א סֻכָּה יְשָׁנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הֶחָג, כְּשֵׁרָה וּבִלְבַד שֶׁיְּחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר עַתָּה בְּגוּפָה לְשֵׁם הֶחָג, וַאֲפִלּוּ בְּטֶפַח עַל טֶפַח סַגֵּי אִם הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד; וְאִם הַחִדּוּשׁ עַל פְּנֵי כֻּלָּהּ, סַגֵּי אֲפִלּוּ כָּל דְּהוּ; וְאִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם הֶחָג, אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה, כְּשֵׁרָה בְּלֹא חִדּוּשׁ.
ב יוֹצֵר כְּלֵי חֶרֶשׂ שֶׁיֵּשׁ לוֹ ב' סֻכּוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ וְעוֹשֶׂה קְדֵרוֹתָיו בַּפְּנִימִית וּמוֹכְרָם בַּחִיצוֹנָה, הַפְּנִימִית אֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי סֻכָּה כֵּיוָן שֶׁהִיא דִּירָתוֹ כָּל הַשָּׁנָה אֵינוֹ נִכָּר שֶׁדָּר בָּהּ לְשֵׁם מִצְוָה; וְהַחִיצוֹנָה יוֹצֵא בָּהּ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ דָּר בָּהּ כָּל הַשָּׁנָה.
א סָעִיף א (א) סוכה ישנה - פי' הסכך הישן אבל בדפנות לית לן בה לכו"ע:
ב סָעִיף א (ב) שעשאה קודם שיכנסו וכו' - דאלו בתוך ל' כיון דשואלין בהלכות החג קודם לחג ל' יום סתמא לשם חג נעשית:
ג סָעִיף א (ג) שלשים יום - לאו דוקא דה"ה אפילו בתחלת השנה כשירה דאפילו אם עשאה שלא לשם חג רק לשם צל בעלמא ג"כ כשירה וכדלעיל בסימן תרל"ה:
ד סָעִיף א (ד) ובלבד שיחדש וכו' - היינו לכתחלה ולמצוה בעלמא כדי שלא יבואו להתיר אפילו עשאה מתחלה לשם דירה דאז פסול מדאורייתא וכדלעיל בסי' תרל"ה וכ"ש בסוכות נגב"ך ורקב"ש האמורים בסי' תרל"ה בודאי מצוה לחדש בה דבר לשם החג:
ה סָעִיף א (ה) עתה בגופה - ר"ל יחדש קודם יו"ט בגוף הסכך דהיינו שיניח בה סכך מעט כטפח ע"ט מרובע וכדלקמיה:
ו סָעִיף א (ו) ואם החידוש על פני כולה וכו' - ר"ל שהולך ע"פ כל אורך הסוכה או ע"פ כל רחבו סגי אפילו אין בארכן או ברחבן אלא משהו:
ז סָעִיף א (ז) אפילו מתחילת השנה וכו' - וסוכה העומדת משנה לשנה אף דמתחלה עשאה לשם החג כיון שעבר החג הרי בטלה העשיה וכמו שכתב המ"א בסימן תרל"ח סק"ב ואע"ג דכשרה היא שהרי נעשה מתחלה לשם צל העשיה שהיתה לשם החג נבטלה וע"כ צריך לחדש בה דבר:
ח סָעִיף ב (ח) אינו ניכר - ואם מגביה את הסכך וחוזר ומניחו לשם סוכה כשרה שהרי אפילו תקרת הבית מתכשר לסיכוך ע"י מעשה זו כמו שנתבאר בסימן תרל"א. וה"ה בסוכה שעשאה לשם החג ואח"כ היה דר בה כל השנה כשיגיע חג הסוכות צריך להגביה הסכך ולחזור ולהניחה לשם סוכה מטעם זה ולא סגי בגילוי הגג לבד:
ט סָעִיף ב (ט) שדר בה לשם מצוה - וחידוש בעלמא לא מהני בזה כמו למעלה כיון שהיה דירתו ממש שם כל השנה שאכל ושתה וישן שם:
י סָעִיף ב (י) והחיצונה יוצא בה - ומ"מ צריך לחדש בה דבר דאף דעשאה לצל הרי לא עשאה לשם סוכה:
א סָעִיף א סוכה ישנה. פי' הסכך הישן אבל בדפנו' לית לן בה לכ"ע:
ב סָעִיף א דהיינו שעשאה קודם כו'. וכ"ש תוך ל' יום דכשרה וקודם ל' לאו דוקא דה"ה אפי' בתחלת השנה כשר':
ג סָעִיף א ובלבד שיחדש כו'. וא"כ סוכת גנב"ך ורקב"ש פשיטא דצריך ג"כ לחדש דודאי לא עדיף מסוכה ישנה דישראל ובגנב"ך ורקב"ש אפי' תוך ל' הוה כמו תחלת ל' דעיקר המעל' תוך ל' הוא לב"ש דמכשרי בה דסתמא נעשית לשם חג ופסלי קודם ל' דבעי' סוכה לשם חג וב"ה ס"ל לא בעינן לשם חג אלא נעשה צל בעלמא ואין מעלה לב"ה אלא לענין לחדש בה דבר כמ"ש אח"כ כאן אבל אם אין עשוי לצל אלא לצניעות כההיא דגנב"ך ורקב"ש לא מהני לב"ה אפילו אם מחדש בה כיון דהסכך גופא פסול והוה כמסכך בדבר שאין גידולו מן הארץ וכתב הר"ן דהאי חידוש הוא למצוה מן המובחר:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.