א היו בודקין אותו בשבע חקירות באי זה שבוע באי זו שנה באי זה חדש בכמה בחדש באי זה יום באי זו שעה באי זה מקום רבי יוסי אומר באי זה יום באי זו שעה באי זה מקום מכירין אתם אותו והתריתם בו העובד עבודה זרה את מה עבד ובמה עבד היו בודקין אותו בשבע חקירות כו' ולא תנינן באי זה יובל שאין הדבר מצוי אשכח תני רבי שמעון בן יוחי אומר אף באי זה יובל וקיימונה בהוא דעאל ובהוא דנפק מניין לשבע חקירות תנא שמואל הזקן קומי רבי אחא ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון אמ' ליה לא תהא קרא ואזיל אלא ודרשת וחקרת ושאלת היטב והוגד לך ושמעת ושאלת היטב היטב היטב לגזירה שוה ליתן כל אחת ואחת שמועה שאלה דרישה וחקירה רבי יצחק מקשי לה הוון תפיסין בחד ליסטים דטיבריא אמרין כדון קטול כדון קטל ומניין לזה שבע חקירות איסי אמ' כל זמן שאלו העדי' יכולין להזדמם על אותה עדות אין ההורג נהרג מכירין אתם אותו מה היה גוי היה או ישראל היה נישמעינה מהדא דמר רבי יוחנן נהרג מטיבריא לציפורי חזק' שישראל היה התריתם בו מניין להתרייה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן ואיש אשר יקח את אחותו חסד הוא א"ר בון קין נשא אחותו הבל נשא אחותו חסד עשיתי עם הראשוני' שייבנ' עולם מהן כי אמרתי עולם חסד יבנה תני רבי שמעון בן יוחי אומר על פי שנים עדים יומת המת המת מת אלא להודיעו באי זו מיתה מת תני רבי יודה בי רבי אלעאי אומר וכי יזיד איש על רעהו להורגו בערמה שיערימוהו באי זו מיתה מת היתה מיתתו בחמורה והתרו בו בקלה יכיל מימר אילו הוה ידע שמיתתו בחמורה לא הוה עבד הדא מילתא היתה מיתתו בקלה והתרוהו בחמורה על דעתיה דרבי יודן בי רבי אילעאי שיערימוהו באי זו מיתה מת היו מתרין בו ושותק מתרין בו ומרכין בראשו אע"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר על מנת כן אני עושה ראוהו שופך דם אמרו לו הוי יודע שבן ברית הוא והתור' אמר' שופך דם האדם באדם דמו ישפך אע"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר על מנת כן אני עושה ראוהו מחלל שבת אמרו לו הוי יודע שהוא שבת והתורה אמרה מחלליה מות יומת אף על פי שאמר יודע אני פטור עד שיאמר על מנת כן אני עושה רבי חייה בר גמדא שאל מקושש משום מאי מיחייב משום תולש או משום קוצר נישמעינה מהדא ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו מלמד שמצאוהו תולש עצים מן הקרקע ר' חייה בר גמדא שאל מקושש במה היא מיתתו בסקילה נישמעינה מהדא יודעין היו שמקושש חייב מית' ולא היו יודעין במה הית' מיתתו אשכח תני ר' חייה הוצא את המקלל מחוץ למחנ' במה היתה מיתתו בסקילה את מה עבד לפעור או למרקוליס במה עבדה בעבודתה עבדה או בעבודת גבוה נישמעינה מהדא מעשה שבאו שנים ואמרו ראינו זה עובד ע"ז ואין אנו יודעין פעור היה או מרקוליס היה דנין אותו בשתיהן ובאי זו מזדכה פוטרין אותו
ב כל המרבה בבדיקות הרי זה משתבח מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים ומה בין חקירות לבדיקות אלא שבחקירות אמר אחד איני יודע עדותן בטילה בדיקות אמר אחד איני יודע ואפי' שנים אומרי' אין אנו יודעין עדותן קיימת אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שהן מכחישין זה את זה עדותן בטילה הלכה ב' כל המרבה בבדיק' כו' במה לקטן בעוקציהן לקטן במה אכלן בגלעיניהן תמן תנינן מי שהיו ב' כיתי עדים מעידים אילו מעידין שנזר שתים ואילו מעידין שנזר חמש בש"א נחלקה עדותן אין כאן נזירות ובה"א יש בכלל חמש שתים ויהא נזיר שתי' רב אמ' בכלל נחלקו אבל בפרט כל עמא מודו נחלקה העדות ור' יוחנן אמ' במונה נחלקו אבל בכולל כל עמא מודו שיש בכלל חמש שתי' הידינו כולל והידינו מונה כולל אהן אמר תרתי ואהן אמר חמש מונה אהן אמ' חדא תרתי ואהן אמר תלת ארבעי רב אמר הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות ורבי יוחנן אמר הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות חייליה דרבי יוחנן מהדא דמר רבי בא בר חייה בשם ר' יוחנן הוחזק המונה זה אומר מן הכיס מנה וזה אומר מן הצרור מנה הכחיש עדו' בתוך עדו' אוף רב מודה שבטלה העדו' מה פליגין בשהיו שתי כיתי עדים אחת אומרת מן הכיס מנה ואחת אומרת מצרור מנה הכחיש עדות בתוך עדות בטלה עדות וכרב לא בטלה עדות אחת אומרת לתוך חיקו מנה ואחת אומרת לתוך פונדתו מנה דברי הכל הכחיש עדו' בתוך עדות לא בטלה העדות אחד אומר בסייף הרגו ואחד אומ' במקל הרגו הכחש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות מה פליגין בשהיו שתי כיתי עדי' אחת אומרת בסייף ואחת אומרת במקל הכחש עדות בתוך עדות בטלה עדות וכרב לא בטלה עדות אחת אומרת לצפון נטה ואחת אומרת לדרום פנה דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות חייליה דרב מהדא בתנינן תמן רבי יודן ור"ש אומר הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים ינשאו ולא שמיע דמר ר' לעזר מודה רבי יהודה ור"ש בעדי' מה בין עדי' ומה בין צרה לא עשו דברי צרה בחבירת' כלום אמר רבי יוחנן אין אמרה רבי לעזר מיני שמעה ואמרה מתניתא פליגא על רב אחד חקירו' ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה לזה עדותן בטילה מה עבד לה רב אמר רבי מנא פתר לה רב עד בעד אמר רבי אבין אפילו יפתר כת בכת שנייא היא לדיני נפשות דכתיב צדק צדק תרדוף
ג אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה עדותן קיימת שזה ידע בעיבורו של חדש וזה לא ידע אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטילה אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש עדותן קיימת אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטילה רבי יהודה אומר קיימת אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטילה שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב הלכה ג' אחד אומר בשנים בחדש כו' עד היכא רבי יסא בשם רבי יוחנן עד רוב החדש אמר רבי יוחנן כגון העירנין הללו וחכמים אומרים אינן כלום ואמר רבי יסא כגון אנא דמן יומוי לא צלית מוספא מן דלא ידע אימת ירחא רבי מאיר אומר משש שעות ולמעלן מדבריהן רבי יודה אומר מששה שעות ולמעלה דברי תורה מאי טעמא דרבי מאיר אך ביום הראשון זה חמש' עשר יכול משתחשך תלמוד לומר אך חלק הא כיצד תן לו שעה אחת קודם שקיעת החמה מאי טעמ' דרבי יהודה אך ביום הראשון זה ארבעה עשר יכול כל היום תלמוד לומר אך חלק חציו לחמץ וחציו למחצה מחלפת שיטת רבי מאיר תמן אמר אך לרבות וכא אמר אך למעט אמר רבי שמואל בר אבודמי מיעטו שאינו מחמץ רבי מאיר אומר לא תאכל עליו חמץ על אכילתו רבי יהודה אומר לא תאכל עליו חמץ על עשייתו רבי יודן אית ליה עשה ולא תעשה על אכילתו עשה ולא תעשה על ביעורו עשה על אכילתו שבעת ימים תאכל עליו מצות לא חמץ כל לא תעש' שבא מכח עשה עשה הוא ולא תעשה על אכילתו לא תאכל חמץ עשה על ביעורו שבעת ימי' תשביתו שאור מבתיכם לא תעש' על ביעורו שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם הא רבי מאיר אמר מששה שעות ולמעלה מדבריהן ששית אסורה משום גדר חמישית למה משום גדר ויש גדר לגדר אלא חמישית מתחלפת בשביעית מחלפה שיטת רבי יהודה תמן אמר אין חמישית מתחלפת בשביעית וכא אמר חמישית מתחלפת בשביעית אמר רבי יוסי תמן הדבר מסור לנשים והן עצילות הכא הדבר מסור לבית דין והן זריזין אמר רבי יוסי בי רבי בון תמן תחילת חמישית סוף שביעית הכא סוף חמישית תחילת שביעית ותני כן תחילת חמש חמה במזרח וסוף שבע חמה במערב לעולם אין חמה נוטה למערב אלא בסוף שבע
ד היו מכניסין את השני ובודקין אותו נמצאו דבריהן מכוונין פותחין לזכות אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות או אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה משתקין אותו אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מעלין ומושיבין אותו עמהן ולא היה יורד משם כל היום אם יש ממש בדבריו שומעין לו אפילו הוא אמר יש לי ללמד על עצמי זכות שומעין לו ובלבד שיהא ממש בדבריו הלכה ד' היו מכניסין את השני' כו' תני אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין דינו ומזדווגין זוגו' וממעטי' במאכל ולא היו שותין יין ונושאין ונותני' כל הלילה ולמחר משכימין ובאין וחזני כניסיות מחזרין אחריהן ואומ' איש פלו' מחייב הייתי ומחייב אני מזכה הייתי ומזכה אני מחייב הייתי ומזכה אני שומעין לו מזכה הייתי ומחייב אני למד תחילה תני טעה אחד מן הדיינין אם היה מזכה סופרי הדיינין מזכירין אותו אם היה מחייב א"ל למד תחילה א"ר לא מפני מה כותבין דברי המזכה מפני המחייב שמא תיטרף דעתו ואין חליף מילא יימרון ליה הדא אמרת הדא לא אמרת צריכה שני עדים נמצא דינו משתקע רבי יוסי בי רבי בון אמר מפני המזכה
ה אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין דינו למחר ומזדווגי' זוגות זוגות ממעטין במאכל ולא היו שותין יין כל היום ונושאין ונותנין בדבר כל הלילה ולמחרת משכימין ובאין המזכה אומר אני הוא המזכה ומזכה אני במקומי והמחייב אומר אני הוא המחייב ומחייב אני במקומי המלמד חובה מלמד זכות אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה ואם טעו בדבר סופרי הדיינין מזכירין אותן ו' אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו עומדים על המיניין שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין זכאי שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינים ז' עד כמה מוסיפין שנים שנים עד ע' ואחד שלשים וששה מזכין ושלשים וחמשה מחייבין זכאי שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמש' מזכין דנין אילו כנגד אילו עד שיראה אחד מן המחייבין את דברי המזכים הלכה ה' אם מצאו לו זכות פטרוהו כו' תני אחד מן העדים שאמר יש לי ללמד עליו זכות ובא חבירו וסייעו ובא חבירו וסייעו את מי ממנין לראשון לשיני לשניהן נישמעינה מהדא דרבי יוחנן והוא שנזדכה מפי עצמו אין מושיבין אותו דיין הרי שנזדכה מפי עצמו ונמצא עד ודיין לא מצינו עד נעשה דיין אמר בדיני ממונות נזדקן הדין והגדול שבדיינין אומר נזדקן הדין הלכה ז' עד כמה מוסיפין כו' תני למה מוסיפין דיינין שאם היו שנים מן הראשונים מזכין ואחד מן האחרונים ליגמר הדין בשלשה אמר רבי לא מכיון שנראה דינו ליגמר בארבעה אין גומרין אותו בשלשה אמר רבי יוסי ותשמע מינה שלשה שדנו ומת אחד מהן חותמין בשנים וכותבין אף על פי שחתמנו בשנים בשלשה דננו אמר ר' חגיי מתניתא אמרה כן הדיינין חותמין בו מלמטה או העדים ולמידין מידת הדין מפרוזבול אשכח תני הוא למד מידת הדין מפרוזבול לא ראה רבי יוחנן אמר זכאי ריש לריש אמר חייב אמר לי' רבי יוחנן והלא זכאי הוא ולמה דנין אילו כנגד אילו שלא יירא' דין זה יוצא מעמעםהדרן עלך היו בודקין אותו
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.