Ibn Ezra on Job 40 — אבן עזרא על איוב מ

הֲרֹב עִם־שַׁדַּי יִסּוֹר מוֹכִיחַ אֱלוֹהַּ יַעֲנֶנָּה׃

הרוב עם שדי יסור - הדרך מוסר הוא שיריב אדם עם שדי. מוכיח אלוה יעננה - איוב: שיוכיח השם למה לא יענה על זאת.

וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר׃

ויען איוב:

הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ־פִי׃

הן קלותי - מגזרת קל וקרוב מגזרת קלון והפך הדבר כבד, מגזרת כבוד. למופי - המ"ם והוי"ו נוסף במלת למו.

אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אֶעֱנֶה וּשְׁתַּיִם וְלֹא אוֹסִיף׃

אחת דברתי - דברה אחת דברתי וכן: ועשיר יענה עזות.

וַיַּעַן־יְהוָה אֶת־אִיּוֹב מנ סערה [מִן ] [סְעָרָה] וַיֹּאמַר׃

מנ סערה - כחבריו. והטעם כי השם ענה את איוב על דבריו להוכיח והודיעו כי איננו יודע דרכי השם שהם כלל, אף כי הפרט וכאשר השלים השם להוכיחו שתק איוב, ענה השם ואמר לו: למה לא תענה?! והנה השיב מלה שאינה הגונה ואמר: לא אשיב. אז אמר לו השם: אחר שלא תודה האמת ותחשוב בלבך כי אתה חכם, אשאלך והודיעני וזה ששתקת התרצה להפר משפטי החכמה ששמתי בעולם, תרשיעני למען תצדק?!

וְאִם־זְרוֹעַ כָּאֵל לָךְ וּבְקוֹל כָּמֹהוּ תַרְעֵם׃

ואם זרוע כאל לך - כשם. ותרעם - בקול, כאשר ירעם אל קול הרעם.

עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ׃

עדה נא - מגזרת: הורד עדיך.

הָפֵץ עֶבְרוֹת אַפֶּךָ וּרְאֵה כָל־גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵהוּ׃

עברות אפיך - כי באף יראה הכעס.

רְאֵה כָל־גֵּאֶה הַכְנִיעֵהוּ וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּם׃

והדוך - אין לו חבר, כמו רמוס. והטעם: אם יש לך גבורה הדוך על גאה. והזכיר מהגאים שנים: האחד: בהמות שהוא ביבשה. והשני: לויתן שהוא בים.

טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד פְּנֵיהֶם חֲבֹשׁ בַּטָּמוּן׃

חבוש - כמו ולא חובשו. בטמון - כמו בעפר והטעם כפול.

וְגַם־אֲנִי אוֹדֶךָּ כִּי־תוֹשִׁעַ לְךָ יְמִינֶךָ׃

אודך - כמו: ומודה ועוזב ירוחם.

הִנֵּה־נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל׃

בהמות - שם בהמה גדולה אין ביישוב גדולה ממנה. וטעם עמך, לפי שהיתה ביבשה, כי באחרים יזכור הלויתן שהוא בים. ויש אומרים: כי טעם עמך שהבהמות נולדו ביום אחד עם אדם הראשון וזה דרך דרש. חציר כבקר יאכל - בעבור זה אמרו המפרשים: שהוא הפיל ואיננה ראיה גמורה. חציר - עשב, כמו: מצמיח הרים חציר.

הִנֵּה־נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ׃

ואונו - כחו, כמו: כחי וראשית אוניץ בשרירי בטנו - כמו: לא כרת שרך.

יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ־אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ׃

יחפוץ - יעמיד, ואין לו ריע ועמית במקרא, והמפרשים הוציאוהו מגזרת חפץ ואין לי בו חפץ. פחדיו - תרגום: מרוח אשך פחדין והם הבצים: ישורגו - ישתרגו מגזרת שריגים יסתבכו.

עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל׃

אפיקי - חזקים כנחשת והגלים החזקים נקראו כן. כמטיל ברזל - אין לו חבר והמ"ם בו שורש ופירושו לפי מקומו בכח:

הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי־אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ׃

הוא ראשית דרכי אל - בבריאת החיות וכל הבהמות, כי למעלה מכולם הוא. העושו - הטעם מי שעשהו יוכל להרגו.

כִּי־בוּל הָרִים יִשְׂאוּ־לוֹ וְכָל־חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ־שָׁם׃

כי בול הרים - כמו: יבולה. והטעם: שההרים ישאו לו יבול. ישחקו שם - עמו, כי איננו דורס.

תַּחַת־צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה׃

צאלים - כמו צללים והאל"ף תחת אות הכפל, כמו: אשר בזאו נהרים ארצו. בסתר קנה - גובה שיש על הנהרים. ובצה - כמו בצאתיו וגבאיו מקום הטיט.

יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלֲלוֹ יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי־נָחַל׃

ישכוהו צאלים - להיות צללו.

הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח כִּי־יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל־פִּיהוּ׃

יעשוק נהר - כל כך הוא גדול, כאשר ישתה מי הנהר יראה שחסרו המים, על כן אמר מלת יעשוק. ולא יחפוז - לא ישתה בחפזון, כי לא יפחד מחיה ואדם וכן יבטח. כי יגיח - כמו מגיח ממקומו. והטעם קרוב מיציאה. וכן: אתה גוחי מבטן.

בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ בְּמוֹקְשִׁים יִנְקָב־אָף׃

בעיניו יקחנו - כאילו יקח הירדן בעיניו, כי יחשוב שישתהו כולו וכאילו במוקשים ינקוב אפו, שיפתח נחיריו לשאוף.

תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ׃

תמשוך לויתן - חסר ה"א התימה. בחכה - ברשת. תשקיע - קרוב מגזרת ותשקט האש.

הֲתָשִׂים אַגְמוֹן בְּאַפּוֹ וּבְחוֹחַ תִּקּוֹב לֶחֱיוֹ׃

אגמון - ידוע כמו גומא, כמנהג צדי הדגים.

הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים אִם־יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת׃

רכות - מלות רכות.

יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים׃

יכרו - היכרו עליו חברים, מגזרת ויכרה להם כטעם סעודה. והטעם: גנבים שהתחברו. כנענים - סוחרים.

הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ׃

בשכות - כמו: לשכים בעיניכם. והטעם: התמלא עורו בשכים עד שתקחנו: בצלצל דגים - אין לו חבר. הטעם: כדמות חוח בעצמות הדג בו יתפשו הדגים, שיקוב בו הראש.

שִׂים־עָלָיו כַּפֶּךָ זְכֹר מִלְחָמָה אַל־תּוֹסַף׃

שים עליו כפך - אם תוכל ואילו עשית זה לא תוסיף עוד להלחם בו, כי לא תחיה, והחושב שישים עליו כף.