Metzudat Zion on Proverbs 8 — מצודת ציון על משלי ח

בְּרֹאשׁ־מְרוֹמִים עֲלֵי־דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה׃

בית. מקום:

לְיַד־שְׁעָרִים לְפִי־קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה׃

ליד. למקום: לפי קרת. לפתח העיר: תרונה. ענין הכרזה כמו בחוץ תרונה (לעיל א):

אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל־בְּנֵי אָדָם׃

אישים. אנשים:

שִׁמְעוּ כִּי־נְגִידִים אֲדַבֵּר וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים׃

נגידים. שרים וחשובים:

כִּי־אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע׃

יהגה. ידבר:

בְּצֶדֶק כָּל־אִמְרֵי־פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ׃

נפתל. עקמימות כמו ועם עקש תתפתל (תהילים י״ח:כ״ז):

כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת׃

נכוחים. ענין יושר כמו עשות נכוחה (עמוס ג):

קְחוּ־מוּסָרִי וְאַל־כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר׃

מחרוץ. מין זהב טוב:

אֲ‍נִי־חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא׃

מזמות. מחשבות:

יִרְאַת יְהוָה שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי׃

גאה וגאון. שניהם ענין גאוה:

לִי־עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה׃

ותושיה. תשות הכח:

בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק׃

ורוזנים. שרים: יחוקקו. מל׳ חוק וגזרה:

בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל־שֹׁפְטֵי צֶדֶק׃

ישורו. יעשו שררה וממשל:

אֲנִי אהביה [אֹהֲבַי] אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי׃

אהב. כמו אאהב:

עֹשֶׁר־וְכָבוֹד אִתִּי הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה׃

עתק. חוזק כמו יביעו ידברו עתק (תהילים צ״ד:ד׳):

מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי־אָרֶץ׃

נסכתי. ענין ממשלה כמו נסיכי סיחון (יהושע יג):

בְּאֵין־תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי־מָיִם׃

חוללתי. ענין בריאה כמו ותחולל ארץ (תהלים צ): נכבדי מים. רבוי המים כמו בעם כבד (במדבר יא):

בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי׃

הטבעו. מל׳ טביעה:

עַד־לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵל׃

תבל. כן נקראת הארץ המיושבת מבני אדם:

בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל־פְּנֵי תְהוֹם׃

בחוקו. מל׳ חקיקה: חוג. הוא העגול הנעשה ע״י כלי ולה ב׳ ראשים יעמיד ראש האחד במקום עמדו והשני יסבב סביבו ונעשה עגול וכן היושב על חוג הארץ (ישעיהו מ׳:כ״ב):

בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם׃

באמצו. מל׳ אומץ וחוזק: בעזוז. מל׳ עוז:

וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל־עֵת׃

אמון. ענין גדול הילד והתעסקות בו כמו והיו מלכים אומניך (שם מ״ט): שעשועים. ענין התעסקות לשמוח:

שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ וְאַל־תִּפְרָעוּ׃

ואל תפרעו. אל תבטלו כמו תפריעו את העם (שמות ה׳:ד׳):

אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי׃

לשקוד. ענין מהירות כמו שוקד (ירמיה א׳):

כִּי מֹצְאִי מצאי [מָצָא] חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהוָה׃

ויפק. ויוציא כמו יפיק תבונה (לעיל ג׳):