א שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצידה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילד' ואם משנגח' ילדה משלם חצי נזק לפר' ורביע לוולד ב' וכן פרה שנגחה את השור ונמצא וולדה בציד' ואין ידוע אם עד שלא ילדה נגחה ילדה ואם משנגחה ילדה משלם חצי נזק מן הפרה רביע מן הוולד שור שנגח את הפרה כו' וכי כל הפרות מפילות נהלך בהן אחר הרוב ואמור מחמת נגיחה הפילה זאת אומרת שלא הילכו במיד' הדין בממון אחר הרוב אלא במיעוט אמר רבי יוסי במקום אחר הילכו במידת הדין בממון אחר הרוב בהדא דתני רבי אחא גמל האוחר בין הגמלים ונמצא שם אחד מת חייב בידוע שזה הרגו ואמר רבי ינאי כיני מתניתא משלם חצי נזק מן הפרה ובעל הוולדות עולה לבעל הפרה רביע א"ר יוסי זה נותן מחצ' וזה נותן מחצ' מה מפקה מביניהון מתו הוולדו' מאן דמר משלם חצי נזק לפר' ורביע נזק לוולד אהן יהיב ניזקיה ואהן יהיב ניזקי' מאן דמר משלם חצי נזק מן הפר' ובעל הוולדות עולה לבעל הפרה רביע אהן יהיב ניזקי' ואהן אמ' לא לדין בעית איידי ליקומיך הלכה ב' וכן פרה שנגחה את השור כו' ר' בון בר כהנא בעא קומי ר' אימי מפני שהו' ספק הא אילו וודאי זה נות' מחצה וזה נותן מחצ' כך אני או' רגלה של אדם א' כולה של אדם א' זה נותן מחצה וזה נותן מחצה אמ' ליה במועד היא מתנית' רגלה מכור' לך מכר חצייה רגלה שנייה מכורה לך מכר חצי חצייה אמ' ריש לקיש כל אילין שמועתא דלוי אינון
ב הקדר שהכניס קדירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות שברתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה בהן בעל הקדירות חייב ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב הלכה ג' הקדר שהניח קדירותיו הכניס קדירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשו' ובא שור ממקו' אחר ושברן פטור הוזק בהן פטור הדא אמר' הקרן פטור' בחצר שאינה של שניהן
ג הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות אכלתן בהמתו של בעל הבית פטו' ואם הוזקה בהן בעל הפירות חייב ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב הלכה ד' הכניס פירותיו לחצר בעל הבית כו' הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ואכלן פטור הוזק בהן פטור הדא אמרה שהשן פטורה בחצר שאינה לשניהן
ד הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות נגחו שורו של בעל הבית או שנשכו כלבו של בעל הבית פטור נגח הוא לשורו של בעל הבית חייב נפל לבור והבאיש את מימיו חייב היה אביו או בנו לתוכו משלם את הכופר ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב רבי אומר בכולן עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור הלכה ה' הכניס שור לחצר בעל הבית כו' הכניס שור לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר נגח נגף נשך רבץ בעט משלם נזק שלם דברי רבי מאיר וחכמים אומרים על השן ועל הרגל חייב על הנגיחה ועל הנגיפה ועל הנשיכה ועל הרביצה ועל הבעיטה ועל הדחייה תם משלם חצי נזק מועד משלם נזק שלם מן העלייה רב יהודה בשם שמואל הלכה כרבי רב זעירא אמר הלכה כרבי אמר רבי ירמיה הכל מודין בבית שהו' אומ' לו הכנס ואני משמרו הכל מודין בשד' שאומ' לו הכניסהו ושומרהו מה פליגין בחצר רבי אומר חצר כשדה וחכמים אומרים חצר כבית תמן תנינן המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות גדישים בשדה ככלים בבית אמר רבי יוסי בי רבי בון תיפתר בהיא דאית לה מסגר
ה שור שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה פטור מדמי וולדות אדם שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי וולדות כיצד משלם דמי וולדות שמין את האשה כמה היתה יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה אמר רבן שמעון בן גמליאל אם כן משהאשה יולדת היא משבחת אלא שמין את הוולדות כמה הן יפין ונותנין לבעל ואם אין לה בעל נותנים ליורשיו היהת שפחה ונשתחררה או גיורת פטור הלכה ו' שור שהיה מתכוין כו' שור שהיה מתכוין לחבירו הא אם היה מתכוין לאשה חייב ולא שנייא היא בין שהוא מתכוין להכות את האשה בין שנתכון להכות חבירו ולמה תנינה הכא אמ' אבא בר רב חנה בגין מתני' הא דבתרה אדם שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי וולדות תני האומר לחבירו שפחה וולדנית אני מוכר לך בניה משביחין אותה רבן שמעון בן גמליאל אומר קוטיזמי היא זו כתיב כי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה אבא יוסי בן חנן אומר ממשמע שנאמ' ויצאו ילדיה איני יודע שהיא הרה מה ת"ל הרה מגיד שאין מתחייב עד שיכה במקום עוברה הא אם הכה על כף ידה או על כף רגלה פטור כאשר יושת עליו בעל האש' שומעני אף על פי שאין ההריון שלו תלמוד לומר הרה מגיד שאינו משלם אלא לבעל ההריון רבי עוקבא שאל בא על אמו בא על אחותו אף הוא בעל הריון הוא תלמוד לומר בעל את שראוי ליקרות בעל יצאו אילו שאינן ראויין להיות בעל רבי יסא בשם רבי יוחנן עוברין אין יוצאין בשן ועין ניחא בשן ועין אמר רבי יסא בי רבי בון כיני מתנית' עוברין אין יוצאין בשן ועין של אימן
ו החופר בור ברשות הרבים ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב אחד החופר בור ושיח ומערה חריצים ונעיצים אם כן למה נאמ' בור אלא מה הבו' שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים אף כל דבר שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטו' ואם הוזק בו חייב ח' החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים בר"ה ופתחו לרשות הרבים אחר חייב הלכה ז' החופר בור ברשות הרבים כו' כתיב כי יפתח איש בור וכי יכרה איש בור אחד בור לנזקין ואחד בור למיתה אמר רבי יצחק אחד בור של מיתה ואחר בור לנזקין שניהן ממקרא אחד נתרבו וכשהוא בא לבור של מיתה את מר פטור על הכלים וכשהוא בא לבור של נזקין את מר חייב על הכלים אין לי אלא בשחפר לקח ירש ניתן לו במתנה מניין שנאמר או כי יכרה איש בור וכי יש לו רשות להבקיר נזקיו ברשות הרבים אמר רבי יוסי בי רבי בון תיפתר כר' יוסי בי רבי יהודה דאמר שלשה דברים שהן סמוכין לרשות כרשות רבי מנא בעי מהו שיעשה את העומק כגובה והיכי דמי אין בהוא דאתי מן עיל חמי ליה אלא בההוא דאתי מן לרע
ז בור של שני שותפין ועבר עליו הראשון ולא כיסהו השני ולא כיסהו השני חייב כיסהו הראשון ובא השני וגילהו השני חייב כיסהו הראשון ובא השני ומצאו מגולה ולא כיסהו השני חייב כיסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור לא כיסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב נפל לפניו מקול הכרייה חייב לאחריו מקול הכרייה פטור נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב בן או בת עבד או אמה פטור הלכה ט' בור של שני שותפין כו' היך איפשר לבור של שני שותפין אמר ר' ינאי תיפתר שנתנו שניהן אבן האחרונה ולמה לא פתר לה בחפר זה י' וזה י' דו בעי מיפתריניה בבור של עשרה טפחים של שני שותפין עבר עליו הראשון ולא כיסהו השני ולא כיסהו השני חייב רבי בא בר ביזנא רבי יסא בשם ר' יוחנן נותנין לו שהות לכרות ארזי' מן הלבנון אית בה לחומרא אית בה לקולא פעמים שסמוכין ללבנון פעמים שרחוקין ללבנון כיסהו כראוי עד היכן כיסהו ייבא כיי דתנינן תמן כדי שתהא עגלה מהלכת טעונה אבנים אמר רבי ינאי לתוכו בין שלפניו בין שלאחריו פטור חוצה לו לפניו פטור לאחריו חייב נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים שמואל אמר בשהתריפו מחמת אוירו אבל אם נחבט בקרקעו חייב רבי יוחנן וריש לקיש תריהון אמרין אפילו נחבט בקרקעו פטור דרך נפילה פטרה תורה ונפל שמה שור או חמור שור ולא שור בכליו חמור ולא חמור בכליו שהיה בדין מה אם בור נזקין שפטור מן המיתה חייב על הכלים בור של עשרה טפחים שחייב על המיתה אינו דין שיהא חייב על הכלים תלמוד לומר ונפל שמה שור או חמור שור ולא שור בכליו חמור ולא חמור בכליו נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב אמר רבי לעזר כיני מתנית' שור והוא חרש שור והוא שוטה בן ובת עבד או אמה פטור
ח אחד השור ואחד כל הבהמ' לנפילת הבור להפרשת הר סיני לתשלומי כפל ולהשיב אבידה לפריקה ולחסימה לכלאים ולשבת וכן חיה ועוף כיוצ' בהן אם כן למה נאמר שור או חמור אלא שדיבר הכתוב בהווה הלכה י' אחד השור ואחד כל הבהמה לנפילת הבור כו' לנפילת הבור ונפל שמה שור או חמור להפרשת הר סיני אם בהמה אם איש לא יחיה לתשלומי כפל משור עד חמור להשב אבידה השב תשיבם לפריקה עזוב תעזוב לחסימה לא תחסום שור בדישו לכלאים בהמתך לא תרביע כלאים לשבת למען ינוח שורך וחמורך וכן חיה ועוף כיוצא בהן שמואל אמר אווז ים עם אווז יישוב כלאים זה בזה אמר רבי יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים זה בזה ריש לקיש אמר משנה שלימה שנה רבי וכן חיה ועוף כיוצא בהן אמר רבי יוחנן ואנא דאייתיתיה מן דבית לוי תרנגול עם פיסיוני תרנגול עם הטווסת אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה הדרן עלך שור שנגח את הפרה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.