Metzudat Zion on Jeremiah 48 — מצודת ציון על ירמיהו מח

לְמוֹאָב כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶל־נְבוֹ כִּי שֻׁדָּדָה הֹבִישָׁה נִלְכְּדָה קִרְיָתָיִם הֹבִישָׁה הַמִּשְׂגָּב וָחָתָּה׃

הוי. ענין יללה: נבו. קריתים המשגב. שמות מקומות: וחתה. ענין פחד ושבר כמו ואל תחת (לעיל מ״ו):

אֵין עוֹד תְּהִלַּת מוֹאָב בְּחֶשְׁבּוֹן חָשְׁבוּ עָלֶיהָ רָעָה לְכוּ וְנַכְרִיתֶנָּה מִגּוֹי גַּם־מַדְמֵן תִּדֹּמִּי אַחֲרַיִךְ תֵּלֶךְ חָרֶב׃

תדמי. ענין כריתה כמו נדמתה אשקלון (לעיל מז):

קוֹל צְעָקָה מֵחֹרוֹנָיִם שֹׁד וָשֶׁבֶר גָּדוֹל׃

שוד. ענין עושק:

נִשְׁבְּרָה מוֹאָב הִשְׁמִיעוּ זְּעָקָה צעוריה [צְעִירֶיהָ׃]

צעיריה. ענין קוטן כמו שלחו צעיריהם (לעיל ד):

כִּי מַעֲלֵה הלחות [הַלּוּחִית] בִּבְכִי יַעֲלֶה־בֶּכִי כִּי בְּמוֹרַד חוֹרֹנַיִם צָרֵי צַעֲקַת־שֶׁבֶר שָׁמֵעוּ׃

במורד. מלשון ירידה ור״ל בעמק: צרי. כמו צרים:

נֻסוּ מַלְּטוּ נַפְשְׁכֶם וְתִהְיֶינָה כַּעֲרוֹעֵר בַּמִּדְבָּר׃

כערוער. שם עץ מדברי וכן והיה כערער בערבה (לעיל יז):

כִּי יַעַן בִּטְחֵךְ בְּמַעֲשַׂיִךְ וּבְאוֹצְרוֹתַיִךְ גַּם־אַתְּ תִּלָּכֵדִי וְיָצָא כמיש [כְמוֹשׁ] בַּגּוֹלָה כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו יחד [יַחְדָּיו׃]

במעשיך. כן יקרא מקנה הבקר והצאן כי העוסק במקנה כל מעשהו בהם וכן ואיש במעון ומעשהו בכרמל (ש״א כה): כמוש. כן שם הפסל של מואב:

תְּנוּ־צִיץ לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן׃

ציץ. ר״ל כנף כי כל דבר היוצא מן הגוף קרוי בשם ציץ וכמו ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל לח): נצא תצא. מלשון נוצה וכנף ור״ל תעוף בנוצת כנפים:

אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יְהוָה רְמִיָּה וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם׃

מלאכת. ענין שליחות כמו במלאכת ה׳ (חגי א):

שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל־שְׁמָרָיו וְלֹא־הוּרַק מִכְּלִי אֶל־כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ עַל־כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר׃

שאנן. ענין שלום כמו ושאנן ואין מחריד (לעיל טו): שמריו. הוא הנופל מן המשקה לתחתיות הכלי וכן אך שמריה ימצו (תהלים עה): הורק. ענין שפיכה כי כשנשפך המשקה מן הכלי נעשה ריק וכן שמן תורק שמך (ש״ה א): נמר. מלשון תמורה וחלוף ור״ל מטוב לרע:

לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְשִׁלַּחְתִּי־לוֹ צֹעִים וְצֵעֻהוּ וְכֵלָיו יָרִיקוּ וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ׃

צועים וצעוהו. ענין טלטול והנעה ממקום למקום וכן את צעה זונה (לעיל ב): יריקו. מלשון ריק: ונבליהם. נאדות כמו נבל יין (ש״א י): ינפצו. ענין שבר ורציצה כמו ונפוץ הכדים (שופטים ז):

שֻׁדַּד מוֹאָב וְעָרֶיהָ עָלָה וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח נְאֻם־הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ׃

עלה. ענין סלוק והפסק כמו אל תעלני בחצי ימי (תהלים קב): ומבחר. מלשון בחור ומובחר:

קָרוֹב אֵיד־מוֹאָב לָבוֹא וְרָעָתוֹ מִהֲרָה מְאֹד׃

איד. ענין שבר ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב ל״א:ג׳):

נֻדוּ לוֹ כָּל־סְבִיבָיו וְכֹל יֹדְעֵי שְׁמוֹ אִמְרוּ אֵיכָה נִשְׁבַּר מַטֵּה־עֹז מַקֵּל תִּפְאָרָה׃

עוז. ענין חוזק: מקל. הוא כמו מטה:

רְדִי מִכָּבוֹד ישבי [וּשְׁבִי] בַצָּמָא יֹשֶׁבֶת בַּת־דִּיבוֹן כִּי־שֹׁדֵד מוֹאָב עָלָה בָךְ שִׁחֵת מִבְצָרָיִךְ׃

בת דיבון. עדת דיבון והוא שם עיר:

אֶל־דֶּרֶךְ עִמְדִי וְצַפִּי יוֹשֶׁבֶת עֲרוֹעֵר שַׁאֲלִי־נָס וְנִמְלָטָה אִמְרִי מַה־נִּהְיָתָה׃

וצפי. ענין הבטה כמו צפה דרך (נחום ב): ערוער. שם מקום:

הֹבִישׁ מוֹאָב כִּי־חַתָּה הילילי [הֵילִילוּ ] וזעקי [וּזְעָקוּ] הַגִּידוּ בְאַרְנוֹן כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב׃

חתה. נשברה: הילילו. מלשון יללה:

נִגְדְּעָה קֶרֶן מוֹאָב וּזְרֹעוֹ נִשְׁבָּרָה נְאֻם יְהוָה׃

נגדעה. ענין כריתה כמו ואשריהם תגדעון (דברים ז): קרן. ענין ממשלה כמו וירם קרן משיחו (ש״א ב):

הַשְׁכִּירֻהוּ כִּי עַל־יְהוָה הִגְדִּיל וְסָפַק מוֹאָב בְּקִיאוֹ וְהָיָה לִשְׂחֹק גַּם־הוּא׃

השכירהו. מלשון שיכור: וספק. ענין הכאה וחבטה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כ״ד:י׳): בקיאי. הוא המאכל החוזר דרך הפה:

וְאִם לוֹא הַשְּׂחֹק הָיָה לְךָ יִשְׂרָאֵל אִם־בְּגַנָּבִים נמצאה [נִמְצָא] כִּי־מִדֵּי דְבָרֶיךָ בּוֹ תִּתְנוֹדָד׃

מדי. מתי כמו מדי דברי בו (לעיל לא): תתנודד. מלשון הנדה והנעה:

עִזְבוּ עָרִים וְשִׁכְנוּ בַּסֶּלַע יֹשְׁבֵי מוֹאָב וִהְיוּ כְיוֹנָה תְּקַנֵּן בְּעֶבְרֵי פִי־פָחַת׃

תקנן. מלשון קן והוא מדור העופות כמו ודרור קן לה (תהילים פ״ד:ד׳): בעברי. מלשון עבר וצד: פחת. בור וחפירה כמו באחת הפחתים (ש״ב ז):

שָׁמַעְנוּ גְאוֹן־מוֹאָב גֵּאֶה מְאֹד גָּבְהוֹ וּגְאוֹנוֹ וְגַאֲוָתוֹ וְרֻם לִבּוֹ׃

גאון. וגאונו מלשון גאוה:

אֲנִי יָדַעְתִּי נְאֻם־יְהוָה עֶבְרָתוֹ וְלֹא־כֵן בַּדָּיו לֹא־כֵן עָשׂוּ׃

עברתו. מלשון עברה וזעם: בדיו. דבר כזב הבדוי מן הלב וכן אשר בדא מלבו (מ״א יב):

עַל־כֵּן עַל־מוֹאָב אֲיֵלִיל וּלְמוֹאָב כֻּלֹּה אֶזְעָק אֶל־אַנְשֵׁי קִיר־חֶרֶשׂ יֶהְגֶּה׃

קיר חרש. שם מקום: יהגה. ענין המיה וכן אהגה כיונה (ישעיה לח):

מִבְּכִי יַעְזֵר אֶבְכֶּה־לָּךְ הַגֶּפֶן שִׂבְמָה נְטִישֹׁתַיִךְ עָבְרוּ יָם עַד יָם יַעְזֵר נָגָעוּ עַל־קֵיצֵךְ וְעַל־בְּצִירֵךְ שֹׁדֵד נָפָל׃

נטישותיך. ענין ענפים כמו ואת הנטישות הסיר התז (שם יח): נגעו. מלשון נגע ור״ל נגפו וכן וינגעו יהושע וכל ישראל (יהושע ח׳:ט״ו): קיצך. פירות הקיץ: בצירך. כן נקרא תלישת ענבי הגפן כמו ואת ענבי נזיריך לא תבצור (ויקרא כ״ה:ה׳): נפל. ענין חניה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח):

וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי לֹא־יִדְרֹךְ הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד׃

ונאספה. ענין כליון כמו אסוף אסיפם (לעיל ח): וגיל. ענין שמחה: הכרמל. כן יקרא מקום שדות וכרמים: מיקבים. כן יקראו הבורות שהיין יורד בהם כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה׳:ב׳): השבתי. ענין בטול ומניעה כמו שבת נוגש (שם יד): ידרוך. הדרך לדרוך ענבים ברגל להוציא היין: הידד. הוא קריאת הדורכים:

עַל־כֵּן לִבִּי לְמוֹאָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה וְלִבִּי אֶל־אַנְשֵׁי קִיר־חֶרֶשׂ כַּחֲלִילִים יֶהֱמֶה עַל־כֵּן יִתְרַת עָשָׂה אָבָדוּ׃

כחלילים. שם כלי נגון וכן ושרים כחוללים (תהלים פז): יתרת. מלשון יתרון והוא ענין רבוי: עשה. ענין קבוץ ואסיפה וכן וישראל עושה חיל (במדבר כד):

כִּי כָל־רֹאשׁ קָרְחָה וְכָל־זָקָן גְּרֻעָה עַל כָּל־יָדַיִם גְּדֻדֹת וְעַל־מָתְנַיִם שָׂק׃

קרחה. ענין מריטת השער: גרועה. מלשון גרעון וחסרון: גדודות. ענין שריטה כמו עד מתי תתגודדי (לעיל מז):

עַל כָּל־גַּגּוֹת מוֹאָב וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה מִסְפֵּד כִּי־שָׁבַרְתִּי אֶת־מוֹאָב כִּכְלִי אֵין־חֵפֶץ בּוֹ נְאֻם־יְהוָה׃

חפץ. ענין צורך וכן החפץ לשדי כי הצדק (איוב כב):

אֵיךְ חַתָּה הֵילִילוּ אֵיךְ הִפְנָה־עֹרֶף מוֹאָב בּוֹשׁ וְהָיָה מוֹאָב לִשְׂחֹק וְלִמְחִתָּה לְכָל־סְבִיבָיו׃

חתה. ענין שבר: הפנה. ענין סבוב: עורף. הוא מול הפנים: ולמחתה. לפחד:

כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה הִנֵּה כַנֶּשֶׁר יִדְאֶה וּפָרַשׂ כְּנָפָיו אֶל־מוֹאָב׃

ידאה. ענין עפיפה, וכן כאשר ידאה הנשר (דברים כ״ח:מ״ט):

נִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת וְהַמְּצָדוֹת נִתְפָּשָׂה וְהָיָה לֵב גִּבּוֹרֵי מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה׃

הקריות. הערים כמו תעלץ קריה (משלי י״א): והמצדות. ענין מגדל ומבצר כמו וישב דוד במצדה (ש״ב ה׳): נתפשה. ענין לכידה: מצרה. מלשון צר ולחץ:

פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב מוֹאָב נְאֻם־יְהוָה׃

ופחת. בור וחפירה כמו באחת הפחתים (שם ט״ז): ופח. ענין רשת כמו הפח נשבר (תהלים קכ״ד):

הניס [הַנָּס] מִפְּנֵי הַפַּחַד יִפֹּל אֶל־הַפַּחַת וְהָעֹלֶה מִן־הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח כִּי־אָבִיא אֵלֶיהָ אֶל־מוֹאָב שְׁנַת פְּקֻדָּתָם נְאֻם־יְהוָה׃

פקודתם. ענין השגחת הבאת הרעה:

בְּצֵל חֶשְׁבּוֹן עָמְדוּ מִכֹּחַ נָסִים כִּי־אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן וְלֶהָבָה מִבֵּין סִיחוֹן וַתֹּאכַל פְּאַת מוֹאָב וְקָדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן׃

ולהבה. שלהבת: מבן סיחון. מעיר סיחון וכן אבן בהן בן ראובן (יהושע ט״ו:ו׳): פאת. עבר וצד: קדקוד. הוא גובה הראש: שאון. ענין הומיה:

וְשַׁבְתִּי שְׁבוּת־מוֹאָב בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם־יְהוָה עַד־הֵנָּה מִשְׁפַּט מוֹאָב׃

ושבתי. מלשון השבה: שבות. מלשון שבי הגולה: באחרית. בסוף: