א המוכר פירות לחבירו ולא צימיחו אפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותו רבן שמעון בן גמליאל אומ' זירעוני גינ' שאינן נאכלין חייב באחריותן המוכר פירות לחבירו הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה תאנים מקבל עליו עשר מתליעות למאה מרתף של יין מקבל עליו עשר קוססו' לק' קנקנים בשרון מקבל עליו עשר פיטסאות למאה ב' המוכר יין לחבירו והחמיץ אינו חייב באחריותו ואם יודע שיינו מחמיץ הרי זה מקח טעות אם אמר לו יין מבושם אני מוכר לך חייב להעמיד לו עד עצרת ישן משל אשתקד מיושן משל שלש שנים המוכר פירות לחבירו כו' תני המוכר פירות לחבירו ולא צימחו אפי' זרע פשתן אין חיי' באחריותו ואם התנה עמו מתחילת הזרע חייב באחריותו מהו נותן לו דמי זרעו ויש אומרי' נותן לו דמי יציאותיו הכא מקבל עליו ברם תמן ימעט הכא ובלבד טנופה ברם תמן מין הכא ובלבד כדרך מגעו ברם תמן ובלבד כדרך משיאו הכא רבי שמעון מודה ברם תמן רבי שמעון אומר שני מינין הן ואין מצטרפין רבי חייה בר בא שאל סאה חיטין שנפלה לתוך מאה של שעורין כהן וישראל מהו שיחלקו את השבח רבי יצחק בר טבליי שאל סאה תרומה שנפלה לתוך מאה של חולין מוכר ולוקח מהו שיחלקו את השאר אמ' רבי בון בר חייה נישמעינה מהדא הבורר צרורות מתוך כרייו של חבירו חייב לשפות לו רבי בון בר כהנא אמר באומר צבור ואקנה אבל אם היו צבורין משעה ראשונה לא בדא תני מאה חביות אני מוכר לך חייב להעמיד לו יין יפה כרוב היין הנמכר באותו מקום מאה חביות יין אני מוכר לך חייב להעמיד לו יין יפה כרוב היין הנמכר באותו חנות מאה חביות אילו אני מוכר לך אפילו חומץ הגיעו רבי חייה בר ווה בשהיו הקנקנים ללוקח יכיל מימר ליה לשתייה מכרתיו לך בדק הבית להיות מפריש עליה והולך עד שלשה ימים ודאי מיכן והילך ספק רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי שלשה ימים הראשונים ודאי יין האחרוני' חומץ אמצעיים ספק אמר רבי אבהו אני שמעתיה ממנו מה מעבד ומר רבי יוחנן עד שלשה ימים ודאי מיכן והילך ספק רבי לא בשם רבי לעזר רבי יסא בשם רבנין דעלין ושמעין מבי מדרשא דבר עיטיין במחט כהדא דרבי יהושע בן לוי בחבית איבד מחט שופה ובא ומצאה חלודה רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי שלשה ימים הראשונים וודאי טמאה אחרונים טהורה אמצעיים ספק אמר ר' אבהו אוף שמעתיה ממנו מה מיעבד ומר ר' יוחנן עד שלש' ימים ודאי מיכן והילך ספק רבי חייה בר ווה שאל בא בסוף שבוע ומצאו חומץ ברור או מיכן ולהבא ר' יצחק שאל עבר הפרק בסוף מ' יום כוחו של פרק ביטל כח מ' יום או כח מ' יום ביטל כוחו של פרק רבי קריספה שאל בכל שנה בודק או אחת לשלשה שנים נישמעינה מהדא המוכר יין לשנה חייב באחריותו עד החג אמר רבי יודן תיפתר כגון אילין גלילאי דלא קטפין כרמיהון אלא בתר חגא ולית שמע מינה כלום ויידא אמרה דא ישן משל אשתקד מיושן של ג' שני' נימר משם הדא מטמועית' מה חבית אחת הוא בודק כולהון תלויות בה כל אחת ואחת הוא בודק ואין מחמיצות אמ' ר' שמי אית בני נש מקשין על גרבא מלעיל וידעין מה דאית ביה מלגיו
ב המוכר מקום לחבירו לעשות לו בית וכן המקבל מקום מחבירו לבנות לו בית חתנות לבנו בית אלמנות לבתו בונה ארבע אמות על שש דברי רבי עקיבה ר' ישמעאל או' רפת בקר היא זו הרוצה לעשות רפת בקר בונה ארבע אמות על שש בית קטן שש על שמנה גדול שמנה על עשר טריקלין עשר על עשר רומו כחצי אורכו וכחצי רחבו וראייה לדבר היכל וכתליו רבן שמעון בן גמליאל אומר כבניין היכל הלכ' ג' המוכ' מקום לחבירו כו' תני קנטר חייב להעמיד לו שתי' עשרה על שתים עשרה רב המנונא ספרא שאל לר' חנינ' כתוב אחד או' קומתו שלשים אמה וכתוב אחר אומר קומתו עשרים אמה ולא הוה דשמעה ולא אמרין ליה כלום שאל לרבי ירמיה אמר ליה מן הקרקע ולמעלן שלשים אמה ומן הדביר ולמעלן עשרים אמה אמר רבי אבהו מפכליה דביר דביר היה עומד מן הקרקע ועד הקורות דכתיב וספון בארז מן הקרקע ועד הקורות אלא מן הקרקע ולמעלן שלשים אמה מן הכרוב ולמעלן עשרים אמה אמר רבי תנחומא מסורת אגדה היא שאין מקום דביר עולה מן המניין אמר רבי לוי ולא מקום ארון עולה מן המיניין אמר רבי לוי ותני כן בשם רבי יודה בי רבי אלעאי ארון עומד באמצע וחולק הבית עשר אמות לכל רוח
ג מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשע' שדרך בני אד' יוצאין ואינו מכניס בהמתו ומשק' מבורו אלא ממלא ומשקה מבחוץ זה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת ה' מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ואינו מכניס לתוכה תגרים ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת והחיצון זורע את הדרך ו' נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהן נכנס בשעה שהוא רוצה ויוצא בשעה שהוא רוצה ומכניס לתוכה תגרים ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת וזה וזה אינן רשאין לזורעה הלכה ד' מי שיש לו בור כו' תני החיצון אין זורע את הדרך דו אמר ליה מעלל אנא שרע הפנימי אין זורע את הדרך דו אמר ליה את חייס על דידך ודייש על דידי
ד מי שהיתה דרך הרבי' עובר' בתוך שדהו נטלה ונתן להן מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו דרך היחיד ארבע אמות ודרך הרבים שש עשרה אמה דרך המלך אין לה שיעור ודרך הקבר אין לה שיעור המעמד דייני ציפורין אמרו בית ארבעת קבין ח' המוכר מקום לחבירו לעשות לו קבר וכן המקבל מקום מחבירו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ארבע אמו' על שש ופותח לתוכה שמונה כוכין שלשה מיכן ושלשה מיכן ושנים מכנגדן והכוכין ארכן ארבע אמות ורומן שבעה ורחבן ששה רבי שמעון אומר עושה תוכה של מערה שש על שמנה ופותח לתוכה שלשה עשר כוך ארבעה מיכן וארבע' מיכן ושלשה מכנגדן ושני' אחד מימין הפתח ואחד מן השמאל ועושה חצר על פתח המערה שש על שש כמלוא המיטה וקובריה ופותח לתוכה שתי מערו' אחת מיכן ואחת מיכן רבי שמעון אומר ארבע לארבע רוחותיה רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל לפי הסלע הלכה ז' מי שהיתה דרך הרבים כו' עד סוף המשנה רבי חייה בר יוסף אמר עושה אותן כמין נגרין אמר ליה רבי יוחנן והלא הכלבים אינן נקברין כן כיצד עושה בונה מלפנים כבחוץ ואין העוברות נוגעות בו אינו עבר בני חדא מלעיל וחדא מלרע הדרן עלך המוכ' פירות לחבירו
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.