתעטף ויתיב לי' א"ל מה אשתבעת א"ל איפופי ישר' לא עללה לביתי א"ל איפופי ישר' ולא עללה לבייתך ר' זעירא פתר מתניתא אילו נדרים שמיפר נדרי' שיש בהן עינוי נפש אם ארחץ ואם לא ארחץ אם אתקשט ואם לא אתקשט א"ר יוסי אין אילו נידרי עינוי נפש אלא נדרים שבינו לבינה אילו הן נדרי עינוי נפש כר' יוסי כשאמרה קונם פירות העולם עלי הרי זה יפר רבנין אמרין נדרי עינוי נפש היפר לה מופר לעולם נדרים שבינו לבינה אינו מופר אלא כל זמן שהוא עמו ר' יוסי או' בין נדרי עינוי נפש בין נדרים שבינו לבינה הפר לה מופר לעולם והא רבנין אמרין נדרי עינוי נפש הפר לה מופר לעולם ר' יוסי אומר נדרים שבינו לבינה היפר לה מופר לעולם מה ביניהון בשאמ' קונם הנייתי עליך אם אצא מרשותך ויפר לה בשלא אמר' קונ' הניית גופי עליך לכשאצ' מרשותך רבנין אמרין נדרי עינוי נפש הן רבי זעירא ור' הילא תריהון אמרין נדרים שבינו לבינה כן על דעתיה דר' זעורה ר' יוסי ור' יוחנן בן נורי שניהן אמרו דבר אחד דתנינן תמן ר' יוחנן אמר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו רבי הילא פתר מתניתא אילו נדרים שהוא מיפר לה נדרים שיש בהן עינוי נפש אם ארחץ אם לא ארחץ אם אתקשט אם לא אתקשט מהו א"ר יוסי אין אילין נדרין נדרי עינוי נפש אלא אילו נדרים שבינו לבינה אילו הן נידרי עינוי נפש דברי הכל אם ארחץ אם לא ארחץ ותני כן נדרי עינוי נפש אם ארחץ אם לא ארחץ אם אתקשט אם לא אתקשט בין על דעתיה דרבי זעירא בין על דעתיה דרבי הילא מחלפה שיטתיה דר' יוסי דתני מעיין של בני העיר הן ואחרים הן קודמין לאחרים אחרים ובהמתן אחרים קודמין לבהמתן כביסתן וחיי אחרים כביסתן קודמת לחיי אחרים א"ר יוחנן מאן תנא כביסה חיי נפש ר' יוסה דתני אין נותנין מהן לא למשרה ולא לכביסה ר' יוסי מתיר בכביסה מחלפה שיטתיה דר' יוסי תמן הוא אמר אין רחיצה חיי נפש וכא הוא אמר כביסה חיי נפש א"ר מנא אדם מגלגל ברחיצה אין אדם מגלגל בכביסה יהוד' איש הוצא עביד טמיר במערתא תלתא יומין מיקו' על הדין טעמ' מניין שחיי העיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת אתא לגבי ר' יוסי בן חלפת' א"ל אית לי טמי' במערת' תלת' יומין מיקו' על הדין טעמ' מניין שחיי העיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת קרא לרבי אבא בריה א"ל הדין טעמא מניין שחיי העיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת א"ל תהיינה הערי' האלה תהיינה עיר ואח"כ מגרשי' סביבותיה א"ל מי גר' לך דלא ילפתה עם חביריך ניח' אם ארחץ אם לא ארחץ ותרחץ א"ר מנא כשאמר' קונ' הנייתי עליך משארחץ אם ארחץ ויפר לה א"ר יוסי בי ר' בון בשלא אמר אלא קונם הניית גופי עליך לכשארחץ ויכוף לא כן אמר רב הונא הנייתי עליך כופה ומשמשתו הנייתך עלי הרי זה יפר שנייא היא שהיא הנייתו והנייתה א"ר אבא מרי אם ארחץ אם לא ארחץ לעולם אם אתקשט ואם לא אתקשט לעולם רבנין דקיסרין בשם ר' נסא אם ארחץ ואם לא אתקשט אם אתקשט ואם לא ארחץ
ב אילו הן נדרי עינוי נפש אמרה קונם פירות העולם עלי הרי זה יפר פירות המדינה זו עלי יביא לה ממדינה אחר' פירות החנווני זה עלי אינו יכול להפר אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר דברי ר' יוסה שמואל אמ' אמרה קונם פירות העולם עלי והיו שם צבורים בסידקי יקח לה מהן רשב"ל אמר קונם פירות בני זו המדינה עלי והיו שם אכסנאין מוכרין יקח מהן כתיב וכל נדר וכל שבועת אסר לענו' נפש כגון פילפל שאני טועמת קלוסקין שאני טועמת לא סוף דבר שיש מאותו המין אלא אפילו אין בו מאותו המין שמא יביא לה אחר מאותו המין ר' יוחנן בשם רבי ינאי היו לפניו שתי חתיכות אחת יפה ואחת רעה נתנה עיניה ביפה ונדרה מן הרעה הרי זה יפר מפני מה הוא מיפר חברייא אמרי מפני נדרי עינוי נפש שלה רבי זעירא ורבי הילא תריהון אמרין מפני נדרי עינוי נפש שלו ר' זעירא בשם שמואל כל הנדרים אדם מיפר חוץ מהאומרת הנייתי על פלוני הא הניית פלוני עלי יפר והתנינן קונם פירות חנווני זה עלי אינו יכול להפר פתר לה כרבי יוסי וחלוקים עליו דתנינן תמן אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר א"ר יוסי דו מקיף לה דו יב לה א"ר מנא דו יב לה מקמה טבא
ג קונם שאיני נהנית לבריו' אינו יכול להפר ויכולה היא ליהנות בלקט ובשכחה ובפיאה קונם כהנים ולוים נהנין לי יטלו על כורחו כהנים אילו ולויים אילו נהנין לי יטלו אחרי' הלכה ג' קונם שאיני נהנה לבריות כו' א"ר יוחנן כיני מתנית' ויכולה היא ליהנות בלקט בשכחה ובפיאה תני ובמעשר עני לית כאן מעשר עני מעשר עני ניתן בזכייה ואילו בעזיבה ר' יוסי בן חנינה אמר אדם נותן מעשרותיו בטובת הנייה ורבי יוחנן אמר אין אדם נותן מעשרותיו בטובת הנייה מאי טעמא דר' יוסי בן חנינה ואיש את קדשיו לו יהיה ורבי יוחנן אמר לא יהיה יתנם לכל מי שירצה מתניתא פליגא על ר' יוסי בי ר' חנינה קונם כהנים ולויים נהנים לי יטלו על כרחו פתר לה באומר אי איפשי ליתן מתנה כל עיקר תדע שהוא כן דתנינן כהני' אילו לויים אילו נהנים לי יטלו אחרים מתניתא פליגא על ר' יוחנן אמר הוא לישראל הא לך סלע זה ותן בכור זה לבן בתי כהן פתר לה ברוצה ליתנו לשנים ובן בתו אחד מהן אמר לו הא לך סלע ותן כולו לבן בתי כהן בעון קומי רבי זעורא כהן לישראל ר' אוסר מה רבי יוסי אמר ר' חזקיה בשם רבי אחא אמר הכין אגיבון על דעתיה דר' יוסי בר חנינה כהן לישראל למה הוא אסור לא מפני מראית העין אוף ר' יוחנן אית ליה ישראל לישראל אסור מפני מראית העין ועוד מן הדא הכהנים והלוים והמסייעין בגרנות אין נותנין להן לא תרומה ולא מעשר ואם נתן חילל ולא יחללו את קדשי בני ישראל והן מחללין אותן יותר מיכן אמרו תרומתן אינו תרומה ומעשרותן אינן מעשר והקדישן אינן הקדש ועליהן הכתוב אומר ראשיה בשוחד ישפוטו והמקום מביא עליהן ג' פורעניות לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער מתניתא פליגא על ר' יוחנן המקדיש בתרומות ובמעשרות ובמתנות ובמי חטאת ובאפ' חטאת הרי זו מקודשת אע"פ ישראל פתר לה בתרומה שנפלה לו מאבי אמו כהן
ד קונם שאיני עושה ע"פ אבא ועל פי אביך וע"פ אחי וע"פ אחיך אינו יכול להפר שאיני עושה על פיך אינו צריך להפר ר' עקיבה או' יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו ר' יוחנן בן נורי או' יפר שמא יגרשנה ותהא אסור' לחזור לו הלכה ד' קונם שאיני עושה על פי אבא כו' תמן תנינן המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת המותר ר' מאי' או' הקדש רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין רבי שמעון בן לקיש אמר במותר חמש סלעים פליגין דו פתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה ותנינן אם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה ר' יוחנן אמר במותר לאחר מיתה פליגין דו פתר לה בשאינו מעלה לה מזונות אבל במעלה לה מזונות דברי הכל קידשו וכא אינו יכול להפר רבי מאיר אומר אינו צריך להפר רבי יוחנן הסנדלר או' שלה ר' עקיבה או' שלה ר' יוחנן בן נורי או' שלו ר' עקיבה אומר יפר א"ר בא בשאסרה מעשה ידיה מלעשות עד ה' סלעים הוא כופה מיכן ואילך אינו כופה שמתיירא שמא תעש' יתר ונמצאת נהנית מן האסור לפום כן ר' עקיבה אמ' יפר שלו ר' יוחנן בן נורי אמ' יפר א"ר הילא איפשר לה לעשו' חמש סלעים מצומצמו' עד ה' סלעי' כופה מיכן ואילך אינו כופה שמתיירא שמא תעדיף כל שהוא ונמצא נהנה מן האסור לפום כן ר' יוחנן בן נורי אמ' יפר א"ר הילא טעמ' דר' יוחנן בן נורי שמתוך שיודע שאם מגרשה היה אסורה לחזור לו ואף מקניטתו והוא מגרשה
ה נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו נדרה בתו וסבור שנדרה אשתו נדרה בנזיר וסבור שנדרה בקרבן בקרבן וסבור שנדרה בנזיר נדרה מן התאנים וסבור שנדרה מן הענבים מן הענבים וסבור שנדרה מן התאינים הרי זה יחזור ויפר הלכה ו' אמרה קונם תאינים וענבים אילו כו' אפילו שמע ושתק אפילו שמע וקיים
ו אמר' קונם תאנים וענבים אילו שאיני טועמת קיים על התאינים כולו קיים היפר על התאינים אינו מופר עד שיפר אף לענבים אמרה קונם תאנים שאיני טועמ' וענבי' שאיני טועמת הרי אילו שני נדרים אית תניי תני יקימינו ממינו ויפירנו ממינו אית תניי תני יקימינו כולו יפירינו כולו אית תניי תני יקימינו ממינו ויפירינו כולו ואית תניי תני יקימנו כולו ויפרינו ממינו מתניתא כמאן דאמר יקימינו ממינו ויפירנו כולו דתני קיים לתאינים קיים לכולו הפר לתאינים אינו מופר עד שיפר אף לענבים אמרה קונם תאינה שאיני טועמת ועוד ענב תפלוגת' דר' ישמעאל ורבי עקיבה דר' ישמעאל או' אחר הנדר ור' עקיבה או' אחר האיסר
ז יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפירים יפר יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר ר"מ אומר לא יפר וחכמים אומרים יפר הלכה ז' יודע אני שיש נדרים כו' א"ר זעירא טעמא דרבי מאיר עילה היא רוצה שתדור ויגרשנה דל כן היה לו לגרשה משעה ראשונה
ח המודר הנאה מחתנו והוא רוצה ליתן לבתו מעות אמ' לה הרי המעו' האילו נתונין לך מתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נושא ונותנת בפיך הלכה ח' המודר הנאה מחתנו כו' תני ולא ליך א"ר מאן תנא ולא ליך ר"מ דר"מ עבד יד העבד כיד רבו מפני שאמ' ולא ליך הא אם לא אמ' ולא ליך זכת האשה זכה בעלה
ט ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסר' על נפשה יקום עליה כיצד אמר' הרי אני נזירה לאח' שלשי' יום אע"פ שנישאת בתו' שלשי' יום אינו יכול להפר נדרה והיא ברשות הבעל והיפר לה אמרה הרי אני נזירה לאחר שלשי' יום אע"פ שנתאלמנה או נתגרשה בתוך שלשי' יום הרי זה מופר י' נדרה בו ביו' נתגרש' בו ביו' והחזירה בו ביו' אינו יכול להפר זה הכלל כל שיצאת לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר הלכה ט' ונדר אלמנ' וגרושה כו' הדא היא ר' ישמעאל או' אחרי הנדר ר' עקיבה או' אחר האיסר היה נדר ואסר כאחת היך עבידא אמרה הריני נזירה לאחר שלשי' יום ושמע בעלה ולא היפר לה וגירש' והחזיר' בתו' שלשי' יום היינו נדר ואיסר כאחת
י יא' תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת היא ויתומה נערה בוגרת ויתומה נערה שלא בגרה ויתומה בוגר' ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה נערה בוגר' ומת אביה נערה שמת אביה משמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים נערה בוגרת ואביה קיים ר' יהוד' או' אף המשיא את בתו קטנה ונתאלמנה או נתגרש' וחזרה אצלו עדיין היא נערה הלכה יא' תשע נערות נדריהן קיימין כו' א"ר יוחנן שתים הן ולמה תנינן תשע בשביל לחדד את התלמידים וכר' יודה שלש
יא יב' קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך הרי זה יפר הלכה יב' קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך כו' תני ר' נתן או' לא יפר וחכמים אומרים יפר מפני מה הוא מיפר חברייא אמרי מפני עינוי נפש שלו ר' זעירא ור' הילא תריהון אמרין מפני נדרי עינוי נפש שלה
יב יג' בראשונה היו או' שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומר' טמיאה אני לך שמים ביני לבניך ונטולה אני מן היהודים חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה האומרת טמיאה אני לך תביא ראייה לדבריה שמי' ביני לבניך יעשו דרך בקשה ונטולה אני מן היהודים יפר חלקו ומשמשתו ותהא נטולה מן היהודים הלכה יג' בראשונה היו או' כו' הא לא הביאה ראייה לדבריה פשיטא שהיא מותרת לביתה א"ר הילא לא מסתברא אם היה חבר יחוש ואם היה כהן שהיא אסורה לוכל בתרומה אתא עובדא קומי רבי חנניה חברין דרבנין והתירה לוכל בתרומה אמר רבי חגיי אבא ידע רישא וסיפא איסטרטיות נכנסו לעיר ובאת אשה ואמרה איסטרטיות חבקני והטיל שכבת זרע בין ברכיי והתירה לוכל בתרומ' אתא עובדא קומי ר' יצחק בר טבליי באשה אחת שאמרה הביאם שלי פיתני אמ' לה אין הביאם אסור ואסרה הכא את אמר ואסרה הכא את אמר והתירה תמן באת לוסר עצמה והתירה ברם הכא באת להתיר עצמ' ואסר' שמים ביני לבינך כמא דשמייא רחיקין מן ארעא כן תהא האי איתתא רחיקא מן ההוא גברא יעשו דרך בקשה אמר רב הונא יעשו סעודה והן מתרגלין לבא דרך סעודה תני כלוי אני ממך פרוש אני ממך ר' ירמיה בעי ולמה לא תנינן נטול א"ר יוסה תניתה בסופא ונטולה אני מן היהודים נתגרשה תלך ותידבק בערביים שחשקה נפשה בהם תני האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ולא היפר לה ר"מ ור' יהודה אומ' הוא נותן אצבעו בין שיניה שכן אם רצה להקם מוק' אמ' אי איפשי שתהא נזירא יוציא ויתן כתובה ר' יוסי ור"ש אומרין היא נתנה אצבעה בין שיניה שכן אם רצה להקם מוקם או שאמרה איפש' שאהא נזירה תצא שלא בכתובתה דל כן מה כן א"ר מאי' ור' יהודה כמשנה ואפי' כמשנה האחרונ' מפני מה אינו מיפר לה ר' יוסי ור"ש כמשנה האחרונה ואפילו תימא כמשנה ראשונה מפני מה נדרה הדרן עלך אילו נדרים וסליקא לה מסכתא דנדרים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.