Ibn Ezra on Job 4 — אבן עזרא על איוב ד

וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר׃

ויען אליפז, הנסה - הנו"ן לשון רבים והסמ"ך מקום שי"ן והה"א מקום אל"ף, וכמוהו: נסה עלינו אור פניך ה'.

הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל׃

ועצור במלין לא נוכל - ויש אומרים: הנסה - המנסה וטעם דבר בדבר. ואחרים אמרו: כי הדבר הוא המנסה. ועצור במלין - לא נוכל שלא נשיבך.

הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ׃

כסלתך - דבר שתשען עליו, כמו: וישימו באלהים כסלם.

זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ׃

נכחדו - נכרתו, כמו: ותכחד מן הארץ.

שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ׃

שאגת אריה - פירש בו רבי משה הכהן נ"ע: כשאגת אריה, והעניין שישליט עליהם המקום אריות וחיות. ופירש רבי יונה נתעו נלתעו מן מלתעות. ושניהם רחוקים ופירושו: שדמה אף אלהים לשאגת אריה על טרפו. ופירש נתעו – כמו יתעו לבלי אכל. ומלת נתעו – שבה על הכפירים, וכמהו: קול דודי הנה זה בא.

וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ׃

יגונב - מן גנב ועניינו נחטף. שמץ מנהו - כל המפרשים פירשו בו מעט לפי העניין. והנכון בעיני: שהוא מטעם ומה שמץ דבר נשמע בו, ועניינו: כי לא יכלה אזני לקחת הטוב המעולה ממנו, כעניין פנים ואחור הנזכרים בפרשת כי תשא.

בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁים׃

בסעיפים - מחשבות.

וְרוּחַ עַל־פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי׃

תסמר - תרעיד, כמו: סמר מפחדך בשרי. ורבינו האיי ז"ל פירש: שהוא ממסמרות כי הכאב כמסמר נטוע. יחלוף - יהלוך כמו חלף הלך לו.

יַעֲמֹד וְלֹא־אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע׃

יעמוד - זה בחלום: דממה וקול - כמו: קול דממה דקה וזו דרך נבואה קטנה.

הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃

לא יאמין - אין אמונה בעבדיו כנגדו, שהוא לבדו שלם בלא חסרון. תהלה - כמו: אמרתי להוללים אל תהולו, בעבור חסרונם.

אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי־חֹמֶר אֲשֶׁר־בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי־עָשׁ׃

אף שוכני בתי חומר - קל וחומר: הדרים בבתי חומר. והנכון בעיני: שעבדיו ומלאכיו הם העליונים שאין להם גשם, שהוא גוף ונפשות בני אדם נחצבות מהם, ואף שוכני בתי חומר הם הגופות שיסודם בעפר. ידכאום - עניין בתי חומר ידכאו השוכנים, בעבור שיכלה הגוף כעש. ורובי המפרשים פירשו: לפני עש - לפני שמש. ואמר: כי עש, כמו ועיש על בניה תנחם והם שבעה כוכבים קרובים מהמצוק הצפוני, כמו שש ושיש. והטעם: כל ימי היות עיש.

מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ׃

מבלי משים - פי' מבין, וכמוהו: וישימו וישכילו. יוכתו - מן כתית והטעם, כמו: בבקר יציץ וחלף.

הֲלֹא־נִסַּע יִתְרָם בָּם יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה׃

הלא נסע יתרם - יש מפרשים: יסע יתרון דעתם ויאבד. ואחרים אמרו: כי הוא כמו: כי יתרי פתח - שיסע יתר אהלי. והקרוב אלי: שהוא כמו: יתרה עשה, שהוא ממון ועניינו: שיאבד ממונם במותם. ימותו ולא בחכמה - חכמו שיקבצו ממון. גם יורה זה הפסוק כי האדם לא נברא אלא שילמד חכמה.