א לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המי' ולא נברכת הכובסין אלא אם כן הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחי' וסד בסיד מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחי' או סד בסיד מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים מרחיקין את הריחים שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב ואת התנור שלשה מן הכלייא שהן ארבעה מן השפה לא יחפור אדם בור כו' כיני מתניתא וסד בסיד אם סד בסיד כל שהוא אם לא סד בסיד שלשה טפחים מהדא מרחיקין הגפת והזבל והמלח והסיד והסלעים מכותל חבירו שלשה טפחים או סד בסיד הכא את מר מפני שהסלעים מרתיחין וכא את מר אין מרתיחין א"ר יוסי כאן וכאן אין הסלעים מרתיחין אלא מפני שעושין עפר תוחח ומלקין את ארצו' הכותל תני בצונם מותר והיך אמרין רבי יוחנן נפק מכנישתא ושפך מים לוחרי תרעא ולא ידעין אי משום דהוה צונם ואין משום דהוה ביה צער ולא הוה יכיל מסובר הדא דתימר בריחיא דתמן ברם בריחיא דידן שלשה מן האיצטרוביל שהן ארבעה מן הקלת ואת התנור שלשה מן הכיליא שהן ארבעה מן השפה רבי יודן בן פזי אמר מן השפה החיצונה ולפנים ורבנן אמרי מן השפה הפנימית ולחוץ היה עשוי בשובך מהו נישמעינה מהדא רבי יהודה או' עד שתהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח וכירה לא כמין שובך היא עשויה ותימר בין מלמעלן בין מלמטן טפח וכא בין מלמעלן בין מלמטן שלשה טפחים
ב לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גביו גובה ארבע אמות היה מעמידו בעלייה עד שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק ר' שמעו' אומ' לא נאמרו כל השיעורי' האילו אלא שאם הזיק יהא פטור מלשלם הלכה ב' לא יעמיד אדם כו' תני ולא של נפחין תנה רב קרנא אין הוה כגון קיני או כנפח מתחילה מותר כנגד דירתו מהו אמר רבי אחא כל שכן כנגד דירתו אמר רבי יונתן המזיק אין לו חזקה רבי יהושע אומר ממחיי רבנין בעשן תדיר כהדא חדא איתא הוות מדלקה חולין תחות רבי אילפיי איבעה ממחייא בידה אתא עובדא קומי רבי נסה אמר לא אמרו אלא בעשן תדיר
ג לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת אוצרו של חבירו ולא רפת בקר באמת ביין התירו אבל לא רפת הבקר חנות שבחצר יכול הוא למחו' בידו ולומ' לו איני יכול לישן לא מקול הנכנסי' ולא מקול היוצאי' עושה כלים ויוצא ומוכר בשוק אבל אינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות הלכה ג' לא יפתח אדם כו' רבי יעקב בר אחא פני חד חליטר מן איסטיב לאיסטיב רבי אבדומי אחי רבי יוסי הוה חד חליטר שרי תחותוהי עבר ר' אחא ולא מחא אמ' רבנן עברין ולא מחוי כעס עלוי רבי אחא איבאש רבי אבדומי אחי ר' יוסה איבאש סליק רבי יוסי מבקרתיה אמר איזיל ואיבעי מיניה אזל ומר בי דינא ורחם עלוי בי דינא ועתר ליה תכריכין חד בר נש זבין כל דרתיה שייר בה חד מסטובא והוה עליל ויתיב ליה עליה אתא עובדא קומי רבי יונה בי רבי יוסי אמרין לא כולה מינך מיעל ויתיב עליה וחמי מיעל ונפק גו ביתיה חד בר נש זבין פלגא דרתיה שייר בה חד נחתומר אתא עובדא קומי רבי יונה ורבי יוסי אמרין אתת את עלוי הוא לא אתא עלך ותני כן אם קדמה הרפת או חנות לאוצר אין יכול למחות תני באמת ביין התירו אף על פי שממעטו אלא שמשביחו רב הושעיה כד שמע הדין תנייה יהב חמריה גו אגריה דבני אסריה חמריה אמר המשנה היטעתי לא שהיטעתי המשנה אלא דריחא דבני מסרי חמריה תני לשכינו יכול לחזור בו משקיבל עליו אינו יכול לחזור בו רבן שמעון בן גמליאל אומר אף משקיבל עליו יכול לחזור בו דו יכיל מימר ליה אינון אזלין ואתיין להכא בעיין לך ולא משכחין לך ומרבין עלינו הדרך רבי חנינה ורבי מנא חד אמ' מהו לשכינו מישרתיה גו דרתיה משקיבל עליו אין יכול לחזור בו רב הונא אמר מהו לשכינו מיפתח ליה חנות משקיבל עליו אין יכול לחזור בו אתייא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי מאיר דתנינן תמן ועל כולן אמ' רבי מאיר אף על פי שהתנה עמה יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל ועכשיו איני יכולה אבל אינו יכול למחות ולומר לו איני יכול לישן מקול הפטיש ולא מקול הריחים או מקול התינוקות אילין דמלפין טלייא ואילין דעבדין מסוגין אילין לאילין יכלין חבירהון למימחי בידהון דו יכיל מימ' ליה אינון אזלי' ואתיין בעיין לך ולא משכחי' יתך והן מרבין עלינו את הדרך אילין ציפוראי ממחין אילין לאילין מסמריה דנווליה הורי רבי אבימי בר טובי מיתן חד נוול בין כותל לכותל הורי ר' יצחק בר חקולה מרחקת אילי' מרושתיה מכותלה ארבעה אמות אמר רבי יוסי בי רבי בון אילין עמודיא דרכינין מכוח קריית אינון רכינין שורא דחמץ מן קל גורי פרסייא נפל
ד מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות ובחלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ארבע אמות הלכה ד' מי שהיה כותלו כו' דבי רבי ינאי אמרי בבאין ליישב עיר בתחילה היא מתניתא אמר רבי לא בכותל אטום היא מתניתא אמ' ר' יוסי בכותל סודמין היא מתנית' אמר רבי יוסי בי רבי בון מתניתא אמרה כן ובחלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן ארבע אמות מלמעלן ארבעה אמות שלא יהא עומד ורואה מלמטן ארבעה אמות שלא יהא עומד ורואה מכנגדן שלא יאפיל את הצדדין ותני כן מרחיקין הכותל מן החלון כמלוא חלון
ה מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמו' כדי שלא תקפוץ הנמייה ואת הכותל מן המזחילה ארבע אמו' כדי שיהא זוקף את הסולם מרחיקין את השובך מן העי' חמשים אמה לא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו ארבע אמות לכל רוח רבי יהודה אומר בית ארבעת כורין מלא שגר היונה ואם לקחו אפי' בית רובע הרי הוא בחזקתו הלכה ה' מרחיקין את הסולם כו' ע"ד כחזקתו אמר רבי לעזר הדא דתימר לימין אבל לשמאל זוקף מיד הכא את מר חמשים אמה ולהלן את מר שלשים ריס אמר רבי יוסה בי ר' בון לעניין לרעות רועה היא חמשים אמה לעניין לפרוח פורחת אפי' עד ארבעה מיל
ו ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי זה של בעל השובך חוץ מחמשים אמה הרי זה של מוצאו נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו ולזה שלו מחצה על מחצה שניהן יחלוקו הלכה ו' ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה כו' הדא דתימ' בשאין דרך הרבים מפסקת בנתיים אבל בזמן שמפסקת לא בדא הדא ילפה מההיא וההיא ילפה מהדא הדא ילפה מההיא שאם היו שנים שחייב להכריז וההיא ילפה מהדא שאם היו שלשה שהוא של מוצאו
ז מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה והחרוב והשקמה חמשים אמה אבא שאול או' כל אילן סרק חמשי' אמה אם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם האילן קדם קוצץ ונותן דמים ספק זה קדם וזה קדם קוצץ ואינו נותן דמי' ח' מרחיקין גורן קבוע' מן העיר נ' אמה לא יעשה אדם גורן קבועה בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח מרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו כדי שלא יזיק מרחיקין את האילן מן העיר כו' משם שעומד ומאפיל או משם שניאו רע מה מפקה מביניהון היה עומד בתוך שלו אין תימר משם שעומד ומאפיל בתוך שלו מותר ואין תימר משם שניאו רע אפילו בתוך שלו אסור
ח מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשי' אמה ואין עושין בורסקי אלא למזרח העיר רבי עקיבה אומר לכל רוח הוא עושה חוץ מן המערבה ומרחיק חמשים אמה הלכ' ט' מרחיקין את הנבילות כו' רבי אבהו בשם רבי יוחנן עד מקום שעושה גלד דבית רבי ינאי אמרי עד מקום שעומד ומריח ותני כן רבי עקיבה אומר לכל רוח הוא עושה ומרחיק חוץ מן המערבה מפני שהיא תדירה רבי מנא הוה מהלך עם מוכי שחין אמ' ליה אביי לא תהלוך ממדינחיה אלא ממערביה
ט מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישי' מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורי' רבי יוסי מתיר בחרדל הלכ' י' מרחיקין את המשרה כו' תני מרחיקין את הבצלת מן הכרישין ורבי לעזר ברבי שמעון מתיר אמר רבי יעקב בן דוסאי מגו אילין מתניתא כשם שזה מרחיק זה מזה כך זה מרחיק זה מזה רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה מפני שפי הדבורים חד ומחריבות הדבש
י יא' מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וה' אמה והחרוב והשקמ' נ' אמ' בין מלמעלן בין מן הצד אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים ואם האילן קדם לא יקוץ ספק זה קדם וזה קדם לא יקוץ רבי יוסי אומר אף על פי שהבור קדם את האילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו יב' לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ד' אמות א' גפנין וא' כל האילנו' היה גדר בנתיים זה סומך לגדר וזה סומך לגדר היו שרשיו יוצאין לתוך שדה חבירו מעמיק ג' טפחי' כדי שלא יעכב את המחרישה היה חופר בור ושיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו הלכה יא' מרחיקין את האילן כו' הלכה יב' לא יטע אדם כו' רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי טעמון דרבנין מפני שיישוב העולם בבורות שמעון בר ווה אמר בשם רבי יוחנן כך משיב רבי יוסי לחכמים כמה דאית לכון יישוב העולם בבורות אוף אנא אית לי יישוב העולם באילנות אמר רבי יוסי ויאות אמר שאם אומר שרשין עיקר הן לביכורים לא היה אדם יכול להביא ביכורים מעולם מפני ששרשין של זה יוצאין לתוך שרשיו של זה ושל זה בשל זה לפום כן אמר רבי יסא בשם רבי יוחנן אין שרשין לעניין ביכורים כלום
יא יג' אילן שהוא נוטה לתוך שדה חבירו קוצץ מלא מרדע על גבי המחרישה החרוב והשקמה כנגד המשקלת בית השלחין וכל האילן כנגד המשקלת אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקלת יד' אילן שהוא נוטה לרשות הרבים קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו רבי יהוד' או טעון פשתן או זמורו' רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה הלכה יג' אילן שהוא נוטה לתוך שדה חבירו כו' הלכה יד' אילן שהוא נוטה לרשות הרבים כו' ר' יונתן הוה דאין טבאות והוה תמן חד רומיי והוה מגיריה בחקלא ובביתא והוה לרבי יונתן חד אילן נטה גו דהוא רומייה אתא קומי חד דיין אכן אמר לון אזלון ותון בצפרא אמר ההוא רומייה בגיני לא נפק דינא למחר אנא מבטל אילו מדידי וחמי היאך דינא נפק אין הוה דאין כל עמא ולא דאין נפשיה לית הוא בר נש באפתי רמשא שלח רבי יונתן בתר נגריה אמר פוק קוץ מה דנטה גו רומייה בצפרא קרץ בעל דיניה לגביה אמר ליה זיל קוץ מה דנטה גו דידיה אמר ליה רומייה דידך מה אמר ליה פוק חמי יתיה כמה דידי עבד דידיך נפק חמיתיה אמר ברוך אלההון דיהודאי חדא איתא אוקרת תאנין לרבי יונתן אמר לה בבעו מינך אי אעילתינון מיגליין אפקינון מגיליין ואין אעילתינון מיכסיין אפקינון מיכסיין דלא יימרון ברייתא דינרין יהבת ליה ואוקרה תאינין רבי חנינה אעיל לרבי יונתן בגינתיה ואייכליה תאנין מר נפק חמא חד אילן דברת שובעין חיוורין אמ' ליה למה לא אוכלתני מן אילין אמר ליה דאינון לברי ר' חנינה חשש משום גזל בנו רבי יסא בשם רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון רבי חייה בשם רבי יוחנן כל עמא מודו שהלכה כרבי שמעון הדרן עלך לא יחפור
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.