א הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצתה והזיקה חיי' נפרצה בלילה או שפרצוה ליסטים ויצתה והזיקה פטור הוציאוה ליסטין הליסטין חייבין הכונס צאן לדיר כו' רבי לא בשם רבי ינאי במחלוק' רבי לעזר אמר דברי הכל הוא אמר רבי לא מסתבר' הדא דרבי לעזר שהרי אין כתי' שמירה בגופו אלא בקרן מאי כדון ריש לקיש אמר במחלוקת רבי לעזר אמר דברי הכל היא ואית דאמרין דרבי ליעזר בן יעקב היא דאמר בין כך ובין כך פטור עד כדון בשהיתה גדורה מד' רוחות היתה גדורה משלש רוחותיו ופרוצה מרוח אחת ויצאת ממקום הפרצה מהו נישמעינה מן הדא נפל כותלו מקול הזועות מקול הרעמים אם עמד ובנאו בצורכו פטור ואם לאו חייב כלום צריכה לא בשנפלו שם שלשה כתלים בריאים ממנה תני רבי יהושע אומר ארבעה אין חייבי' לשלם מן הדין ואין השמים מוחלין להן עד שישלמו היודע עדות לחבירו ואינו מעידו אין חייב לשלם מן הדין ואין השמי' מוחלין לו עד שישלם השוכר עידי שקר וגבה אין חייב לשלם מן הדין ואין השמים מוחלין לו עד שישלם הכובש קמה לפני האור והפורץ גדר לפני בהמה אין חייב לשלם מן הדין ואין השמים מוחלין לו עד שישלם הוציאוה ליסטין הליסטין חייבין אמ' רב הושעיה בשהוציאוה לגוזלה אבל אם הוציאהו לאבד' הליסטין פטורין
ב הניחה בחמה או שמסרה ביד חרש שוטה וקטן ויצתה והזיקה חייב מסרה לרועה נכנס הרועה תחתיו נפלה לגינה והזיקה משלמת מה שנהנית ירדה כדרכה והזיקה משלמת מה שהזיקה כיצד משלם מה שהיזיקה שמין בית סאה באות' שדה כמה הית' יפה וכמה היא יפה ר"ש או' אכלה פירו' גמורין משלם פירו' גמורין אם סאה סאה ואם סאתים סאתים הלכ' ב' הניחה בחמה כו' תני רועה שמסר צאנו לרועה הראשון חייב והשני פטור רב וריש לקיש תריהון אמרין מכיון שמסרה לבן דעת פטור מסרה לרועה ונכנס רועה תחתיו ונפלה לגינה והזיקה משלם מה שנהנית רב הונא אמר בשנחבטה על גבי עשבים אבל עמדה ורעת משלם מה שהזיקה ירדה כדרכה והזיקה משלם מה שהזיקה רבי יוסי בי רבי חנינה אמר אותה השדה פטורה ושדה אחרת חייבת ר' יוחנן וריש לקיש תריהון אמרין אפילו רעת כל השדה פטורה לעולם אינה חייבת עד שתצא מתוכה לרשות הרבי' ותיכנס מרשות הרבי' לשדה אחרת אלא נפלה לגנה וירדה לתוך גנה אחרת מהו על דעתיה דר' יוסי בן חנינ' דאמר אותה השד' פטורה וכא חייבת על דעתיה דרבי יוחנן וריש לקיש דינון אמרין אפי' רעת כל השדה פטורה לעולם אינה חייבת עד שתצא מתוכה לרשות הרבי' ומרשות הרבים לשדה אחרת אלא נפלה למקום שראויה לירד ירדה למקום שראויה ליפול אמר רבי יוסי בר חנינה היא מתניתא אלא נפלה למקום שראויה ליפול נפלה למקום שראויה לירד דא צריכה לדא ודא צריכה לדא דא צריכה לדא שמשלם מה שנהנית ודא צריכה לדא שמשלם מה שהזיקה תני אין שמין בית כור מפני שהוא פוגם ולא בית קב מפני שמשביח אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה אמר רבי יודה אימתי בזמן שאכלה ייחורי תאנים וקירטמה לולבי גפנים אבל אם אכלה בוסר או פגין שמין לו פירות גמורין אמר רבי יודן משום רבי עקיבה אכלה פירות גמורין משלם פירות גמורין נטיעות שמין לו נטיעות נטיעות שמין לו בית סאה רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי עקיבה תבואה שלא הביאה שליש נידונת כנטיעות דבי רבי ינאי אמרי' שמין תרקב בששים תרקבים רבי יוסי בי רבי חנינה אומר שמין קלח בס' קלחי' חד בר נש גנב חדא כפוני אתא עובדא קומי שמואל אמר ליה זיל שיימה ליה בריש דיקלא אמר רבי יוסי בי רבי בון כבשה דאהיני הוה
ג המגדיש לתוך שדה חבירו שלא ברשו' אכלתן בהמתו של בעל השד' פטו' ואם הזיק' בהן בעל הגדיש חייב ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב הלכה ג' המגדיש לתוך שדה חבירו כו' אמ' ר' יצחק גדישין בשדה ככלים בבית אמ' ר' יוסי בי רבי בון תיפתר בההיא דאית ליה מסגר
ד השולח את הבעירה ביד חרש שוטה פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים שילחה ביד פיקח הפיקח חייב אחד הביא את האש ואחד הביא את העצים המביא את העצים חייב אחד הביא את העצים ואחד הביא את האור המביא את האור חייב בא אחר וליבה המלבה חייב ליבתו הרוח הרי כולן פטורין הלכה ד' השולח את הבעירה כו' חזקיה אמר בשמסר לו גחלת אבל מסר לו שלהבת חייב א"ר יוח' היא גחלת היא שלהבת וקשיא על דעתיה דחזקיה אילו מי שראה גחלתו של חבירו מגלגלת והולכת ואין כולה אות' שמא אינו פטור אמרי תיפתר בשמסר לו גחלת הפקר אינמי שלהבת הפקר ולית שמע מינה כלום אית תניי תני ליבה אית תניי תני וניבה מאן דמר וליבה דכתיב בלבת אש מאן דמר וניבה והיה בליבי כאש בוערת ליבתו הרוח הרי כולן פטורי' תמן אמרי' ברוח של אונסי' היא מתנית' אבל ברוח שהעולם מתנהג בו חייב ר' יוחנן ור"ל תריהון אמרין אפי' רוח שהעולם מתנהג בו פטור שפעמי' בא פעמי' לא בא
ה השולח את הבעירה ואכלה עצים או אבנים או עפר חייב שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים וגו' עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר פטור הלכה ה' השולח את הבעירה ואכלה עצים כו' מה קוצי' מיוחדין שדרכן לידלק אף אין לי אלא דברים שדרכן לידלק ת"ל גדיש או מה גדיש מיוחד שתלוש מן הקרקע אף אין לי אלא דבר שתלוש מן הקרקע תלמוד לומר קמה או מה אילו ואילו מיוחדין שדרכן לידלק אף אין לי אלא דבר שדרכו לידלק ליחכה נירו סיפספה אבניו מניין תלמוד לומר או השדה ויאמר קוצים קמה גדיש ואל יאמר שדה על דעתי' דרבי יודן ניחא דאמ' משלם כל מה שבתוכו ועל דעתיה דרבנין דאמר אינו משלם אלא גדיש חטים וגדיש שעורים לאי זה דבר נאמר שדה ולאי זה דבר נאמר גדיש עברה גדר שגבוהה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר פטור אמר רבה בקודחת היא מתניתא אבל במקטפת דברי הכל חייב רבי יוחנן אמר במקטפת היא מתנית' אבל בקודחת פטור
ו המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה או' רואין אותה כאילו היא באמצע בית כור רבי ליעזר אומר שש עשרה אמה כדרך הרבים ור' עקיבה או' חמשי' אמה ורבי שמעון אומר שלם ישלם המבעיר את הבעירה הכל לפי המדליק הלכה ו' המדליק בתוך שלו כו' תני מעשה שעברה דליקה את הירדן שהיתה קשה עד כמה תעבר הדליקה רבי ליעזר או' שש עשרה אמה כדרך הרבים בשעת הרוח שלשים אמה רבי יהודה אומר שלשים אמה בשעת הרוח חמשים אמה רבי עקיבא אומר חמשים אמה בשעת הרוח מאה אמה מעשה בערב שקפץ האור יותר משלש מאות אמה אימתי בזמן שקפץ אבל אם היו עצים מצויין לפניו או שהיה מספסף והולך אפילו עד מיל חייב עברה נהר או שלולית רחבין שמונה אמות פטור
ז המדליק את הגדיש והיו בו כלים רבי יהודה או' ישלם כל מה שבתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חיטין או גדיש של שעורין היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור ומודין חכמים לרבי יהודה במדליק את הכירה שהוא משלם כל מה שהיה בתוכ' שדרך בני אד' להניח בבתי' הלכה ז' המדליק את הגדיש כו' רבי אבהו בשם רבי יוחנן מודין חכמי' לרבי יודן בכלי גורן שדרכן להטמין מחלפה שיטת רבי יודן תמן הוא אומר פרט לטמון והכא הוא אמר לרבות הטמון ולית רבי יודן דריש הכא אלא גדיש לאי זה דבר נאמר גדיש שמשלם כל מה שבתוכו מחלפה שיטת רבנין תמן אמרין לרבות טמון וכא אמרין פרט לתמון ולא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן מודין חכמים לרבי יודן בכלי גורן שדרכן ליטמן אמר רבי הושעיה בשאין עדים אבל אם יש עדים כל עמא מודו על הדא דרבי יוסי דתני כן היה גדיש חטים מחופה שעורין או גדיש שעורין מחופה בחיטין נותן לו גדיש שעורים כהדא חד בר נש אפקד גבי חבריה חד שק צריר ואירעו אונס אהן אמר סיגין הוה מלא ואהן הוה אמר מטקסין הוה מלא הרי זה נשבע ונוטל רבי יוחנן בעי מהו שיטענו לו דבר שאין ראויין לו נישמעינה מן הדא דאריסיה דבר זיזא אפקד גבי חד בר נש ליטרא דהב מית בר זיזא ומית אריסיה דבר זיזא אתא עובדא קומי ר' ישמעאל בי רבי יוסי אמר מאן הוא דלא ידע דכל מאי דאית לאריסיה דבר זיזא לבר זיזא אינון יתייהבון לבנוי דבר זיזא הוון לבר זיזא בנין רברבין ובנין דקיקין אמר יסבון רברביא פלגא וכד רבו דקיקיא יסבון פלגא דמך רבי ישמעאל בי רבי יוסי אתא עובדא קומי רבי חייה אמר אין מן הדא לית שמע מינה כלום יתייהבון לבנוי דאריסא אמר ליה מריה דפיקדונא כבר יהבית פלגא אמר ליה מה שנתתה על פי בית דין נתתה ומה שאתה נותן על פי בית דין אתה נותן מהו דיימרון בנוי דאריסיה דבר זיזא לבנוי דבר זיזא יבון לון מה דנסתון יכלין מימר לון מה שנעשה על פי בית דין נעשה מהו דיימרון דקיקייא לרברבייא ניפלוג עימכון יכלין מימר לון מציאה מצאנו אמר רבי יצחק לית בין רברבייא לדקיקייא אלא כמי שניתן להן מתנה
ח גץ שיצא מתחת הפטיש ויצא והזיק חייב גמל שהוא טעון פשתן ועובר ברשות הרבים נכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנווני והדליק את הבירה בעל הגמל חייב הניח החנווני את נרו מבחוץ החנווני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור הלכה ח' גץ היוצא מתחת הפטיש כו' תני רבי יודן בנר חנוכה פטור מפני שהוא רשות וחכמים אומרין בין כך ובין כך פטור חייב כגון אילו שהן עושין סוכו' בפיתחי חנויותיהם בחג מפני שהוא רשות ובא אחר והוזק בהן חייב הדרן עלך הכונס צאן לדיר
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.