Metzudat Zion on Isaiah 23 — מצודת ציון על ישעיהו כג

מַשָּׂא צֹר הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי־שֻׁדַּד מִבַּיִת מִבּוֹא מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה־לָמוֹ׃

הילילו. מל׳ יללה: שודד. נעשק: מבית. מהיות בית וכן מבוא ודוגמתו וימאסך ממלך (שמואל א ט״ו:כ״ג) ופי׳ מהיות מלך: למו. להם:

דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִידוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ׃

דומו. ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י) ור״ל התעצבו כי דרך המתעצב לשבת דומם:

וּבְמַיִם רַבִּים זֶרַע שִׁחֹר קְצִיר יְאוֹר תְּבוּאָתָהּ וַתְּהִי סְחַר גּוֹיִם׃

שיחור. הוא הנילוס: יאור. הנילוס נקרא יאור:

בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי־אָמַר יָם מָעוֹז הַיָּם לֵאמֹר לֹא־חַלְתִּי וְלֹא־יָלַדְתִּי וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת׃

מעוז. ענין חוזק: חלתי. כן יקראו חבלי הלידה וכן חלנו כמו ילדנו (לקמן כו): רוממתי. ענינו כמו גדלתי:

כַּאֲשֶׁר־שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר׃

יחילו. מל׳ חיל ורעד:

הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה מִימֵי־קֶדֶם קַדְמָתָהּ יֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לָגוּר׃

הזאת. בה״א התימה: עליזה. ענין שמחה: יבולה. ענין הבאה כמו יובל שי (לעיל יח): מרחוק. כמו למרחוק: לגור. לדור:

מִי יָעַץ זֹאת עַל־צֹר הַמַּעֲטִירָה אֲשֶׁר סֹחֲרֶיה שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי־אָרֶץ׃

המעטירה. מל׳ עטרה ור״ל המפוארה: כנעניה. ענין תגר וסוחר כמו וחגור נתנה לכנעני (משלי ל״א:כ״ד) וכפל הדבר במ״ש:

יְהוָה צְבָאוֹת יְעָצָהּ לְחַלֵּל גְּאוֹן כָּל־צְבִי לְהָקֵל כָּל־נִכְבַּדֵּי־אָרֶץ׃

לחלל. מל׳ חלול והשפלה: גאון. מל׳ גאוה: צבי. ענין חמדה כמו נחלת צבי צבאות גוים (ירמיהו ג׳:י״ט): להקל. מל׳ קלות ובזיון:

עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר בַּת־תַּרְשִׁישׁ אֵין מֵזַח עוֹד׃

בת תרשיש. עדת תרשיש: מזח. ענין אזור וחגורה כמו ומזיח אפיקים רפה (איוב י״ב:כ״א) ור״ל חוזק וזרוז כי החגור במתניו הוא מזורז ביותר:

יָדוֹ נָטָה עַל־הַיָּם הִרְגִּיז מַמְלָכוֹת יְהוָה צִוָּה אֶל־כְּנַעַן לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ׃

הרגיז. ענין תנועת החרדה והמהירות וכן ואת התרגזך אלי (לקמן לז): אל. כמו על: כנען. ענין תגר ומסחר וכן כנען בידו מאזני מרמה (הושע י״ב:ח׳): לשמיד. כמו להשמיד וכן לנפיל ירך (במדבר ה׳:כ״ב) ומשפטו להנפיל: מעזניה. מל׳ עוז וחוזק ומשפטו מעוזזיה ולהקל הקריאה החליפו אות הכפל בנו״ן וכן כי לא תמנו (איכה ג) ומשפטו תממו:

וַיֹּאמֶר לֹא־תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת־צִידוֹן כתיים [כִּתִּים] קוּמִי עֲבֹרִי גַּם־שָׁם לֹא־יָנוּחַ לָךְ׃

לעלוז. לשמוח: המעשקה. השדודה: בתולת. לפי שלא נכבשה עדיין קראה בתולה כי לא באה ברשות אחר כבתולה שלא באה ברשות בעל וכן בתולת בת ציון (מ״ב יט): בת צידון. עדת צידון: כתים. אל כתים: ינוח. מל׳ הנחת רוח:

הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ בחיניו [בַחוּנָיו] עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה׃

לציים. לאנשי ציים ר״ל לבעלי ספינות כמו וצי אדיר (לקמן לג): בחוניו. ענין מגדל ומבצר כמו עופל ובחן (לקמן לב): עוררו. ענין חרבן והשחתה כמו ערו ערו (תהלים קלז): ארמנותיה. מלשון ארמון ופלטרין:

הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן׃

שודד. נעשק: מעזכן. מל׳ עוז וחוזק:

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִשְׁכַּחַת צֹר שִׁבְעִים שָׁנָה כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה׃

מקץ. מסוף:

וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יְהוָה אֶת־צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת־כָּל־מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃

יפקוד. ענין זכרון והשגחה: לאתננה. כן יקרא מתן הזונה כמו לא תביא אתנן זונה (דברים כ״ג:י״ט):

וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְהוָה יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק׃

יחסן. ענינו כמו אוצר וכן חוסן ויקר יקחו (יחזקאל כ״ב:כ״ה): ולמכסה. ולכסות: עתיק. ענינו חוזק וחשוב וכן הון עתק (משלי ח):