א נערה מאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה היפר האב ולא היפר הבעל היפר הבעל ולא היפר האב אינו מופר ואין צ"ל אם קיים אחד מהן נערה מאורסה כו' כתיב אם היה תהיה לאיש מה אנן קיימין אם בנשואה כבר כתיב אם בית אשה נדרה ואם בפנויה כבר כתיב ואשה כי תדר נדר ליי' מה ת"ל ואם היה תהיה לאיש ונדריה עליה ואי זו זו זו נערה מאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה עד כדון בנדרים שנדרה משנתרסה נדרים שנדרה עד שלא נתארסה ונדריה עליה לרבות את הנדרין שבא בידה מבית אביה תני בשם ר' לעזר אם היה תהיה לאיש בבוגרת ארוסה הכתו' מדבר חברייא אמרי יאות א"ר לעזר וקשיא על דרבי לעזר מכיון שבגרה לא כבר יצאת מרשו' אביה יתומה שמת אביה מי מיפר לה הבעל מיפר וקשיא על רבנין אם עד שלא נכנסה לרשותו הוא מיפר לה נכנסה לרשותו לא כל שכן מה מקיימין רבנן ונדריה עליה מן אנן קיימין אם בנדרים שנדרה עד שלא נתארסה ונתארסה כבר נראה לאב ולבעל להפר אלא כי נן קיימין בנדר שנדרה עד שלא מת אביה ומת אביה והיא בוגרת מנן לר' לעזר נערה מאורסה אביה ובעלה מיפרין נדריה בין איש לאשתו עד כדון בבעל באב בין אב לבתו מה מקיימין רבנין בין איש לאשתו ולא שבינה לבין אחרי' בין אב לבתו לא שבינה לבין אחרים ולית לר' לעזר כן אית ליה כולה מתמן אית ליה בין איש לאשתו לא מה שבינה לבין אחרים בין אב לבתו ולא שבינה לבין אחרים ואין צורך לומ' שיקיים אחד מהן איתא חמי היפר האב אין מופר ואת אמר הכין לא על הדא אתאמרת אלא הדא היפר האב את חלקו לא הספיק הבעל להפר עד שמת האב מיפר חלקו של בעל א"ר נתן זו דברי ב"ש אבל דברי חכמי' אין צורך להפר בשלא הקם אבל אם הקם אינו יכול להפר את אמ' האב מיפר חלקו של בעל ביקש להקם אמ' מוקם ליך סתם מוקם ליך סתם מופר לך חלקו של בעל פשיט' דא מילת' לא היפר האב את חלקו ועברה על נדרה לוקה היפר האב ולא היפר הבעל מהו שתלקה או מאחר שאם ימות הבעל מתרוקנת אצל האב אינה לוקה ניחא כמ"ד אין מיתה ברם כמ"ד יש מיתה בהפרה מיתה כהפרה היא וכן מכיון שאינו מיפר לה ועברה על נדר' לוקה תני היפר האב את חלקו ולא הספיק הבעל להפר עד שמת הבעל האחרון מיפר לה חלקו של ראשון א"ר יוסי מתנית' אמרה כן אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה
ב מת האב לא נתרוקנה רשו' לבעל מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזה ייפה כח האב מכח הבעל בדבר אחר ייפה כח הבעל מכח האב שהבעל מיפר בבגר והאב אינו מיפר בבגר מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל כו' הוון בעיי מימר בשלא היפר האב חלקו ומת ולא נתרוקנ' רשות לבעל נישמעינ' מן הדא דרך תלמידי חכמי' עד שלא היתה בתו יוצא' מאצלו או' לה כל נדרי' שנדר' בתוך ביתי הרי הן מופרין הדא אמר' אפי' לא היפר האב חלקו ומת האב לא נתרוקנה רשות לבעל מת הבעל נתרוקנה רשות לאב הוון בעיי מימר בשהיפר הבעל את חלקו אבל לא היפר הבעל חלקו ומת לא נתרוקנ' רשו' לאב נישמעינה מן הדא נדרה והיא ארוסה נתגרש' בו ביום נתארסה בו ביו' אפי' למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה הדא אמרה אפי' לא היפר הבעל חלקו ומת הבעל נתרוקנ' רשו' לאב מת האב לא נתרוקנ' רשו' לבעל ר' חגיי בעי קומי ר' יוסה עד כדון בנדרי' שנדרה משנתארסה נדרים שנדרה עד שלא תתארס מת האב לא נתרוקנ' רשו' לבעל א"ל וכי נדרי' שנדר' עד שלא תתארס ונתארסה לא כבר נראו לאב לבעל להפר לה דתימר מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל הדא אמרה אפילו נדר שנדרה משנתארסה נדר עד שלא נתארסה מת האב נתרוקנה רשות לבעל א"ל וכי נדר שנדרה עד שלא נתארסה ונתארסה לא כבר נראו לאב ולבעל להפר לה דתימר מת הבעל נתרוקנה רשות לאב הדא אמרה אפילו נדר שנדרה משנתארסה מת הבעל נתרוקנה רשות לאב שהבעל מיפר בבגר מתניתא דר' לעזר דתני בשם ר' לעזר אם היה תהיה לאיש בבוגרת ארוסה הכתוב מדבר
ג נדרה והיא ארוסה נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום אפילו למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה נדרה והיא ארוסה כו' א"ר הילא היה תהיה אפילו מאה הויות אביה ובעלה האחרון מיפר נדריה א"ר יוסי מתניתא אמרה כן שאביה ובעלה האחרון מפירין נדריה
ד דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומ' לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין וכן הבעל עד שלא תיכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנסי לרשותי הרי אילו מופרין שמשתיכנס לרשותו אינו יכול להפר ה' בוגרת וששהת י"ב חדש ואלמנה שלשים יום ר' אליעזר אומ' הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר וחכמים אומ' אין הבעל מיפר עד שתיכנס לרשותו בוגרת וששהת שנים עשר חדש כו' מיסבר סבר רבי אליעזר דבמזונות הדבר תלוי קידש אשה על מנת לזון הבעל מיפר לה נשא אשה על מנת שלא לזון האב מיפר לה דברי חכמים ר' יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן לעולם אין הבעל מיפר עד שתיכנס לרשותו
ה שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמין ר' אליעזר או' יפר ר' יהושע או' לאח' אבל לא לשני' ר' עקיבה או' לא לאחד ולא לשני' שומרת יבם כו' על דעתיה דרבי עקיבה מיפר לה והן דמר ר' אבהו בשם רבי יוחנן אפילו קידושי מאה תופשין בה מי מיפר לה ויי דמר רבי יעקב בשם רבי יוחנן מייעדה לבנו קטן מי מיפר לה ויי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ור' הילא בשם ר' לעזר אפי' אשם תלוי אין לה מי מיפר לה
ו א"ר אליעזר מה אם אשה שקנה הו' לעצמו הרי הו' מיפר נדריה אשה שקנו לו שמים אינו דין שיפר נדריה אמ' לו ר' עקיבה לא אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו שאין לאחרים בה רשות תאמ' באשה שקנו לו שמים שיש לאחרי' בה רשות אמ' לו ר' יהושע עקיבה דבריך בשני יבמין מה אתה משיב על יבם אחד אמ' לו אין היבמה גמור' לאישה כשם שהארוס' גמור' לאישה א"ר ליעזר כו' א"ר ליעזר ומה אם אשה שלא היה לו בה רשות עד שלא נכנסה לרשותי משנכנסה לרשותי הוגמרה לי אשה שהיה לי בה רשו' עד שלא נכנסה לרשותי משנכנסה לרשותי אינו דין שתיגמר לי אמר לו רבי עקיבה לה אם אמרת באשה שלא היה לך בה רשות עד שלא נכנסה לרשותך משנכנסה לרשותך הוגמרה לך שכשם שלא היה לך בה חלק כך לא היה לה לאחרים בה עמך חלק תאמ' באשה שהיה לך בה רשות עד שלא נכנסה ברשותך משנכנסה לרשותך הוגמרה לך שכשם שהיה לך בה חלק כך היה לאחרים עמך בה חלק אמר לו רבי יהושע עקיבה דבריך בשני יבמין מה את משיב על יבם אחד אמר לו כשם שלא חלקת לנו בין שומרת יבם אח' בין שומרת יבם אחד לשני יבמין בין שעשה בה מאמר בין שלא עשה בה מאמר יכול בנדרים ובשבועות כן אמ' לו אבל אמ' לו אילו היית בימי ר' לעז' בן ערך אמ' אין מאמר קונה קניין גמור מודה שאינו מיפר לה עד שתיכנס לרשותו
ז האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מיכן עד שאבוא ממקו' פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר וחכמי' אומרים אינו מופר ט' א"ר אליעזר אם היפר נדרים שבאו לכלל אסור לא יפר נדרים שלא באו לכל אסור אמרו לו אישה יקימינו ואישה יפירינו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר השיב על דברי ר' ליעזר והרי המקוה יוכיח שמעלה את הטמאין מטומאתן ואינו מציל את הטהורין חזר ר' ליעזר ודנן דין אחר מה אם במקום שאינו מיפר נדרי עצמו עד שלא ידור הרי הוא מיפר נדרי אשתו עד שלא תדור מקו' שהוא מיפר נדרי עצמו משידור אינו דין שיפר נדרי אשתו עד שלא תידור לא מה לו אינו מיפר נדרי עצמו עד שלא ידור שכן אם רצה להקם מוקם יפר נדרי אשתו משתדור שכן אם רצה להקם אינו מוקם ואומר אישה יקימנו ואישה יפירינו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר ואת שלא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר
ח הפר נדרים כל היום ויש בדבר להקל ולהחמיר כיצד נדרה בלילי שבת מיפר בלילי שבת וביום השבת משתחשך נדרה עם חשיכה מיפר עד שלא תחשך שאם לא היפר משחשיכה אינו יכול להפר הפר נדרים כל היום כו' תני ר' יוסי בי ר' יודה ור' לעזר בי ר"ש או' הפר נדרים מעת לעת מה טעמא דרבנין מיום אל יום מה טעמא דר' יוסי בי ר' יודה ביום שמעו מה מקיימין רבנין טעמא דר' יוסי בי ר' יודה ביום שמעו תיפתר שנדרה בתחילת הלילה מה מקיים רבי יוסי בי ר' יודה טעמא דרבנן מיום אל יום תיפתר שנדרה בתחילת לילי שבת ונשתתק וחזר לדיבורו על דעתיה דר' יוסי בי ר' יודה נותנין לו כ"ד שעות על דעתיה דרבנין אין לו אלא אותו היום בלבד נשתתק וחזר לדיבורו על דעתיה דר' יוסי בי ר' יהודה מצרפין לו כ"ד שעות על דעתיה דרבנין לעולם הו' מיפר והולך עד שיחזור לדיבורו לפני שקיעת החמה שעה אחת עוד אינו יכול להפר מופר לך במנח' מופר לעולם מוקם לך במנחה מוקם לעולם מופר לך עד המנחא כאומר מופר ליך מן המנחה ולמעלה תמן תנינן מפירין נדרים בשבת תני בין נדרים שהן לצורך השבת בין נדרים שאין לצורך השבת ונשאלין נדרים שהן לצורך השבת הא שלא לצורך השבת לא זקן שהו' יכול להפר למחר וכר' יוסי בי ר' יודה וכר' לעזר בי ר"ש דאמר הפר נדרים מעת לעת אפי' נדרים שהן לצורך השבת לא יפר תיפתר דברי הכל שנדרה בתחילת לילי שבת ר' אבהו בשם ר' יוחנן הבעל שאמר אין כאן נדר אין כאן שבועה לא אמר כלום וזקן שאמ' מופר ליך בטל ליך לא אמ' כלו' אלא זה כהלכתו וזה כהלכתו הבעל אמ' מופר ליך בטל ליך והזקן או' אין כאן נדר אין כאן שבועה א"ר יוחנן ראשוני' היו נשאלין מהו שישאל אדם על הקמתו היך עבידא נדרה אשה ושמע בעלה ולא היפר לה פשיטא שאינו מיפר לה לעניין הבעל מהו שיפר לה לעניין הזקן מה אנן קיימין אם בנדרי' שבינו לבינ' נדרי עצמ' הן אלא כי נן קיימין בנדרי' שבינה לבין אחרים ולא ר' יודה היא תני בשם ר' יודה ר' חייה תני לה בשם חכמים מהו להתיר נדרים בלילה ומה אם נדר הבעל שכתיב בהן ביום הרי הוא מיפר בלילה נדרי זקן שאין כתיב בהן ביום לא כ"ש מהו להתיר על ידי התורגמן נישמעינה מן הדא ר' בא בר זוטרא איתעביד תורגמן דר' יוחנן בחדא איתא דלא הוות חכמה מישמע סוריבט' תני אין נשאלין נדרי' אלא עטופי' ויושבי' והנשאל יושב והשואל צריך להיות עומד מן הדין ועמדו שני האנשים אשר להם הריב אין לי עומדין אלא נידונין שואל הלכות אגדות מניין תלמוד לומר עמדו ועמדו ר' אחא בר פפא סלק מישרי נדרא דר' אימי איחר בעמידה כדי לומר אין כאן נדר רבי מנא סלק מישרי נדרא דגמלייל דקונתיה איחר בעמידה כדי לומר אין כאן נדר אין כאן שבועה רבי מנא סלק מישרי נדרא דגמליאל בר בריה א"ל לא תיעביד לי כמה דעבדת לסבי אלא תיב לך ואנא קיים לי רבי זעירא רב יהודה ירמיה בר אבא בשם רבי שמואל שלשה שיודעין לפתוח מתירין כזקן סברין מימר במקום שאין זקן רבנין דקיסרין אפילו במקום שיש שם זקן אמרין קומי רבי יסא רב הונא ראשי מטות מאן אינון ראשי מטות רב הונא ראש לראשי המטות מהו למנות זקינים לדברים יחידים נישמעינה מן הדא רב מניתיה רבי להתיר נדרים ולראות כתמים מן דדמך בעא גבי בריה מומי בכורות אמר ליה איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא א"ר יוסי בי ר' בון כולא יהב ליה לדון יחידי ולהתיר נדרים ולראות כתמים ולראות מומין שבגלוי מן דדמך בעא גבי בריה מומין שבסתר א"ל איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא אע"ג דתימר ממנין זקינים לדברים יחידים והוא שיהא ראוי לכל הדברים כהדא ר' יהושע בן לוי מני לכל תלמידוי והוה מצטער על חד דהוה גבי בעייניה ולא הוה יכיל ממניתיה ומני יתיה לדברי' יחידי' הדא אמרה הראוי לדבר אחד ראוי לכל הדברי' ושאינו ראוי לכל הדברי' אפי' לדבר אחד אינו ראוי מהו למנות זקינים לימים נישמעינה מן הדא דר' חייה בר אבא אתא לגביה ר' לעז' א"ל פייס לר' יודן נשייא דיכתוב לי חדא איגרא דאיקר דאיפוק לפרנסתי לארעא ברייתא ופייסיה וכת' ליה הרי ששלחנו לכם אדם גדול שלוחינו וכיוצא בנו עד שיגיע אצלינו ר' חזקיה ר' דוסתי ר' אבא בר זמינא ומטו בה בשם ר' דוסתי סבא אכן כתב ליה הרי שלחנו לכם אדם גדול שאינו בוש לומר לא שמעתיו מהו להתיר בפלונס ר' אבהו בשם ר' יוחנן מתירין בפלונס ר' יהושע בן לוי התיר בפלונס ר' הונא בשם ר' ירמיה במקום שאין טלית א"ר יוסי בי ר' בון בנדרים הקלים הדרן עלך נערה מאורסה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.