א חזקת הבתים בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות בית הבדין בית השלחין ועבדים וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום שדה הבעל חזקתה שלש שנים ואינה מיום ליום חזקת הבתים בורות שיחין ומערות כו' מניין לחזקות אמר רבי יוחנן שמענו מהולכי אושא משור המועד למדו אמר רבי יוסי מאן אית ליה שור המועד לג' ימים לא רבי יודה דתנינן תמן רבי יודה או' לא אמרו שלשה שנים אלא כדי שיהא באיספמיא ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא שנה שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן המוכר בית לחבירו כיון שמסר לו מפתח קנה רבי אמי בשם רבי יוחנן המוכר בית לחבירו כיון שצבר לתוכו פירות קנה אמר רבי שמואל בר רב יצחק ובלבד פירות שראויין ליצבר רבי יוחנן בשם רבי ינאי המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דלייו קנה רבי יהושע בן לוי בשם ריש לקיש מוכר צאן לחבירו כיון שמסר לו משכוכית קנה מאי משכוכית אית דמרין חוטרא ואית דמרין פנדורא ואית דמרין תיישא רבא ריש לקי' בשם בר קפרא המוכר קבר לחבירו כיון שקבר מת אחד בכוך חזקה לכל הכוך קבר שלשה מתים בשלשה כוכין חזקה לכל הקבר ועבדים רבי סימון אחוי דרבי יהודה בר זבדי בשם רב תינוק כל זמן שמושלך בשוק אביו או אמו מעידין עליו נאסף מן השוק צריך שני עדים ואביו ואמו נעשין לו כשני עדים אמר רבי אבהו וחשוד אדם לומר על מי שאינו בנו שהוא בנו דילמא בניכסי הגר אתאמרת אמר ליה הרי כל רבותינו בגולה מעידין עלינו שכך שמענוה מפי רב אדא בר אבוה אמר רב חסדא הדא דתימר בתינוק שאינו מרגיע אבל בתינוק המרגיע הדא היא דמר רבי יוחנן עגלים וסייחים המקפצין ממקום למקום אין להן חזקה רבי יסא בשם רבי יוחנן שתי שדות בניכסי הגר המיצר בנתיי' תלש מאחת מהן לקנות חבירת' ולא לקנות המיצר היא נקנית וחבירתה אינה נקנית רבי זירא בעא קומי רבי יסא נתכוון לקנות המיצר ושרע מינה אמר רב חסדא בניכסי הגר תלש צפונה של שדה לקנות דרומה ולא אמצעיתה צפונה נקנית דרומה לא נקנית תמן תנינן אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהו' קנה שמואל אמ' לא קנה אלא מה שתלש אמר רבי אבדומא נחותה בניכסי הגר אתאמר רב חסדא אמר רבי יצחק בגין דלא תימר קשיא לשמואל את מר בניכסי הגר איתאמרת רב חסדא אמר משך בהמ' זו לקנות קנה לקנות וולדותיה קנה לקנות היא וולדותיה לא קנה אמר רבי נסה הדא דתימר בשלא היתה עברה אבל אם היתה עברה עשו אותה כאחד מאיבריה והתני המוכר עוברי בהמתו לחבירו לא עשה כלום וולדי שפחתו לחבירו לא עשה כלום מעשרות שדה לחבירו לא עשה כלום אויר חורבתו לחבירו לא עשה כלום אלא מוכר לו בהמ' ומשייר לו עוברה מוכר לו שפחה ומשייר לו וולדה מוכר לו שדה ומשייר לו מעשרו' מוכר לו חורב' ומשייר לו אויר' ר' בא בשם רב חסדא ג' הן שהן נאמנין לאלתר החיה והשיירה והמטהרת חברותיה החיה בשעה שיושבת על המשבר מהדא דכתי' ותקח המילדת ותקשר וגו' שיירא כיי דמר ר' סימון אחוי דיהוד' בר זבדי בשם רב כל זמן שמושלך לשוק או אביו או אמו מעידין עליו נאסף צריך שני עדים ואביו ואמו נעשין לו כשני עדי' והמטהרת חברותיה כיי דתנינן תמן שלש נשים שהיו ישנות במיטה ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות בדקה אחת ומצתה טמא היא טמא' וכולן טהורו' אמר רבי בא ובלבד מעת לעת
ב רבי ישמעאל אומר שלשה חדשים בראשונה ושלשה חדשי' באחרונ' ושני' עשר חדש באמצע שמנה עשר חדש רבי עקיבה אומר חדש אחד בראשונה וחדש אחד באחרונה ושנים עשר חדש באמצע ארבעה עשר חדש אמר רבי ישמעאל במה דברים אמורי' בשדה הלבן אבל בשדה האילן כנס את תבואתו ומסק את זיתיו וכנס את קייציו הרי אילו שלש שנים הלכה ב' רבי ישמעאל אומר שלשה חדשים הראשונים כו' שמואל אמר זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבה אבל חכמים אומרים שלשה שנים קציר שלשה שנים בציר שלשה שנים מסיק רב אמר זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבה אבל חכמים אומרים שלשה שנים מעת לעת רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן כשם שחלוקין כאן כך חלוקין בשני אליהו
ג שלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל היה ביהודה והחזיק בגליל בגליל והחזיק ביהודה אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה אמר רבי יהודה לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא באיספמיא ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת שלש ארצות לחזקה כו' רב אמר בשעת החירום שנו אמר רבי חנינה שני ערלה ביניהון רב אמר אין חזקה לבורח ולא מארץ לארץ שמואל אמ' יש חזקה לבורח ויש חזקה מארץ לארץ אמ' רב נחמן בר רב יצחק קרייא מסייע למה דמ' שמואל ויתן לה המלך סריס א' וגו' אמר רבי לעזר ואפילו שתי אבטיניות כגון שלומי ונבירו והירדן מפסיק בנתיים ועומד שם ורואה אחד המחזיק בשדה ומחזיק בשלו אינ' חזק' עד שתהא עמו באותה העיר ובאותה המדינה רב אמר עיקר חזקה הכנסת פירות לא מודה רב במנכש ובמעדר מודה רב במנכש ומעדר מהו דאמר רב עיקר חזקה הכנסת פירות אלא שאם ראו אותו חורש וקוצר ומעמר ודש ובורר ולא ראוהו מכניס פירות אינה חזקה אלא הכנסת פירות רב אמר עיקר חליצ' התרת רצועות לא כן אמר רבי בא בשם רב יהודה רבי זריקן מטי בה בשם רב דברי חכמים חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה חליצתה פסולה עד תחלוץ ותרוק מודה רב עד שתחלוץ ותרוק מהדא דאמר רב עיקר חליצה התרת רצועו' רבי יוסי בן חנינה שאל לרבי יוחנן ערר מהו שיצריך בית דין רבי יוסה בשם רבי יוחנן ערר אין צריך בית דין ואית דמרין רבי יסי בן חנינה שאל לתלמידוי דרבי יוחנן ערר מהו שצריך בית דין ר' חייה בשם ר' יוחנן ערר צריך בית דין שמואל אמר אפילו ערר עמו בפני פועלין ערר הוא וצריך לעורו על כל שלש שנים גידול בר מיניימין הוה ליה עובדא והוו דייניה חלקיה בר טובי ורב הונא וחייה בר רב אמר לון חייה בר רב כן אמר אבא מכיון שערר עמו שלש שנים הראשונות עוד אין צריך לעורר עליו ותני כן היה אוכל שלו שש שנים ערר שלש שנים הראשונות אמר לו אתה מכרתה לי אתה נתתה לי מתנה אינה חזק' מחמת טענה הראשונה הרי זו חזקה שכל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה שמואל אמר אם כזו אין אנו מניחין לגדולי ארץ ישראל כלום
ד כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה כיצד אמ' לו מה אתה עוש' בתוך שלי שלא אמר לי אדם דבר אינה חזקה אתה מכרתה לי אתה נתתה לי במתנה הרי זו חזקה והכא משום ירושה אינו צריך טענה הלכה ד' כל חזקה שאין עמה טענה כו' וצריך חזקה תמן תנינן מודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו כו' כהדא ראובן אוכל שדה בחזקת שהיא שלו והביא שמעון עדי' שמת אביו מתוכה מפקין לה מראובן ויהבין לשמעון אלא הלך ראובן והביא עדים שלא מת אביו מתוכה אמר רב נחמן בר יעקב אנא אפיקתיה מראובן אנא מחזרנה ליה רב אמ' כשנתתה על פי בית דין נתתה מיכן והילך המוציא מחבירו עליו הראייה מי מודיע אמר רבי בא עדי מיתה מודיעין הגע עצמך שאין העדים יודעין אמר רבי יוסי לעולם השדה בחזקת בעליה מיכן והילך המוציא מחבירו עליו הראייה
ה השותפין והאריסין והאפיטרופין אין להן חזקה אין לאיש חזקה בניכסי אשתו ולא לאשה בניכסי בעלה ולא לאב בניכסי הבן ולא לבן בניכסי האב במה דברים אמורים במחזיק אבל בנותן מתנה והאחין שחלקו והמחזיק בניכסי הגר נעל גדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה הלכה ה' השותפין והאריסין כו' שותף שמואל אמר לית כן שותף שותף אין לו חזקה לא כן אמר שמואל שותף שירד ונטע כנוטע ברשות הן דתימר שותף שירד ונטע כנוטע ברשות באותו שעומד שם והן דתימר כי שותף אין לו חזקה בשאינו עומד שם מהו מייתי תחותיה האומנין והגוזלין אין להן חזקה ראה עבדו אל האומן וכליו אל הכובס אמר לו תן לי עבדי תן לי כיליי אמר לו אתה נתתו לי במתנה אתה מכרתו לי אינה חזקה אתה אמרת לי למוכרו לי אתה אמרת ליתנו לי מתנה הרי זו חזקה האריסים רב הונא אמר באריס לעולם אבל באריס לשעה יש לו חזקה ר' יוחנן וריש לקיש תריהון מרין אפי' באריס לשעה אין לו חזקה דנימ' נחת רוחיה מיניה ושבקיה תמן אמרין אריס אין לו חזקה בן אריס יש לו חזקה רבי יוחנן ור"ל אמרין אף אריס ובן אריס אין לו חזק' דנימר נחת רוחיה מאבוי ושבק בריה דמר רבי יוחנן אריס שהוריד אריס אין לו חזקה שדרך אריס להוריד אריס אבל אדם שמפקח על ניכסי אשתו יש לו חזקה שדרך הבעלים לפקח על ניכסי נשותיהן אין לאיש חזקה בניכסי אשתו בחיי אשתו אבל אחר מיתתה יש לו חזקה ולא לאשה בניכסי בעלה בחייו אבל לאחר מותו יש לה חזקה ולא לבן בניכסי האב בחייו אבל לאחר מיתת האב יש לו חזקה ולא לאב בניכסי הבן בחייו אבל לאחר מיתת הבן יש לו חזקה רב אמר בפוחת מעשרה או מוסיף על עשרה שמואל אמר אפילו פרץ מקום שאינו ראוי לפרוץ וגדר מקום שאינו ראוי לגדור הרי זה חזקה והתני המוכר לחבירו ונתעצל לוקח ולא החזיק בה וירד המוכ' והחזיק בה ביטלה חזקה את המכר ואת המתנה
ו שנים מעידין אותו שאכלה שלש שנים ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל שני' בראשונה ושני' בשנייה ושני' בשלישית משלשין ביניהן שלשה אחין ואחד מצטרף עמהן הרי אילו שלש עדיות והן עדות אחת הלכה ו' שנים מעידין אותו כו' אמר לו מה אתה עושה בתוך שלי שיש לי בה שני חזקה והלך והביא עדים שיש לו בה שני חזקה והלך זה והוזמו עדיו הרי זה נותן לו השדה ואוכל פירות של שלשה שני' והתני המוכר לחבירו ונתעצל לוקח ולא החזיק בה וירד המוכ' והחזיק בה ביטלה חזקה את המכר ואת המתנה אמ' רבי זירא הדא אמרה עד זומם אין נפסל בבית דין
ז אילו דברים שיש להן חזקה ואילו שאין להן חזקה היה מעמיד בהמ' בחצר ומעמיד תנור וכירים וריחים ומגדל תרנוגלין ונותן זבלו בחצר אינה חזקה אבל עשה לבהמתו מחיצה גבוהה עשרה טפחים וכן לתנור וכן לכיריים וכן לריחים הכניס תרנוגלין לתוך הבית עשה מקום לזבלו עמוק שלשה או גבוה שלשה הרי זו חזקה הלכה ז' אילו דברים שיש להן חזקה כו' אמר רבי לעזר נהגו השותפין להיות מתרין זה לזה בתרנוגלין אמ' רבי יוסה מתניתא לא אמרה כן אלא שניהן אסורין להעמיד ריחים ותנור ולגדל תרנוגלין אמר רבי לעזר גידל תרנוגלין בחצר שאינה שלו הרי זו חזקה אמר רבי יוסי ויאות מה נפשך אם יש לו רשות לגדל הרי זה גידל אם אין לו רשות לגדל הרי זה חזקה
ח המרזב אין לו חזקה ויש למקומו חזקה המזחילה יש לה חזקה סולם המצרי אין לו חזקה ולצורי יש לו חזקה חלון המצרית אין לו חזקה ולצורית יש לה חזקה אי זו היא חלון המצרית כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכה רבי יהודה אומר אם יש לה מלבן אף על פי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה הרי זו חזקה הלכה ח' המרזב אין לו חזקה ריש לקיש אמר להאריך ולהרחיב בו רבי יוחנן אמר לכל אותה הרוח והתנינן המזחילה יש לה רשות ארבעה אמות אית לך מימר כל אותו הרוח ודכוותא המרזב אין לו חזקה לכל אותה הרוח ותני כן מקום המרזב בחצר יש לו חזקה מקום קילוחו בחצר אין לו חזקה דבי רבי ינאי אמרי עד שלשה עווקין בכסא אמר רבי לא בשם דבי ר' ינאי לעניין טומאת איתאמרת רבי חזקיה בשם רבי דבי ינאי לעניין חזקות אתאמרת רבי יוסי בשם דבי רבי ינאי לעניין שבת איתאמרת אמר רבי הושעיה לא אמרו אלא בחצר אבל בגנות אפי' למעלה מארבעה אמות מעכבו שמע ר' אושעיא והוה ביש ליה אמ' אנא אמרית שמעתא ולא אמרי' משמי לא אמרו אלא בחצר אבל בגגות אפילו למעלה מארבע אמות מעכבו
ט זיז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות פחות מטפח אין לו חזקה ואינו יכול למחות הלכה ט' זיז עד טפח יש לו חזקה כו' רבי לא בשם רבי ינאי זיז היוצא טפח מוציאו את אפילו כמה למשוך כמה נתן רבי הושעיה בחולק את ביתו
י לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין בנה עלייה על גבי ביתו לא יפתחנה לחצר השותפין אלא אם רצה בונה חדר לפנים מביתו ובונה עלייה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו יא' לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח חלון כנגד חלון היה קטון לא יעשנו גדול אחד לא יעשנו שני' אבל פותח הוא לרשות הרבי' פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון היה קטון עושה אותו גדול אחד עושה אותו שנים הלכה י' לא יפתח אדם חלונותיו כו' הכא את מר פתח כנגד פתח מותר והכא את מר פתח כנגד פתח אסור הן דתימר מותר במבוי והן דתימר אסור בחצר השותפין והתני כשם שבני חצר יכולין למחות זה על ידי זה בחצר כך בני מבוי יכולין למחות זה על ידי זה במבוי אמר רבי לא כאן בשנתן רשות כאן בשלא נתן רשות אמר רבי יוחנן שנייא היא בגנות שניתנו לחפירה אמר רבי נסא וחרבות לא ניתנו להיבנות אמר רבי יעקב בר אחא תני תמן הפותח חלון בכותל חצירו במעמד חבירו ארבע אמות פוחת בשמאל נועל בימין הגע עצמך שהיה עומד שם יכיל מימר ליה הוינא בעיית לעי היה מושיט לו צרורות יכיל מימר ליה מגחך הוינא באו גברא היו חמשה פתחים זה לפנים מזה שיעור כולן כמלוא מקדח ודא מסייעא למאן דמרין בנאי חלון שהיא פתוחה לאיסטיב לא נעשית אלא להכניס את האורה מכיון שאין לה חזקה אינה מביאה את הטומאה
יא יב' אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות רבי אליעזר מתיר כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים אין מוציאין זיזין וכצוצטראות לרשות הרבים אלא אם רצה כונס לתוך שלו ומוציא לקח חצר ובה זיזין וכצוצטראות הרי זו בחזקתה הלכה יב' אין עושין חלל כו' נפלו ומבקש לבנותן רבי יוחנן אמר וויתר ריש לקיש אמר לא וויתר מתניתא מסייעה לדין ומתניתא מסייעה לדי' מתניתא מסייעה לרבי יוחנן מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו ונטלה ונתן להן מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו מתניתא מסייעה לריש לקיש לקח חצר ובה זיזין וכצוצטראות ונעלו בונה אותן בחזקתן הדרן עלך חזקת הבתים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.