Shulchan Aruch, Orach Chayim 654 — שולחן ערוך, אורח חיים תרנד

גודל הטקסט

א מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה הַלּוּלָב מִיַּד בְּנָהּ אוֹ מִיַּד בַּעֲלָהּ וּמַחְזִירָתוֹ לַמַּיִם וְתוֹסִיף עָלָיו מַיִם אִם צָרִיךְ, אֲבָל לֹא תַּחְלִיף הַמַּיִם; וּבְחֹל הַמּוֹעֵד, מִצְוָה לְהַחְלִיפָם כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר לַח וְהָדוּר. הַגָּה: וְנוֹהֲגִין לִקַּח כָּל יוֹם חֹל הַמּוֹעֵד עֲרָבָה חֲדָשָׁה וּלְקָשְׁרָהּ בַּלּוּלָב, וְהוּא הִדּוּר מִצְוָה.

MB MA EA T MZ BH GRA

How to use the commentaries

Under each seif, the small tags (MA, T…) show which commentaries speak on it. Tap one to go straight to that comment.
In each commentary the number is its seif katan; the tag at the end of a comment takes you back to the seif.
The bar above the text jumps to a whole commentary. A dashed pill is a commentary on the one before it.

MA Magen Avraham מָגֵן אַבְרָהָם: Rabbi Avraham Gombiner of Kalisz (c. 1633–1683). The classic commentary on Orach Chaim, weighing the Shulchan Aruch and the Rema.
T Taz ט״ז: Turei Zahav, by Rabbi David HaLevi Segal (c. 1586–1667). One of the two great commentaries printed around the Shulchan Aruch.
MB Mishnah Berurah מִשְׁנָה בְּרוּרָה: Rabbi Yisrael Meir Kagan, the Chafetz Chaim (1839–1933). The halacha of Orach Chaim explained and decided, seif by seif, with the later poskim.
EA Eshel Avraham אֵשֶׁל אַבְרָהָם: Pri Megadim, by Rabbi Yosef Teomim (c. 1727–1792): Eshel Avraham explains the Magen Avraham — a commentary on the commentary.
MZ Mishbetzot Zahav מִשְׁבְּצוֹת זָהָב: Pri Megadim, by Rabbi Yosef Teomim (c. 1727–1792): Mishbetzot Zahav explains the Taz — a commentary on the commentary.
BH Be’er Heitev בְּאֵר הֵיטֵב: Be’er Heitev. A digest of the later poskim on each seif — a quick way to see what the Acharonim say.
GRA Be’ur HaGra בִּיאוּר הַגְרָ״א: Be’ur HaGra, by the Vilna Gaon (1720–1797). The sources and reasoning behind each ruling, often in very few words.

נוֹשְׂאֵי כֵּלִים וּמְפָרְשִׁים Commentaries

Key: MB מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah MA מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham EA אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham T ט״ז Taz MZ מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz BH בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev GRA בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra

מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah

סָעִיף א

א (א) מקבלת אשה וכו' - דאע"ג דאינה חייבת בלולב מ"מ רשאה לטלטלו דגם היא רשאה לברך עליו: ש"ע סָעִיף א

ב (ב) ותוסיף עליו מים - ולא גזרינן משום השקת זרעים: ש"ע סָעִיף א

ג (ג) אבל לא תחליף - דטרח הוא לתקוני מנא ואם מותר להעמידן לכתחלה במים עיין לעיל סימן של"ו סי"א ובמ"ב שם והנה בשבת אסור להוציאו ממים דמוקצה הוא כדלקמן בסימן תרנ"ח ואם שגג והוציאו אסור להחזירו למים [ב"י בשם או"ח]: ש"ע סָעִיף א

ד (ד) לח והדר - ומנהג כשר וטוב ליתן לולב וערבה במים שלא ייבשו [ב"י בשם המרדכי]: ש"ע סָעִיף א

ה (ה) ולקשרה בלולב - כתב בכורי יעקב דהיינו שיקשור אותה מבחוץ עם הלולב ולא כאותן שתוחבין אותה באגד דכבר קרא תגר על מנהג זה הא"ר דעי"ז שהוא מכניס ומוציא תמיד לפעמים נושרין רוב העלין וגם בלא"ה י"ל דלא מקרי אגד כהלכתו שאין זה קשר ממש כיון שמכניס ומוציא לכן יתיר הקשר לגמרי ויחזור ויקשור וזה דוקא בחוה"מ אבל ביו"ט אסור לעשות כן דאסור לקשור: ש"ע סָעִיף א

מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham

סָעִיף א

א מקבלת אשה. אף על גב דאינה חייבת בלולב מ"מ רשאי לטלטלו: ש"ע סָעִיף א

ב לא תחליף. דטרח לתקוני מנא [רש"י]: ש"ע סָעִיף א

אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham

סָעִיף א

א מקבלת עמ״א. עסי׳ תרנ״ח בט״ז ומ״א דנשים רשאים לברך על מ״ע שהז״ג קמ״ל דרשאי ליטול כו׳ וערש״י סוכה מ״ב א׳ קמ״ל הואיל וראוי לאנשים וע׳ הג״א וב״ח וכפות תמרים יע״ש. עסי׳ תרנ״א במ״א כ״ח ירושלמי יע״ש: ש"ע סָעִיף א

ב לא עמ״א רש״י סוכה מ״ב א׳ ובכ״מ פ״ז הכ״ה דטורח הוא משמע משום טרחא יתירא אין מחליפין בי״ט ואפשר ליתן מים בכד וליתן לולב לכתחלה שריא שלוק וכמוש ועסי׳ של״ו סי״א ועט״ז כאן. ואתרוג אין נותנין במים דאפי׳ פתוח מכד״ש מ״מ מתקלקל הוא. מ״מ בהג״ה בחה״מ ערבה חדשה מן האילן הא בי״ט אסור ע״י עכו״ם כבסי׳ תרנ״ה הא ערבות שמונחים במים ובלולב יבש מותר ומצוה הוא שאין מוקצה הואיל והכינה מאתמול עסי׳ של״ו סי״א. וערבה שתלשה עכו״ם לצורך עצמו אי שרי לישראל ליטול בלולב יבואר אי״ה בתרנ״ה: והנה במשנה קטן היודע לנענע כו׳ לכאורה דמותר ליתן לולב ביד בנו קטן להביא לביתו כההוא דאנשי ירושלים ולא ספי ליה מוקצה דבהגיע לחינוך מיירי ואשה אם רצה מברכת כרבינו תם כבסי׳ תרנ״ח בט״ז ו׳ וב״א י״א ומיהו משמע אף ע״ג דאין הגיע לחינוך שרי וצ״ע: ש"ע סָעִיף א

ט״ז Taz

סָעִיף א

א אבל לא תחליף. דטורח הוא לתקוני מנא: ש"ע סָעִיף א

מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz

סָעִיף א

א אבל לא החליף עט״ז רש״י סוכה מ״ב א׳ במשנה עב״י ומ״א טרח בלא וי״ו וכ״ה ברש״י כלומר נראה כמכוין מתקן מנא או אפשר טירחא יתירה. ומשמע הא ליתן לולב בי״ט למים שלא היה מתחלה במים אפ״ה שרי רק טירחא יתירה אסור ועסי׳ של״ו סי״א ומ״א י״ג ובכפות תמרים דמרש״י משמע ליתן במים שלא היה בו אסור כפרחים בענבי הדס נפתחים אף להחזירם אסור יע״ש ועיין לבוש שטורח יתירה הוא משמע הא ליתן במים לכתחלה שרי בי״ט. ובשבת אם שגג והוציא ממים אסור להחזירו שמוקצה הוא כבסימן תרנ״ח ועב״י בשם א״ח וצ״ע מוקצה כ״ז בידו שרי להחזיר למקום שירצה ואפשר למים אסור כה״ג וצ״ע ואי״ה במ״א כאן ותרנ״ה ותרנ״ח אבאר עוד לעניין מוקצה כה״ג: ש"ע סָעִיף א

בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev

סָעִיף א

א חדשה. וכתב א"ז סי' תרנ"א תמה אני על מנהג עלמא שלוקחים בכל יום ערבה חדשה ותוחבין באגוד' ומתוך שמושכין למטה כדי שתהא למטה מן ההדס נושרים עלי הערבה ויש קורעין בכוונה ואינם מבחינים דלפעמים היו רוב העלים ויותר טוב לדעתי לאגוד קודם י"ט הערבה שלימה עם הלולב ויתן הלולב במים ולא ליקח בכל יום חדשה ע"ש: ש"ע סָעִיף א

בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra

סָעִיף א

א א מצוה כו'. דאל"כ מאי קמ"ל כמ"ש בי"ט י"ט ב': ונוהגין כו'. נלמד מהנ"ל: ש"ע סָעִיף א

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top