א הַמְקַדֵּשׁ אַחַת מֵחָמֵשׁ נָשִׁים וְכָתַב לָהּ כְּתֻבָּה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ הִיא, וְכָל אַחַת מֵהֶן אוֹמֶרֶת: אֲנִי הִיא, אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת כֻּלָּן וְנוֹתֵן גֵּט לְכָל אַחַת וְאַחַת וּמַנִּיחַ כְּתֻבָּה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק. וְאִם קִדֵּשׁ בְּבִיאָה, קָנְסוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים שֶׁיִּתֵּן כְּתֻבָּה לְכָל אַחַת וְאַחַת:
ב הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וְחָזַר בּוֹ מִיָּד, וְאָמַר שֶׁהַמָּעוֹת יִהְיוּ מַתָּנָה, אֲפִלּוּ תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אֵין חֲזָרָתוֹ כְּלוּם וּצְרִיכָה גֵּט:
ג כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּטִיב גִּטִּין וְקִדּוּשִׁין לֹא יְהֵא לוֹ עֵסֶק עִמָּהֶם לְהוֹרוֹת בָּהֶם, שֶׁבְּקַל יָכוֹל לִטְעוֹת וְיַתִּיר אֶת הָעֶרְוָה וְגוֹרֵם לְהַרְבּוֹת מַמְזֵרִים בְּיִשְׂרָאֵל:
א סָעִיף ג להורות בהן כן פירש"י משמע דנתינ' קידושין אין קפידא כ"כ דהיינו לסדר הקידושין תחת החופה שאין שם הוראה וא"כ בגט היה נמי לנו לומר כן דהא כללינהו בחדא מחת' אבל לפי האמת אינו כן דבנתינת קדושי' אין שם הרבה פרטים באותו סידור ואין מצוין שינוים שם ששייך בהם הוראה אבל בסידור גיטין הרבה מאוד פרטים וזהו ודאי בכלל הוראה ואין ליתן לסדר גיטין אלא למומחה ברבים וכן המנהג בינינו שמכבדין בסידור קידושין אפילו אינו למדן גדול משא"כ בגט ועיין מ"ש בהקדמה בפי' פשוט דכל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין דהיינו אפי' דברים שאין בהם קול' יטעה אפ"ה לא יתעסק בהם אלא צריך שידע הכל על בורין וזה משמעות הלשון בטיב גיטין וקידושין:
א סָעִיף א כתובה. ר"ל דאבדה או שלא הזכיר את שמה או איירי שכל שמותיהם שווין ולהני פוסקים דס"ל דארוסה יש לה כתובה אפילו לא כתב לה א"צ לזה. תוספת י"ט ע' ב"ש:
ב סָעִיף ג בהם. ט"ז מדייק דוקא להורות אסור אבל לסדר קדושין מותר דאין שם להורות אבל לסדר הגט דיש הרבה פרטים אסור לסדר אא"כ יודע בטיב גיטין ב"ש:
א סָעִיף א שיתן כתובה עב"ש סק"ב שתמה עח"מ סי' שס"ה ס"א ועיין בס' קרבן נתנאל ביבמות פ' האשה תניינא אות ל' שתירץ בטוב ע"ש:
ב סָעִיף ג להורות בהם. עבה"ט מ"ש ט"ז מדייק אבל לסדר קדושין מותר כו' ועיין בתשו' שבו"י ח"ג סי' קט"ז שלא כ"כ אלא דה"ה שלא יסדר קידושין לכתחילה ולהכי נקט הש"ס לא יהא לי עסק משמע כל התעסקות בענין קדושין וגיטין וגם רש"י ז"ל שכ' שלא יהא דיין בדבר לא כיון דוקא אם יהי' דיין לדון על הגיטין או הקדושין אם הם כהוגן רק דה"ה שלא יסדר לכתחלה וזה נכלל ג"כ בכלל דיין וכן משמע בתשו' מהרי"ו סי' פ"ה כו' ובודאי לא בחנם הורגלו דורות הללו שאין מסדרין קדושין בלתי התרת הרב כי יש לחוש להרבה מכשולים שיבא לקדש ח"ו איסור ערוה או שני' כאשר קרה בזמנינו כו' ושם בתשו' הגאון בעל כנ"י כתב שדבר זה הוא תקנה מרבני צרפת שהיו בימי ר"ת שגזרו ואמרו שלא יסדר שום אדם קדושין כ"א מי שנבחר לרב או מ"צ בקהילתו ומי שיעבור על אלה כו' ע"ש ועי' ג"כ מזה בת' כנ"י ס"ס ע"ב וע' בת' נו"ב תניינא סי' פ"ג הובא אצלינו בפ"ת ליו"ד סי' רמ"ה ס"ק י"ב:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.