א אֶחָד הַמַּזִּיק בְּיָדוֹ אוֹ בִּשְׁאָר גּוּפוֹ (טוּר ס"א), אוֹ שֶׁזָּרַק אֶבֶן אוֹ יָרָה חֵץ וְהִזִּיק בּוֹ, אוֹ שֶׁפָּטַר (פֵּרוּשׁ, שֶׁפָּתַח) מַיִם עַל חֲבֵרוֹ אוֹ עַל הַכֵּלִים וְהִזִּיק, אוֹ שֶׁרָק וְנָע וְהִזִּיק בְּכִיחוֹ (פֵּרוּשׁ, רֹק עָב הַיּוֹצֵא בְכֹחַ) וְנִיעוֹ (פֵּרוּשׁ, רֹק דַּק שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְנוֹעֵעַ) בְּעֵת שֶׁהָלְכוּ מִכֹּחוֹ, הֲרֵי זֶה כְּמַזִּיק בְּיָדוֹ, וְהֵם תּוֹלָדוֹת שֶׁל אָדָם. אֲבָל אִם רָק הָרֹק וְהִנִּיחַ עַל הָאָרֶץ, וְאַחַר כָּךְ נִתְקַל מֵהֶם אָדָם, הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוּם בּוֹרוֹ, שֶׁכָּל תַּקָּלָה תּוֹלְדוֹת בּוֹר הִיא.
ב הָיָה מַכֶּה בְּפַטִּישׁ וְיָצָא גֵּץ (פֵּרוּשׁ, שְׁבִיב יוֹצֵא מִתַּחַת הַפַּטִּישׁ כְּשֶׁמַּכִּין בּוֹ עַל הַסַדָּן) מִתַּחַת הַפַּטִּישׁ וְהִזִּיק, הֲרֵי זֶה חַיָּב.
ג הַבַּנַאי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו אֶת הַכֹּתֶל לְסָתְרוֹ, וְשָׁבַר אֶת הָאֲבָנִים אוֹ הִזִּיק, חַיָּב. הָיָה סוֹתֵר מִצַּד זֶה וְנָפַל מִצַּד אַחֵר, פָּטוּר. וְאִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה, חַיָּב:
ד הַחוֹצֵב (פֵּרוּשׁ, שֶׁחוֹצֵב אֲבָנִים מֵהָהָר) שֶׁחָצַב אֶבֶן וּנְתָנוֹ לַסַתָּת (פֵּרוּשׁ, הַפּוֹסֵל אַבְנֵי גָזִית וּמְרַבְּעָהּ וּמַחֲלִיקָהּ, רַשִׁ"י), וְהִזִּיק בּוֹ, הַסַתָּת חַיָּב. מְסָרָהּ הַסַתָּת לַחַמָּר, הַחַמָּר חַיָּב. מְסָרָהּ הַחַמָּר לַכַּתָּף, הַכַּתָּף חַיָּב. מְסָרָהּ הַכַּתָּף לַבַּנַּאי, הַבַּנַאי חַיָּב. מְסָרָהּ הַבַּנַאי לַמְסַדֵּר הַמְסַדְּרוֹ עַל שׁוּרַת הַבִּנְיָן, הַמְסַדֵּר חַיָּב. וְאִם אַחַר שֶׁסִדְּרוֹ עַל שׁוּרַת הַבִּנְיָן נָפַל וְהִזִּיק, אִם הֵם קַבְּלָנִים וְכֻלָּם שֻׁתָּפִים בַּמְּלָאכָה, כֻּלָּם חַיָּבִים. וְאִם הֵם שְׂכִירֵי יוֹם, הָאַחֲרוֹן חַיָּב וְכֻלָּם פְּטוּרִים:
א סָעִיף א הר"ז חייב משום בורו. נ"מ לפטור בו כלים שנשברו דשבירה זהו מיתתן ובבור כתיב ונפל שמה שור או חמור ודרשינן שור ולא אדם (פי' אם מת אדם שם פטור אבל אם הוזק בו האדם חייב) וחמור ולא כלים וכמ"ש לקמן בסי' ת"י:
ב סָעִיף ד החוצב. שחוצב אבן פי' שחצבו מן ההר:
ג סָעִיף ד ה"ג "ונתנו לסתת פי' לאומן לקצעו ולרבעו שיהי' ראוי לקבעו בכותל וכשגמר קצועו מן הדרך למסרו ליד החמר ולהוליכו למקום הבנין והחמר מוסרו לכתף ונושאו על החומה ואותו כתף כשנשאו על החומה מדרכו למסרו ליד האומן העומד על הבנין והאומן הבנאי מסרו לפועל הבונה ומסדרו בכותל וקאמר דאם נשבר האבן בעודו ביד א' מהן הוא לבדו חייב אע"ג דכולן קבלנים הן במלאכה זו משא"כ אם אחר שכבר סדרו והניחו על הבנין אירע סיב' שנפל והזיק דבזה אומרי' אם הם כולם קבלנים שכולן ביחד משלמין ההיזק וכדמסיק:
א סָעִיף א או בשאר גופו. ב"ק ד' א' וערש"י שם ד"ה דכייף כו':
ב סָעִיף א או כו'. שם ך"ו ב':
ג סָעִיף א או כו'. כתובות ל"א א' ועבה"ג:
ד סָעִיף א או שפטר כו'. סנהדרין ע"ז ב' דגיריה הוא ולכן ה"ה על הכלים דחייב בחצו כנ"ל ושם בזרק צרור משום כחו וכן שם בזרק חץ ע"ש:
ה סָעִיף א או שרק כו' אבל כו'. ב"ק ג' ב' ונ"מ לכלים:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.