א שָׁאַל שְׁתֵּי פָּרוֹת, חֲצִי הַיּוֹם בִּשְׁאִילָה וַחֲצִי הַיּוֹם בִּשְׂכִירוּת, הַמַּשְׁאִיל אוֹמֵר: בִּזְמַן הַשְּׁאִילָה מֵתָה, וַהֲלָה אוֹמֵר: אַחַת מֵתָה בִּזְמַן הַשְּׁאִילָה וְהָאַחֶרֶת אֵינִי יוֹדֵעַ, מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע יְשַׁלֵּם הַשְּׁתַּיִם.
ב וְכֵן אִם מָסַר לוֹ שְׁלֹשָׁה פָרוֹת, שְׁתַּיִם שְׁאוּלוֹת וְאַחַת שְׂכוּרָה, וְהַמַּשְׁאִיל אוֹמֵר: שְׁתַּיִם הַשְּׁאוּלוֹת הֵן שֶׁמֵּתוּ, וְהַשּׁוֹאֵל אוֹמֵר אַחַת הַשְּׁאוּלָה מֵתָה וַדַּאי, אֲבָל הַשְּׁנִיָּה שֶׁמֵּתָה, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַשְּׁאוּלָה הִיא אוֹ הַשְּׂכוּרָה, מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ, יְשַׁלֵּם הַשְּׁתַּיִם:
א סָעִיף א מתוך שאינו יכול לישבע משלם הטעם דהא הודה לו במקצת טענתו דתבעו בב' פרות שאולו' שמתו בזמן השאל' ושחייב לו עליהן באונסיהן והנתבע מודה לו בא' ועל השניי' חייב לישבע ש"ד כדין מודה במקצת ואינו יכול לישבע מ"ה משלם משא"כ בשאל לו א' והשכיר לו א' ומתה הא' והשניה עומדת חי שבסי' שלפני זה דשם אין טענתן אלא על הא' דהרי על העודנ' חי א"ל הילך וקחנה לך ואין כאן מודה מקצת וק"ל:
ב סָעִיף ב וכן אם מסר לו ג' פרות כו' פי' ומתו שנים מהן וא' נשאר' חי ומחזיר' לו ותבעו בשתים שמתו והוא מודה לו בא' מהן שחייב ה"ל ג"כ מודה מקצת ומתוך שאינו יכול לישבע על השניה משלם:
א סָעִיף א השתים. הטעם דהא הודה לו במקצת טענתו דתבעו בב' פרות שאולות שמתו בזמן השאלה ושחייב לו עליהן באונסיהן והנתבע מודה לו באחד מהן ועל השנייה חייב לישבע ש"ד כדין מ"מ וא"י לישבע מש"ה משלם מה שאין כן בשאל לו אחד והשכיר אחת ומתה אחת והשניה עומדת חי דאין טענתן אלא על הא' דהרי על העודנה חי א"ל הילך וקחנה לך ואין כאן מ"מ. סמ"ע:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.