א המפלת חתיכה אם יש עימה דם טמאה ואם לאו טהורה ר' יהודה או' בין כך ובין כך טמאה רבנן אמרין מקור הוא שהוא מגדל חתיכה רבי יודה אומר דם הוא שהוא קרוש ונעשה חתיכה אמר רבי יוחנן לא טימא רבי יודה אלא כגון ארבעה מיני דמים רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא בשם רבי יוסי בי רבי נהוריי הלכה כרבי יודה שמע רבי לעזר ומר איני מקבל עלי את הדבר הזה שמואל אמר הלכה כר' יודה אמר ר' זעירה לא דו אמר הלכה כרבי יודה אלא דו חמי רבנן נהגין כרבי יהודה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי קורעה ואם נמצא בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה תנה רבי ליעזר בן יעקב ופליגא על רבי שמעון בן יוחי דם יהיה זובה בבשרה לא מה שבשפיר ולא מה שבחתיכה
ב המפלת כמין קליפה כמין שערה כמין עפר כמין יבחושין אדומין תטיל למי' אם נמחו טמיאה המפלת כמין דגים חגבים שקצים ורמשי' אם יש עמהן דם טמאה ואם לאו טהורה המפלת כמין בהמה חיה ועוף בין טמאין בין טהורי' אם זכר תשב לזכר אם נקיבה תשב לנקיבה אין ידוע תשב לזכר ולנקיבה דברי ר"מ וחכמים אומרים כל שאין בו מצורת האדם אינו וולד המפלת כמין חתיכה כו' רבי חנינה בשם רבי שמעון בן לקיש תטיל לפושרין והתנינן המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים אם יש עמהן דם טמיאה ואם לאו טהורה ותטיל לפושרין הדא ילפה מן ההיא וההיא ילפה מן הדא הדא ילפה מן ההיא שאם נמחו טמיאה ואם לאו טהורה וההיא ילפה מן הדא שאם יש עמהן דם טמיאה ואם לאו טהורה ותטיל לפושרין תמן תנינן וכמה היא שרייתן בפושרין מעת לעת יהודה בן נקוסה אומר צריכין שיהו פושרין מעת לעת כיצד הוא עושה נותנן ברמץ או נותן לתוכן חמין כל שהן המפלת דם יבש רבי לעזר אומר טמיאה רבי יוסי בן חנינה אמר טהורה מתניתא פליגא על רבי יוסי בן חנינה דם הנידה ובשר המת מטמין לחין ומטמאין יבישין פתר לה בשהיו לחין ויבשו מתניתא פליגא על רבי לעזר המפלת כמין חתיכה כמין שערה כמין עפר כמין יבחושין אדומין תטיל למים ואם נמחו טמיאה פתר לה משם ברייה אמר רבי זעירא ואפילו תתיב עפר עפר משם בירייה אמר רבי בא ואפילו תימר עפר עפר איתתא עברת וקמת משם בירייה מתניתא פליגא על רבי יוסי בן חנינה מעשה באשה אחת שהיתה מפלת כמין קליפין אדומות ובא מעשה לפני חכמים ושלחו וקראו לרופאין ואמרו להן מכה יש לה מבפנים שוב מעשה באשה אחת שהיתה משרת כמין שערות אדומות ובא מעשה לפני חכמים ושלחו וקראו לרופאין ואמרו להן שומא יש לה מבפנים מפני שיש בה שומה ומפני שיש בה מכה הא אין בה שומא ואין בה מכה לא בדא פליגין עליה ולית לה קיום אמר רבי יוחנן הלידה הזאת ככל הלידות שבתורה מה הלידות שבתורה עד שיצא ראשו ורובו וזו עד שיצא ראשו ורובו רבי שמעון בן לקיש אמר משונה היא הלידה הזאת מכל הלידות שבתורה כל הלידות שבתורה עד שיצא ראשו ורובו וזו עד שתצא הכרת פניו מה נפיק מביניהון יצא מחותך או מסורס על דעתיה דרבי יוחנן עד שיצא ראשו ורובו על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש עד שצתא הכרת פניו ואין ידוע תשב לזכר ולנקיבה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל שאין בו מצורת האדם אינו וולד כל הן דתנינן תשב לזכר ולנקיבה י"ד טמאים וכ"ו טהורין נותנין עליה חומרי זכר וחומרי נקיבה הדא דת מר לביתה אבל לטהרות תשב לנקיבה אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו טעמא דרבי מאיר מפני שכתוב בהן יצירה כאדם וייצר יי' אלהים את האדם עפר מן האדמה רבי אמי בעי מפני שכתוב בהן יצירה כבהמה וייצר יי' אלהים מן האדמה כל חית השדה וכל עוף השמים והא כתיב כי הנה יוצר הרים ובורא רוח מעתה הפילה דמות הר תהא טמאה לידה שנייא היא שאין כתיב בהן יצירה מתחילת ברייתו של עולם רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שסוקרין לפניהן כאדם אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן מפני שמהלכין לפניהן כאדם התיב רבי בון בר חייה והתנינן שגלגל עינו של אדם עגול כשל אדם הוי מום הוא אמר רבי יוסי מה תנינן סוקרין מה תנינן מהלכין מאי כדון גלגלי אדם עגולין וגלגלי בהמה ארוכין אמר רבי יוסי בי רבי בון באדם לבן רבה על השחור ובבהמה שחור רבה על הלבן רבי חגיי אמר רבי חנניה חברין דרבנין מקשי לה על דרבי מאיר הפילה דמות עורב עומד בראש הדקל ואומר לו בא וחלוץ או ייבם אמר ליה רבי מנא עד דאת מקשי לה על דרבי מאיר קשיתה על דרבנן דמר רבי יסא בשם ר' יוחנן כולו אדם ופניו בהמה אינו וולד כולו בהמה ופניו אדם וולד הוא כולו אדם ופניו בהמה עומד וקורא בתורה ואומרי' לו בוא לשחטך כולו בהמה ופניו אדם עומד וחורש בשדה ואומרי' לו בוא וחלוץ או יבם ואמר רבי יסא בשם ר' יוחנן לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין ואילו הן הסימנין המצח והגבינין והעין והאוזן והלסת והחוטם והזקן וגומות הזקן ואמר רבי יסא בשם רבי יוחנן לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין רבי בא רבי ירמיה בשם רב דברי רבי עד שיהו כל הפנים דומין לאדם ודברי חכמים אפילו אחד מן הסימנין ודברי רבי שמעון בר יוחי אפילו צפרניו רבי פינחס בעי מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בר יוחי תמן הוא אומר עד שיהו ראשו ורובו דומין לאמו והכא הוא אמר הכין כאן באדם כאן בבהמה אמר רבי בא רבי חייה רובה אזל לדרומא שאלון ליה רבי חמא אבוי דרבי הושעיה ובר קפרא כולו אדם ופניו בהמה מהו אתא ושאל לרבי אמ' ליה צא וכתוב להן אינו וולד אמר רבי ירמיה נפק זוגא לבר שאלון ליה רבי חמא אבוי דרבי הושעיה ובר קפרא שתי עיניו טוחות מהו אתא ושאיל לרבי אמר ליה צא וכתוב להן אינו וולד אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי כדעתיה דרבי אמר עד שיהו כל הפנים דומין לאדם פניו ממוסמסות מהו רבי יסא אמר איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר אינו וולד רבי שמעון בן לקיש אמר וולד הוא אמר רבי זעורה לה דרבי יוחנן אמ' אינו וולד כל דכן אלא אינו וולד להושיב את אמו ימי טוהר אבל וולד הוא להושיב את אמו ימי לידה רבי יוחנן אמר בשם רבי ינאי וירכתו אטומה אינו וולד רבי יוחנן בשם רבי יוסי בי רבי יהושע טיבורו אטום אינו וולד רבי יוחנן בשם רבי זכאי נקובתו אטומה אינו וולד רבי זעירה בשם גידול גולגולתו אטומה אינו וולד
ג המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנינין אינה חוששת לוולד ואם היה מרוקם תשב לזכר ולנקיבה הלכה ג' המפלת שפיר מלא מים כו' תני מלא מים טמיאה לידה מלא דם טמא נידה מלא בשר טמיאה נידה והא תנינן המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנינים אינה חוששת לוולד רבי ביבי בשם רבי שמעון בן לקיש מתניתא בצלולין ברייתא בעכורין רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ואפילו צלולין שאין שפיר אלא באדם בלבד הדא היא דכתיב בשומי ענן לבושו וערפל חתולתו לבושו זה השפיר וערפל חתולתו זו השיליא שפיר שנתקלקלה צורתו מהו רבי יוחנן אמר וולד רבי שמעון בן לקיש אמר אינו וולד מתיב רבי שמעון בן לקיש קומי רבי יוחנן מה בינו לבין המת שנסרח ואין שלדו קיימת אמ' ליה תמן בדין היה אפי' שלדו קיימת יהא טהור ולמה אמרו טמא מפני כבודו ברם הכא וולד הוא אי זהו שפיר מרוקם שאמרו כל שתחילת ברייתו דומה לרשון אין בודקין אותו במים מפני שהן עזין ועוכרין אותו אלא בשמן מפני שהוא מתון ומזגזג ואין בודקין אותו אלא בחמה תני אבא שאול אומר מטיבורו אדם נוצר ומשלח שרשין מיכן ומיכן תני רואין שתי עיניו כמין שתי טיפין של זבוב שני נקובי חוטמו כמין שתי טיפין של זבוב פיו פתוח כשעורה רואין שתי ידיו כמין שתי טיפין של זבוב טיבורו כמין טיפה של זבוב גוייתו כטיפה של זבוב ואם היתה נקיבה גוייתה מתוח כשערה תני רבי יונתן אומר רואין שתי זרועותיו כמין שני חוטין של זהורית ושאר כל איבריו כמין גולם מצומתים ופיתוח ידים ורגלים אין לו אדיין ועליו הוא מפורש בקבלה גולמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם רב יהודה שאל לשמואל בגין דאנא חכים מיחמי סימני שפיר אמר ליה רישיה דרישך יכווה ברותחין ואתה לא תיכוה אפילו בפושרין רבי חייה בשם רבי יוחנן אילין נשייא דאמרן שבלוליה דכר שבלולה נוקבה לית אנן סמכין עליהון רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן נאמנת אשה לומר ילדתי ולא ילדתי ואינה נאמנת לומר דכר הוא נוקבה היא
ד המפלת סנדל או שילייא תשב לזכר ולנקיבה השיליא בבית הבית טמא לא שהשילייא וולד אלא שאין שילייא שאין עמה וולד ר"ש אומר נימוק הוולד עד שלא יצא הלכה ד' המפלת סנדל או שיליא כו' רבי בא בשם רב יהודה אין סנדל אלא שרצמו חי ואינו יוצא עם החי אלא עם המת התיב רבי בון בר חייה והא תנינן המפלת סנדל או שיליא תשב לזכר ולנקבה הוי וולד הוא אמר רבי הונא קיימתה קומי רבי ירמיה תיפתר שיצא הוולד דרך הדופן וסנדל דרך הרחם וולד בתוך מלאת סנדל לאחר מלאת וולד עד שלא נתגיירה סנדל משנתגיירה וולד ואפילו תימר זה וזה דרך רחם זה וזה משנתגיירה תיפתר שיצא הוולד תחילה והפרישה לו קרבן לא הספיקה להביא אותו הקרבן עד שיצא סנדל ונדחה קרבן הראשון ונמצאת מביאה קרבן מחמת הסנדל אי זהו הסנדל שאמרו כל שהוא דומה לסנדל דג שבים רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שהוא דומה ללשונו של שור נמנו עליו רבותינו לומר והוא שיהא בו מצורת אדם מנו רבותינו ר' יהודה הנשיא ובית דינו בג' מקומות נקרא רבי יהודה הנשיא רבותינו בגיטין בשמן ובסנדל סנדל הדא דאמרינן בשמן כהאי דתנינן תמן ר' ובית דינו התירו בשמן בגיטין כהיא דתנינן תמן זה גיטיך אם מתי זה גיטיך מחולי זה גיטיך לאחר מיתתי לא אמר כלום ורבותינו אמרו הרי זה גט מנו רבותינו רבי יהודה הנשיא ובית דינו ויקראו לו בית דין שרייא שכל בית דין שהוא מתיר שלשה דברים הוא נקרא בית דין שרייא אמר רבי יודן בית דינו חלוק עליו בגיטין רבי ינאי צווח טיהרתם אתם את היולדות רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מעידותו של רבי חונייה מברת חוורן היא כהדא רבי זעירא אם מעידותו של רבי חונייה דברת חוורן היא רבי חנינת צווח טיהרתם את היולדות אי זו היא שיליה שאמרו כל שהיא דומה לחוט ערב וראשה תפוח כתורמוס רבן שמעון בן גמליאל אומר של שהוא דומה לדקי' של תרנוגלין וראשה תפוח כקרקבן וחללה כחצוצרת ואין שילייה פחותה מטפח רב יהודה שלח שאל לרבי לעזר שיליה שיצתה מקצתה היום ומקצתה למחר אמר ליה אם לדם טוהר מונה מיום הראשון ואם לדם טמא מונה מיום השיני אמר רבי מתנייה הדא דאת אמר בשלא יצא עמה וולד אבל אם יצא עמה וולד בין לדם טוהר בין לדם טמא אינה מונה אלא משעת יציאת הוולד רבי יוסי בן שאול בעא קומי רבי מהו לתלות שילייא בדבר שאינו וולד אמר ליה אין תולין שילייא בדבר שאינו וולד יצאת קשורה לו מהו אמר ליה אין שונין דבר שאי איפשר תנא רבי חנין דשמואל אין תולין שיליא בדבר שאינו וולד יצאת קשורה לו תולין אותה בו שמואל שאל לתלמידוי דרב מהו לתלות שילייא בנפלים אמרין ליה תולין שיליא בוולד ותולין שילייא בנפלים וקלסון שמואל דאינון אמרין שיטתיה דרבי בון תנא רבי חנין דשמואל תולין שילייא בוולד ואין תולין שילייא בנפלים שאינה פורשת ממנו עד שיגמור רבי זעירא בשם רבנן הן דאת אמרת תולין שיליא בוולד שאין האשה מתעברת וחוזרת ומתעברת ויתלו אותה בנפלים שאין האשה מפלת וחוזרת ומפלת אני אומר עיברה תאומים ונימוקה שילייתו של שפיר משפירה של שלייתה רבי זעירה רב יהודה בשם רב תולין שילייא בוולד עד שלשה ימים ואין הוולד משתהא לאחר חבירו שלשה ימים אמר רבי זעירא מאן דמר הדא אמר הדא ואינון פליגין הדא על הדא אמר ר' בא אוקמה רב יהודה בשם רב הן דאת אמר תולין שילייה בוולד עד שלשה ימים בשיצא הוולד תחילה והן דאת אמר אין הוולד משתהא לאחר חבירו שלשה ימים בשיצא הסנדל תחילה אמר רבי מנא ויאות אילין להטייה נפקין קדמאי אמר רבי יוסי בי רבי בון נפתח לגדול נפתח לקטן נפתח לקטן לא נפתח לגדול אמר רבי יוחנן דרבי שמעון היא דרבי שמעון אומר נימוק הוולד עד שלא יצא אמר רבי יוחנן מודה רבי שמעון שהוא מוציא את אמו ימי לידה מעתה יהא הבית טמא אמר רבי בון בר חייה תיפתר שיצא כל שהוא נימוק אמר להן רבי שמעון לחכמים אין אתם מודין לי במוציא את הספל מבית הפנימי לחיצון שהוא טהור אמרו לו מפני שהוא כטרוף אמר להן אף זה כטרוף הוא כלים שהיו שם בשעת יציאה מה הן נישמעינה מן הדא דתנינן תמן רבי ליעזר בן יעקב אומר בהמה גסה ששפעה חררת דם הרי זה תיקבר ונפטרה מן הבכורה ותני עלה אינה מטמא במשא אמר רבי יוחנן רבי שמעון ורבי ליעזר בן יעקב שניהן אמרו דבר אחד הדא אמרה כלים שהיו שם בשעת יציאה טהורין
ה המפלת טומטום ואנדרוגינס וזכר תשב לזכר ולנקיבה טומטום וזכר ואנדרוגינס וזכר תשב לזכר ולנקיבה טומטום ונקיבה ואנדרוגינס ונקיבה תשב לנקיבה בלבד יצא מחותך ומסורס לכשיצא רובו הרי זה כילוד יצא כדרכו עד שיצא רוב ראשו אי זהו רוב ראשו משתצא פדחתו ו' המפלת ואין ידוע מה הוא תשב לזכר ולנקיבה אם ידוע אם וולד הוא תשב לזכר ולנקיבה ולנידה המפלת ליום ארבעים אינה חוששת לוולד ליום ארבעי' ואחד תשב לזכר ולנקבה ולנדה ר' ישמעאל אומ' יום ארבעי' ואחד תשב לזכר ולנידה יום שמונים ואחד תשב לזכר ולנקבה ולנידה שהזכר נגמר לארבעים ואחד ונקיבה לשמונים ואחד וחכמים אומרים אחד בריית זכר ואחד בריית נקיבה זה וזה לארבעים ואחד הלכה ה' המפלת טומטום ואנדרוגינס כו' כל הן דתנינן תשב לזכר ולנקיבה י"ד טמאין וכ"ו טהורין נותנין עליה חומרי זכר וחומרי נקיבה הדא דאת אמר לביתה אבל לטהרות תשב לנקיבה טומטום וזכר אנדרוגינס וזכר תשב לזכר ולנקיבה וחוששין לזכר טומטום ונקיבה אנדרוגינס ונקיבה תשב לנקיבה בלבד ואין חוששין לזכר הדא אמרה ילדה זכר ונקיבה או נקיבה וזכר תשב לנקיבה מחותך שיצא ראשו מהו רבי יסא אמר איתפלגון רבי יוחנן ורבי לעזר רבי יוחנן אמר ראשו כרובו רבי לעזר אמר ראשו כאחד מאיבריו מתניתא פליגא על רבי יוחנן יצא מחותך או מסורס משיצא רובו הרי זה כילוד פתר לה בשיצא ראשו מתניתא פליגא על רבי לעזר יצא כדרכו עד שיצא רוב ראשו הדא קדמיתא אמרה ראשו לא כלום פתר לה על מסורס רבי יונתן ורבי שמעון בן לקיש רבי יונתן כרבי יוחנן רבי שמעון בן לקיש כרבי לעזר רבי זעירא מחוי לחברייא פדחתו וגולגולתו הדא דבי גמליאל בי רבי ליאני בעא קומי רבי מנא מכיון דאת אמר וולד הוא מעתה הבא אחריו אינו בכור לא לנחלה ולא לכהן אמר ליה תיפתר שיצאו מתים רבי יצחק בר נחמן בשם רבי לעזר גולגולת העוף ברובו רבי זערא בשם שמואל גרגרת העוף ברובו אתא עובדא קומי רבי יוסי באחד שניקב מלא מחט וכי אין אנו יודעין אי זה הוא רובו הדרן עלך המפלת חתיכה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.