Shulchan Aruch, Orach Chayim 176 — שולחן ערוך, אורח חיים קעו
א בֵּרַךְ עַל הַפַּת, פּוֹטֵר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת דְּהַיְנוּ פֵּרוּרֵי פַּת דַּק דַּק שֶׁדִּבְּקָם עִם מָרָק אוֹ דְּבַשׁ; בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת, לֹא פָּטַר אֶת הַפַּת. הַגָּה: בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת, פּוֹטֵר מַעֲשֵׂה קְדֵרָה שֶׁהוּא דַּיְסָא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ; וְכֵן אִם בֵּרַךְ עַל מַעֲשֵׂה קְדֵרָה, פּוֹטֵר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת (גְּמָרָא פֶּרֶק כֵּיצַד מְבָרְכִין וְרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה).
מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah
סָעִיף א
א (א) דק דק - שאין בהם כזית וגם אבד מהם תואר לחם שברכתן במ"מ כמבואר בסימן קס"ח ס"י ומ"מ פטר להו פת מפני שהם טפלים לגביה והרי הם נחשבין כמעשה קדרה דפת פוטרתן: ש"ע סָעִיף א
ב (ב) בירך על הפרפרת - דדרך הוא להביאם קודם הסעודה לתענוג או להמשיך הלב לאכילה ולא פטר את הפת כיון דברכתן במ"מ. וכתב בשיטה מקובצת שאף אם כוון בפירוש לפטור לא מהני. ולענין ברכה אחרונה אם אכלן רק לתענוג או להשביע קצת צריך לברך עליהם ב"א קודם הסעודה ואם לא בירך עד שבירך בהמ"ז בדיעבד בהמ"ז פוטר כל מיני מזונות כמו שכתבנו לקמן בסימן ר"ח סי"ז במ"ב ע"ש וי"א דאם דעתו לאכול מיני מזונות גם בתוך הסעודה נחשבת לאכילה אחת ויכול אף לכתחלה לסמוך על בהמ"ז שיברך לבסוף ומ"מ נראה דאף לדעה זו יראה לכוין להדיא בבהמ"ז לפטור מה שאכל מקודם [עיין באבן העוזר סימן ר"ח סי"ז]. ועיין בבה"ל שבארנו לענין מה שאנו אוכלין אחר קידוש בשחרית לעק"ך וקיכלי"ך וכדומה נכון יותר שאף לדעה ראשונה לא יברך עליהם ברכה אחרונה קודם הסעודה אלא יפטרנו בבהמ"ז וכ"ש אם אוכל המין כיסנין גם בתוך הסעודה ובברכת במ"מ שמברך קודם הסעודה פוטר גם אותם לכו"ע נפטרין הכל בבהמ"ז מפני דכל זה שייך לסעודה. ואגב אעתיק מפוסקים אחרונים עוד איזה דינים מה ששייך לענין זה. עד הנה כתבנו באוכל מיני מזונות קודם הסעודה ועכשיו נבאר באוכל שאר דברים. א) הרוצה לאכול קודם נט"י לסעודה מדברים שצריך לברך עליהם בתוך הסעודה כגון פירות ובדעתו לאכול פירות גם בתוך הסעודה ומכוין עכשיו בברכה זו לפטור גם מה שיאכל בתוך הסעודה א"כ הוי הכל לצורך סעודה וא"צ לברך אחריהם דבהמ"ז יפטור הכל כמו מה שפוטרת מה שאוכל בתוך הסעודה ואם לא יאכל פירות בתוך הסעודה צריך לברך ב"א עליהם דכיון שאכלן קודם הסעודה אין שייכין לסעודה כלל. ואפילו אם לא בירך ב"א קודם נט"י צריך לברך בתוך הסעודה. ב) כ"ז בשאוכל פירות וכנ"ל אבל אם אכל קודם הסעודה דברים שא"צ ברכה עליהם כשאוכלן בתוך הסעודה [כגון מיני לפתן ופרי אדמה שקורין ערד עפי"ל או בולבע"ס וכדומה] א"כ אפילו אם דעתו לאכול מהם גם בתוך הסעודה אינו מועיל להם כלל הברכה ראשונה דבלא"ה הם נפטרין ע"י ברכת המוציא וע"כ מה שאוכל קודם הסעודה אין שייך כלל להסעודה וצריך לברך עליהם ברכה אחרונה בורא נ"ר. ולענין יין ושאר משקין מבואר בסימן קע"ד סעיף ו' ז' ג) אכן אם אכל קודם הנטילה פרפראות להמשיך הלב לאכילה ולפתוח הבני מעיים [כגון מיני מתיקה שקורין איי"ן גימאכ"ץ או דבר מלוח וכדומה] אין לברך עליהם ברכה אחרונה דהם שייכים לסעודה ונפטרין בבהמ"ז. ד) ודע דהא דמותר לאכול קודם המוציא דברים שא"צ ברכה תוך הסעודה כגון המבוארים באות ב' דוקא שאין בדעתו לאכול תיכף אבל אם השלחן ערוך והלחם לפניו אסור לגרום ברכה שא"צ אלא יברך המוציא על הלחם ויפטר שארי דברים [ח"א] וי"א דאם אוהב יותר לאוכלן קודם הסעודה מלאכלן בתוך הסעודה אין בזה משום גרם ברכה שאינה צריכה. ואם הם דברים המושכין הלב לתאות המאכל בודאי יש לסמוך להקל לאכלן קודם הסעודה: ש"ע סָעִיף א
ג (ג) פוטר מעשה קדרה - שברכתן נמי במ"מ: ש"ע סָעִיף א
מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham
סָעִיף א
א פירורי פת. דאין בהם תואר לחם שצריך לברך במ"מ ופת פוטרתן דבאים להמשיך תאות המאכל (ב"ח) ועסי' קס"ח ס"ח וסי"ג דאפי' אינן באים להמשיך פת פוטרתן כיון שהן עצמן מזון ועיין סי' קע"ד ס"ז: ש"ע סָעִיף א
אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham
סָעִיף א
א פירורי פת עמ״א דהם עצמם מזון ועסי׳ קס״ח אות כ״ב. ומה שצוה האדון ז״ל לעיין בקע״ד ס״ז אפשר באות י״ד דפרפרת היינו לפני נטילה דלאחר נטילה אין להפסיק בין נטילה להמוציא ואחר המוציא איך יברך על הפרפרת עיין פרישה. המחבר השמיט פרפרת שלפני המזון פוטר שלאחר המזון דאין מצוי בינינו כבסי׳ קע״ז ס״ב עמ״א זיין בסעודות גדולות ועיין נ״ץ כ״כ ומ״ש הר״ב בהג״ה פרפרת ומ״ק פוטרין זא״ז בלא פת מיירי וברכותיהן שוות דוקא במ״מ כמ״ש הלבוש וכן פרפרת שלפני המזון פוטר לאחר המזון בשו״ת עיין ש״ג הביאו א״ר ועב״ח. וער״מ פ״ד מה״ב ה״ו ובכ״מ ולח״מ שם משמע מטעם ספק ברכות להקל וא״כ לכתחלה י״ל יכוין שלא להוציא זא״ז מל׳ הר״ב בהג״ה משמע אף לכתחלה ועא״ר וצ״ע. ואי״ה בט״ז כאן ובסי׳ קע״ז בדברים הבאים תוך הסעודה יבואר עוד. עיין כ״מ פ״ד ה״ו מה״ר משמע פה״א פוטר דיעבד לפת ואי״ה בר״ו ס״א יבואר זה: ש"ע סָעִיף א
ט״ז Taz
סָעִיף א
א שדיבקם עם כו'. דאז הוי ברכתו בורא מיני מזונות כמו מעשה קדירה: ש"ע סָעִיף א
מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz
סָעִיף א
א שדיבקם עט״ז דקדק מסתמא אין בהם תואר לחם כמו מצה טחונה ומדובק בדבש דמברך במ״מ עמ״א א׳. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכ״ש מרבותיי הייתי אוסר חביצא פירורי לחם על ידי מרק וכ״ש קניידליך וחרימזלי״ך המבואר בסי׳ קס״ח סעיף י׳ ומ״א כ״ח אע״ג דמברך עליהם מעין שלש אי בירך הזן יצא דיעבד כבסי׳ ר״ח ס״י על יין ותמרי דיצא בהזן ובמ״א כ״ה דייסא יש לו עלויא אחרינא בפת משא״כ חביצא פת הוא מעיקרא. ועמ״א קע״ו אות הו״ז. שוב ראיתי דשפיר עבידנא דמסתפינא התוס׳ בברכות מ״ו א׳ ד״ה בירך על הפת ממרוצת לשונם דברים לאחר הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואחריהם אף שפירשו פרפרת פת צנומה בקערה ואי״ה יבואר בקע״ז במ״א ו׳ ור״ח בזה: ש"ע סָעִיף א
בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev
סָעִיף א
א דק. ואין בהם תואר לחם שצריך לברך במ"מ ופת פוטרתן דבאים להמשיך תאות המאכל. ב"ח ועי' סי' קס"ח ס"ח וסי"ג דאפי' אינן באין להמשיך פת פוטרתן כיון שהן עצמן מזון. מ"א: ש"ע סָעִיף א
בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra
סָעִיף א
א ס"א דהיינו כו'. ע' תוס' שם ד"ה ברך כו' ונראה כפירש ר"ח כו' ותר"י סתרו פירושים וע' רא"ש סי' יו"ד ולא כדברי ר"ח כו' אלא דהוא חביצא דשם וכמ"ש סי' קס"ח ס"י. ב"י: ברך כו' מעשה כו'. גמ' שם א"ד אסיפא כו' וקי"ל כת"ק וה"ה להיפך וכמש"ו: ש"ע סָעִיף א
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)