א אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה בְּדִינֵי הַשּׁוֹמְרִים, בֵּין שֶׁהָיָה הַדָּבָר הַשָּׁמוּר שֶׁל הָאִשָּׁה בֵּין שֶׁהָיָה בְּיַד הָאִשָּׁה.
ב קָטָן שֶׁהִפְקִיד אוֹ הִשְׁאִיל לְגָדוֹל, נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִים לַקָּטָן. וְיֵשׁ חוֹלְקִין, וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן צ"ו.
א סָעִיף א אחד האיש ואחד האשה אע"ג דכתיב כי יתן איש אל רעהו הא קי"ל דהשוה התורה אשה לאיש:
ב סָעִיף ב קטן שהפקיד כו' ס"ל להרמב"ם דאע"ג דאין נשבעין על טענת קטן ה"מ במקום שצריך טענת ברי אבל לשבועת שומרים א"צ טענת ברי וכנ"ל:
ג סָעִיף ב ויש חולקים כו'. בטור סי' צ"ו ס"ז כתבתי בפרישה טעם החולקין ע"ש:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.