א כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הילוכ' הבהמ' מועדת להלך כדרכה ולשבר היתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושיברה את הכלים משלם חצי נזק דרסה על הכלי ושברתו ונפל על כלי אחר ושברו על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק כיצד הרגל מועדת כו' ואין דרכה להתיז צרורות אמר רבי אמי כשהיה כלי נתון בידי אדם אבל אם היה מונח ברשות הרבים הואיל וזה מונח ברשות וזו מהלכת ברשות פטור רבה בר ממל אמר בה שתי דרכים אחת יש בה עשבים וצרורות ואחת אין בה עשבים וצרורות הניחה את שאין בה עשבים וצרורות והילכה בזו שיש בה עשבים וצרורות אף על פי שהוא מונח ברשות הרבי' פטור רבי לעזר אומר כל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו בו חכמים בין ברשו' היחיד בין ברשות הרבים לחצי כופר מהו שתקבל העדאה בדבר שהוא חוץ לגופה רבי זעירא אמר מקבלת רבי אילא אמר אינה מקבלת אמר רבי זעירא מתניתא פליגא עלוי שור שמתחכך בכותל ונפל על האדם והרגו חייב בכופר ופטור ממיתה וכי יש כופר בתם ואפילו כרבי אילא לית היא פליגא ולמה פטור ממיתה כשהועדה להיות מפלת את הכתלים כשהפילה את הכותל לא היה אדם שם אמר ר' לעזר הטילה גללי' משלם נזק שלם דל כן מה אנן אמרין צריך שיהא המקלוט בידו הדא דתימ' בשאין דרכה לכן אבל בשדרכה לכן צריך שיהא המקלוט בידו רבי הושעיה רבה ורבי יודן נשייא הוון יתיבין עאל רבי בא בר ממל ושאל כישכשה בזנבה כגון אילין פירדתא מהו ולא אמרי' ליה כלום בתר כן אמר ליה רבי הושעיה רבה דל כן מה נן אמרין צריך שיהא תופש בזנבה הדא דתימר בשאין דרכה לכן אבל בשדרכה לכן צריך שיהא תופש בזנבה ומה פשיטא לון בנזק שלם ומה צריכה לון בחצי נזק פיס' דרסה על הכלי ושברתו רבי ירמיה בעי דרסה על נוד מלא שמן על הנוד משלם נזק שלם ועל השמן משלם חצי נזק היתה טבלה מונחת וזכוכית עליה דרסה על גבי הטבלה ונשתברו הזכוכית על הטבלה משלם נזק שלם ועל הזכוכית משלם חצי נזק היו שתי טבליות זו על גבי זו דרסה על העליונה ונשתברה השנייה על העליונה משלם נזק שלם ועל התחתונה חצי נזק היתה טבלה מונחת ברשות הרבים דרסה עליה והתיזה והלכה ונשתברה ברשו' היחיד אחר מי את מהלך אחר דריסתה או אחר שבירתה אין תימר אדריסתה פטור אשבירתה חייב
ב התרנוגלין מועדין להלך כדרכן ולשבר היה דליל קשור ברגלו או שהיה מהדס ושיבר את הכלים משלם חצי נזק הלכה ב' התרנוגלין מועדין כו' רב הונא אמר בשנקשר מאיליו אבל אם קשרו הוא משלם נזק שלם תני תרנוגלין שהידסו את העיסה ואת הפירות או שניקרו משלם נזק שלם הידסו עפר על גבי עיסה או על גבי פירות משלמין חצי נזק היו מחטטין בחבל ונפסק הדלי או שנשבר משלם נזק שלם נפל על חבירו על העליון משלם נזק שלם ואתחתון חצי נזק ואינו כעושה בור במקום אחד ומזיק במקום אחר אמר רבי יוסי בי רבי בון מכיון שאין דרכו ליפול אלא באותו הבור כמי שהוא בורו תני תרנוגלין שנפלו לגינה ושיברו את הירק וקירטמו החילפין משלם נזק שלם סומכוס אומר על הקירטום משלם נזק שלם ועל השיבור משלם חצי נזק תרנגול הפורח ממקו' למקו' והזיק בגופו משלם נזק שלם בריח שבין כנפיו משלם חצי נזק סומכוס אומר נזק שלם נפח בכלים ושברן משלם נזק שלם
ג כיצד השן מועדת לוכל את הראוי לה הבהמה מועדת לוכל פירות או ירקות אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק במה דברים אמורים ברשות הניזק אבל ברשות הרבים פטור ואם נהנית משלם מה שנהנית הלכה ג' כיצד השן מועדת כו' ריש לקיש אמר על הראשונה הושבה רבי יוחנן אמר על כולה הושבה מחלפה שיטתיה דריש לקיש תמן אמ' ריש לקיש בשם ר' הושעיה עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת וכא הוא אמר אכין אמרי תמן בשם רבי הושעיה ברם הכא בשם גרמיה מילתיה דריש לקיש אמר בעטה מהלכת ברבוצה פטור מילתיה דרבי יוחנן אמר בעטה מהלכת ברבוצה חייב לא סוף דבר בעטה מהלכת ברבוצה או רבוצה במהלכת בעטה מהלכת במהלכת אמר רבי אמי לא אמר ריש לקיש אלא בעטה מהלכת ברבוצה פטורה אבל רבוצה במהלכת או מהלכת במהלכת חייבת תני רבי הושעיה כולה פטור טעמא דרבי הושעיה אין קרן ברשות הרבים רב אמר עמדה ואכלה מפירות הצבורין מה היקלו בשן שאכלה מהלכת בין העומדת חומר בקרן שבעטה מהלכת את העומדת אילפיי אמר עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת מה היקלו בשן שאכלה מהלכת בין העומדת חומר בקרן שבעטה מהלכת את המהלכת
ד כיצד משלם מה שנהנית אכלה מתוך הרחבה משלם מה שנהנית מצידי הרחבה משלם מה שהזיקה מפתח החנו' משלם מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה הלכה ד' כיצד משלם מה שנהנית כו' רב אמר עקמה צוארה ואכלה משלם מה שהזיקה והא תנינן מפתח החנות משלם מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה מאי כדון אמר רבי יוסי בי רבי בון תיפתר בשהיה חמור טעון גדיים ובשעת עברתן פשטו צואריהן ואכלו מפתח החנו' משלם מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה רב אמר אכלה שעורים משלם תבן והתני רבי חייה ופליג לפיכך אם אכלה חיטין שהן רעות לה הרי זו פטורה שינת ואכלה משלם נזק שלם מהו שינת ואכלה משלם נזק שלם היתה קופתו מופשלת לאחוריו ברשות הרבים ופשטה פרה את פיה ואכלה ממנה משלם נזק שלם סוג שנתון בפתח החנות חציו מבפנים וחציו מבחוץ ופשטה פרה את פיה ואכלה ממנה משלם נזק שלם
ה הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושיברו את הכלים משלמין נזק שלם מפני שהן מועדין כלב שנטל את החררה והלך לו לגדיש אכל את החררה והדליק את הגדיש על החררה משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק הלכה ה' הכלב והגדי שקפצו מראש הגג כו' אית תניי תני שקפצו אית תניי תני שנפלו אמר רבי יוחנן כיני מתניתא שקפצו נפלו לא בדא כלב שנטל את החררה ריש לקיש אמר במצית את האור על כל שיבולת ושיבולת רבי יוחנן אמר נעשה כזורק את החץ ממקום למקו' אמר ר' יצחק בר טבליי מתניתא מסייעא לריש לקיש היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו גדי סמוך לו פטור אם אומר את שאין בזורק את החץ ממקום למקום על שיבולת הראשונה נתחייב מיתה מיכן והילך תשלומין אמר רבי יוסי ואת שמע מינה שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור אם אומר את שאינו כזורק את החץ ממקום למקו' וייעשה כמי שחלו עליו תשלומין מיכן והילך יהא חייב בתשלומין חד בר נש אפיק פלטירה בפורה עבר חמרא ותבריה אתא עובדא קומי רבי יצחק בר טבליי אמר ליה לא חייב לך כלום ולא עוד אלא שאם ניזוק חייב בנזקו
ו אי זהו תם ואי זהו מועד מועד שהעידו בו שלשה ימים ותם שיחזור בו שלשה דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר מועד שהעידו בו שלשה פעמים ותם שהתינוקות ממשמשין בו הלכה ו' אי זהו תם ואי זהו מועד כו' מה טעמא דר' יודן מתמול שלשום מה מקיים ר' מאיר מתמול שלשום פתר לה בהפלג נגיחות שאם יצא ביום ראשון ונגח בשני ולא נגח בשלישי נגח אין נעשה שור מועד עד שיגח שלשה ימים זה אחר זה יצא ביום ראשון ונגח שוורין בשני ונגח כלבים בשלישי ונגח חזירי' על ידי שלשה מינין לשלש' ימים מהו שיעשה שור מועד יצא ביום הראשון ונגח בשיני לא יצא בשלישי יצא ונגח ייבא בתפלוגתה דרב אדא בר אחווא ודרב הונא דאיתפלגון נידה שבדקה עצמה ביום ראשון ומצתה טמא בשיני לא בדקה בשלישי בדקה ומצתה טמא רב אדא בר אחווה בשם רב נידה וודאי רב הונא בשם רב אמר נדה ספק אמר רב הונא תמן הוינא בראשה ותמן הוינא בסיפה ותמן הוינא באמצעיתה אישתאלת לרב ואמ' ספק אישתאלת לרב ומר וודאי וחזר ומר ספק רב אדא בר אחווא לא הוה תמן אלא כד מר ודאי רב ירמי' בשם רב הלכ' כרבי מאיר בתמה וכרבי יודה בהעדאה דתני שור שנגח שלשה פעמים ביום אחד אינו מועד ומה תלמוד לומר מתמול שלשום אלא שאם חזר בו שלשה ימים זה אחר זה אינו נידון אלא כתם הוינן סברין מימר הלכה כרב הונא דו אמ' מעין ושניהם אתא רב ירמיה בשם רב הלכה כר' מאי' בתמה וכר' יודה בהוועדה
ז שור המזיק ברשות הניזק כיצד נגח נגף נשך רבץ בעט ברשו' הרבים משלם חצי נזק ברשות הניזק רבי טרפון אומר נזק שלם וחכמי' אומרי' חצי נזק ח' אמר להן רבי טרפון מה אם במקום שהיקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים שהוא פטור החמיר עליהן ברשות הניזק לשלם נזק שלם מקום שהחמיר על הקרן ברשות הרבים לשלם חצי נזק אינו דין שנחמיר עליהן ברשות הניזק לשלם נזק שלם אמרו לו דייו לבא מן הדין להיות כנדון מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק ט' אמר להן אני לא אדין קרן מקרן אני אדין קרן מרגל ומה אם במקום שהיקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים החמיר בקרן מקום שהחמיר עליהן ברשות הניזק אינו דין שנחמיר בקרן אמר לו דייו לבא מן הדין להיות כנדון מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק הלכה ז' שור המזיק ברשו' הניזק כו' ע"ד סו"ף אמר ר' יוחנן דר' טרפון הו' ברשו' הניזק ר' טרפון אומ' נזק שלם וחכמי' אומרי' חצי נזק
ח אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן סימא את עין חבירו ושיבר את הכלים משלם נזק שלם הלכה י' אדם מועד לעולם כו' אמר רבי יצחק מתניתא בשהיו שניהם ישינין אבל אם היה אחד מהן ישן ובא חבירו לישן אצלו זה שבא לישן אצלו הוא המועד הדרן עלך כיצד הרגל מועדת
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.