א הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ וְאֶת הַזְּכוּכִית, וְהַגּוֹדֵר גִּדְרוֹ בְּקוֹצִים וְהִפְרִיחוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהֻזַּק בָּהֶם אַחֵר, חַיָּב נֶזֶק שָׁלֵם. וְאִם גָּדַר בְּקוֹצִים בְּצִמְצוּם בְּתוֹךְ רְשׁוּתוֹ, פָּטוּר, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְחַכֵּךְ בַּכְּתָלִים.
ב הַמַּצְנִיעַ קוֹצָיו וּזְכוּכִיּוֹתָיו בְּתוֹךְ כָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּבָא בַּעַל הַכֹּתֶל וְסָתַר כָּתְלוֹ וְנָפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיק, אִם כֹּתֶל רָעוּעַ הוּא, הַמַּצְנִיעַ חַיָּב; וְאִם כֹּתֶל בָּרִיא הוּא, בַּעַל הַכֹּתֶל חַיָּב. הַגָּה: וְאִם הִזִּיקוּ בִּשְׁעַת נְפִילָה, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַעַל כֹּתֶל חַיָּב בְּכָל עִנְיָן (טוּר ס"ב). וְאִם נָפַל הַכֹּתֶל מֵאֵלָיו, אִם הָיָה בָרִיא פְּטוּרִים; וְאִם הָיָה רָעוּעַ, הַמַּצְנִיעַ חַיָּב. וְאִם סְתָרוֹ אִינַשׁ דְּעָלְמָא, הַסּוֹתֵר חַיָּב וְהַמַּצְנִיעַ פָּטוּר (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק הַמַּנִּיחַ). וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שצ"ו.
ג מִדַּת חֲסִידוּת הוּא שֶׁיַּצְנִיעַ אָדָם קוֹצָיו וּשְׁאָר כָּל דָּבָר הַמַּזִּיק בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יָבֹא מֵהֶם תַּקָּלָה, כְּגוֹן שֶׁיַּשְׁלִיכֵם לַנָּהָר אוֹ יִשְׂרְפֵם:
א סָעִיף א והפריחו לר"ה. ל' הטור והוציאן לר"ה אפי' מעט:
ב סָעִיף א בצמצום בתוך רשותו פי' שלא הוציאם כלל לר"ה אפי' יצאו ובולטין מן הכותל כל שהן ברשותו:
ג סָעִיף א שאין דרך בני אדם. פי' ההולכים לר"ה:
ד סָעִיף ב דבעל הכותל חייב בכל ענין. פי' אפי' הכותל רעוע דכיון דסתרו "בידים ה"ל כאדם הנוטל זכוכיתו של חבירו ומזיק בו לאחר דמזיק חייב (מה"ט נמי מסיק וכ' דאם סתרה אינש דעלמא הסותר חייב) ומה"ט דוקא אם סתר הכותל בידים הא נפלה מאליו והיית' רעוע המצניע חייב וכדמסיק:
ה סָעִיף ג מדת חסידות כו'. ועל כיוצא בזה אמרו בפרק המניח האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דניזקין וע"ל ר"ס שע"ח כתבתי ל' הנ"י בזה ועפ"ר:
א סָעִיף ב בכל ענין. פי' אפילו הכותל רעוע דכיון דסתרו בידים ה"ל כאדם הנוטל זכוכיתו של חבירו ומזיק בו לאחר דחייב המזיק וה"ט דמסיק הרמ"א בנפל הכותל מאליו ובסתרו אינש דעלמא כו'. סמ"ע:
ב סָעִיף ג חסידות. ועל כיוצא בזה אמרו בפרק המניח האי מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין וע"ל ר"ס שע"ח. שם:
א סָעִיף א והפריחו כו'. עתוס' כ"ט ב' ד"ה אלא ר"י כו' ועסי' ת"י ס"ו:
ב סָעִיף ב ואם הזיקו בשעת כו'. טור וכ"כ נ"י דלא גרע ממש"ש כ"ו ב' היתה אבן מונחת כו' ולא הכיר בה דחייב בנזקין ור"ל דבשעת נפילה ה"ל מזיק בידים וחייב על השוגג ואונס כמש"ש אבל לאחר נפילה הוי מטעם בור כמו אבנו סכינו ומשאו כו' דאינו חייב אלא ברוח מצויה אם אפקרינהו וכמ"ש בסי' תי"א ס"ב ע"ש וה"נ במצניע בכותל בריא ובבעל הכותל בכותל רעוע דפטורים ועבנ"י וברא"ש שם: (ליקוט) ואם הזיקו כו'. טור ודייק מדברי הרא"ש שם שכ' ול"ד למוצא כו' כמו אבנו כו' לאחר נפילה דייק דוקא לאחר נפילה (ע"כ):
ג סָעִיף ב ואם נפלה כו'. דכאן א"א לחיוביה לבעל הכותל וכמו בכותל ואילן שנפלו לרה"ר בר"ס תי"ו:
ד סָעִיף ב ואם סתרה כו'. ר"ל אפילו ברעוע דכיון שלא ברשות עבד הוי מפקיר נזקיו לאחר פשיעה ואין המכניע חייב אלא הוא דהוי כורה אחר כורה ועסי' ת"י סט"ו:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.