א אמר החכם סבול האמת ואם יימר:
ב ושאלו לחכם. מה גדר הסבל הנאה? אמר להם הוא הסבל שאין עמו תרעומת עם שום אדם:
ג ואמר הסבל שני מינים. סבל הצרות. והסבל במה שאסר הבורא עליך:
ד ואמר הזכרון שני מינים. זכרון הסבל בעת הפגע. וטוב ממנו זכרון הבורא במה שאסור לך להיות מבדיל בינך לבינו:
ה ואמר אני תמה על מי שלא זמן לכל פגע סבל. ולכל טוב הודאה:
ו ואמר הדאגה על מה שלא היה. היא רעה חולה:
ז ואמר שתיית סם המות טוב מן הדאגה:
ח ואמר כפי הלבבות. יהיה היגון: ואמר כפי הגדולה. תהיינה סבות הנפילה. (ויש אומרים הסבל):
ט ואמר הסבל טוב שבעניינים. והענוה טוב שבדברים:
י ואמר כל מי שאינו מנצח. האבל בסבל יאריך יגונו:
יא [הסבל שלום. והמהירות חרטה]: ואמר הסבל עושר. והחריצות. רש:
יב ואמר יש רעה כשתדמנה לרעה אחרת תהיה מן הטובות. ואמר. יש רעה טובה. מהסבל:
יג ואמר אין למי שאין לו יכולת טוב מן הסבל:
יד ואמר מי מבני אדם יותר סבלן? אמר מי שמשיב תאותו:
טו ואמר מי שמגביר בסבל בעת צרתו. יגיע אל חפצו מרום לבבו:
טז ואמר הסבל חפשי. אפילו אם יגיע לבעליו הנזק:
יז ואמר מי ששם הסבל תכליתו. יגיעהו הסבל אל חפצו:
יח ואמר הסבל מר. ומעביר מבעליו הנזק:
יט ואמר אין דבר שמחסר מן הרעה כמו הסבל:
כ ואמר איזה מבני אדם נכבד אצל הבורא? אמר מי שיגיע אל הצרות ויסבול את הבאות [וישבח לבורא]:
Hebrew text: Mivchar HaPeninim (London, 1859), Public Domain.