Ibn Ezra on Micah 5 — אבן עזרא על מיכה ה

וְאַתָּה בֵּית־לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם׃

ואתה - חבר השני שמות אפרת היא בית לחם, כמו: ולא עשו עם בית ירובעל גדעון. וטעם צעיר – שהיא קטנה. ממך - כל זה בעבור דוד שהוא ראש המלוכה, על כן ומוצאותיו מקדם - על דוד, והנה ידבר עם בית לחם אפרתה, כי מבני בניך הראשונים, יבא מושיע לישראל.

לָכֵן יִתְּנֵם עַד־עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃

לכן - יתן השם ישראל שיעמדו בצרה בעת יולדה, עד שיתחבר זה המושל וקרוביו עם בני ישראל. ויפת אמר: כי יתנם המשיח והטעם יניחם, כדרך: על כן לא נתתיך.

וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה בִּגְאוֹן שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי־עַתָּה יִגְדַּל עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ׃

ועמד ורעה - יהיה רועה ישראל, בעוז השם וישבו לבטח.

וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי־יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם׃

והיה זה שלום - לא יפחד אנוש מאשור אם יבא בארצנו. ועוד: הקמונו עליו - והטעם אם רצה אשור לבוא בארצנו יקומו שרי זה המושל רבים. שבעה - גם שמנה, כדרך: תן חלק לשבעה וגם לשמונה והטעם כפול, כי נסיכים כמו רועים, והנה אינה חמשה עשר.

וְרָעוּ אֶת־אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב וְאֶת־אֶרֶץ נִמְרֹד בִּפְתָחֶיהָ וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי־יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ׃

ורעו - דרך משל, כי ימלכו עליכם בחזקה. וארץ נמרוד - היא בבל. בפתחיה - על החרב, כמו והמה פתיחות. יש אומרים: בפתחי הארץ והנה יצילו מאשור.

וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְהוָה כִּרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא־יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם׃

והיה שארית יעקב - אותם שלא יכלו, שהתחברו עם בית הלחמים, כי יהיה מקומם רחוק כי עודם בגלות. כטל מאת ה' - והטעם שיבטחו על השם לבדו ולא על מלכי הגוים שהם בארצם, כמו הטל שאינה ברשות אדם רק ביד השם, או ילמד ישראל העמים לקרוא בשם ה' ויהיו בקרבם, כדרך: אהיה כטל לישראל, וכל גוי לא יקוה לאיש.

וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׃

והיה - ברצותם לבוא בבית המקדש.

תָּרֹם יָדְךָ עַל־צָרֶיךָ וְכָל־אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ׃

תרם - גבורתם תראה על הכל והאויבים השם יכריתם.

וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא נְאֻם־יְהוָה וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהַאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ׃

והיה והכרתי סוסיך - לעשות מלחמה, כי אין צורך.

וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ וְהָרַסְתִּי כָּל־מִבְצָרֶיךָ׃

והכרתי ערי ארצך - מוקפות החומה, כי לולי פחד אויב טוב לאדם לשבת בפרזות שהאויר רחב. והטעם: שיהיה שלום בארץ ואין צורך למבצרים.

וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים מִיָּדֶךָ וּמְעוֹנְנִים לֹא יִהְיוּ־לָךְ׃

והכרתי כשפים - מעשה התולדות, כי מן התולדות יבאו הכשפים. ומעוננים - מסתכלים בעננים לדעת העתידות.

וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְלֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ׃

והכרתי פסיליך - עץ ואבן:

וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ׃

ונתשתי - והשמדתי. הערים שהיו האשרים בהם שלא יזכרו. ורבי מרינוס אמר: כי עריך, כמו: ויהי ערך.