Metzudat Zion on Psalms 119 — מצודת ציון על תהלים קיט

אַשְׁרֵי תְמִימֵי־דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה׃

אשרי. ענינו הלול ושבח: תמימי. מלשון תם:

אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל־לֵב יִדְרְשׁוּהוּ׃

נוצרי. שומרי: עדותיו. הם המצות שהם לעדות על חדוש העולם כשבת ומועדים וכיוצא:

אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ׃

אחלי. ענין בקשה כמו אחלי אדוני לפני הנביא (מ״ב ה):

בְּכָל־לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל־תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֺתֶיךָ׃

תשגני. מלשון שגגה ומשגה:

בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא־לָךְ׃

צפנתי. ענין הטמנה:

בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ׃

אשיחה. ענין דבור:

בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ׃

אשתעשע. ענינו התעסקות בדבר מה לשמוח כמו ושעשע יונק (ישעיה יא):

גַּל־עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ׃

גל. מלשון גלוי:

גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶל־מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל־עֵת׃

גרסה. ענין שבירה כמו ויגרס בחצץ שני (איכה ג׳:ט״ז): לתאבה. כמו לתאוה:

גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֺתֶיךָ׃

השוגים. מלשון שוגג ומשגה:

גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי׃

גל. גלגל וסבב: ובוז. בזיון:

דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ׃

דלפה. ענין הטפה כמו דלף טורד (משלי כז): מתוגה. מל׳ יגון:

דֶּרֶךְ־מִצְוֺתֶיךָ אָרוּץ כִּי תַרְחִיב לִבִּי׃

ארוץ. מל׳ ריצה ורדיפה:

הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב׃

הורני. ענין למוד כמו את מי יורה דעה (ישעיהו כ״ח:ט׳): עקב. ענין סוף ואחרית ע״ש שהעקב הוא סוף הגוף ובעבור זה יקרא גם השכר בלשון עקב כמ״ש והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב) כי השכר הוא סוף המעשה:

הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֺתֶיךָ כִּי־בוֹ חָפָצְתִּי׃

בנתיב. ענין שביל ומסילה:

הַט־לִבִּי אֶל־עֵדְוֺתֶיךָ וְאַל אֶל־בָּצַע׃

בצע. אהבת הממון כמו שונאי בצע (שמות יח):

הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים׃

יגורתי. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כ״ב):

וְאַל־תַּצֵּל מִפִּי דְבַר־אֱמֶת עַד־מְאֹד כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי׃

תצל. ענין הסרה וכן אשר הציל אלהים מאבינו (בראשית לא):

זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד־מְאֹד מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי׃

הליצוני. מלשון לץ:

זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ׃

זלעפה. ענין בעתה ורעדה כמו ורוח זלעפות (לעיל יא):

חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל־לֵב חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ׃

חליתי. ענין בקשה כמו ויחל משה (שמות לב):

חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֺתֶיךָ׃

חשתי. ענין מהירות כמו ימהר יחישה מעשהו (ישעיהו ה׳:י״ט): התמהמהתי. ענין התעכבות כמו אם יתמהמ׳ חכה לו (חבקוק ב׳:ג׳):

חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃

חבלי. ענין סיעה וחבורה כמו חבל נביאים (ש״א י׳): עודני. ענין ביזה ושלל כמו בבקר יאכל עד (בראשית מא):

טֶרֶם אֶעֱנֶה אֲנִי שֹׁגֵג וְעַתָּה אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי׃

אענה. מלשון עינוי:

טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים אֲנִי בְּכָל־לֵב אֱצֹּר פִּקּוּדֶיךָ׃

טפלו. ענין חבור כמו ותטפול על עוני (איוב י״ד:י״ז):

טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם אֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי׃

טפש. ענין שומן כי השמן לב העם הזה (ישעיהו ו׳:י׳) תרגומו טפש לבא ומזה קראו לכסיל טפש:

יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃

יחלתי. קויתי:

יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי־שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ׃

עותוני. מלשון עון:

כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי׃

כלתה. ענין תאוה וחשק כמו נכספה וגם כלתה נפשי (לעיל פד):

כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי׃

כלו עיני. המתאוה לדבר מה ומתאחרת לבוא נקרא בלשון המקרא כליון עינים כמו ועיניך רואות וכלות וגו׳ (דברים כ״ח:ל״ב):

כִּי־הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃

כנאד. שם כלי ישימו בו היין: בקיטור. ענין עשן והבל כמו כקיטור הכבשן (בראשי׳ יט):

כָּרוּ־לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ׃

כרו. חפרו: שיחות. בורות כמו כרו לפני שיחה (לעיל נו):

לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן׃

קוו. מלשון תקוה:

מִכָּל־אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ׃

כלאתי. מנעתי כמו ויכלא הגשם (בראשית ח):

מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא־סָרְתִּי כִּי־אַתָּה הוֹרֵתָנִי׃

הורתני. ענין למוד:

מַה־נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי׃

נמלצו. מל׳ מליצה: לחכי. מלשון חיך:

נֵר־לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי׃

לנתיבתי. ענין שביל ומסילה:

נַעֲנֵיתִי עַד־מְאֹד יְהוָה חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ׃

נעניתי. ענין הכנעה כמו לענות מפני (שמות יד):

נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי׃

פח. רשת הלוכד: תעיתי. הסר מדרך הישר והולך בדרך אחר קרוי תועה:

נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ לְעוֹלָם עֵקֶב׃

עקב. ענין סוף כעקב שהוא סוף הגוף:

סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃

סעפים. ענין מחשבה כמו על שתי הסעיפים (מ״א י״ח):

סוּרוּ־מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוֺת אֱלֹהָי׃

מרעים. רשעים:

סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל־תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי׃

משברי. ענין תוחלת ותקוה כמו שברו על ה׳ (לקמן קמו):

סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד׃

ואשעה. ענין ספור כי ויספר תרגומו ואשתעי וכן ונשתעה ונראה יחדו (ישעיהו מ״א:כ״ג):

סָלִיתָ כָּל־שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ כִּי־שֶׁקֶר תַּרְמִיתָם׃

סלית. ענין רמיסה כמו סלית כל אבירי: שוגים. מלשון שגגה: תרמיתם. ענין ערמה כמו ותרמית לבם (ירמיה יד):

סִגִים הִשְׁבַּתָּ כָל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ׃

סיגים. כסיגים והוא פסולת הכסף: השבת. ענין ביטול:

סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי׃

סמר. מלשון מסמר ויתד ועניינו התקשות וכן תסמר שערת בשרי (איוב ד׳:ט״ו):

עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל־תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי׃

לעושקי. מל׳ עושק וגזל:

עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל־יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים׃

ערוב. ענין מתיקות כמו קולך ערב (ש״ה ב) ור״ל היטיב והכשר וכן ה׳ עשקה לי ערבני (ישעיהו ל״ח:י״ד):

עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ׃

עיני כלו. תאוה המתאחרת קרוי כליון עינים:

עַל־כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֺתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז׃

ומפז. הוא הזהב הטוב:

עַל־כֵּן כָּל־פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל־אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי׃

ישרתי. מלשון ישר:

פְּלָאוֹת עֵדְוֺתֶיךָ עַל־כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי׃

פלאות. מכוסה ונעלם כמו והוא פלאי (שופטים י״ג):

פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים׃

פתיים. כסילים:

פִּי־פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה כִּי לְמִצְוֺתֶיךָ יָאָבְתִּי׃

פערתי. ענין פתיחה כמו ופערה פיה (ישעיה ה): ואשאפה. עניינו ההמשכה אל בית הבליעה כמו שאפה רוח (ירמיה ב): יאבתי. כמו תאבתי והוא ענין תאוה:

פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ וְאַל־תַּשְׁלֶט־בִּי כָל־אָוֶן׃

פעמי. ענין צעדה והלוך: און. ענין דבר שאין בו ממש והם החטאי׳ והעונות:

פַּלְגֵי־מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא־שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ׃

פלגי מים. אמות המים ויקראו כן ע״ש שדרכם להתפלג ולהתפרד ללכת אילך ואילך:

צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי כִּי־שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי׃

צמתתני. ענין כריתה כמו יצמיתם ה׳ (לעיל צד): קנאתי. ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א):

צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ׃

צרופה. ענין הזכות והטוהר מבלי פסולת ומושאל הוא מלשון צרוף כסף:

צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃

צעיר. עניינו קטן ושפל:

צַר־וּמָצוֹק מְצָאוּנִי מִצְוֺתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃

ומצוק. מלשון צוקה וצרה:

קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה לדבריך [לִדְבָרְךָ] יִחָלְתִּי׃

בנשף. בלילה כמו את נשף חשקי (ישעיהו כ״א:ד׳): ואשועה. ואצעק:

קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ׃

אשמורות. חלק מחלקי הלילה קרוי אשמורה כמו ויהי באשמורת הבוקר (שמות י״ד:כ״ד):

קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ׃

זמה. ענין דבר תיעוב ומעשה רעה כמו זמה היא (ויקרא כ):

רְאֵה־עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי־תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי׃

וחלצני. ענין הוצאה ושליפה כמו חלוץ הנעל (דברים כה):

רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ׃

ואתקוטטה. ענין מריבה כמו אקוט בדור (לעיל צה):

שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב׃

שלל רב. בזה רבה וגדולה:

שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי׃

ואתעבה. מלשון תעוב:

שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה וּמִצְוֺתֶיךָ עָשִׂיתִי׃

שברתי. ענין תקוה כמו שברו על ה׳ (לקמן קמו):

תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃

תבענה. ענין אמירה כמו יביע אומר (לעיל יט):

תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כָל־מִצְוֺתֶיךָ צֶּדֶק׃

תען. ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וגו׳ קול רם (דברים כז):

תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי׃

תאבתי. ענין תאוה: