Genesis 47 — רשב"ם על בראשית מז

אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם־יָדַעְתָּ וְיֶשׁ־בָּם אַנְשֵׁי־חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל־אֲשֶׁר־לִי׃

אנשי חיל: ראוים לגבורה ולשררה, כמו אשת חיל את:

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת־יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם׃

מעט ורעים: לפי שנראה יעקב בעיניו זקן יותר מדאי ששאל לו כמה ימי שני חייך, השיב לו יעקב מעט הם אבל רעים הם ולכך אני נראה בעיניך זקן יותר מדי:

וְלֶחֶם אֵין בְּכָל־הָאָרֶץ כִּי־כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב׃

ותלה: כמו ותכה מכעס עיני, הה"י עיקר לפיכך מפיק ה"י, וכן נגה אור: ארץ מצרים וארץ כנען: אלב הרחוקות יותר מארץ כנען לא היו באים לארץ מצרים, כי היו רחוקות יותר מדאי, או שמא לא היה שם רעב, גדול כל כך:

וְאֶת־הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל־מִצְרַיִם וְעַד־קָצֵהוּ׃

העביר אותו לערים: כמו שעשה סנחריב כדכתיב אל ארץ כארצכם, כדי שלא יטענו כח חזקה איש איש בארצו לאחר מכירה. (כט). ויקרבו ימי ישראל למות: כל מקום שאדם חפץ את בניו צריך לאמר ויקרבו, וכן ויהי כי זקן יצחק וגו' ויקרא את עשו וגו' לא ידעתי יום מותי, וכן ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו. ועיקר התחלת פרשה זו מן וישב ישראל בארץ מצרים וגו', כי עליו מחובר ויחי יעקב, אלא שלא רצו הקהלות לסיים פרשת ויגש בותהי הארץ לפרעה, וסיימוה בוישב ישראל: שים נא ידך: כבר פירשתיו אצל עבד אברהם:

וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל־רֹאשׁ הַמִּטָּה׃

וישתחו ישראל ליוסף ממקום שהיה על ראש המטה: