Mishnah Berurah 583 — מִשְׁנָה בְּרוּרָה תקפג

א (א) וכשיאכל רוביא וכו' – והוא הדין מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רביה יאכל, כל מדינה ומדינה כלשונה. (ב) יהי רצון – מלפניך ד' אלהינו ואלהי אבותינו שירבו זכיותינו. וכתב אליה רבה בשם של"ה: יתעורר אדם בתשובה כשיאמר יהי רצון, ויתפלל על זה בלב שלם. (ג) תפוח מתוק בדבש – והתפוח עיקר, ומברך עליו ופוטר הדבש. ואף שאוכל התפוח אחר ברכת המוציא, מכל מקום צריך לברך עליו. ויש נוהגין לטבל המוציא בדבש. (ד) תתחדש וכו' – ויאמר הבקשה אחר התחלת האכילה, מפני שאסור להפסיק בין ברכה לאכילה. (ה) שנה מתוקה – ועל כן יש נמנעים לבשל בראש השנה מיני חומץ, בארש"ט וכדומה. ועל כן האוכלים דגים לסימנא שיפרו וירבו כדגים, אין מבשלין אותן בחומץ.

ב (ו) ראש כבש – וטוב יותר של איל. (ז) לומר נהיה לראש – ועל כן, אם אין לו ראש כבש, יאכל ראש אחר, של בהמה או של עוף: (ח) הנהר וכו' – ולומר "תשוב תרחמנו" וגו', משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צווארו במים כשהלך להקריבו על גבי המזבח, ואמר: "הושיעה כי באו מים עד נפש", ואנו עושין זה זכר לעקידה. (ט) שלא לישן וכו' – משום דאיתא בירושלמי: מאן דדמיך בריש שתא, דמיך מזליה. והאר"י ז"ל אמר שאחר חצות מותר לישן, שכבר נתעורר המלאך על ידי תפילות ותקיעות. וב"ח כתב שהר"מ היה ישן בראש השנה. ויושב בטל כישן דמי.