א אַף מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מִפַת שֶׁל עכוּ"ם, בַּעשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִזָּהֵר. הַגָּה: וְיֵשׁ לְכָל אָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מֵהֶם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה; וּסְפֵק עֲבֵרָה צָרִיךְ יוֹתֵר תְּשׁוּבָה מֵעֲבֵרָה וַדַּאי, כִּי יוֹתֵר מִתְחָרֵט כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁעָשָׂה מִשֶּׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְלָכֵן קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי הֻצְרַךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר בְּיֹקֶר מֵחַטָּאת (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְרַבֵּנוּ יוֹנָה רֵישׁ בְּרָכוֹת).
א סָעִיף א (א) בעשי"ת צריך ליזהר - היינו אפילו מפת פלטר של גוי ואם אינו יכול לאפות בעצמו יכשיר את התנור שאופין בו העכו"ם שישליך ישראל בתוך התנור קיסם אחד ואפילו נפח ע"י מפוח או בפיו מהני כמ"ש ביו"ד סימן קי"ב ס"ט ומ"מ מי שהולך בדרך אם אין לפניו פת של ישראל עד יותר מארבעה מילין ממקום שהוא עומד בו ורוצה לאכול מותר לו לאכול פת פלטר של עכו"ם בעשי"ת כמו שמותר בשאר ימות השנה כמ"ש ביו"ד שם דלא קבילו עלייהו להחמיר ביו"ד ימים יותר ממי שנזהר כל השנה ואפ"ה מותר באופן זה. ויזהרו שלא לברך וליטול חלה מעיסה שהיתה מתחלה של עכו"ם אע"פ שאח"כ מכרה לישראל [דכיון שבעת לישה היתה של עכו"ם נפקע ממנה חיוב חלה] אלא דוקא כשמכר העכו"ם הקמח לישראל:
ב סָעִיף א (ב) ויש לכל אדם וכו' - כתב הרא"ש שיקרא באלו הימים באגרת התשובה של רבינו יונה והאר"י ז"ל כתב שחיוב ללמוד בספרי מוסר כל השנה וכ"כ הגר"א במשלי בכ"מ ובמע"ר ועכ"פ באלו הימים יעשה כל אדם כדעת הזוהר שישוב קודם שישכב ויתאונן על חטאיו ויפשפש במעשיו. ועיין ביערות הדבש ח"א דרוש א' כי ז' ימים שבין ר"ה ליום הכפורים הם נגד ז' ימי שבוע ובכל יום יעשה תשובה על אותו יום ד"מ ביום ראשון יעשה תשובה על מה שחטא כל ימיו ביום ראשון וכן ביום ב' וכן כל ז' ימים:
ג סָעִיף א (ג) לחפש ולפשפש במעשיו - עיין בח"א כלל קמ"ג שם הרחיב הדברים בענין זה ודבריו קילורין לעינים:
ד סָעִיף א (ד) ולשוב מהם בעשרת י"ת - אחד ששכר חבירו לילך בדרך ונהרג נכון שיקבל תשובה [באר שבע פ' חלק ועיין בתשובת מהר"ם מלובלין סימן מ"ג מ"ד מ"ה וגבעת שאול סימן מ"ח וסי' פ"ב ועיין בית יעקב ס"י] ולענין אשה שהמיתה ילד ע"י גרם עיין אבן שוהם סימן מ"ם ועיין תשובת ח"ס חו"מ סי' נ"ב לענין מוהל ולענין אשה שמצאה ילד מת ובסימן קפ"ד לענין מי שבאונס אכל איסורים ויצא מן האונס ובסימן קע"ג מתיקוני תשובה למי שבעל נדה וסימן קע"ה למי שנתפס עם הנכרית וסימן קע"ז למי שרצה להציל ובטעות המית את חבירו. ועיין בשע"ת ובפתחי עולם מדינים אלו. ועיין ברי"ף כ"ד דברים המעכבים את התשובה:
א סָעִיף א ואם אינו יכול לאפות בעצמו די בהשלכת קיסם (לבוש ומנהגים) ויזהרו שלא לברך וליטול חלה מעיסת עכו"ם אע"פ שמכרה להם אא"כ מכר להם הקמח, ונ"ל דמי שהולך בדרך א"צ להמתין רק כשיעור המפורש בי"ד ססי' קי"ב דלא קיבלו עלייהו להחמיר בי' ימים יותר משאר ימות השנה ושל"ה דף ס"ז כ' שהחסידים נהגו לאכול חולין בטהרה ואף שכלנו טמאי מתים מ"מ יאכל דגן שלא הוכשר ונילוש במי פירות וישוח וישתה מן הבאר שלא יגע בהם ויטמאם עכ"ל, וצ"ע דנטמאו בפיו כדאי' בקידושין דף כ"ה ובכמה דוכתי: דיני תשובה בראש ס' הרוקח ובמהרי"ו ובס"ס קיצור ר"ח בס' יסוד תשוב' ובס"ח מסי' י"ט עד סי' ל"ב ומסי' מ"ב עד סימן מ"ה ס"ה ע"ב קע"א ת"ה עד תרי"ח, מהרי"ו י"ב קמ"ז קכ"א, ת"ה סימן קצ"ח בנימין זאב ע"ב רי"ט ה' רוצח, בתשובת רמ"א סי' ל"ז, אחד ששכר חבירו לילך בדרך ונהרג נכון שיקבל תשובה באר שבע פ' חלק וע' בתשובת ר"מ לובלין סימן מ"ג מ"ד מ"ה, אשה שמצאה ילד מת אצל' בתשובת מהרי"ל סימן מ"ה וע' במ"ב סי' כ"ו רמ"מ סימן כ"ה צ"ה ר"ל חביב סימן ע"ט רש"ל סי' צ"ו ר"י טראני סימן ה' ועיין ברי"ף כ"ד דברים:
א סָעִיף א עכו"ם. ואם אינו יכול לאפות בעצמו די בהשלכת קיסם לבוש ומנהגים. ויזהרו שלא לברך וליטול חלה מעיסת עכו"ם אע"פ שמכר' להם אא"כ מכר להם הקמח ונ"ל דמי שהולך בדרך א"צ להמתין רק כשיעור המפורש בי"ד ס"ס קי"ב דלא קבילו עלייהו להחמיר ביו"ד ימים יותר משאר ימות השנה. ועיין בתשובת נ"ש סימן ע"א להתיר בשנת רעבון לאכול גלוסקאות של נחתום עכו"ם ע"י הבישול אותם אח"כ בבית ישראל אף בעשרת ימי תשובה למי שנזהר ע"ש. ושל"ה דף ס"ז כתב שהחסידים נהגו לאכול חולין בטהרה ואף שכלנו טמאי מתים מ"מ יאכל דגן שלא הוכשר ונילוש במי פירות וישוח וישתה מן הבאר שלא ליגע ויטמאם עכ"ל. ועיין מ"א שהקשה עליו דהא נטמאו בפיו ע"ש. וטוב לומר בכל יום מעשרת ימי תשובה בין ישתבח ליוצר מזמור ממעמקים קראתיך עמ"ש סימן נ"ד. מר"ח אלול ואילך כשמתענה ישאל מהש"י כפרה וחיים ובנים לעבודתו בהוצאת ספר תורה ויאמר שלש עשרה מדות ג' פעמים. גם ואני תפלתי ג"פ. וכתב מט"מ על כל פנים באלו הימים יעשה כל אדם כדעת הזוהר שישוב קודם שישכב ויתאונן על חטאיו ויפשפש במעשיו. וכתב הרא"ש שיקרא באלו הימים אגרת התשוב' של רבי' יונה. והאר"י ז"ל כתב שחיוב הוא ללמוד בספרי מוסר כל השנה. ודיני תשובה בראש ספר הרוקח ובמהרי"ו. ובסוף ספר קיצור ראשית חכמה. ובספר חסידים מסימן י"ט עד סי' ל"ב. ומסימן מ"ב עד סימן מ"ה ס"ה ע"ב קע"א ת"ה עד תרי"ט מהרי"ו סימן י"ב קמ"ז קכ"א: ת"ה סימן קצ"ח. בנימין זאב סימן ע"ב. מהרי"ט הלכות רוצח. בתשובת רמ"א סימן ל"ז. אחד ששכר חבירו לילך בדרך ונהרג נכון שיקבל תשובה באר שבע פ' חלק. וע' בתשובת ר"מ לובלין סי' מ"ג מ"ד מ"ה. אשה שמצאה ילד מת אצלה בתשובת מהרי"ל סי' מ"ה. ועיין במ"ב סימן כ"ז. רמ"א סי' כ"ה. ר"ל חביב סימן ע"ט. רש"ל סימן נ"ו. ר"י טראני סי' ה'. ועיין ברי"ף כ"ד דברים שמעכבים את התשובה:
א כתב מ"א ואם כו' די בהשלכת קיסם. כמ"ש בי"ד סימן קי"ב סעיף ט' וכתב שם רמ"א דאפי' נפח ע"י מפוח או בפיו מהני. וכתב הפר"ח שם דאפי' הגחלים לוחשות והעצים דולקים מהני הניפוח דע"י הניפוח גורם תוס' חום וממהר אפיית הפת. ודע דביו"ד י"ת נוהגים איסור אפי' בפת פלטר גוי. ויזהרו כו' אא"כ מכר להם הקמח. וכ"כ בתשוב' מ"ב סי' א'. והטעם כיון דחיוב חלה בא בשעת גלגול העיסה ואז היתה עיסה של גוי והיתה פטורה מן החלה. ואפי' אח"ז מכרה לישראל מ"מ פטורה כיון דבשעת התחלת חיובה היתה פטורה. ואייתי ראיה ממשנה פ"ג דחלה והוא בי"ד סי' ש"ל סעיף ד' גוי שהיתה לו עיסה ונתגייר גלגלה קודם שנתגייר פטור כו'. וע' מ"ש ע"ז הש"ך ר"ס שלמ"ד בשם הדרישה המפורש בי"ד ס"ס קי"ב דהיינו אם נמצא פת ישראל עד ארבע מילין יש להמתין על פת ישראל: דלא קבילו כו' יוחר משאר ימות השנה. ר"ל מי שאינו נזהר כל השנה וסמך על דעת המקילים ביו"ד לא קיבל עליו להזהר ביו"ד י"ת יותר ממי שנזהר כל השנה בפת גוי. וכתב הפר"ח שם וז"ל דוקא כשהתחיל לילך ומשם עד מקום חנייתו יש ד' מיל. אבל אם חנה עכשיו במקום א' אע"פ שממקום זה עד החניה ראשונה שיש פת ישראל יש ד' מיל. מכל מקום הרי עכשיו אינו הולך לשם וא"צ להמתין: ושל"ה כו' עיין סימן ר"פ. אחד ששכר כו' נכון שיקבל תשובה מדאמר הקב"ה לדוד על ידך נהרג נוב עיר הכהנים. הרי דכה"ג שחשבו לו לדוד עון יע"ש.
א סָעִיף א ס"א אף מי כו'. רא"ש סוף ר"ה ומרדכי וש"פ מירושלמי ר"ח מפקיד לרב אי את יכיל למיכל כולי שתא בטהרה אכול ואי לא אכול ז' יומי בשתא וכ' ראבי"ה קבלתי שאלו הן ז' ימי חול שבין ר"ה ליו"כ דבשבת וי"ט א"צ להזהיר ולמדו מזה לפת של עו"ג: ויש לכל א' כו'. כנ"ל שב כו': ולכן כו'. כמ"ש בכריתות כ"ב ב' ובאבות דר"נ פרק ל' ר"מ אומר כל העובר עבירה א' בספק מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו בודאי כיצד אדם חטא ונודע לו חטאו מביא חטאת בסלע ועשירית האיפה בפונדיון ספק חטא ספק לא חטא מביא אשם בשתי סלעים:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.