א הַמְשַׁסֶה (פֵּרוּשׁ, מְשַׁלֵּחַ וּמַקְנִיט) כַּלְבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בַּחֲבֵרוֹ, פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם; וּבַעַל הַכֶּלֶב חַיָּב חֲצִי נֶזֶק, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם שִׁסָה אֶת כַּלְבּוֹ לְהַזִּיק נוֹשֵׁךְ, לֹא הָיָה לוֹ לְהַנִּיחוֹ. וְאִם שִׁסָהוּ בְּעַצְמוֹ, בַּעַל הַכֶּלֶב פָּטוּר, שֶׁכָּל הַמְשַׁנֶּה וּבָא אַחֵר וְשִׁנָּה בּוֹ, פָּטוּר:
א סָעִיף א פטור מדיני אדם הטעם דלא הוה אלא גרמא בניזקין:
ב סָעִיף א חייב ח"נ במ"מ מבואר דאפילו היה מועד אינו משלם אלא ח"נ כיון דלא נשך מעצמו אלא ע"י שיסוי ה"ל שינוי:
ג סָעִיף א ואם שיסהו בעצמו. פי' ששיסה ראובן כלב של שמעון עד שהלך ונשך לראובן המשסה פטור שמעון דראובן שינה מתחלה בהשסתו וכל המשנה ובא אחר ושינה בו כגון זה שבא שמעון עם כלבו ושינה בו פטור שמעון:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.