Ibn Ezra on Job 21 — אבן עזרא על איוב כא

שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וּתְהִי־זֹאת תַּנְחוּמֹתֵיכֶם׃

שמעו - שמוע.

שָׂאוּנִי וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר וְאַחַר דַּבְּרִי תַלְעִיג׃

שאוני - מעט.

וְאִם־זָכַרְתִּי וְנִבְהָלְתִּי וְאָחַז בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת׃

פלצות - כמו: ועמודיה יתפלצון.

מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם־גָּבְרוּ חָיִל׃

עתקו - כמו: שמנו עבו כמו: יצא עתק מפיכם. הון עתק.

שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל׃

עבר - לשון הריון. יגעיל - מלשון רבותינו ז"ל: מגעילן ברותחין. והעניין שיקפא זרע הקרי.

יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן׃

עויליהם - מן: עול ימים.

יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב׃

ישאו - קול בתוף וכנור.

יבלו [יְכַלּוּ] בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָתּוּ׃

וברגע - בלא עינויים.

מַה־שַׁדַּי כִּי־נַעַבְדֶנּוּ וּמַה־נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע־בּוֹ׃

כי נפגע בו - כמו: ואל תפגע בי, לשון בקשה.

הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי׃

הן לא בידם טובם - רק מהמקום ניתן להם, אף על פי שעצתם ודבריהם רחקו מני: חבלי אף יחלק להם - הפך: חבלים נפלו לי בנעימים. ויש אומרים: מן חבלי יולדה והראשון נכון.

אֱלוֹהַּ יִצְפֹּן־לְבָנָיו אוֹנוֹ יְשַׁלֵּם אֵלָיו וְיֵדָע׃

אונו - רשעו כמו מחשבות אונך כטעם: פוקד עון אבות. וידע - כמו: וידע אלמנותיו.

יִרְאוּ עינו [עֵינָיו] כִּידוֹ וּמֵחֲמַת שַׁדַּי יִשְׁתֶּה׃

יראו עיניו - כל אחד ואחד מבניו. כידו - כמו אידו מן העניין ואין לו חבר.

כִּי מַה־חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו וּמִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּצוּ׃

כי מה חפצו - מה יועיל לו כל מה שהשאיר אחריו. חצצו - כמו: לא יחצו ימיהם.

הַלְאֵל יְלַמֶּד־דָּעַת וְהוּא רָמִים יִשְׁפּוֹט׃

הלאל ילמד דעת - כאילו לא ידע המקום מה יעשה.

זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו׃

שלאנן - הלמ"ד נוסף. עטיניו - בלשון ישמעאל, המקום שיברכו עליו הגמלים על המים.

עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה׃

ישוקה - כאילו ישוקה תמיד ממשקה, על כן לא ייבש.

הֵן יָדַעְתִּי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וּמְזִמּוֹת עָלַי תַּחְמֹסוּ׃

תחמסו - מן חמס.

כִּי תֹאמְרוּ אַיֵּה בֵית־נָדִיב וְאַיֵּה אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים׃

בית נדיב - בעל ממון ואיננו צדיק.

הֲלֹא שְׁאֶלְתֶּם עוֹבְרֵי דָרֶךְ וְאֹתֹתָם לֹא תְנַכֵּרוּ׃

תנכרו - כמו תכירו.

כִּי לְיוֹם אֵיד יֵחָשֶׂךְ רָע לְיוֹם עֲבָרוֹת יוּבָלוּ׃

ליום איד - ליום חשך. וקרוב ממנו: ואיד יעלה מן הארץ כענין יום ענן וערפל:

מִי־יַגִּיד עַל־פָּנָיו דַּרְכּוֹ וְהוּא־עָשָׂה מִי יְשַׁלֶּם־לוֹ׃

מי יגיד על פניו דרכו - חוזר למקום והענין מי הגיד לו דרכו להיות כן והוא יעשה מה שירצה ואין מי ישלם לו. ויש אומרים: שהוא דבק והענין על מחשבת הרשע שיעשה מה שירצה ואין מי ישלם לו.

וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְעַל־גָּדִישׁ יִשְׁקוֹד׃

ועל גדיש ישקוד - אמר רב האיי ז"ל: שהיא הקובה שעל הקבר כמנהג ארץ ישמעאל. והקרוב שהוא עפר והדומה לו ואין לו חבר.

מָתְקוּ־לוֹ רִגְבֵי נָחַל וְאַחֲרָיו כָּל־אָדָם יִמְשׁוֹךְ וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּר׃

רגבי נחל - בלשון ישמעאל מקום חפירות הנחל והוא קרוב, בעבור ורגבים ידובקו. ואחריו כל אדם ימשוך - שימותו אחריו ואין מספר למתים שלפניו.

וְאֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הָבֶל וּתְשׁוּבֹתֵיכֶם נִשְׁאַר־מָעַל׃

ותשובותיכם - כן ענינו נשאר מעל בתשובותיכם מן ומעלה מעל.