Sign In

Arachin 5a — ערכין ה.

Talmud Bavli · Seder Kodashim · Masechet Arachin — the complete daf with Rashi and Tosafot woven into the sugyot; the Rif and the Rosh linked below.

גודל הטקסט
Commentaries - Mefarshim (click to show or hide) How to use תּוֹסָפוֹת Tosafot

רגלה של זו עולה יכול תהא כולה עולה תלמוד לומר (ויקרא כז, ט) כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש ממנו קודש ולא כולה קודש יכול תצא לחולין ת"ל יהיה בהוייתה תהא הא כיצד תמכר לצורכי עולות ודמיה חולין חוץ מדמי אותו אבר שבה דברי ר"מ

רגלה של זו עולה יכול תהא כולה עולה

"…'The foot of this animal is an (korban) olah.' We might think the whole animal becomes an olah."

תלמוד לומר (ויקרא כז, ט) כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש ממנו קודש ולא כולה קודש

"So the Torah says in Parshat Bechukotai, 'whatever he gives of it to Hashem shall be kodesh.' Of it, a part, is kodesh, and not all of it."

יכול תצא לחולין

"We might think the rest goes out to chullin." The Rashash explains that this means by being redeemed.

ת"ל יהיה בהוייתה תהא

"So the Torah says 'shall be': it stays as it is." Rabbeinu Gershom explains that it stays in its kedushah.

הא כיצד תמכר לצורכי עולות ודמיה חולין חוץ מדמי אותו אבר שבה דברי ר"מ

"How does this work? The animal is sold to someone who needs an olah, and the money is chullin, except the value of that one limb. These are the words of Rabbi Meir." Rashi explains that the buyer brings it as his olah, and only the money for the limb goes to hekdesh. He then asks how the buyer can offer an olah with a limb that is not his own, and points to Temurah 11b for the answer.

רַשִׁ״י תימכר לצורכי עולה ודמיה חולין דהא לא אקדיש גופה חוץ מדמי אבר שלא יקבל דמה כיון דנחתא ליה קדושת הגוף אינו רשאי למוכרה ואם מכרה אינה מכורה שהרי עולתו היא וכיון דלא נפקא לחולין דתמימה היא אין קדושה חלה על מעות האבר הלכך אינה מכורה. וא"ת נמצא לוקח זה מקריב עולה חסירה אבר שאין אבר זה שלו הא פרכי' לה בפ"ק דתמורה (דף יא: ) ומשנינן לה כגון דאמר הרי עלי עולה בחייה

רבי יהודה ורבי יוסי ור"ש אומרים מנין לאומר רגלה של זו עולה שכולה עולה תלמוד לומר כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש לרבות את כולה ואפילו למ"ד אין כולה עולה הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו אבל דבר שהנשמה תלויה בו קדשה כולה (אלא) לא קשיא הא בקדושת הגוף הא בקדושת דמים והא מר הוא דאמר מקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף

רבי יהודה ורבי יוסי ור"ש אומרים מנין לאומר רגלה של זו עולה שכולה עולה

"Rabbi Yehuda, Rabbi Yose and Rabbi Shimon say: where do we learn that one who says 'the foot of this animal is an olah' makes all of it an olah?"

תלמוד לומר כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש לרבות את כולה

"The Torah says 'whatever he gives of it to Hashem shall be kodesh,' to include all of it."

ואפילו למ"ד אין כולה עולה הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו

And even according to Rabbi Meir, who says not all of it becomes an olah, that is when he made hekdesh a limb a person can live without. Rashi explains, from Temurah 11b, that they argue only about such a limb, like the leg below the knee.

אבל דבר שהנשמה תלויה בו קדשה כולה

But with a limb that life depends on, like the head, the whole animal becomes kodesh. So why does hekdesh get only the cow's head?

(אלא) לא קשיא הא בקדושת הגוף הא בקדושת דמים

There is no contradiction. (Rashi reads this line without the word "ela.") Here, where all of it becomes kodesh, he gave it kedushat haguf: the animal itself is sanctified to be offered. There, where hekdesh has only the head, he gave it kedushat damim: only its value is sanctified, to buy a korban with that money. Rabbeinu Gershom explains that with kedushat damim, the head can be sold by itself, so only the head is hekdesh. With kedushat haguf, the head cannot be slaughtered as an olah while the body is slaughtered as chullin, since chullin may not be slaughtered in the azarah, so the kedushah spreads through all of it.

והא מר הוא דאמר מקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף

Abaye asks: but the Master himself said that one who makes a male animal hekdesh for its value gives it kedushat haguf! Rashi explains, from Temurah 11b, that a ram fit for an olah, made hekdesh for the value of an olah, becomes holy itself and is offered, because it is fit for the mizbe'ach. So here too, the cow's head for the value of an olah should become kedushat haguf and spread through the whole cow.

רַשִׁ״י ואפילו למ"ד כו' הכי אוקימנא בשילהי פ"ק דתמורה (דף יא: ) דלא פליגי ר"מ ורבי יהודה אלא בדבר שאין הנשמה תלויה בו כגון מן הארכובה ולמטה ה"ג לא קשיא ולא גרסי' אלא הא בקדושת הגוף הא דקתני פשטה קדושה בכולה כגון דאקדשה קדושת הגוף דאמר ראש בהמה זו אקריב עולה וברייתא דלעיל דאין לקדשי מזבח אלא ראשה של פרה כגון דאקדשה לדמים דאמר ראש בהמה זו עלי לדמי עולה דומיא דעבד וחמור דלא שייכא בהו קדושת הגוף להקרבה והא מר הוא דאמר בפ"ק דתמורה (דף יא: ) הקדיש זכר איל דחזי לעולה ואקדשיה לדמי עולה קדוש קדושת הגוף והוא עצמו יקרב עולה דמיגו דנחתא ליה קדושת דמים נחתא ליה קדושת הגוף הואיל והוא חזי לגופיה ה"נ כי אמר ראש פרה לדמי עולה תיקדש לגופה (הוא) הואיל והיא חזיא תפשוט קדושה בכולה הא דאקדיש כוליה לדמיו קדוש קדושת הגוף דליכא אלא חד מיגו

לא קשיא הא דאקדיש כולה הא דאקדיש חד אבר חד אבר נמי איבעויי איבעיא לן דבעי רבה הקדיש אבר לדמיו מהו כי איבעי לן בתם הכא בבעל מום דומיא דחמור בעל מום נמי איבעויי איבעיא לן דבעי רבה דמי ראשי לגבי מזבח מהו כי אבעיא לן מקמי דאשמעה להא מתניתא השתא דשמעה הא מתניתא לא מיבעיא לן

לא קשיא הא דאקדיש כולה הא דאקדיש חד אבר

There is no contradiction. There he made all of the animal hekdesh, and here he made one limb hekdesh. Rashi explains that to go from one limb's kedushat damim to kedushat haguf on the whole animal would take two steps of "migo" (since this is true, that is true too), and we do not make two such steps.

חד אבר נמי איבעויי איבעיא לן

The Gemara asks: but one limb is itself a question we asked!

דבעי רבה הקדיש אבר לדמיו מהו

Rabbah asked: if he made one limb hekdesh for its value, what is the law? Does the whole animal become kedushat haguf? So the baraita cannot be brought as a clear ruling.

כי איבעי לן בתם

Our question was about a tam, an animal without a mum, which is fit for the mizbe'ach.

הכא בבעל מום דומיא דחמור

Here the baraita is about a ba'al mum, an animal with a mum, like the donkey in the same baraita, which cannot be offered.

בעל מום נמי איבעויי איבעיא לן

The Gemara asks: a ba'al mum was also a question we asked!

דבעי רבה דמי ראשי לגבי מזבח מהו

Rabbah asked: if a person pledges his head's value to the mizbe'ach, what is the law? Is he judged by his kavod or not? Rabbeinu Gershom explains that there is no greater ba'al mum for the mizbe'ach than a person.

כי אבעיא לן מקמי דאשמעה להא מתניתא

That question came before we knew this baraita.

השתא דשמעה הא מתניתא לא מיבעיא לן

Once we know it, the question falls away, since the baraita shows that a ba'al mum for the mizbe'ach is not judged by his kavod.

רַשִׁ״י הא דאקדיש חד אבר כגון הכא דאמר ראש פרה לדמי עולה לא אמרינן מיגו דקדיש חד אבר קדשה נמי כולה ומיגו דנחתא ליה קדושת דמים נחתא ליה קדושת הגוף דתרי מיגו לא אמרינן יחד אבר נמי איבעויי איבעיא ליה למר בשילהי פ"ק דתמורה (דף יא: ) הקדיש אבר לדמיו מהו שתקדש כל הבהמה לגופה מי אמרי' מיגו דקדיש חד אבר לדמי קדיש לגופיה ומיגו דקדיש חד אבר קדשה כולה א"ד תרי מיגו לא אמרינן ואם איתא תפשוט ליה למר מהא ברייתא דלא דהא קתני אין להקדש אלא ראשה ואוקמה לה בקדשי מזבח ודקאמר לדמי מהו היכי פריק ליה אי בעי למיפרקיה דהא פשיטא לן אי אקדשיה לבדק הבית הוה פריק בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף דגזירת הכתוב הוא ואפילו היא שוה אלף זוז בתם דאיכא למימר דתיחות ליה קדושת הגוף דהא חזי להקרבה וברייתא דפשיטא ליה דלא קדשה כולה בבעל מום קא מיירי דומיא דעבד וחמור דלא חזו לגופייהו דמי ראשי למזבח מי נידון בכבודו או אין נידון בכבודו ויהיב פלגא דמים והרי אין לך בעל מום למזבח גדול מזה שהוא אדם וקא מיבעיא ליה ואמאי תיפשוט ליה מההיא דאין נידון

גופא בעי רבה דמי ראשי לגבי מזבח מהו נידון בכבודו או אינו נידון בכבודו לא אשכחן בדמים דאינו נידון בכבודו או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דנידון בכבודו תיקו בעי רבא ערכי עלי לגבי מזבח מהו נידון בהשג יד או אין נידון בהשג יד לא אשכחן בערכין דאין נידון בהשג יד או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו תיקו בעי רב אשי הקדיש שדה אחוזה לגבי מזבח מהו מי אמרינן לא אשכחן שדה אחוזה דמיפרקא אלא בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו תיקו:

גופא בעי רבה דמי ראשי לגבי מזבח מהו נידון בכבודו או אינו נידון בכבודו
לא אשכחן בדמים דאינו נידון בכבודו או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דנידון בכבודו תיקו
בעי רבא ערכי עלי לגבי מזבח מהו נידון בהשג יד או אין נידון בהשג יד
לא אשכחן בערכין דאין נידון בהשג יד או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו תיקו
בעי רב אשי הקדיש שדה אחוזה לגבי מזבח מהו מי אמרינן לא אשכחן שדה אחוזה דמיפרקא אלא בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף או דלמא לא אשכחן לגבי מזבח דמיפריק אלא בשויו תיקו:
רַשִׁ״י נידון בהשג יד גבי נדר ונדבה כי האי מי אמרי' לא אשכחן נדר בשום דוכתא דאין נידון בכבודו א"ד לא אשכחן לגבי מזבח כו' הקדיש שדה אחוזה לדמי עולה שדה אחוזה דמיפרקא דהא לא אשכחן שדה אחוזה אלא לבדק הבית דסתם הקדישות לבדק הבית הלכך כי פריש לה למזבח לא פריק לה נמי אלא בהכי או דלמא לא אשכחן למזבח אלא בשויו דהא לא אשכחן קראי למזבח אלא בבהמות והנהו ודאי לא נתנה תורה קצבה לפדיונן אם הוממו והכא נמי אמרינן בשויו. תיקו

מתני׳ פחות מבן חדש נידר אבל לא נערך:

מתני׳ פחות מבן חדש נידר אבל לא נערך:
רַשִׁ״י מתני' פחות מבן חדש נידר אם אמר אחר דמיו עלי שהרי דמים כל דהו יש לו אבל לא נערך שלא נאמר בפרשה אלא מבן חודש ומעלה

גמ׳ ת"ר המעריך פחות מבן חדש ר"מ אומר נותן דמיו וחכמים אומרים לא אמר כלום במאי קמיפלגי ר"מ סבר אין אדם מוציא דבריו לבטלה יודע שאין ערכין לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים ורבנן סברי אדם מוציא דבריו לבטלה כמאן אזלא הא דאמר רב גידל א"ר האומר ערך כלי עלי נותן דמים כר"מ פשיטא דכר"מ אתיא מהו דתימא אפילו כרבנן התם הוא דטעי סבר כי היכי דאיכא ערכין לבן חודש איכא נמי לפחות מבן חודש אבל הכא דליכא למיטעי ודאי אדם יודע שאין ערך לכלי וגמר ואמר לשם דמים קמשמע לן

גמ׳ ת"ר המעריך פחות מבן חדש ר"מ אומר נותן דמיו וחכמים אומרים לא אמר כלום
במאי קמיפלגי ר"מ סבר אין אדם מוציא דבריו לבטלה יודע שאין ערכין לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים ורבנן סברי אדם מוציא דבריו לבטלה
כמאן אזלא הא דאמר רב גידל א"ר האומר ערך כלי עלי נותן דמים כר"מ פשיטא דכר"מ אתיא
מהו דתימא אפילו כרבנן התם הוא דטעי סבר כי היכי דאיכא ערכין לבן חודש איכא נמי לפחות מבן חודש
אבל הכא דליכא למיטעי ודאי אדם יודע שאין ערך לכלי וגמר ואמר לשם דמים קמשמע לן
רַשִׁ״י גמ' נותן דמיו כמה שהוא נמכר בשוק כר"מ דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה ואדם יודע דאין ערך לכלי דנפשות כתיב וגמר ואמר לשם דמים פשיטא דכר"מ ל"ל למימר כמאן אזלא הא התם גבי פחות מבן חדש פטרי רבנן משום דאיכא למימר אפילו אין אדם מוציא דבריו לבטלה הני מילי היכא דהוא יודע שדבריו בטילין אבל זה סבור היה שיש ערך לפחות מבן חדש כבן חדש והרי אין לו ונמצא הקדש טעות ודמים לא קאמר דליתיב דמי אבל גבי כלי ליחייב קמ"ל דר"מ היא ולא רבנן דטעמייהו דרבנן משום דאדם מוציא דבריו לבטלה ואפילו הוא יודע שדבריו זה בטילין

Pshat Line by Line is for review purposes only. It explains the plain meaning of the Gemara. It is not a halachic source and is not to be used for a halachic ruling.

Pshat Line by Line © 2026 TorahSages · CC BY-NC-ND 4.0 · torahsages.com/library/talmud/arachin/5a · Copyright & Licensing

מְפָרְשִׁים Commentaries
תּוֹסָפוֹת Tosafot

א ימכר לצרכי עולה וא"ת וכי לוקח זה מקריב עולה חסירה אבר שאין אבר זה שלו הא פרכינן פ"ק דתמורה (דף יא: ) ומשני כגון דאמר הרי עלי עולה בחייה כלומר כמו שיכול לחיות ואע"פ שנחתך רגלה מן הארכובה ולמטה והא דלא קא משני כגון דאמר רגלה של זו עולה לפטור עולתו של פלוני כמ"ד פ"ק דחולין (דף כג: ) הרי עלי לחם לפטור תודתו של פלוני י"ל דלא נקט לה אלא על לשון מימרא דאמורא אבל לשון הברייתא לא מישתמע הכי

ב והא מר הוא דאמר הקדיש זכר לדמיו מכאן משמע דגרסי' רבה שלא אמר אביי מר לרבא חבירו אע"ג דאשכחנא דאמר רב יוסף לאביי תלמידו מר דגברא רבה הוא ידע מאי קאמינא בזבחים פ' קדשי קדשים (זבחים דף סב.) התם שאני שהבין אביי מה שלא הבינו אחרים

ג דבעי רבה דמי ראשי לגבי מזבח כו' תיקו היינו מקמי דלשמעינן מתני' דלעיל כדמסקינן

ד (בעי רבה דמי ראשי למזבח -) צריך עיון אמאי לא נקט ערך ראשי לגבי מזבח כמו בבעיא דבסמוך

ה בעי רבא ערכי עלי לגבי מזבח אי רבה גרסי' בכולן יש לפרש באם תמצא לומר כדלעיל

ו אדם יודע שאין ערך לפחות מבן חדש ואפילו אינו יודע מ"מ דעתו ע"פ שתקנו חכמים הלשון וא"ת מאי שנא מדאמר פרק תמיד נשחט (פסחים דף סג.) המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה לא אמר כלום ויש לומר דלא אמר כלום ממה שמוציא בפיו אבל מה שבלבו הוי קיים ועוד יש לומר דהתם שאני שמה שאמר בפיו אינו רוצה ובמה שאמר בלבו טעה

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top