Shulchan Aruch, Orach Chayim 657 — שולחן ערוך, אורח חיים תרנז

גודל הטקסט

א קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ לוּלָב כְּדִינוֹ, אָבִיו חַיָּב לִקְנוֹת לוֹ לוּלָב כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְווֹת.

MB MA EA T MZ BH GRA

How to use the commentaries

Under each seif, the small tags (MA, T…) show which commentaries speak on it. Tap one to go straight to that comment.
In each commentary the number is its seif katan; the tag at the end of a comment takes you back to the seif.
The bar above the text jumps to a whole commentary. A dashed pill is a commentary on the one before it.

MA Magen Avraham מָגֵן אַבְרָהָם: Rabbi Avraham Gombiner of Kalisz (c. 1633–1683). The classic commentary on Orach Chaim, weighing the Shulchan Aruch and the Rema.
T Taz ט״ז: Turei Zahav, by Rabbi David HaLevi Segal (c. 1586–1667). One of the two great commentaries printed around the Shulchan Aruch.
MB Mishnah Berurah מִשְׁנָה בְּרוּרָה: Rabbi Yisrael Meir Kagan, the Chafetz Chaim (1839–1933). The halacha of Orach Chaim explained and decided, seif by seif, with the later poskim.
EA Eshel Avraham אֵשֶׁל אַבְרָהָם: Pri Megadim, by Rabbi Yosef Teomim (c. 1727–1792): Eshel Avraham explains the Magen Avraham — a commentary on the commentary.
MZ Mishbetzot Zahav מִשְׁבְּצוֹת זָהָב: Pri Megadim, by Rabbi Yosef Teomim (c. 1727–1792): Mishbetzot Zahav explains the Taz — a commentary on the commentary.
BH Be’er Heitev בְּאֵר הֵיטֵב: Be’er Heitev. A digest of the later poskim on each seif — a quick way to see what the Acharonim say.
GRA Be’ur HaGra בִּיאוּר הַגְרָ״א: Be’ur HaGra, by the Vilna Gaon (1720–1797). The sources and reasoning behind each ruling, often in very few words.

נוֹשְׂאֵי כֵּלִים וּמְפָרְשִׁים Commentaries

Key: MB מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah MA מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham EA אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham T ט״ז Taz MZ מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz BH בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev GRA בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra

מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah

סָעִיף א

א (א) קטן היודע וכו' - הא אם אינו יודע אף שהוא כבר שית אינו חייב לחנכו דחינוך אינו שוה בכל המצות [פמ"ג במשב"ז ובא"א צידד להיפוך ובבכורי יעקב הסכים להקל]: ש"ע סָעִיף א

ב (ב) לנענע לולב כדינו - היינו מוליך ומביא מעלה ומוריד: ש"ע סָעִיף א

ג (ג) אביו חייב וכו' - ומצות חינוך הוא אפילו בשאר הימים שהם מדרבנן: ש"ע סָעִיף א

ד (ד) לקנות לו לולב וכו' - המהרש"ל כתב שא"צ לקנות לו לולב בפ"ע כי לאחר שיצא בו אביו יתננו לבנו לנענע בו ולברך עליו וכ"כ התוספות בערכין (דף ב') דיוצא בשל אביו וכ"מ בעיטור וי"א דאם ידו משגת טוב יותר שיקנה לו לולב כדי שיעשה הנענועים כדינו בשעת הלל עם הצבור שזה טוב יותר ממה שיברך אח"כ: ש"ע סָעִיף א

מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham

סָעִיף א

א כדינו. כלומר מוליך ומביא מעלה ומוריד [ד"מ מרדכי ב"י]: ש"ע סָעִיף א

אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham

סָעִיף א

א כדינו עמ״א בשם ירושלמי יע״ש ויראה כל שיודע מוליך ומביא מעלה ומוריד אעפ״י שאין בקי ממש בנענועים כבסי׳ תרנ״א חייב לקנות לולב. ובא״י לנענע אין חייב לקנות לולב. אבל נותן לולב לברך עליו מטעם חינוך עט״ז א׳ יכול דחז״ל תקנו חינוך בלולב כל שאין יודע לנענע פטור מליטול כלל לולב: ש"ע סָעִיף א

ט״ז Taz

סָעִיף א

א חייב לקנות לו לולב. רש"ל כ' ע"ז ול"נ דהא בהדיא שנינו חייב בלולב ולא נא' שם שצריך לקנו' לו לולב כמ"ש גבי תפילין היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין וכן למקצת גאונים גבי ציצית גורסין אביו לוקח לו ציצית אבל בלולב תנן חייב בלולב והטעם פשוט שא"צ לקנות לו לולב בפ"ע כי לאח' שיצא בו אביו יתננו לבנו לברך עליו משא"כ תפילין עכ"ל. ואיני יודע מה קשיא ליה דזה מיירי ממי שידו משגת לקנות לבנו לולב א' יעשה בן כדי שגם בנו יכול לברך בשע' שהצבור אומרים הלל שזהו יותר טוב ממה שיברך אח"כ ובסעיף ו' משמע שאפי' קטן שלא הגיע לעונת הפעוטות מברך על לולב היינו שלא מצד החיוב לחנכו אלא אם ירצה לעשות כן: ש"ע סָעִיף א

מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz

סָעִיף א

א חייב עט״ז חינוך לקטן אף במצוה דרבנן כי״ט שני וגם לנענע בשעת הלל מחויב אם יכולת בידו לקנות לולב לנענע בהלל עם הציבור דוקא. והנה בסוכה מ״ב א׳ ברייתא ציצית תפילין ליקח לו ולא אמר סתמא חייב י״ל להיפוך לאורויי דבלולב חייב הא א״י לנענע אף שהוא כבר שית אין חייב חינוך אין שוה בכל המצות ואי הוי אמר חייב לקנות ה״א א״י לנענע חייב עכ״פ לחנך ליטול לולב קמ״ל ומש״ה תנא בחינוך לקנות ובלולב חייב כאמור. ובסי׳ תרנ״ח ס״ו לקטן קודם פעוטות בן שש עמ״א ט׳ כו׳ (חסר בדפוס בסימן תרנ״ח) ומשמע אף פחות מחינוך אם ירצה רשאי לומר הברכה עם הקטן וצונו אע״ג דאין בר חינוך מ״מ י״ל להתלמד רשאי ועיין בהל׳ ברכות בהא דמוציא בני ביתו יע״ש. ועסי׳ תכ״ב במ״א ז׳: ש"ע סָעִיף א

בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev

סָעִיף א

א לקנות. רש"ל כתב ע"ז ול"נ הא בהדי' שנינו חייב בלולב ולא נאמר שם שצריך לקנות לו לולב אלא לאחר שיצא בו אביו יתננו לבנו לברך עליו ע"ש וט"ז כתב אם ידו משגת יקנה לבנו שיברך בשעה שצבור אומרים הלל ע"ש: ש"ע סָעִיף א

בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra

סָעִיף א

א א כדינו. ירושלמי לא סוף דבר לנענע אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד כשורה ומנענע: ש"ע סָעִיף א

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top