א אֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר רַשַּׁאי לְהַפְשִׁיט הַתֵּבָה בְּצִבּוּר כָּל זְמַן שֶׁהֵם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. פי' רַשִׁ"י שֶׁהָיוּ רְגִילִים לְהָבִיא סֵפֶר תּוֹרָה מִבַּיִת אַחֵר שֶׁהִיא מִשְׁתַּמֶּרֶת בּוֹ וְכו', עַד שֶׁטֹּרַח צִבּוּר הוּא לְהִתְעַכֵּב שָׁם, וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּא"ח.
א סָעִיף א (א) להפשיט התיבה - בכל מקום תיבה פירושו ארון הקודש ותיבה האמורה כאן שלחן שס"ת מונח עליו כשקורין בו [פמ"ג]:
ב סָעִיף א (ב) שהיא משתמרת בו - ופורשין בגדים נאים סביב התיבה לכבוד הס"ת וכשיוצאין משם ונוטלין ס"ת ליתנו בבית שמשתמר בו לא יפשיט הש"ץ התיבה בפני הצבור שטורח צבור הוא להתעכב שם עם הס"ת עד שיפשיט את התיבה אלא מוליך הס"ת והם יוצאים אחריו (כמ"ש סימן קמ"ט) וחוזר לבית הכנסת ומפשיט התיבה [כ"ז מפירש"י שם]:
א סָעִיף א (ס"ק א) להתעכב כו' רמ"א קיצר דברי הטור. שכ' שה"ל הס"ת במקום אחר המשתמר ולא בבית הכנסת וקודם שהביאו הס"ת לקרות בו היה הש"ץ מכס' התיבה שהי' דרכן להניח עלי' ס"ת לקרות בבגדים נאים ויפים ואחר הקריאה היה שוב פושט אותן הבגדים מן התיב' ומצניעי' אותן עד עת קריאה אחרת ולפי שהצבור צריכים להמתין שם בבה"כ עד שיוציאו הס"ת למקו' שמצניעי' אותו וילוו הס"ת כל הציבור כמ"ש בסי' שאח"ז ולכן אם יפשיט הש"ץ תחלה התיבה ואח"ז יצניע הס"ת איכא טרחא דציבורא שיהיו צריכים להמתין עד אחר ההפשטה של התיבה והוצאת ס"ת למקו' שמצניעים לכן יצניעו הס"ת תחלה ואח"ז יפשיטו התיבה:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.