א כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת ובאנשי' תיקצץ החרשת והשוטה והסומה וכל מי שנטרפה דעתה אם יש להן פיקחות מתקינות אותן ואוכלות בתרומה דרך בנות ישראל משמשות בעדים אחד לו ואחד לה והצנועות מתקינות להן שלישית אחד להתקין את הבית כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת כו' כיני מתניתא כל המרבה ליתן ידו על עינו מרבה להוציא דמעה רבי טרפון אומר תיקצץ על טיבורו אמרו לו והרי כריסו נבקעת אמר להן לכך אני אמרתי שמותו של זה יפין לו מחייו חברייא אמרין רבי טרפון מקללו קללה שהיא נוגעת בגופו אמר רבי יוסי לא בא אלא לפרש שאסור למשמש מן הטיבור ולמטן הדא דת מר לעניין שכבת זרע אבל לעניין זיבה כל המרבה לבדוק מחבירו משובח מחבירו צנועות היו בודקות על כל חבית וחבית ועל כל ככר וככר מעשה בטביתה שפחתו של רבן גמליאל שהיתה מכתפת יינו לנסכין והיתה בודקת על כל חבית וחבית אמרה לו רבי ראיתי כתם ונזדעזע רבן גמליאל אמרה לו בודקת הייתי על כל חבית וחבית ולא נטמיתי אלא על חבית זו בלבד אמרון בשם רבי ינאי אין כן סומה וקמת אמרון בשם רבי יוסי בר' חנינה אין כן סומה וקמת רבי אילא רבי יוסי בן חנינה בשם דבית רבי ינאי אין כן סומה אמר רבי ינאי אף הראשונה נקראת צנועה תנינן צריכות בודקות ואת אמר הכין אמר רבי אילא להודיעך שכל מי שהוא מקיים דברי חכמים נקרא צנוע רבי ירמיה בשם רב בדקה ביד שאינה בדוקה או שהטיח גופה לבית תורפה חזקת הגוף כבדוק הוא אמר רבי זעירא מתניתא אמרה כן נמצא על שלו טמאין וחייבין בקרבן לא שכל הגוף בחזקת בדוק אמר רבי חנינה תיפתר שבדק ואיקפד רבי זעירא אמר ודרכו לכן רבי זעירה בשם רב ירמיה עד כגריס היא תולה יותר מיכן צריכה מתלא אמרין חזר ביה רב ירמיה אמרין כד שמע מיליהון דרבנן חזר ביה רבי משבח לרבי חמא אבוי דרבי הושעיה קומי רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי חמא אבוי דרבי הושעיה בעא קומי רבי ישמעאל בי רבי יוסי בדקה ביד שאינה בדוקה או שהטיח גופה לבית תורפה אמר ליה כדברי מי את שואליני כדברי הרב כדברי התלמיד אמר ליה אבא אמר כתם ורבי אומר ראייה אמר ליה דין הוא דאת משבח ביה אמר רבי זעירה הני לבר נש מישמוע טעמיה דרביה בדקה והניחתו בקפצה של זכוכית רבי חייה אומר כתם ורבי אומר ראייה התיב רבי חייה לרבי ואת אין את נותן לה מיתלא אמר רבי בון בר חייה טעמא דרבי דרך קפציות בדוקות מן השרצין ואינן בדוקות מן המאכולת עד כגריס היא תולה יותר מיכן במה יש לתלות לה
ב נמצא על שלו טמאין וחייבין בקרבן נמצא על שלה אוותיאוס טמאין וחייבין בקרבן נמצא על שלה לאחר זמן טמאין בספק ופטורין מן הקרבן הלכה ב' נמצא על שלו טמאין כו' ותני עלה בין היותיאוס בין שלא היותיוס נמצא על שלו היותיאוס טמיאין היותיאוס לקינוח אמרו ואין היותיאוס לבדיקה רב הונא אמר כדי שתקנח פי הבית מבחוץ אבל לא מה שבחדרין ולא מה שבסדקין בעון קומי רב נחמן בר יעקב מהו שתהא צריכה בדיקה בתוך כדי היותיאוס אמר רבי בא אם אומר את שתהא צריכה בדיקה בתוך כדי היותיאוס בטל היותיאוס אמר רבי יוסי בי רבי בון אם אומר את שתהא צריכה בדיקה בתוך כדי היותיאוס ולא כפקידה היא למעט מעת לעת ותנינן הפקידה היא ממעט מעת לעת אמר רבי יוסי בי רבי בון משל לשמש ועד שהיו עומדין אחר השקוף יצא השמש ונכנס העד זה היותיאוס ופטורין מן הקרבן ופטורין מן החטאת וחייבין באשם תלוי
ג אי זהו לאחר זמן כדי שתרד מן המיטה ותדיח את פניה ואחר כך מטמא מעת לעת ואינה מטמא את בועלה רבי עקיבה אומר מטמא את בועלה ומודין חכמים לרבי עקיבה ברואה כתם שהיא מטמא את בועלה הלכה ג' אי זהו לאחר זמן כו' אמר רבי יוסי בי רבי בון אין זה אחר זמן אלא אחר אחר זמן ואי זהו לאחר זמן כדי שתפשוט את ידה ותיטול את העד מתחת הכר אבל אחר אחר זמן בעלה טהור רבי לעזר בשם רב דברי חכמים שהן כשיטת רבי מאיר רבי יוחנן אמר חכמים ממש מאי כדון חברייא בשם רבי יוחנן נילף הדא דרבנן מן דרבי עקיבה כמה דרבי עקיבה אמר מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למיניינה כן רבנן אמרין מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למיניינה
ד כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש או תשמש לאור הנר ובית הלל אומרים דייה שני עדים כל הלילה אבא בר ירמיה כהנא בשם שמואל כל אשה שאין לה ווסת אסורה לביתה עד שעה שתבדוק והתנינן כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן פתר לה בבאין מן הדרך והתנינן הבאין מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה אמר רבי בון בר חייה תיפתר שבא ומצאה עירה והתני בין שמצאה עירה בין שמצאה ישינה אמר רבי בא תיפתר שהניחה בחזקת טהרה כמה עונה נותנין לה רבי שמעון בן לקיש אמר נותנין לה עונה בינונית שלשים יום אמר רבי יוחנן שונה אני אפילו לאחר שלש שנים מותר ובלבד באשה שיש לה ווסת אמר רבי אבהו והיא ששהת אחר ווסתה שבעת ימים וחש לומר שמא לא טבלה אמר רבי חנינה זאת אומרת שאסור לאשה לשהות בטומאתה שמואל בר אבא בעי אפילו דבר בריא שילדה אמר רבי יוסי כך אנו אומרי' אפילו נטמאת אלא כיון שילדה בטלה חזקתה אף הכא כיון שטימאת בטלה חזקתה בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר ולא כן תני המשמש מיטתו לאור הנר הרי זה מגונה כיני מתניתא תשמש ותבדוק לאור הנר רבי זעירה רב חייה בר אשי בשם רב שימשה בעד אסורה לביתה אמר רבי זעירא בשעה שהוכיחה קיים מותרת ובשעה שאין הוכיחה קיים לא כל שכן אמר רבי יוסי תמן את יכול לעמוד עליו ברם הכא אין את יכול לעמוד עליו
ה משל משלו חכמים באשה החדר והפרוזדור והעלייה דם החדר טמא נמצא בפרוזדור ספיקו טמא שחזקתו מן המקור הלכה ד' משל משלו חכמים באשה כו' כיני מתניתא דם החדר טמא ודם עלייה טהור רב יהודה בשם שמואל החדר לפנים מן הפרוזדור והעלייה נתונה על גבי החדר עד חצי פרוזדור ופיתחה של עלייה פתוח לפרוזדור רב נחמן בר רב יצחק שאל לרב חונה מתניתא בשנמצא מפתח עלייה ולפנים אמר ליה אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים בודאי היא אלא כן אנן קיימין בשנמצא מפתח עלייה ולחוץ מיליהון דרבנן פליגין דמר רבי יוחנן שלשה הן שהן בספק ועשו אותן כודאי ואילו הן המפלת יד חתוכה ורגל חתוכה ושיליא ודם הנמצא בפרוזדור מה אנן קיימין אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים בודאי היא אלא כן אנן קיימין בשנמצא מפתח עלייה ולחוץ רבי אבא בריה דרבי פפי בעא קומי רבי יוסי תנינן כמה ספיקות ואת אמר הכין אמר ליה מה דמר רבי יוחנן באשה
ו חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזג בית שמאי אומרי' אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרין הירוק עקביה בן מהללאל מטהר וחכמים מטמאין אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משו' משקה רבי יוסי אומר לא כך ולא כך הלכה ה' חמשה דמים טמאים באשה כו' רב ורבי יוחנן תריהון אמרין ארבעה דמים הן אדום הוא שהוא לוקה ונעשה שחור שמואל אמר שחור בא מכולן מניין לחמשה דמים טמאין מן התורה אמר רבי יהושע בן לוי והיא גילתה את מקור דמיה וטהרה ממקור דמיה דם יהיה זובה בבשרה והא ואשה כי יזוב זוב דמה מינהון הוא אלא שבא עליה בימי זיבתה ועשה אותה זיבה ומניין שיש דמים טמאין ויש דמים טהורין רבי חמא בר יוסף בשם ר' הושעיה כתיב כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם ודם אין כתיב כאן אלא בין דם לדם מיכן שיש דמים טמאין ויש דמים טהורין בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי הרי שבעה דומין הן למימי אדמה רבי יוסי בשם רב חברייא בשם רבי יוחנן לא טימא רבי מאיר אלא שנגע בו עקיבה ויטמא כמימי תלתן וכמימי בשר צלי שנגעו בהן בית שמאי אומרים הן דומים למימי אדמה דם טהור מכשיר דם טמא אינו מכשיר
ז אי זהו האדום כדם המכה שחור כחרת דיהא מיכן טהור כקרן כרכום כברור שיש בו וכמימי אדמה מבקעת בית כרם מיצף עליו מים וכמזג שני חלקי מים ואחד יין מן היין השרוני הלכה ו' אי זהו האדום כו' רבי יעקב בר אחא רבי עולא דקיסרין בשם רבי חנינה רבי בא בשם רבי שמעון בן מנסיא כדם המכה שלקת ושנת אמר רבי יעקב בר סוסיי קומי רבי יוסי ומתניתא אמרה כן אדום כדם המכה רבי יצחק בר נחמן ורבי אבודמא דמן חיפא הוון יתיבין אתא חד בר נש אמר רבי יצחק בר נחמן לרבי אבודמא קרוב הוא זה לבוא לדם נידה מה ופליג שאילו ישנה הוה כדם הנידה והשחור כחרת כיצד הוא עושה רבי בא בשם רבי יהודה נוטל את החרת ונותן על גבי עור לבן רבי יוסי בי רבי בון אמר על גבי עור צבוע רבי זעירא בשם רבנן שחור כעורב שחור כענב שחור כזפת טהור חברייא בשם רבי יוחנן שחור כדיו טהור רבי אמי בשם רבי יוחנן כפליון של ראש הבא ממדינת הים טמא רבי זעירא בעא קומי רבי אמי כל הלין מילייא לעבודה אמר ליה אין רבי שמעון בן לקיש אמר כולהן דיהא מיכן טהור עמוק מיכן טמא רבי יוחנן אמר כולהן דיהא מיכן טהור עמוק מיכן טהור חוץ משחור מתניתא מסייעה לרבי יוחנן דתנינן והשחור כחרת טמא דיהא מיכן טהור הא עמוק מיכן טמא לא אמרי' אלא שחור הא כולהון אפילו עמוקין מיכן טהורין קרתיה דרב יהודה כרבי שמעון בן לקיש ורב יהודה כרבי יוחנן תני בר קפרא ומסייע לרבי שמעון בן לקיש ולא עבדין עובדא דכוותיה דרבי חנינה מזג לבר קפרא אמר ליה כזה מהו אמר ליה טמא אדהיתיה אמר ליה טהור אמר ליה יהא שלמא לגברא דטעה בפומיה ולא טעי בעיינוי הוון בעיי מימר מאן דמר טהור במצחצח ומאן דאמר טמא בשאינו מצחצח נישמעינה מן הדא מעשה באשה אחת משל בית רבי שהיתה רואה דמים שחורין את עובדא קומי רבי יעקב בר זבדי וקומי רבי יצחק בר טבליי וביקשו לטמותה אמר לון רבי חלבו כן אמר רב חונה בשם רב שחור מקדיר טהור מצחצח טמא לא אמר אלא שחור הא כולהון אפילו מצחצחין טהורין וכקרן כרכום כברור שבו כלח ולא כיבש כעליון ולא כתחתון ברואה את הצל ולא ברואה את החמה רבי אבהו אייתי קומי רבי לעזר באילין קוזקזתהון אמר ליה כבר דהוא מראיו רבי יעקב בר זבדי אייתי קומי רבי אבהו דם שעיר באדום ודם דגים בשחור אמר ליה כבר דהוא מראיו וכמימי אדמה מבקעת בית כרם מיצף מים רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין מיצף מים על גבי מטלית וכמזג אבא בר חנה בשם רבי יוחנן כוס מזוג נראה מבחוץ הוון בעיי מימר כגון אילין כסייא טיברייאה אמר רבי אבודמא דציפרין קומי רבי מנא כגון הדא פייליתא שאינה עושה צל לכתליה שמואל אמר כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין לא יראה דמים טמאין רב אמר עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן מילתיה דרבי יוחנן אמרה כן כל דמים טהורין אני יודע וכל דמים טמאים אני יודע אם טהור שבאדום הוא הוא טמא שבמימי אדמה מאן דלא ידע הא לא ידע חמי ועוד מן הדא דתני יצללו ולא יעכרו רבי חנינה עכר אמרון קומי רבי יוחנן רבי חנינה עכר ואת לא עכר אמר לון רבי חנינה שתי עותיק רבי יוחנן לא שתי עותיק רבי חנינה שתי עותיק דעותק אמר רבי הושעיה מן בגין דרבי חנינה עיניה שביעה בעובדייה אפילו עכור לא פסליה רבי שמי בשם רבי אחא רבי חנינה משער בגוש של אדמה ר' אבון ר' שמי בשם רבי אחא מן בגין דאנן ידעין דרבי חנינה כשר בגין כן אנן סמכין עלוי ר' חנינה הוה שרי בציפורין והוון אתאי קומוי עובדין ומפק מן תרתין זימנין והוון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש שריין תמן ולא הוה מצרף לון עימיה אמרין חכים הוא ההוא סבא דפרזלוי חריפין חד זמן צרפון עימיה אמרין מה חמא רבי משגח עלינן יומא דין אמר לון ייתי עלי אם לא כל מעשה ומעש' שהייתי מוציא אם לא שמעתי אותו מר' להלכה כשערות ראשי ולמעשה שלשה פעמים והן עובדא לא אתא קומי רבי אלא תרין זימנין מן בגין כן צריפתכון עמי ר' יצחק בר נחמן יליף מן רבי לעזר דמים טהורין הא דמים טמאין לא ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן לרבי אבודמא דחיפא קרוב הוא זה לבוא לדם הנידה אלא מאן דיליף הדין מנה יליף הדין יצחק בר יונתן ורב הונא הוון יתיבין אתת חדא איתא ושאלתון אמר לה יצחק בר יונתן חמיתי עטיר מניה אמר ליה רב הונא כן אמר רב מן דאתי קומיך הורי אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי שמעון בר אבא כמה קופין דעובדין הוה אתי קומי רבי חנינה ומה דהוה אתי קומוי הוה אמר מהו לראות כתמין בלילה רבי ראה בלילה וטימא אמר שובקתיה לצפרא ראה ביום וטיהר אמר גדולים הן דברי חכמים שאמרו אין רואין כתמין בלילה אמר שובקתיה לרמשא ראה בלילה וטיהר אמר ולא אני שהוא שטעיתי הוא הוא שדיהא ראת על הכר מהו שתהא נאמנת לומר כזה ראיתי או כזה רבי בא בשם רב יהודה רבי חלבו רבי חייא בשם רבי יוחנן ראת על הכר נאמנת לומר כזה ראיתי או כזה ותני כן נאמנת יכול כשם שהיא מראה מראה כתמה כן תהא מראה מראות נגעים תלמוד לומר והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים הדרן עלך כל היד המרבה רב חונה בשם רב שחור מקדיר טהור מצחצח טמא לא אמר אלא שחור הא כולהון אפילו מצחצחין טהורין וכקרן כרכום כברור שבו כלח ולא כיבש כעליון ולא כתחתון ברואה את הצל ולא ברואה את החמה רבי אבהו אייתי קומי רבי לעזר באילין קוזקזתהון אמר ליה כבר דהוא מראיו רבי יעקב בר זבדי אייתי קומי רבי אבהו דם שעיר באדום ודם דגים בשחור אמר ליה כבר דהוא מראיו וכמימי אדמה מבקעת בית כרם מיצף מים רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין מיצף מים על גבי מטלית וכמזג אבא בר חנה בשם רבי יוחנן כוס מזוג נראה מבחוץ הוון בעיי מימר כגון אילין כסייא טיברייאה אמר רבי אבודמא דציפרין קומי רבי מנא כגון הדא פייליתא שאינה עושה צל לכתליה שמואל אמר כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין לא יראה דמים טמאין רב אמר עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן מילתיה דרבי יוחנן אמרה כן כל דמים טהורין אני יודע וכל דמים טמאים אני יודע אם טהור שבאדום הוא הוא טמא שבמימי אדמה מאן דלא ידע הא לא ידע חמי ועוד מן הדא דתני יצללו ולא יעכרו רבי חנינה עכר אמרון קומי רבי יוחנן רבי חנינה עכר ואת לא עכר אמר לון רבי חנינה שתי עותיק רבי יוחנן לא שתי עותיק רבי חנינה שתי עותיק דעותק אמר רבי הושעיה מן בגין דרבי חנינה עיניה שביעה בעובדייה אפילו עכור לא פסליה רבי שמי בשם רבי אחא רבי חנינה משער בגוש של אדמה ר' אבון ר' שמי בשם רבי אחא מן בגין דאנן ידעין דרבי חנינה כשר בגין כן אנן סמכין עלוי ר' חנינה הוה שרי בציפורין והוון אתאי קומוי עובדין ומפק מן תרתין זימנין והוון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש שריין תמן ולא הוה מצרף לון עימיה אמרין חכים הוא ההוא סבא דפרזלוי חריפין חד זמן צרפון עימיה אמרין מה חמא רבי משגח עלינן יומא דין אמר לון ייתי עלי אם לא כל מעשה ומעש' שהייתי מוציא אם לא שמעתי אותו מר' להלכה כשערות ראשי ולמעשה שלשה פעמים והן עובדא לא אתא קומי רבי אלא תרין זימנין מן בגין כן צריפתכון עמי ר' יצחק בר נחמן יליף מן רבי לעזר דמים טהורין הא דמים טמאין לא ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן לרבי אבודמא דחיפא קרוב הוא זה לבוא לדם הנידה אלא מאן דיליף הדין מנה יליף הדין יצחק בר יונתן ורב הונא הוון יתיבין אתת חדא איתא ושאלתון אמר לה יצחק בר יונתן חמיתי עטיר מניה אמר ליה רב הונא כן אמר רב מן דאתי קומיך הורי אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי שמעון בר אבא כמה קופין דעובדין הוה אתי קומי רבי חנינה ומה דהוה אתי קומוי הוה אמר מהו לראות כתמין בלילה רבי ראה בלילה וטימא אמר שובקתיה לצפרא ראה ביום וטיהר אמר גדולים הן דברי חכמים שאמרו אין רואין כתמין בלילה אמר שובקתיה לרמשא ראה בלילה וטיהר אמר ולא אני שהוא שטעיתי הוא הוא שדיהא ראת על הכר מהו שתהא נאמנת לומר כזה ראיתי או כזה רבי בא בשם רב יהודה רבי חלבו רבי חייא בשם רבי יוחנן ראת על הכר נאמנת לומר כזה ראיתי או כזה ותני כן נאמנת יכול כשם שהיא מראה מראה כתמה כן תהא מראה מראות נגעים תלמוד לומר והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים הדרן עלך כל היד המרבה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.