א הִפְקִיד לִשְׁנַיִם, וְטָעֲנוּ: נִגְנַב, וְהוֹדָה הָאֶחָד וְעַל הַשֵּׁנִי בָּאוּ עֵדִים, בֵּין שְׁנֵיהֶם מְשַׁלְּמִים הַקֶּרֶן.
א סָעִיף א וטענו נגנב והודה הא' כו' בטור כ' ז"ל וטענו נגנב ונשבעו שניהן והודה הא' וכן הוא ברמב"ם והמחבר השמיטו הא דנשבעו שניהן משום דלא נקטי הן הא דנשבעו אלא משום חיוב כפל וחומש דהשומר שטען טענת גנב והוכחש בעדים שמעידים שהי' בידו אינו חייב בכפל עד שנשבע תחלה וכמ"ש ל' הגמ' בפריש' והמחבר לאכ' דין כפל וחומש וכמ"ש בסי' שמ"ח וש"ן מ"ה לא כ' נמי הא דנשבעו דלענין חיוב תשלומי קרן א"צ שבוע' ולא ידעתי למה הוצרך המחבר לכתוב זה דבין שניהן משלמין הקרן דפשוט הוא להגמ' והרמב"ם לא כתבהו אלא אגב דין כפל וחומש ע"ש:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.