Metzudat Zion on Proverbs 22 — מצודת ציון על משלי כב

עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְהוָה׃

נפגשו. ענין פגיעה כמו רש ואיש תככים נפגשו (לקמן כט):

עָרוּם רָאָה רָעָה ויסתר [וְנִסְתָּר] וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ׃

נענשו. גם הפסד הממון קרוי בל׳ עונש כמו וענשו אותו מאה כסף (דברים כ״ב:י״ט):

עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהוָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים׃

עקב. עניינו סוף ואחרית ע״ש שהעקב הוא סוף הרגל:

צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם׃

צנים. קוצים כמו ולצנינים בצדיכם (במדבר לג):

חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי־יַזְקִין לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה׃

חנוך. הוא ענין התחלה לדבר שעתיד לעמוד בו כמו ולא חנכו (דברים כ׳):

זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור־[יִקְצָר־] אָוֶן וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה׃

ושבט עברתו. הושאל לשון שבט על העברה והזעם וכן אשור שבט אפי (ישעיהו י׳:ה׳):

גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן׃

וישבות. ענין הבטול כמו שבת נוגש (שם יד):

עֵינֵי יְהוָה נָצְרוּ דָעַת וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי בֹגֵד׃

ויסלף. ויעקם:

שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם יְהוָה יפול־[יִפָּל־] שָׁם׃

שוחה. בור כמו בשחת עשו (תהלים ט׳): זרות. מל׳ זר: זעום. ענין כעס:

הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי׃

תשית. תשים כמו שת לי אלהים זרע (בראשית ד׳:כ״ה):

כִּי־נָעִים כִּי־תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל־שְׂפָתֶיךָ׃

נעים. ענין מתיקות וערבות:

הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שלשום [שָׁלִישִׁים] בְּמוֹעֵצֹת וָדָעַת׃

שלישים. שרים ונכבדים כמו ומבחר שלישיו (שמות ט״ו:ד׳) ור״ל דברים חשובים ונכבדים וכן שמעו כי נגידים אדבר (לעיל ח): במועצות. מל׳ עצה:

לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ׃

קשט. ענין אמת כמו מפני קושט סלה (תהלים ס׳): לשולחיך. ענין טרוד וגרושין כמו הן ישלח איש (ירמיה ג׳):

כִּי־יְהוָה יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ׃

וקבע. ענין גזל כמו היקבע אדם אלהים (מלאכי ג׳:ח׳):

אַל־תִּתְרַע אֶת־בַּעַל אָף וְאֶת־אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא׃

תתרע. מל׳ ריע וחבר:

פֶּן־תֶּאֱלַף ארחתו [אֹרְחֹתָיו] וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ׃

תאלף. תלמד כמו כי יאלף עונך פיך (איוב ט״ו:ה׳):

אַל־תְּהִי בְתֹקְעֵי־כָף בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת׃

משאות. ענין הלואה כמו משאת מאומה (דברים כד):

אַל־תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ׃

תסג. ענין ההחזרה לאחור כמו ארור מסיג גבול (שם כז):

חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי־מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל־יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים׃

חזית. ענין ראיה כמו ואחזה אנכי (לקמן כד): חשכים. שפלים ופחותים כי כמו שנקראים שרים חורים מל׳ חיור ולובן כן יקראו הפחותים חשוכים מל׳ חושך ושחרות: