Even HaEzer 94 שולחן ערוך, אבן העזר צד

גודל הטקסט

א כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּזּוֹנֵית אַלְמְנָתוֹ מִנְּכָסָיו, כָּךְ נוֹתְנִין לָהּ כְּסוּת וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁ וּמָדוֹר, אוֹ יוֹשֶׁבֶת בַּמָּדוֹר שֶׁהָיְתָה בּוֹ בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ. הַגָּה: וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת בְּכָל הַבַּיִת עִם הַיּוֹרְשִׁים, רַק נוֹתְנִין לָהּ מָדוֹר מְיֻחָד לְפִי כְּבוֹדָהּ בַּבַּיִת (הָרַ"ן פֶּרֶק נַעֲרָה בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א וְהַמַּגִּיד מִשְׁנֶה פֶּרֶק י"ח). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּיכוֹלִין לִתֵּן לָהּ מָדוֹר הַרָאוּי לָהּ בְּבַיִת אַחֵר (כֵּן מַשְׁמַע בַּמָּרְדְּכַי פֶּרֶק הַנּוֹשֵׂא וּבְפֶרֶק נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה). וְאֵין הָאַלְמָנָה יְכוֹלָה לְהַשְׂכִּיר מָדוֹר שֶׁלָּהּ לַאֲחֵרִים (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א וּבְהָרַ"ן פֶּרֶק הַנּוֹשֵׂא). וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּכָרִים וּבִכְסָתוֹת בַּעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁנִּשְׁתַּמְּשָׁה בָּהֶם בְּחַיֵּי בַּעֲלָהּ, כְּשֶׁהָיָה בַּעֲלָהּ בִּמְדִינַת הַיָּם (בְּהָרַ"ן פֶּרֶק נַעֲרָה):

T BH

ב נָפַל הַמָּדוֹר, אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּבִין לִבְנוֹתוֹ. וְאִם אָמְרָה: הַנִּיחוּ לִי וַאֲנִי אֶבְנֶנּוּ מִשֶּׁלִּי, אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ; וְכֵן לֹא תְּחַזֵּק בִּדְקוֹ וְלֹא תִּטְחֶה אוֹתוֹ, אֶלָּא תֵּשֵׁב בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹ תֵּצֵא:

BH

ג וְאִם נָפַל, אֲפִלּוּ בְּנָאוּהוּ יוֹרְשִׁין, אִבְּדָה זְכוּתָהּ מִמֶּנּוּ:

ד יוֹרְשִׁים שֶׁמָּכְרוּ מְדוֹר אַלְמָנָה, לֹא עָשׂוּ כְּלוּם:

T BH

ה נָפַל הַבַּיִת, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לְבַעֲלָהּ בַּיִת אֶלָּא בְּשָׂכָר, נוֹתְנִין לָהּ מָדוֹר לְפִי כְּבוֹדָהּ, וְכֵן מְזוֹנוֹתֶיהָ וּכְסוּתָהּ לְפִי כְּבוֹדָהּ. וְאִם הָיָה כְּבוֹד בַּעֲלָהּ גָּדוֹל, נוֹתְנִין לָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ:

T BH

ו אַלְמָנָה שֶׁאָמְרָה: אֵינִי זָזָה מִבֵּית אָבִי, פִּסְקוּ לִי מְזוֹנוֹת וּתְנוּ לִי שָׁם, יְכוֹלִין הַיּוֹרְשִׁין לוֹמַר: אִם אַתְּ אֶצְלֵנוּ יֵשׁ לָךְ מְזוֹנוֹת, וְאִם לָאו אֵין אָנוּ נוֹתְנִין לָךְ אֶלָּא כְּפִי בִּרְכַּת הַבַּיִת. וְאִם הָיְתָה טוֹעֶנֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא יַלְדָּה וְהֵם יְלָדִים, נוֹתְנִין לָהּ מְזוֹנוֹת הַמַּסְפִּיקִין לָהּ לְבַדָּהּ וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין זֶה טַעֲנָה אֶלָּא בְּאֵשֶׁת אָב שֶׁאֵינָהּ אִמָּם (טוּר בְּשֵׁם הָרְמַ"ה):

BH

ז חַיָּבִים לִפְרֹעַ בִּשְׁבִילָהּ כֶּסֶף גֻּלְגָּלְתָּא וּמַס שֶׁעָלֶיהָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַע בַּעֲלָהּ בִּשְׁבִילָהּ. אֲבָל אֵין חַיָּבִים בְּפִדְיוֹנָהּ, וְלֹא בִּרְפוּאָתָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִצְבָה, וְלֹא בִּקְבוּרָתָהּ:

נוֹשְׂאֵי כֵּלִים Commentaries
ט״ז Taz

סָעִיף א

א סָעִיף א כשהי' בעלה פי' לאפוקי בזמן שהיה בעלה אצלה שאז הילת' צריכה ודאי טפי:

סָעִיף ד

ב סָעִיף ד לא עשו כלום. בגמרא פרכינן ומ"ש מהא דר' יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מה שמכרו מכרו ומשנינן התם לא תפסה מחיים הכא תפסה מחיים פי' התם לא התחילה זכותה עד לאחר מיתה מ"ה יכולים יורשים להפקיע אבל במדור התחיל זכותה מחיים וא"ל מ"ש מההיא דסי' נ"ג סעיף כ"א דאם מכרה הקרקע אינה מוציאה מיד הלקוחות והא גם שם התחיל זכותה מחיים שאני התם במזונו' שאין להם קצבה כדאיתא פ' השולח לפי שאינן קצובין:

סָעִיף ה

ג סָעִיף ה נותנין לה מדור פירו' אבל אין צריכין לבנות הבית שנפל וגם מעכבין עליה שלא תוכל לבנותו והטעם שיאמרו היורשים אם תדור בבית הראשון לעולם לא תצא ממנו אבל כשאנו שוכרים לה בית אחר אפי' לפי כבודה שמא לא יהי' ניחא לה ותצא לבית אביה כ"כ רש"ל:

בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev

סָעִיף א

א סָעִיף א אלמנתו. כי כל הני מתנאי כתובה הם אפילו לא כתב לה. ואם תובעת כתובה או מוכרת הפסידה כל הני כמו דמפסדת מזונות. ובכלל כלי תשמיש איתא בש"ס משתמשת בכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשמשת בחיי בעלה:

ב סָעִיף א אחר. היינו אם לא הניח אלא בית א' אפילו אם הוא בית גדול ויכולים ליתן לה דירה באותו בית. מ"מ רשות בידם ליתן לה דירה בבית אחר. ואם יש להם שני בתים נותנים לה מדור בבית השני ולא בבית שדר בו אביהם ח"מ ב"ש ותוס' ורא"ש ורשב"א ושאר פוסקים לא ס"ל כן. ב"ש:

ג סָעִיף א הים. כלומר שודאי אלמנה אינה צריכה להתנהג בעבדים ובשפחות ובכלי כסף וזהב כדרך שהתנהגה כשהיתה אצל בעלה רק כמו שהיתה בחיי בעלה בלא בעלה דהיינו כשהיה בעלה במד"ה ואם בנות משפחתה אפילו אלמנות רגילים להשתמש בשתים ושלש שפחות או בכלי כסף וזהב נותנים לה לפי שאינה יורדת עמו רשב"א ח"מ ב"ש:

סָעִיף ב

ד סָעִיף ב לבנותו. אלא נותנין לה דירה במקום אחר. ובכל הני כשאינה דרה אצלם מחויבים ליתן לה מזונות משלם אלא כשהעיכוב ממנה כמ"ש ס"ו אז נותנים לה כפי ברכת הבית:

ה סָעִיף ב בדקו וכו'. ובדיעבד אם שיפצה מה שעשתה עשוי עיין ח"מ ב"ש:

סָעִיף ד

ו סָעִיף ד אלמנה. ואם האב נתן הדירה במתנת בריא לאחר מה שעשה עשוי אבל אם נתן במתנת ש"מ הוי כירושה והיא משתמשת במדור דדין הדירה כדין מזונות ח"מ וע' ב"ש:

סָעִיף ה

ז סָעִיף ה מדור. בר"ן כתב דנותנים לה מעות לשכור דירה ועליה הטרחה לשכור הדירה:

סָעִיף ו

ח סָעִיף ו הבית. לתוס' אין חילוק אלא לענין נר. נר לא' נר למאה ולענין מזונות אין חילוק. ולהרמב"ם אף לענין מזונות יש חילוק כמ"ש בפרק י"ח מה"א ה' שאכלו ביחד די להן בארבעה קבין וכשיאכל כל א' לבדו צריכים לכל א' קב א' ע"ש סי"ט ב"ש. וכל זה מאכילה ושתיה אבל במלבושים נותנין לה כדרך שהיו נותנין לה אם היתה יושבת עמהם הר"ם גלאנטי סימן קט"ז:

ט סָעִיף ו ילדים. ואם היא זקנה והם ילדים אין שומעין לה רשד"ם חא"ה סי' קס"ז. וכתב כנה"ג וה"ה נמי אם היא ילדה והם זקנים אין שומעין לה ע"ש:

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.

חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top